תקציר
בדיון בוועדת הכלכלה מתברר הנזק הכלכלי של המלחמה: בעקבות המתיחות הביטחונית אניות משא מסרבות להגיע לנמלי ישראל לפרוק סחורה. קיים חשש שהציבור יאלץ לספוג עליות מחירים בעקבות המלחמה.ח״כ דוד ביטן, יו״ר ועדת הכלכלה: ״צריך לתת עדיפות לפריקת סחורה בנמלים למפעלים החיוניים בישראל. אנחנו נבקש ממשרד הביטחון להוציא גיוס בצו 8 לנתבים בנמלים שיגיעו לעבודה כרגיל.
בדיון בוועדת הכלכלה מתברר הנזק הכלכלי של המלחמה: בעקבות המתיחות הביטחונית אניות משא מסרבות להגיע לנמלי ישראל לפרוק סחורה. נמלי חיפה מדווחים על מחסור בנתבים. נהגי משאיות רבים גיוסו למילואים וסחורה שכן הגיעה לישראל ממתינה בנמלים.
ועדת הכלכלה בראשות ח״כ דוד ביטן התכנסה השבוע לדיון בנושא מתן עדיפות בנמלים לחומרי גלם ולסחורה לתעשיות חיוניות ולתעשיית המזון. בשבוע הראשון למלחמה אניות משא של חברות ספנות בינלאומיות שהיו אמורות לפרוק סחורה בנמל אשדוד הוסטו לנמלי חיפה. בעקבות המתיחות הביטחוניות עלו מחירי הביטוח של אניות המשא וחברות בינלאומיות של אוניות מסרבות להפליג לישראל. בנמלי הצפון מדווחים על מחסור בנתבים שיכניסו את האניות שכן הגיעו לישראל לפריקה ברציפים. בנוסף, קיים מחסור בנהגי משאיות לשינוע הסחורה בנמלים מכיוון שרבים מהנהגים גיוסו למילואים בצו 8. קיים חשש שהציבור יאלץ לספוג עליות מחירים בעקבות המלחמה.
ח״כ דוד ביטן, יו״ר ועדת הכלכלה: ״צריך לתת עדיפות לפריקת סחורה בנמלים למפעלים החיוניים בישראל. אנחנו נמצאים במלחמה וכל העובדים החיוניים לעבודת הנמלים צריכים להתייצב לעבודה שלהם. אנחנו נבקש ממשרד הביטחון להוציא גיוס בצו 8 לנתבים בנמלים שיגיעו לעבודה כרגיל. אני מציע שהתאחדות התעשיינים ירכזו את כל הפניות של המפעלים לגבי בקשות לפריקת סחורה והם יעבירו את התעדופים לנמלים השונים. מבקש לקבל עדכון בתוך שבוע לגבי התקדמות בנושא״.
רב חובל צדוק רדקר, מנהל רשות הספנות והנמלים: ״בכל יום שעובר מדינות מעלות את רף האיום על ישראל לדרגות הגבוהות ביותר וזה גורם לחברות ספנות ברחבי העולם לא להגיע לישראל״.
רועי ברקוביץ׳, איגוד יבואני התבואות: ״הייתה אנייה שהגיעה לפרוק סחורה בישראל, ראתה את המתיחות הביטחונית והעדיפה ללכת לפרוק סחורה במצרים. יש המון אניות בעולם שלא רוצות להגיע לישראל בגלל המתיחות הביטחונית. אניות שכן מוכנות להגיע לישראל נאלצות לשלם ביטוח ימי יקר מאוד בגלל מצב המלחמה. הפתרון שהמדינה נותנת הוא ערבות שאם יקרה נזק לספינות שמגיעות לישראל היא תשלם אותו, אבל זה לא מספיק כדי לכסות את עלויות הביטוח במקרה שלא נגרם נזק. עלויות הביטוח הגבוהות ואי הגעה של אניות סחורה לנמלי ישראל, תתגלגל בסוף לעליות מחירים בכיס של האזרחים״.
עופר טלקר, רשות הספנות והנמלים: ״אני מתעדף את פריקת הסחורות לפי ההוראות של רח״ל. יש הנחיות להרחיק אוניות עם חומרים מסוכנים עד למרחק של 18 מייל ימי מהנמל כדי שחלילה לא יפגעו מירי טילים וזה מוזיל את עלויות הביטוח של האניות״.
ליהי גולן, סמנכ״לית פיתוח עסקי ורגולציה בנמל חיפה: ״יש בעיה של נתבים שמועסקים על ידי החברה לתחבורה ימית. אצלי יש רציפים ריקים שממתינים לפרוק ספינות אבל הם לא יכולים לעבוד בגלל המחסור בנתבים״.
פנחס פרנקו, סמנכ״ל פיתוח ומשאבים במספנות ישראל: ״הבעיה שהכי מטרידה אותנו היא אי פינוי של סחורות ואנחנו חוששים שנגיע למצב שנצטרך להגיד לאניות לא להיכנס לנמלים כדי לפרוק סחורה. יש בעיה בנהגי משאיות שגויסו למילואים והיא לא תיפתר בשבוע הקרוב, צריך להיעזר ברכבת ישראל שתעזור לשנע סחורה. אם המצב הזה יימשך אנחנו נגיע למצב של תפוסה מלאה באחסון בנמלים. המדינה צריכה להתגייס כדי לפתור את הפקק הזה״.
אבינעם ברוכים ראש חטיבת מלאים אסטרטגיים ברח״ל: ״במצב מלחמה אנחנו קובעים את התעדוף למשק. אנחנו מתעדפים כניסה של גרעינים, חיטה ודלקים בכניסה לישראל כדי להגדיל את מלאי החירום. אנחנו עוקבים כל יום אחר המלאים האסטרטגיים של מדינת ישראל ולפי זה אנחנו מבצעים את התעדוף בכניסה״.
אוהד מתתיהו כהן, משרד הכלכלה והתעשייה: ״אנחנו נערכים להגדיל את מלאי החירום למוצרים המרכזיים שהמשק זקוק לו כדי לעבוד. אנחנו נקיים שיח מול כל הגורמים הרלוונטיים ונבנה את התוכנית היעלה ביותר לניהול המשבר״.
אלי בר יוסף, מנכ״ל נמל אשדוד: ״בשבוע הראשון של הלחימה האוניות הוסתו לפרוק סחורה בצפון וזה יצר בלאגן לוגיסטי גדול. מבחינת קיבולות יש לנו עודף אחסנה של 50%, יש לנו ירידה בכמות המשאיות שנכנסות לפרוק סחורות אבל בעקבות ההקלות בפקקים ברחבי ישראל אז מעט המשאיות שיש עובדות יותר טוב. אנחנו מצד אחד מתמודדים עם היקף גיוס מילואים, אבל העובדים שכן נשארו לעבוד ממלאים את החסר״.
עו״ד חגי אדרי, סמנכ״ל התאחדות התעשיינים: ״יש חברות של אניות בינלאומיות שמודיעות שהן לא מתכוונות להגיע בגלל החשש ממתיחות ביטחונית ובגלל התורים שמתארכים בפריקת המטענים. הבעיה העיקרית בפריקת המטענים היא של המטענים הכלליים״.
