אוניית מכולות (באנגלית: Container ship) היא אונייה המובילה מטענים המאוחסנים במכולות תקניות. אוניות המכולות מהוות חוליה מרכזית במערכת התעבורה, המשמשת להובלת מטען כללי ברחבי העולם, על גבי אמצעי תחבורה רבים כגון משאיות, רכבות, אוניות ואף מטוסים.
אזור סחר חופשי (באנגלית: Free trade area, בספרדית: Zona Libre (סונה ליוורה)) הוא אזור הפטור ממס, בדרך כלל כרוך בהסכם סחר בינלאומי שבו קבוצת מדינות מסכימה לבטל מכסים, הגבלות יבוא והעדפות אחרות על הסחורות והשירותים (או רובם) הנסחרים בין המדינות. הקמת אזור סחר חופשי הוא השלב השני באינטגרציה כלכלית. מדינות בוחרות בדרך זו של אינטגרציה כלכלית אם המבנה הכלכלי שלהן משלים זו את זו. אם מדובר במדינות בעלות כלכלות מתחרות, הן תבחרנה באיחוד מכסים.
איחוד מכסים הוא הסכם סחר בין מדינות השואפות להסיר את חסמי המסחר שביניהן. ההסכם יכול להיחתם בין שתי מדינות או יותר. המדינות החתומות על הסכם איחוד מכסים, מאפשרות מסחר חופשי ביניהן ובנוסף, מסכמות ביניהן על גובהו של מכס חיצוני משותף. מכס חיצוני משותף משמעותו הסכמה לגבי אופן מדיניות הסחר של המדינות החברות בהסכם, כלפי המדינות שאינן חברות בו. המדינות מגדירות מנגנון בלתי תלוי שיקבע את אופן מדיניות הסחר החיצונית המשותפת להן. איחוד מכסים מאפשר בדרך כלל להגדיל את היעילות הכלכלית ויוצר קשרים פוליטיים, עסקיים ותרבותיים חזקים יותר בין המדינות החברות בהסכם. איחוד המכסים הנו אחד השלבים ביצירת אינטגרציה כלכלית בין מדינות, והוא השלב הראשון בפגיעה בריבונות מדינה. הדוגמה ההיסטורית הראשונה של איחוד מכסים בין מדינות עצמאיות הוא איחוד המכס של
ארגון הסחר העולמי (באנגלית: World Trade Organization) הוא ארגון בינלאומי שמטרתו ניהול ויישום הסכמי סחר בין מדינות. מטה הארגון ממוקם בז'נבה, שווייץ.
ארגון התקינה הבינלאומי (ISO – באנגלית: International Organization for Standardization) הוא גוף בינלאומי הקובע תקנים. ISO הוא בא־כוחם של גופי תקינה לאומיים ברחבי העולם, אשר מגדיר תקנים תעשייתיים ומסחריים בינלאומיים.
האיחוד האירופי הוא התאגדות של 28 מדינות באירופה, בעלת מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים. האיחוד האירופי יצר שוק אחד ללא גבולות פנימיים. האיחוד שואף למימוש עיקרון "ארבע החירויות" (The four freedoms), המעוגן בחוק האירופי, של התנועה החופשית של אנשים, סחורות, הון ושירותים ללא תשלום מכס וללא הגבלת סכומי הכסף המועברים ממדינה למדינה בעסקאות כלכליות. כלכלת האיחוד האירופי גדולה מכלכלתן של כל אחת ממדינות העולם. אילו היה האיחוד האירופי נחשב למדינה אחת, הוא היה מדורג במקום השלישי בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתו (505,665,739 נפש, נכון לשנת 2014), ובמקום השביעי מבחינת שטחו (4,381,376 קמ"ר). המטבע הרשמי של האיחוד האירופי הוא האירו, אשר משמש כיום כהילך חוקי ב-19 מ-28
חברת יחדיו מספקת פתרונות גמישים בהתאם לצורכי הלקוח בגין שילוח יבוא אווירי ונותנת מענה שירותי מבית היצואן עד לבית הלקוח. מיועד למשלוחים בעלי זמנים גמישים תוך שמירה על הגעת משלוח בזמנים קצרים. שירות קונסולידציה (איחוד מטענים) מספר ספקים תחת שטר מטען אחד. טיפול במשלוחים C/L. מעקב משלוחים ומתן עדכון ללקוחות בזמן אמת. מציאת פתרונות יעילים תוך חסכון כספי בעלויות שינוע משלוחים אוויריים.
היצף (באנגלית: Dumping) הוא מושג בסחר בינלאומי המתאר יצוא סחורות במחירים נמוכים מהמחירים בהם נמכרות הסחורות בארץ המוצא שלהן ולעיתים אף במחירים נמוכים מעלויות הייצור. ההיצף משמש יצרנים ומשווקים המנסים לחדור לשוק חדש או לדחוק את רגלי המתחרים על מנת להשתלט על השוק. תחילה קונים את כלל הסחורות, מניות או החברות העוסקות באותו התחום או מייצרות את אותו המוצר במחיר גבוה מעל המבוקש, כך שבעל החברה או המניות יתפתו למכור את המוצר. אז פונים למכירת המוצר במחיר מוזל, לפעמים במחיר הפסד, או מחיר היצף, עד לדחיקת כלל המתחרים והשתלטות מוחלטת על השוק, כך שאותו קונה נשאר הבעלים הבלעדיים למכירת המוצר. לאחר השתלטותו של אותו היצרן או המשווק על כלל השוק, ביכולתו לקבוע מחיר גבוה או זול כרצונו. לרוב, פונים שחקנים
הסכם הסחר בשירותים (TiSA) הוא נוסח להסכם סחר בינלאומי בין 23 צדדים, בכללם מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית. ההסכם נועד להפרטת הסחר העולמי בשירותים כגון בנקאות, בריאות ותחבורה.
בכלכלה טובין הם כל סחורה או שירות שעשויים להניב עלייה בתועלת במישרין או בעקיפין. טובין שאינם נגישים לשימוש הצרכנים במישרין (תשתיות לדוגמה) נחשבים טובין מעצם היותם מקור הכנסה או מהתועלת הנובעת מערך מכירתם החוזרת. אף על פי כן, במקרו-כלכלה ובחשבונאות טובין נבדלים משירותים. בתחומים אלה מצומצמת הגדרת הטובין למוצרים פיזיים ("ממשיים") שניתן להעבירם ללקוחות תוך העברת הבעלות עליהם ממוכרים לצרכנים. סחורה היא מונח כללי יותר מטובין, המשמר את ההבחנה בין טובין לסחורה. במיקרו-כלכלה נהוג להתייחס למושג הטובין במובנו הכוללני יותר.