מסי היבוא והחות׳ים – מה עושים עם עלויות ההובלה הנוספות?

לאחרונה הוציא מינהל המכס הבהרה נדרשת לגבי הסטת מטענים מהים האדום בהקשר למלחמת חרבות ברזל ופעילות השילוח הימי מהמזרח הרחוק דרך נתיבים אלטרנטיביים בעקבות האיום החות׳י בים האדום. על היבואנים להוכיח את קיומן של העלויות הנוספות.

כידוע בעקבות מלחמת חרבות ברזל התעוררו קשיים לוגיסטיים משמעותיים בכל הנוגע להובלת מטענים לישראל. היו, ועדיין קיימים, מקרים של הכרזות תום מסע של קווי ספנות, שבסופו של דבר אינם פוקדים את נמלי ישראל, אלא מכריזים על תום מסע בנמל אחר באירופה או במקומות אחרים. וכמובן, בעקבות המשבר בים האדום ופעולתם של החות׳ים, חברות ספנות שמוכנות לפקוד את נמלי ישראל אינן מפליגות בים האדום אלא מקיפות את יבשת אפריקה. דבר זה כמובן גורם לעלויות הובלה גבוהות באופן משמעותי בשל הארכת המסע.

על פי הדין הישראלי, עלויות ההובלה מתווספות למחיר העיסקה לצורך מסי יבוא, כפי שקובע סעיף 133(א)(5) לפקודת המכס: לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132, ייווספו למחיר העסקה…  אם אינם כלולים בו מלכתחילה עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא.

יחד עם זאת, המחוקק הישראלי היה ער למצבים שבהם אין הצדקה לכלול עלויות הובלה מסויימות בשל נסיבות שאינן בשליטת היבואן, ולפיכך הוכנס בשנת 2000 לפקודת המכס תיקון שקבע את סמכותו של מנהל המכס להחריג עלויות הובלה מסוימות ממחיר העיסקה. וכך נקבע בחוק: ״למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לעניין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים״.

ואכן, כבר ב-16.10.23 הוציא מנהל המכס, מר כפיר חן, את ההנחייה הבאה: ״בהתאם לסמכותי לפי סעיף (133א()()5א) לפקודת המכס, אני קובע כי אין לכלול בערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא את עלויות ההובלה שנגרמו ליבואנים עקב מצב המלחמה החל מיום 16 באוקטובר 2023  ועד להודעה חדשה״.

מובהר כי מדובר בעלויות של הובלה, פריקה וטעינה אשר מפורטות בחשבון המטענים ששולמו על ידי היבואן בנוסף לתשלום ששילם בגין הובלה, פריקה וטעינה בתחילת המסע, ואשר נגרמו ליבואן אך ורק במקרה של הכרזת ״תום מסע״ בנמלים זרים, ואין ליבואן שליטה עליהן.

בנוסף, הוצאות אשר מפורטות בחשבון המטענים כ״היטל מלחמה״ – War Risk Surcharge – המוטלות על ידי חברת הספנות על כלל לקוחותיהן בישראל בעת המלחמה.

על היבואן להוכיח את קיומן של העלויות הנוספות האמורות מסוג תום מסע ו/או היטל  מלחמה. בהתאם, היבואן יצרף להצהרת היבוא מסמכים על העלויות המקוריות והעלויות הנוספות וזאת לצורך הוכחה כי העלויות האמורות עומדות בתנאים המפורטים לעיל״.

באותה תקופה פעילות החות׳ים בים האדום עדיין לא היתה משמעותית, ולכן התייחסותו של מנהל המכס ניתנה לגבי עלויות תום מסע והיטל מלחמה, אך לא לעצם עלויות ההסטה מהים האדום.

ממש לאחרונה, ביום 18.3.24, בעקבות פעילויות של גופים שונים, הוציא מינהל המכס את ההבהרה הנדרשת לגבי ההסטה מהים האדום. הינה עיקרי ההנחייה: ״בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף (133א()()5א) לפקודת המכס, הח״מ קובע כי אין לכלול בערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא את עלויות ההובלה הנוספות אשר הושתו/ יושתו על היבואנים והקשורות באופן ישיר עם מצב מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ופעילות השילוח הימי מהמזרח הרחוק דרך נתיבים אלטרנטיביים בעקבות האיום החות׳י בים האדום״.

מובהר, כי מדובר בעלויות הובלה, פריקה וטעינה אשר מפורטות בחשבון המטענים ששולמו על ידי היבואנים במישרין או בעקיפין המתווספות לתשלום שאמור היה להשתלם בגין ההובלה במצב
שלפני האירועים בים האדום ואשר נגרמו ליבואן רק במקרים של הסתת (כך במקור) מסלול ההובלה מהים האדום לביצוע הקפת יבשת אפריקה וכן במקרים של הסתת השילוח לפריקה בנמלים זרים ושטעונם בסמוך לאחר מכן לישראל (להלן: ״העלויות הנוספות״).

אי הכללת העלויות הנוספות מותנה בכך שהיבואן יצרף להצהרות היבוא הרלוונטיות את כל מסמכי חיוב העלויות הנוספות שהושתו עליו מצד סוכני האנייה/ חברות הספנות (לרבות חשבון המטענים הרלוונטי).

במקרים שעלויות ההובלה מגולמות בתנאי המכר של הספק ומושתות על היבואן, יש לצרף את מסמכי חיוב העלויות הנוספות ששולמו על ידי הספק לסוכני האנייה/ חברות הספנות, לרבות חשבון המטענים הרלוונטי. כמו כן, יש לצרף את פירוט תוספת העלויות בחשבון הספק.

יודגש כי במקרה המפורט לעיל היבואן צריך להיות מסוגל, במידה ויידרש, להוכיח שמחיר הטובין  המיובאים, בניכוי מחיר ההובלה, לא פחת מהמחיר שנקבע לפני השתת העלויות הנוספות ושהספק לא שיפה/משפה אותו ו/או משתתף אתו בעלויות הנוספות של ההובלה בשום צורה שהיא, הכוללת הפחתה בערך (לצרכי מכס) בכל סוג של טובין הנמכרים על ידו״.

נראה כי בכל הנוגע למשלוחים הנרכשים בתנאי מכר מסוג ex-works  או FCA, FOB וכדומה, דהיינו -במצבים שבהם היבואן רוכש את שירותי ההובלה, לא יתקשה היבואן להוכיח כי עלויות הנוספות הנובעות מהקפת אפריקה.

לעומת זאת, דומה כי ההנחייה מציבה קשיים משמעותיים במקרים של רכישה בתנאי CIF. על פי ההנחייה, היבואן נדרש לצרף את מסמכי חיוב העלויות הנוספות ששולמו על ידי הספק לסוכני האנייה/ חברות הספנות, לרבות חשבון המטענים הרלוונטי. ואולם, לא תמיד יאות הספק לחשוף את החשבון עצמו, והוא יעדיף להציע מכתב הסבר שיפרט את הדברים באופן ברור. דומה כי נכון יהיה אם מנהל רשות המסים ישקול מסלולים גמישים יותר במקרה זה.