מסי יבוא בישראל, ערך לצורכי מכס, מע"מ והמשמעות הכלכלית ליבואן

מהם מסי יבוא?

המונח מסי יבוא (Import Duties and Taxes) i מכלול המסים שעשויים לחול בעת יבוא טובין לישראל בהתאם לסוג הטובין ולהוראות הדין. אינו מתייחס בהכרח למס אחד.

בהתאם לסוג הטובין ולנסיבות היבוא עשויים להיות רלוונטיים מספר רכיבי מס. אחד מהם הוא מכס (Customs Duty) i מס שעשוי לחול על טובין מיובאים בהתאם לסיווג, למקור הטובין ולהוראות תעריף המכס. .

רכיב נוסף שעשוי לחול על קטגוריות מסוימות הוא מס קנייה (Purchase Tax) i מס נוסף שעשוי לחול על סוגים מסוימים של טובין בהתאם לסיווג ולהוראות הדין. .

בנוסף קיים מע"מ ביבוא (Import VAT) i מס ערך מוסף הנגבה במסגרת היבוא. אופן הטיפול בו מבחינת העסק תלוי בהוראות הדין ובנסיבות. , שהוא רכיב חשוב גם מבחינת תכנון תזרים המזומנים.

הכול מתחיל בסיווג הטובין

לפני שמחשבים מכס צריך להבין כיצד המוצר מסווג. התהליך נקרא סיווג טובין (Tariff Classification) i קביעת פרט המכס המתאים למוצר לפי מאפייניו וכללי הסיווג הרלוונטיים. .

הסיווג אינו רק מספר טכני. הוא עשוי להשפיע על שיעורי המס, דרישות רגולטוריות, רישיונות, אישורים ותנאים נוספים הנוגעים ליבוא.

בסחר הבינלאומי נעשה שימוש ב־ קוד HS (HS Code) i קוד המבוסס על השיטה הבינלאומית המתואמת לסיווג טובין בסחר בינלאומי. .

עם זאת, אין להסתפק בקוד שמסר הספק באופן אוטומטי. יש לבחון את המוצר ואת הסיווג הרלוונטי לישראל.

מאפיינים כמו חומר, הרכב, שימוש, מבנה ואופן פעולה יכולים להיות משמעותיים בתהליך הסיווג.

מהו ערך לצורכי מכס?

אחד המושגים המרכזיים בתכנון יבוא הוא ערך לצורכי מכס (Customs Value) i הערך שנקבע לטובין בהתאם לכללי הערכת המכס ומשמש בסיס לחישובי מס רלוונטיים. .

זהו הערך שנקבע לטובין בהתאם לכללים הרלוונטיים ומשמש בסיס לחישובים במסגרת הליך היבוא.

התהליך שבו נבחן ונקבע הערך מכונה הערכת טובין (Customs Valuation) i התהליך שבאמצעותו נקבע ערכם של הטובין המיובאים לצורכי מכס. .

במקרים רבים נקודת המוצא קשורה למחיר העסקה ששולם או שיש לשלמו עבור הטובין, בכפוף לתנאים ולהתאמות שנקבעו בדין.

לכן לא תמיד נכון לקחת את השורה הסופית בחשבונית הספק, להכפיל אותה בשיעור המס ולהניח שזהו החישוב המלא.

מכס: למה הסיווג ומקור הטובין משנים את התמונה?

לאחר קביעת הסיווג ניתן לבחון את שיעור המכס החל על הטובין בהתאם לתעריף ולהוראות הרלוונטיות.

אולם שיעור המכס הכללי אינו תמיד סוף הבדיקה. במקרים המתאימים עשויה להיות משמעות גם ל־ מקור הטובין (Origin of Goods) i המקור שנקבע לטובין לפי כללי המקור הרלוונטיים, ולא בהכרח המדינה שממנה נשלח המטען. .

כאשר ישראל צד להסכם סחר רלוונטי, עמידה ב־ כללי מקור (Rules of Origin) i כללים הקובעים באילו תנאים טובין נחשבים שמקורם במדינה מסוימת לצורכי הסכם סחר והעדפות מכס. עשויה להיות משמעותית לצורך בחינת הזכאות להעדפת מכס.

במקרים כאלה עשויים להידרש מסמכים מתאימים, ובהם לפי העניין תעודת מקור (Certificate of Origin) i מסמך המשמש במקרים המתאימים להוכחת מקור הטובין בהתאם להסדר או להסכם הרלוונטי. או מסמך מקור אחר לפי ההסדר החל.

הסכם סחר חופשי יכול לשנות את עלות היבוא

ישראל מקיימת הסדרי סחר עם מדינות וגושי סחר שונים. במקרים המתאימים, הסכם סחר חופשי (Free Trade Agreement – FTA) i הסכם בין מדינות או גושי סחר שעשוי לאפשר העדפות מכס בכפוף לעמידה בכללי המקור וביתר תנאי ההסכם. עשוי להשפיע על שיעור המכס החל.

עם זאת, עצם העובדה שהמשלוח יצא ממדינה מסוימת אינה בהכרח מוכיחה שהטובין הם ממקור אותה מדינה לצורך הסכם הסחר.

יש להבחין בין מדינת המשלוח, מדינת הייצור ומקור הטובין לפי הכללים הרלוונטיים.

מבחינה כלכלית, זהו נתון שכדאי לבדוק כבר בעת בחירת הספק. שני ספקים שמציעים מחיר דומה עשויים להוביל לעלות יבוא שונה כאשר מקור הטובין והטיפול המכסי שונים.

מס קנייה: שכבת מס נוספת בחלק מהמוצרים

חלק מהטובין עשויים להיות כפופים ל־ מס קנייה (Purchase Tax) i מס שעשוי לחול על קטגוריות מסוימות של טובין בהתאם לסיווג ולהוראות הדין. .

החבות אינה אחידה לכל מוצר, ולכן שוב חוזרים לנקודת המוצא: הסיווג הנכון של הטובין.

יבואן שמחשב את הרווחיות בלי לבדוק מראש האם מס קנייה חל על המוצר עלול לגלות פער משמעותי בין התחזית לבין העלות בפועל.

כאשר מדובר במוצר חדש, בדיקת המס צריכה להתרחש לפני אישור הזמנת הרכש ולא כאשר המטען כבר הגיע לישראל.

מע"מ ביבוא: גם תזרים הוא חלק מעלות היבוא

מע"מ ביבוא (Import VAT) i מס ערך מוסף הנגבה במסגרת יבוא טובין. הטיפול בו מבחינת העסק תלוי במעמדו ובהוראות הדין. הוא רכיב חשוב בתכנון הפיננסי של היבוא.

גם כאשר עסק רשאי בהתאם לדין לנכות מס תשומות, עשוי להתקיים פער זמנים בין מועד תשלום המע"מ ביבוא לבין מועד הקיזוז במסגרת הדיווחים.

במשלוח בודד ההשפעה עשויה להיות מוגבלת. כאשר מספר מכולות או משלוחים גדולים מגיעים בפרק זמן קצר, סכומי המס עשויים ליצור צורך משמעותי במזומן.

לכן מנהל הכספים צריך להכיר את תחזית היבוא, את ערכי המשלוחים ואת התשלומים הצפויים סביב מועדי השחרור.

עלות כוללת לאחר יבוא: המספר שהרכש והמכירות צריכים להכיר

עלות כוללת לאחר יבוא (Landed Cost) i העלות הכוללת של המוצר עד לנקודה שהעסק הגדיר, לאחר שילוב מחיר הרכישה, שילוח, מסים רלוונטיים והוצאות נוספות. מאפשרת לקבל תמונה כלכלית רחבה יותר ממחיר הרכישה לבדו.

החישוב עשוי לכלול את מחיר הטובין, הובלה בינלאומית, ביטוח, מסים שאינם ניתנים להשבה, עלויות נמל ומסוף, עמילות והובלה מקומית.

מבחינת התמחור, זהו נתון קריטי. אם מחלקת המכירות מתמחרת לפי מחיר הספק במקום לפי העלות הכוללת, שיעור הרווח שהיא רואה עלול להיות גבוה מהרווח בפועל.

בעסק שמייבא מגוון רחב של מוצרים, כדאי לבחון את העלות ברמת SKU או משפחת מוצרים ולא להסתפק בעלות כוללת של המשלוח.

תנאי המכר משפיעים על מה שכלול במחיר

כאשר משווים הצעות מספקים בחו"ל חשוב להבין גם את תנאי המכר הבינלאומיים (Incoterms) i כללי ICC המגדירים חלוקת אחריות, עלויות וסיכונים מסוימים בין המוכר לקונה בעסקת מכר בינלאומית. .

מחיר בתנאי EXW אינו ניתן להשוואה ישירה למחיר בתנאי CIF מבלי להבין אילו עלויות כלולות בכל הצעה.

תנאי המכר משפיעים על חלוקת עלויות ואחריות בין הצדדים, אך אינם מחליפים את הצורך לבדוק את הטיפול המכסי והמיסויי בישראל.

המסמכים שמאחורי החישוב

אחד המסמכים המרכזיים בתיק היבוא הוא חשבונית מסחרית (Commercial Invoice) i מסמך מסחרי הכולל בין היתר את פרטי הצדדים, תיאור הטובין, הכמויות והמחיר בעסקה. .

לצדה מופיעה בדרך כלל רשימת אריזה (Packing List) i מסמך המפרט את תכולת המשלוח, האריזות, הכמויות, המשקלים ונתונים לוגיסטיים נוספים. .

בשילוח ימי אחד ממסמכי ההובלה המרכזיים הוא שטר מטען (Bill of Lading – B/L) i מסמך הובלה מרכזי בשילוח ימי הכולל מידע על המטען, הצדדים וההובלה. .

כאשר הנתונים במסמכים אינם תואמים זה לזה, הדבר עלול ליצור צורך בבירור נוסף במסגרת תהליך היבוא.

מסי יבוא הם גם החלטת תמחור

מחלקת המכס או הלוגיסטיקה אינה היחידה שצריכה להבין את עלות היבוא. הנתון משפיע ישירות גם על מחלקת המכירות.

אם מוצר נרכש ב־100 ש"ח אך העלות הכוללת שלו לאחר היבוא היא 115 ש"ח, תמחור המבוסס על מחיר הרכש בלבד יוצר תמונה שגויה של הרווח הגולמי.

כאשר הפער מוכפל באלפי יחידות, טעות קטנה בהערכת העלות יכולה להפוך לשחיקה משמעותית ברווחיות.

לכן מומלץ שמערכת התמחור תשתמש בעלות מעודכנת הכוללת את מרכיבי היבוא הרלוונטיים ולא רק את מחיר החשבונית.

עלות המס משפיעה גם על תזרים המזומנים

עסקה יכולה להיות רווחית ועדיין ליצור לחץ תזרימי. היבואן מממן את הסחורה, השילוח וחלק מהעלויות לפני שהמוצר נמכר ולפני שהלקוחות משלמים.

כאשר מספר משלוחים מגיעים בפרק זמן קצר, התשלומים הנדרשים סביב השחרור יכולים להתרכז באותו שבוע.

לכן תחזית יבוא צריכה להיות מחוברת לתחזית תזרים. מחלקת הכספים צריכה לדעת אילו משלוחים צפויים להגיע, מה ערכם ומהו סדר הגודל של התשלומים הצפויים.

מה קורה בשלב השחרור?

כאשר המטען מגיע לישראל מתחיל או מושלם, בהתאם לתהליך, הליך שחרור ממכס (Customs Clearance) i התהליך שבמסגרתו מטופלים ההיבטים הנדרשים מול המכס לצורך שחרור הטובין המיובאים. .

אחד הגורמים המקצועיים שעשויים להיות מעורבים בתהליך הוא עמיל מכס (Customs Broker) i בעל מקצוע הפועל בתחום עמילות המכס ומטפל בהליכי מכס בהתאם להסמכות ולהוראות החלות. .

אולם עבודה נכונה אינה מתחילה ביום שבו המטען מגיע. ככל שהסיווג, המסמכים, מקור הטובין והדרישות נבדקו מוקדם יותר, כך ניתן לצמצם הפתעות בשלב השחרור.