מגמות מקרו-כלכליות והשפעתן על ענף השילוח, היבוא והיצוא

במחצית הראשונה של שנת 2025 התאפיינה הכלכלה הישראלית בתנודתיות משמעותית, על רקע התפתחויות גאופוליטיות, שינויים במדיניות המסחר העולמית והשלכות הרפורמות המקומיות. מאמר זה סוקר את המגמות המקרו-כלכליות העיקריות המשפיעות על ענף השילוח, היבוא והיצוא, תוך התמקדות בהשפעות על עמילות המכס, שינוע מטענים וניהול שרשרת האספקה.

1. התחזקות השקל: אפקט כפול על יבואנים ויצואנים

אחת המגמות הבולטות בתחום שערי החליפין היא התחזקות משמעותית של השקל מול המטבעות הזרים. שער הדולר היציג נקבע ערב חג הסוכות 2025 על 3.2810 שקלים, שפל של יותר משלוש שנים, ירידה של כ-10% מתחילת השנה . מנגד, שער היורו, שעלה ב-3% מתחילת השנה ל-3.8311 שקלים, צפוי להיחלש אף הוא במידה ותיחתם עסקה לסיום המלחמה .

השפעות התחזקות השקל על עסקי היבוא והיצוא:

השפעות חיוביות על היבוא:

• הוזלה משמעותית של עלויות רכישת סחורות הנסחרות בדולר ובאירו

• צפי לירידת מחירי מוצרים מיובאים (אם כי בעיכוב של כחצי שנה, עקב רכישות מוקדמות) 

• הוזלת חומרי גלם ליבואנים, במיוחד בענף הבנייה 

השפעות שליליות על היצוא:

• פגיעה ברווחיות היצואנים והייטק המקבלים הכנסות במטבע זר

• שחיקה בתחרותיות היצוא הישראלי בשווקים הבינלאומיים

• חשש ממשי של התאחדות התעשיינים לפגיעה במקומות עבודה, בפרט בדרום ובצפון 

נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, התריע כי "היחלשות הדולר בשיעורים כה ניכרים פוגעת אנושות ביצואנים, בתעשייה ובהייטק… כל ירידה בשער הדולר מתורגמת מיידית לירידה בהכנסות בשקלים, לשחיקת רווחיות ולסיכון לאובדן שווקים בינלאומיים" .

2. סביבת האינפלציה והריבית

לפי דוח מדיניות מוניטרית של בנק ישראל למחצית הראשונה של 2025, שיעור האינפלציה השנתי עמד על 3.1% במאי 2025, מעל גבול היעד (1%-3%), אם כי נמוך מהשיא של 3.8% שנרשם בינואר . האינפלציה במוצרים הלא-סחירים נותרה יציבה ברמה גבוהה של 3.9%, המשקפת ביקוש יתר על רקע מגבלות היצע, בעוד האינפלציה במוצרים הסחירים ירדה ל-1.5% .

השלכות לענף השילוח ועמילות המכס:

• עליית עלויות תפעול: האינפלציה הגבוהה מייקרת את עלויות האחסון, ההובלה והכוח אדם בחברות השילוח.

• השפעה על שווי הסחורות לצורכי מכס: עם ירידת האינפלציה הצפויה בהמשך השנה, צפויה ירידה בערך הסחורות המיובאות, העשויה להשפיע על גובה המכסים המשולמים.

• ריבית גבוהה: הריבית במשק נותרה על 4.5%, מה שמשפיע על עלויות המימון של יבואנים המממנים את מלאי הסחורות.

בנק ישראל צופה כי האינפלציה תתכנס אל תוך תחום היעד ברבעון השלישי של 2025, ותישאר בחלקו העליון של היעד לאורך השנה הקרובה .

3. הרפורמות ביבוא: "מה שטוב לאירופה" ו"לא עוצרים בנמל"

משרד הכלכלה והתעשייה פרסם את סיכום המחצית הראשונה של 2025, ובו נתונים המעידים על השפעת הרפורמות המרכזיות בתחום היבוא .

רפורמת "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל": רפורמה זו, שנכנסה לתוקף בתחילת 2025, מאפשרת לייבא מוצרים שאושרו באירופה ללא צורך בבדיקות חוזרות במכון התקנים. כ-9% מערך היבוא הרשמי – בהיקף שנתי של כ-20 מיליארד שקל – כבר נעשה לפי התקינה האירופית .

רפורמת "לא עוצרים בנמל": כ-91% מהיבואנים משתמשים במסלול החדש, המהווה כ-80% מהיקף היבוא הכספי. השימוש במסלולים הישנים ירד ביותר מ-90%, וכ-70% מהיבואנים דיווחו על ירידה בעלויות או על הרחבת מגוון המוצרים שהם מייבאים .

השפעות על ענף השילוח ועמילות המכס:

• הוזלת עלויות ייבוא, המתבטאת בירידות מחירים של 12% עד 24% במוצרים שונים (אופניים, שואבי אבק, מכונות כביסה) 

• עלייה חדה במספר היבואנים והיקפי היבוא (יבוא אופניים עלה ב-44%, מכונות קפה ב-38%, מקררים ב-27%) 

• ירידה בעומס על מכון התקנים וקיצור זמני שחרור מטענים

4. ההשפעות של מדיניות המכס האמריקאית על הסחר העולמי

ישראל אינה מעורבת ישירות במלחמת הסחר שהתפתחה בין ארה"ב לשותפות הסחר שלה, ואף הורידה את המכסים המועטים שהיו מוטלים על מוצרים חקלאיים אמריקאיים . עם זאת, ההשלכות העקיפות משמעותיות:

• מכסי היבוא על 28% מיצוא הסחורות הישראלי לארה"ב עומדים בממוצע על פחות מ-7% 

• האיום על הסחר העולמי עלול להוביל להאטה כלכלית, שתפגע בביקוש ליצוא הישראלי

• תנודתיות בשווקים הפיננסיים עלולה להשפיע על שערי החליפין ועלויות המימון

לפי דוח בנק הפועלים, "למרות שישראל אינה מעורבת במלחמת הסחר, היא נהנתה רבות מפירות הגלובליזציה לאורך השנים, וכל פגיעה בסחר העולמי עלולה לחלחל לכלכלה הישראלית" .

5. התאוששות הפעילות הכלכלית והשלכותיה

לפי דוח מדיניות מוניטרית של בנק ישראל, הפעילות הכלכלית התאוששה בקצב מתון במחצית הראשונה של 2025. קצב הצמיחה השנתי ברבעון הראשון עמד על 3.7%, בדומה לקצב הצמיחה שלפני המלחמה . עם זאת, רמת התמ"ג נותרה נמוכה בכ-4% מהמגמה ארוכת הטווח, פער המוסבר בעיקר על ידי מגבלות היצע הנובעות ממחסור בעובדים (עובדים זרים וכוח אדם בשירות מילואים) .

השלכות לענף השילוח:

• עלייה בביקוש לשירותי שילוח עם התאוששות הפעילות

• אתגרים בכוח אדם, המשפיעים על זמינות עובדים בענף הלוגיסטיקה

• צמיחה צפויה של 3.3% ב-2025 ו-4.6% ב-2026, לפי תחזית בנק ישראל, המבשרת על המשך התאוששות 

6. המלצות אסטרטגיות לעסקי יבוא ויצוא

בהתבסס על המגמות המתוארות, מומלץ לעסקי היבוא, היצוא והשילוח לפעול בהתאם לאסטרטגיות הבאות:

ליבואנים:

1. ניצול הזדמנויות השקל החזק: מומלץ לבחון קידום רכישות וסגירת עסקאות במט"ח בעת שערים נוחים

2. הסתמכות על תקינה אירופית: מיצוי הפוטנציאל ברפורמת "מה שטוב לאירופה" להפחתת עלויות וזמני שחרור

3. ניהול סיכוני מטבע: שימוש בכלים פיננסיים (הגנות שער) להגנה מפני תנודתיות עתידית

ליצואנים:

1. חיפוש שווקים חדשים: בחינת הזדמנויות בשווקים מתפתחים המגלים עניין בהסכמי סחר עם ישראל

2. יעול תפעולי: צמצום עלויות לנוכח שחיקת הרווחיות משער החליפין

3. ניהול סיכונים: גיבוש אסטרטגיית הגנה מפני תנודתיות שערים

לחברות שילוח ועמילות מכס:

1. עדכון ידע רגולטורי: הכשרת צוותים להתאמה לרפורמות החדשות ותהליכי העבודה המשתנים

2. הרחבת שירותים: מענה לצרכים המשתנים של יבואנים ויצואנים לאור השינויים בתקנות ובתקינה

3. ייעוץ אסטרטגי: מתן שירותי ייעוץ פיננסי ורגולטורי ללקוחות

סיכום

ענף השילוח, היבוא והיצוא בישראל נמצא בצומת דרכים משמעותי. התחזקות השקל מהווה אתגר ליצואנים אך הזדמנות ליבואנים. הרפורמות ביבוא, לצד התנודתיות הגאופוליטית והכלכלית, יוצרות סביבה דינמית המחייבת התאמות אסטרטגיות. חברות שיידעו לנצל נכונה את המגמות הללו, להשתמש בכלים פיננסיים מתאימים ולהתאים עצמן לרגולציה המשתנה, יצליחו לנווט את התקופה המאתגרת ולצמוח בה.

רשימת מקורות:

1. דוח משרד הכלכלה על יישום הרפורמות ביבוא, מחצית ראשונה 2025

2. OECD Economic Outlook, Volume 2025 Issue 1 – Israel

3. ynet – המטיילים נהנים, התעשיינים פחות

4. דוח בנק הפועלים לרבעון הראשון 2025

5. דוח מדיניות מוניטרית של בנק ישראל, מחצית ראשונה 2025

6. דוח בנק לאומי לרבעון הראשון 2025