תקציר
החלק הראשון של המפרט כולל את שם החברה, התאריך, כתובת הקונה ולעתים אף את שם הבנק, תנאי התשלום ועוד. הבסיס החוקי לדרישת רשימון היצוא נמצא בסעיף 103 לפקודת המכס: "לפני שמעלים טובין אל אניה, קרון רכבת או כלי הובלה אחר, לשם יצוא, יש לרשמם לשם יצוא בדרך שנקבעה לכך".רשימון היצוא משמש כעדות לביצוע היצוא ואישור של השלטונות כי היצוא בוצע בהתאם לרשום בו. בשנת 1855 נחקק באנגליה חוק שטר המטען אשר העניק למסמך זה את תכונת הקניין (זאת, בנוסף לתכונותיו של שטר המטען כקבלה וכראיה…
החשבון מכיל נתונים ערכיים וכמותיים של כל משלוח ומשלוח ובמקביל לשליחתו מהיצואן ליבואן הוא מוגש לשאר הגורמים המטפלים בתהליכי היצוא והיבוא (מכס, בנקים, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, משרדים ממשלתיים וכיוצ"ב). אין לחשבון פורמט מקובל וכל יצואן יכול לבנות לעצמו חשבון בפורמט משלו.
בדרך כלל מתחלק החשבון לשני חלקים. בחלק הראשון נרשמים פרטים כלליים כמו פרטי המוכר והקונה, ארץ המקור, נמלי הטעינה והפריקה, מונח ממונחי ה ® Incoterms בו נעשית העסקה, שיטת התשלום וזמן האספקה.
החלק השני מוקדש לתיאור המטען ובו מפורטים בדרך כלל מחירי הטובין, מחולקים לכל פריט או יחידה, פירוט הוצאות ההובלה והביטוח וסיכום כללי של המחיר.
בפרק הרביעי לתקנות המכס מפורטים הפרטים החייבים להופיע בחשבון המכר:
א. כל חשבון מכר לטובין מיובאים או טובין מיוצאים יכיל פרטים אלה:
- ארץ המקור
- המקום והתאריך בו הוכן החשבון
- השם והמען של המוכר והקונה
- כמות האריזות, תיאורן, סימנן ומספריהם
- תיאור הטובין בהתאם לסוג, מהות, טיב וכדומה
- כמות הטובין לפי היחידה המסחרית המקובלת לגבי אותם טובין
- המשקל ברוטו, נטו ונט נטו של כל אריזה, וכן המשקל הכולל ברוטו, נטו ונט נטו של המשגור
- המחיר המוסכם של הטובין
- תנאי המשלוח, השיגור והתשלום, לרבות הנחות שמקובל לציינם בחשבון מכר
החשבון חייב להיות מקורי וחתום.
