נמל לוס אנג׳לס: תור של למעלה מ-100 אניות
דף הבית » חדשות האתר » נמל לוס אנג׳לס: תור של למעלה מ-100 אניות
אניות אלה פרושות על פני מסלול של 1,000 מייל לאורך קו החוף של צפון אמריקה לאורך מדינות ארה״ב ומקסיקו. מסע ההפלגה הטיפוסי של אנייה מאסיה לצפון אמריקה שארך שבועיים לפני המגפה התארך כעת ויכול להגיע למעל ל-45 יום
אומנם הוא נמצא מחוץ לטווח הראייה אבל תור אניות המכולה שממתינות לעגון בנמל לוס אנג׳לס על מנת לפרוק את מכולותיהן גדל מיום מיום ועומד כעת על למעלה מ-100 אניות.
אניות אלה פרושות על פני מסלול של 1,000 מייל לאורך קו החוף של צפון אמריקה לאורך מדינות ארה״ב ומקסיקו – כולן ממתינות לרציף פנוי בנמלים העמוסים ביותר של דרום קליפורניה – לונג ביץ׳ ולוס אנג׳לס.
המסע הטיפוסי של אניות המפליגות מאסיה לצפון אמריקה שארך כשבועיים לפני פרוץ המגפה של סופג כעת קיבולת עצומה, וחלק מההפלגות נמשכות יותר מ-45 ימים עד לעגינה.
בחודש שעבר, הרשויות האמריקניות דחקו את נקודות החנייה של האניות הרחק יותר מהחוף, וביקשו מאניות לחנות כ-150 מיילים מקו החוף.
הנתונים העדכניים ביותר מהבורסה הימית של דרום קליפורניה מראים שיש 101 אניות מכולה בתור – 30 אניות עוגנות או מסתובבות בתוך מימי דרום קליפורניה ועוד 71 ספינות שמפליגות במהירות איטית או משוטטות מחוץ לאזור המים של קליפורניה.
עוד מאמרים בנושא...

שר האוצר מרחיב את הפטור ממס על יבוא אישי ל־150 דולר
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הודיע כי הוא צפוי לחתום על צו חדש שירחיב את הפטור ממס בקניות ביבוא אישי. כיום הפטור חל על חבילות בשווי

השפעת המסדרון הכלכלי India–Middle East–Europe Corridor (IMEC) על היבוא לישראל
השפעת מסדרון IMEC על היבוא לישראל השפעת המסדרון הכלכלי IMEC על היבוא לישראל המסדרון הכלכלי India–Middle East–Europe Corridor [1], או בקיצור IMEC, הפך לאחד הפרויקטים

ישראל והודו מחדשות את המשא-ומתן על הסכם סחר חופשי
ישראל והודו מחדשות את השיחות על הסכם סחר חופשי ביקורו של שר המסחר והתעשייה ההודי, פיוש גויאל, בישראל החזיר לשולחן את המשא ומתן

ההשפעה של רפורמות סחר בינלאומי על שוק היבוא־יצוא הישראלי בשנים הקרובות
השפעת רפורמות הסחר על שוק היבוא־יצוא הישראלי בשנים הקרובות שוק היבוא־יצוא הישראלי עובר בשנים האחרונות שינויים משמעותיים הנובעים מרפורמות סחר בינלאומי, לצד מגמות

מגמות השילוח הבינלאומי ב-2026
2026 צפויה להיות שנת מפנה בשילוח הבינלאומי: האצה של AI[1] בשרשרת האספקה, שינויי נתיבי סחר גלובליים, והעמקת דרישות ESG[4]. במקביל, ישראל מתחזקת כצומת






