התוספת החמישית לצו יבוא חופשי נועדה לאפשר יבוא טובין במסלול נטול בירוקרטיה בהינתן התנאים הקבועים בה.
להלן הבהרת המדיניות העומדת מאחורי החוקיות בתוספת החמישית.
סעיף 1
"טובין המיובאים כדוגמת מסחריות או לשימוש עצמי, שערכם FOB הוא עד 1,000 דולרים (דולר ארצות הברית) ובלבד שיובאו בכמות שלא תעלה על שתי יחידות מכל סוג או דגם."
האמור בסעיף זה חל על כל משלוח במובן הרחב, כלומר, מכל סוג מוצר יש להביא 2 יחידות במשלוח. יבואן יכול לייבא מספר זוכות של טובין באותו משלוח, בתנאי שבכל משלוח כל 2 יחידות הן מסוגים שונים וערכן אינו עולה על 1,000 דולרים (דולר ארצות הברית).
סעיף זה אינו חל על טובין המיועדים לשימוש הציבור הרחב.
סעיף 2
"טובין המיובאים כחלקי חילוף שערכם FOB הוא עד 5,000 דולרים (דולר ארצות הברית) ובלבד שיובאו בכמות שלא תעלה על חמש יחידות מכל סוג, ולאחר שהיבואן נתן הצהרה לפי הנוסח המופיע בצו יבוא חופשי."
הכוונה בסעיף זה היא שיבואן יוכל לייבא באותו משלוח, חמש יחידות מכל פריט טובין, בתנאי שבכל משלוח כל 5 יחידות הן מסוגים שונים וערכן אינו עולה על 5,000 דולרים (דולר ארצות הברית).
הייעוד של סעיף זה הינו תעשייתי – ומשרת את התעשייה ועל כן סעיף זה מגובה בהצהרה.
אישור הטובין מותנה בעמידתם בייעוד הקבוע בכל סעיף.
