יבואן או יצואן שעובד מול מדינה החתומה על הסכמי הסחר מול מדינת ישראל יכולים לזכות בהטבות והקלות. כדאי לדעת באילו תנאים צריך לעמוד על מנת לזכות בהקלות שמקנים ההסכמים השונים ולבדוק כל הסכם לגופו.
רקע
סדרת המאמרים אשר תתפרסם בארבעת השבועות הקרובים תדון בהסכמי הסחר הבילטראליים עליהם חתומה מדינת ישראל. המאמרים ידונו בפירוט ההסכמים, היתרונות הצומחים מהסכמים אלה ליצואנים וליבואנים, כללי המקור הרלוונטיים ומסמכי המקור הנדרשים.
נכון להיום חתומה מדינת ישראל על 8 הסכמי סחר פעילים מול 41 מדינות. מדינת ישראל חתומה על הסכם תשיעי מול קולומביה אך הסכם זה עדין לא מיושם. בסדרת מאמרים זו נתייחס לאנגליה כאל מדינה שעדיין חברה באיחוד האירופאי.
הסכמי הסחר מעניקים יתרונות רבים בנושאים שונים בסחר שבין המדינות החתומות כאשר היתרון העיקרי אשר בו מתעניינים היצואנים והיבואנים מטבע הדברים הינן הקלות המכס בסחר שבין המדינות החתומות.
להלן רשימת הסכמי הסחר הפעילים עליהם חתומה מדינת ישראל:
- האיחוד האירופאי (28 מדינות)
- EFTA (שוויץ, ליכטנשטיין, איסלנד ונורבגיה)
- תורכיה
- ירדן
- קנדה
- ארה”ב
- מקסיקו
- מרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי)
הסכם נוסף עליו חתומה מדינת ישראל הינו הסכם ה-QIZ (Qualified Industrial Zone). הסכם ה-QIZ הינו הסכם משולש המשותף לישראל, ארה”ב ומצרים. קיים גם הסכם QIZ המשותף לישראל, ארה”ב וירדן. במסגרת הסכמי ה-QIZ הוגדרו אזורי תעשייה נבחרים במצרים ובירדן.
ארה”ב מצדה העניקה הקלות מכס לטובין המיובאים לתחומה והמיוצרים באותם אזורים נבחרים במצרים או בירדן, כל זאת בתנאי שאחוז מסוים מערכו של המוצר על פי המוגדר בהסכם הינו תוצרת ישראל. תנאי זה חייב את היצרן המצרי / הירדני לבצע רכישות בישראל. עם השנים התמעטה חשיבותו של הסכם ה-QIZ עם ירדן מאחר וירדן חתומה על הסכם סחר נפרד עם ארה”ב.
הסכם חשוב נוסף הינו הסכם הצבירה הפאן-אירופאי ים-תיכוני. להסכם זה נקדיש מאמר נפרד.
מדינת ישראל הינה מדינה מוטת ייצוא ועל כן תמיכה בייצוא וסיוע בהגדלת היצוא הן מטרות מרכזיות במדיניותה הכלכלית של המדינה. כאשר מדינת ישראל מתכוונת לחתום על הסכמי סחר מטרתה העיקרית הינה לייצר תנאי תחרות עודפים למוצרים תוצרת ישראל בשעה שיהיו מיוצאים למדינות העולם. אין ספק שכפועל יוצא מהסכמי הסחר מוצרים תוצרת ישראל אשר אינם משלמים מכס בכניסה למדינות ההסכם הופכים להיות אטרקטיביים יותר.
הסכמי הסחר אכן הוכיחו את עצמם, והייצוא של מדינת ישראל למדינות ההסכם עלה במאות אחוזים מאז החתימה על הסכמי הסחר השונים.
חשוב להדגיש כי כל הקלות המיסוי הניתנות במסגרת כל הסכמי הסחר הינם על מרכיב המכס והמכס בלבד. אין כל הקלה בנושא תשלום מע”מ בתהליך שחרור הטובין מפיקוח המכס וגם לא בתשלום מס הקנייה במידה וקיים מס קנייה על המוצר המיובא. ההקלות הן אך ורק על מרכיב המכס.
חשוב מאד להיות ער לכך כי כל אחד מהסכמי הסחר עליהם חתומה מדינת ישראל הינו הסכם העומד בפני עצמו עם כללים והנחיות יישום הרלוונטיות לאותו ההסכם. אין ללמוד כל גזירה שווה מהסכם אחד למשנהו. יבואן או יצואן אשר מתחיל לסחור עם מדינה אשר הינה מדינת הסכם חדשה מבחינתו טוב יעשה אם יבדוק את התנאים בהסכם הספציפי לגבי הטובין הרלוונטיים לגביו.
בימים אלה מתקיימות שיחות עם כמה וכמה מדינות לקראת חתימה על הסכמי סחר נוספים או שיחות לבדיקת ההיתכנות והכדאיות הכלכלית לכניסה למו”מ לחתימה על הסכמי סחר נוספים. בין המדינות איתן מתקיימות שיחות ברמה כזו או אחרת ניתן למצוא את פנמה, דרום קוריאה, הודו, אוקראינה ועוד.
תנאי סף לקבלת ההקלות שבהסכמי הסחר כולם:
על מנת שניתן יהיה ליהנות מההקלות הניתנות במסגרת הסכמי הסחר יש לעמוד בשלושה תנאים במצטבר, דהיינו בתנאי א, ובתנאי ב’ ובתנאי ג‘.
שלושת התנאים בהם צריך לעמוד הם:
- הטובין יהיו מקוריים או עומדים בכללי המקור
- הטובין יהיו מובלים במישרין ממדינת המקור למדינת היעד (קיימים חריגים)
- לטובין תהיה מצורפת תעודה המעידה על מקור הטובין וממולאת על פי כללי ההסכם כפי שהוגדרו (הדרישה הינה לתעודה תקינה לפני הכניסה לתהליך המכס. דהיינו לפני התרת המכס)
רק עמידה בשלושת התנאים הללו ובמצטבר תאפשר ליהנות מההקלות אותם מעניקים הסכמי הסחר.
בהמשך סדרת המאמרים נפרט את משמעות שלושת התנאים הנ”ל ואת כללי המקור, מסמכי המקור והנחיות היישום להסכמים החשובים עליהם חתומה מדינת ישראל.
טיפ הזהב
חשוב לחזור ולהדגיש כי הסכמי הסחר השונים הינם בעלי מאפיינים, כללים והנחיות יישום שונות. כל אימת שמתחילים לסחור מול ספק במדינת הסכם מולה לא בוצעו עסקאות בעבר יש לבדוק קודם לכל את כללי ההסכם עם אותה המדינה באשר לסוג הטובין הרלוונטיים לעסקאות החדשות. שום דבר אינו מובן מאליו ובשום אופן אין להסיק מסקנות מניסיון בעבודה מול מדינת הסכם אחת לעבודה מול ספקים במדינת הסכם אחרת.
