יבוא זמני (Temporary Import): מתי זה משתלם ואיך לא לשלם מכס פעמיים
יבוא זמני הוא הכנסה של טובין לישראל למטרה מוגדרת – תערוכה, הדגמה, תיקון, עיבוד או פרויקט – מתוך כוונה להוציא אותם שוב תוך תקופה קצובה, בלי לשלם עליהם מסי יבוא באופן סופי. בישראל, יבוא זמני בפטור מותנה מחייב ערבות בנקאית בגובה 100% ממסי היבוא, שמשתחררת אחרי שמוכח היצוא[1]. חלופה נפוצה לתערוכות ולציוד מקצועי היא קרנה ATA, שמאפשרת כניסה בלי מסים ובלי פיקדון למשך עד שנה[2]. וכשסחורה ישראלית יוצאת לחו"ל וחוזרת, פרט מכס 810 מונע תשלום כפול – בתנאי שהיצוא תועד כראוי מראש[3].
- ערבות ליבוא זמני בפטור מותנה: 100% ממסי היבוא; יצרנים ועסקים: 25%; ערבות גלובלית: 10% מהמסים השנתיים הצפויים[1].
- קרנה ATA בישראל: יצוא חוזר בתוך שנה מהיבוא או עד תום תוקף הקרנה, המוקדם מביניהם[4].
- פרט 810: סחורה ישראלית שחוזרת בתוך 5 שנים מהיצוא, או יותר באישור, בלי מכס נוסף[3].
- פרט 212: יבוא זמני בפטור לאריזה, עיבוד, תיקון, חידוש או תצוגה, ואז יצוא חוזר[3].
- הפרת תנאי הפטור: חילוט הערבויות וסיווג העסק כ"יבואן לא-פט"מ"[1].
מהו יבוא זמני (Temporary Import)?
יבוא זמני הוא מסלול מכס שמאפשר להכניס טובין לישראל לשימוש מוגבל בזמן ובמטרה, בלי שהמסים הופכים לתשלום סופי. בנוהל הפטור המותנה של רשות המסים הוא מוגדר כטובין שמיובאים למטרה מסוימת ומיועדים ליצוא חוזר בתוך תקופה שנקבעה[1].
ההיגיון פשוט: מכס ומע"מ נועדו לחול על סחורה שנצרכת בישראל. מכונה שמגיעה לתערוכה של שבוע, מכשיר מדידה שמגיע לפרויקט של חודשיים, או רכיב שנכנס לתיקון ויוצא – אינם נצרכים כאן. לכן המדינה מוותרת על המס, אבל דורשת ביטחון שהסחורה אכן תצא.
הביטחון הזה הוא לב העניין. ביבוא זמני רגיל המס לא נמחק, אלא מוחזק כערבות. אם הסחורה יוצאת בזמן ובאותו מצב, הערבות חוזרת. אם לא – הערבות נגבית, והמס הופך לתשלום רגיל. גם ההגדרה של ה-WCO משקפת זאת: אמנת איסטנבול לכניסה זמנית מאפשרת כניסה של טובין לטריטוריית מכס עם הקלה ממכס וממסים, על בסיס ההתחייבות להוציא אותם[5].
חשוב להבחין בין שני מצבים שנשמעים דומים. יבוא זמני הוא סחורה זרה שנכנסת לישראל ויוצאת. יצוא זמני הוא סחורה ישראלית שיוצאת לחו"ל וחוזרת. שניהם עוסקים באותה שאלה – איך לא לשלם מס על סחורה שלא נצרכה – אבל כל אחד מהם עובר במסלול מכס אחר.
מתי יבוא זמני משתלם, ומתי עדיף לשלם מכס?
יבוא זמני משתלם כשהטובין באמת יוצאים, כששיעור המסים עליהם גבוה, וכשאפשר לעמוד בתנאים בלי מאמץ חריג. הוא פחות משתלם כשהסחורה עשויה להימכר בישראל, כשהמסים עליה נמוכים ממילא, או כשעלות הערבות והמעקב גבוהה מהחיסכון.
מה בפועל עולה כסף ביבוא זמני? קודם כול, ערבות בנקאית בגובה מלוא המסים[1], שמשמעותה עמלות בנק ותפיסת מסגרת אשראי לכל תקופת השהייה. שנית, ניהול: דיווחים, שמירה על זהות הטובין ותיעוד היצוא. שלישית, סיכון: אם משהו משתבש, הערבות נגבית והעסק מסווג מחדש[1].
| המצב | יבוא זמני משתלם? | למה |
|---|---|---|
| ציוד לתערוכה או לכנס, שחוזר מיד אחריו | כן, לרוב בקרנה ATA | אין מסים ואין פיקדון בארץ היבוא, ותקופת השהייה קצרה |
| מכונה יקרה לפרויקט של כמה חודשים | כן | החיסכון במסים גבוה ביחס לעלות הערבות |
| רכיב שנכנס לתיקון או לעיבוד ומיוצא | כן, בפרט 212 | הפטור קבוע מראש לפעולות האלה, בכפוף ליצוא חוזר |
| דוגמאות שאולי יימכרו ללקוח בישראל | לרוב לא | מכירה מחייבת תשלום מסים ממילא, וקרנה אינה מתירה מכירה |
| טובין עם שיעור מכס אפס ומע"מ שמתקזז | בדרך כלל לא | החיסכון קטן, והעלות התפעולית נשארת |
| סחורה ישראלית שיוצאת לתיקון וחוזרת | זה לא יבוא זמני – זה פרט 810 | הפטור תלוי בתיעוד שנעשה לפני היצוא |
מבחן אצבע מעשי: חשבו את סכום המסים שהייתם משלמים ביבוא רגיל, והשוו אותו לעלות הערבות לתקופה, לעלות הטיפול של עמיל המכס ולשווי הזמן הניהולי. אם יש סיכוי ממשי שהסחורה תישאר בארץ, עדיף לעיתים לשלם מיד ולחסוך את הסיכון.
אילו מסלולים של יבוא זמני קיימים בישראל?
בפועל, עסק ישראלי שמכניס טובין לתקופה מוגבלת או מוציא טובין וממתין לחזרתם יבחר בין ארבעה מסלולים עיקריים. ההבדל ביניהם הוא מי מבטיח את המס, אילו פעולות מותרות בטובין, וכמה זמן הם יכולים לשהות.
| מסלול | מתאים ל | ביטחון למס | נקודת תורפה |
|---|---|---|---|
| יבוא זמני בפטור מותנה | ציוד לפרויקט, הדגמה, השאלה | ערבות בנקאית 100% ממסי היבוא | עלות הערבות ומעקב עד הוכחת יצוא |
| קרנה ATA | תערוכות, דוגמאות מסחריות, ציוד מקצועי | שרשרת ערבות בינלאומית דרך לשכות המסחר | אסור למכור או להשכיר; תוקף עד שנה |
| פרט 212 | אריזה, עיבוד, תיקון, חידוש ותצוגה | פטור מותנה ביצוא חוזר | חובה לשמור על אותו סיווג ברמת 4 ספרות |
| פרט 810 | סחורה ישראלית שיוצאת וחוזרת | הוכחת זהות מול רשימון היצוא | תיעוד חסר לפני היצוא מבטל את הפטור |
איך עובד יבוא זמני בפטור מותנה ובערבות בנקאית?
יבוא זמני בפטור מותנה עובד כך: מגישים בקשה מראש, מפקידים ערבות בנקאית בגובה מלוא מסי היבוא, משתמשים בטובין רק למטרה שאושרה, ומוכיחים יצוא בתוך התקופה. אחרי ההוכחה, הערבות משתחררת. זה המסלול הכללי ביותר, והוא מוסדר בפרק 13 לאוגדן המכס של רשות המסים[1].
הבקשה: טופס 370 לפני השחרור
היבואן מגיש בקשה ליבוא בפטור מותנה בטופס 370 ליחידת הפטור המותנה. לפי הנוהל, אפשר לסווג טובין בפרט מותנה רק אם טופס היבוא בפטור מותנה הוגש לפני השחרור[1]. כלומר, את ההחלטה על המסלול מקבלים לפני שהמכולה מגיעה, לא אחריה.
בנוסף, לכל משלוח שמשוחרר בפטור מותנה מצורף טופס 373 – כתב התחייבות של היבואן לעמוד בתנאי הפטור[1]. בתי מלון, חברות דלק וחברות תעופה, למשל, יכולים לשחרר טובין גם כנגד כתב התחייבות לשיפוי בטופס 151א'[1].
הערבות: כמה ולמה
ביבוא זמני, השחרור מותנה בערבות בנקאית של 100% ממסי היבוא. רכב וטובין אחרים שחל עליהם מס גבוה צריכים להיות מבוטחים גם מפני גניבה[1]. ליצרנים ולעסקים בפטור מותנה אחר נקבעה ערבות של 25%, ומי שמשחרר משלוחים רבים בשנה יכול להפקיד ערבות גלובלית של 10% מהמסים השנתיים הצפויים, בתוקף לשנה[1].
הנוהל מאפשר לקבל מזומן במקום ערבות בנקאית, לפי שיקול דעת ראש היחידה. הערבויות נרשמות מול "תקרת אשראי", ואם המסים על משלוח חדש עולים על היתרה הפנויה, המשלוח לא ישוחרר[1]. לעסק שמכניס ציוד זמני בתדירות גבוהה, זה אומר שצריך לתכנן את מסגרת הערבויות מראש.
השימוש והיציאה
במהלך השהייה בישראל, השימוש בטובין נתון לביקורת עד שהיצוא מוכח ברשימון יצוא. היבואן צריך להודיע לפקיד המכס על היצוא המתוכנן כדי שהערבות תוחזר, ויחידת הפטור המותנה מפיקה דוח חודשי של פריטים שאין לגביהם הוכחת שימוש[1]. במילים אחרות, המערכת עוקבת אחרי כל פריט שלא נסגר.
הנקודה הזו רלוונטית גם אחרי שהתיק נסגר. ביקורת לאחר שחרור יכולה לכסות את כל פעילויות המכס, כולל יבוא זמני ועיבוד פנימי[6]. מי שמחזיק תיק מסודר לכל פריט זמני – רשימון יבוא, אישור שימוש ורשימון יצוא – לא יצטרך לשחזר אותו שנים אחר כך.
קרנה ATA: מתי "הדרכון לסחורות" עדיף?
קרנה ATA עדיפה כשמדובר בתערוכות, בדוגמאות מסחריות ובציוד מקצועי שעובר בין כמה מדינות. זה מסמך מכס בינלאומי אחד, שמונפק על ידי לשכות המסחר ומאפשר להכניס טובין באופן זמני למדינות החברות בלי לשלם מכס, מס קנייה, מע"מ או היטלים, ובלי להפקיד פיקדון[2].
במסגרת אמנת איסטנבול, הקרנה משמשת גם כהצהרת טובין ביצוא, במעבר וביבוא, ומגובה בשיטת ערבות בינלאומית[5]. נכון לספטמבר 2024 היו לאמנה 76 צדדים מתקשרים[5]. משרד המסחר האמריקאי מכנה אותה "דרכון לסחורות" ומציין שבישראל איגוד לשכות המסחר מטפל בתיעוד[7].
מה מותר ומה אסור בקרנה
לפי לשכת המסחר, הקרנה מתאימה לדוגמאות מסחריות, לציוד מקצועי, לסרטים להצגה בפני לקוחות ולאביזרים לספורט, לתערוכות ולאירועי תרבות. הטובין צריכים להיות שייכים לשולח, לשמש רק להצגה, ולא להימכר או להיות מושכרים בזמן השהייה. הם חייבים לחזור בתוך תוקף הקרנה, לא להיות מתכלים, ולהיות ניתנים לזיהוי בחזרה[2].
תוקף הקרנה אינו עולה על שנה, וקרנה שהונפקה לפחות משנה אינה ניתנת להארכה בדיעבד[2]. בישראל עצמה, טובין שנכנסו בקרנה צריכים לצאת בתוך שנה מהיבוא או עד תום תוקף הקרנה – המוקדם מביניהם. אפשר לוותר על היצוא החוזר אם משלמים את המכס והמסים[4].
כללים מיוחדים בישראל
ישראל מקבלת את אמנת ATA לצד האמנות לציוד מקצועי, לתערוכות וירידים, לדוגמאות מסחריות, לציוד מדעי, לחומר פדגוגי ולאריזות, וכל בתי המכס שמטפלים ביבוא ויצוא מקבלים קרנה[4]. לכמה סוגי טובין יש דרישות נוספות: לתכשיטים ושעונים יש לצרף תמונות לקרנה, ציוד תקשורת לוויינית מחייב רישיון יבוא ממשרד התקשורת, ויהלומים משוחררים רק בבית המכס בבורסה ברמת גן[4].
בשורה התחתונה: לתערוכה, לכנס או לסיור הדגמות בכמה מדינות, הקרנה חוסכת ערבות לכל מדינה בנפרד. לציוד שאמור להימכר, להיות מושכר או להתכלות – היא לא מתאימה.
פרט 212: יבוא לתיקון, לעיבוד ולתצוגה עם יצוא חוזר
פרט 212 בתוספת לצו תעריף המכס מאפשר להכניס טובין באופן זמני בפטור ממסים לצורך אריזה, עיבוד, תיקון, חידוש, תצוגה או מטרה דומה, ואז לייצא אותם שוב[3]. זה המסלול הטבעי למי שמספק שירותי תיקון לציוד של לקוחות מחו"ל, או למפעל שמעבד רכיבים ומחזיר אותם.
לפי הוראת הנוהל של רשות המסים, אחרי ביצוע הפעולה המותרת הטובין צריכים להיות מיוצאים, מושמדים, או להישאר בישראל אחרי תשלום כל המסים[3]. ברשימון היצוא יש לציין שתוגש תביעה להחזר בפטור מותנה, יחד עם מספר רשימון היבוא הקשור[3].
התנאי המהותי הוא שמהות הטובין לא תשתנה בין היבוא ליצוא, והסיווג שלהם צריך להיות זהה ברמת ארבע ספרות. החריגים הם ערכות שנארזות ליצוא וחומרי אריזה שיובאו ליצוא[3]. מי שמעבד רכיב כך שהוא הופך למוצר אחר, צריך לבדוק מראש אם פרט 212 בכלל מתאים, או שמסלול כמו הישבון עדיף. על ההבדלים הרחבנו במדריך הישבון: כך יצואנים מקבלים בחזרה את המכס על חומרי גלם.
איך לא לשלם מכס פעמיים על סחורה ישראלית שחוזרת? (פרט 810)
כדי לא לשלם מכס פעמיים על סחורה שיוצאה מישראל וחוזרת, משתמשים בפרט 810 ומתעדים את זהות הטובין לפני היצוא. הפרט חל על טובין שיוצאו מישראל אחרי ששולמו עליהם המסים, או שלא היו חייבים במס ביצוא, וחוזרים בתוך חמש שנים – או בתוך תקופה ארוכה יותר שאישר המנהל[3].
זו בדיוק הנקודה שבה עסקים משלמים פעמיים. מכשיר שנשלח לתערוכה בחו"ל, ציוד שהושאל ללקוח, או מוצר שהוחזר מלקוח זר – אם לא תועדו כראוי ביציאה, יחויבו במסים מלאים בחזרה, כאילו מדובר ביבוא חדש.
התנאים של פרט 810
- הטובין יוצאו ברשימון יצוא, ומספר רשימון היצוא מצוין בהצהרת היבוא, למעט חריגים מוגדרים[3].
- בהצהרת היבוא מציינים גם את פרט המכס המהותי, בנוסף ל-810, והוא צריך להתאים לפרט היצוא ברמת שש ספרות של השיטה המתואמת[3].
- היבואן צריך להוכיח שאלה אותם טובין שיוצאו. טובין חלופיים אינם זכאים[3].
- אינם זכאים גם טובין שקיבלו החזר מס לפי סעיף 156, או טובין שיובאו מלכתחילה בפטור מותנה[3].
- טובין שחוזרים חמש שנים או יותר אחרי היצוא דורשים אישור של בית המכס[3].
מה לתעד לפני שהסחורה יוצאת
הכלל המעשי הוא שאת הפטור בחזרה מרוויחים ביציאה. לפי הוראת הנוהל, יש לפרט את הטובין במסמכי היצוא ולצרף אותם לרשימון. לטובין עם מספר סידורי – לרשום את המספרים בחשבונית או במסמך מסחרי אחר. לטובין בלי מספר סידורי – לצרף מספרי דגם וקטלוג, ואם אין, אמצעי זיהוי אחרים כמו קטלוגים או תמונות[3].
הוראת הנוהל נכנסה לתוקף ב-1.6.2022 וביטלה כמה הנחיות קודמות, בהן ההנחיה על יבוא לתיקון אחרי יותר מחמש שנים[8]. מינהל המכס הודיע שהיא תיבחן מחדש אחרי שמערכת שער עולמי ביצוא תפעל באופן יציב[8], ולכן כדאי לוודא עם עמיל המכס את הנוסח העדכני לפני כל משלוח.
תיקון באחריות בחו"ל: הסימון שחוסך את המס
כשסחורה ישראלית נשלחת לתיקון בחו"ל במסגרת אחריות הספק ובלי תשלום על התיקון, היא חוזרת לפי פרט 810-4000. אבל יש תנאי טכני שקל לפספס: ברשימון היצוא צריך לסמן בשדה 713 שמדובר ב"יצוא במסגרת אחריות ספק". בלי הסימון הזה, המסים יחולו בחזרה גם אם התיקון היה בחינם[3].
לחברות שמחזירות באופן שוטף מוצרים ישראליים או חלקים שלהם לבדיקה, לתיקון או לחידוש, קיים גם הסדר ייעודי שאינו מחייב רשימון יצוא לכל פריט. ההסדר מחייב אישור מראש מבית המכס נתב"ג, מספרי קטלוג ומספר תיקון (RMA) במסמכי היבוא, ומלאי ממוחשב שעוקב אחר הצהרת היבוא, הקטלוג ומזהה התיקון. ההסדר אינו חל על טובין בפרקים 1–24, והמכס רשאי לבטל את האישור אם הנוהל מופר[3].
לעסקים בתחומי האלקטרוניקה, הציוד הרפואי והטכנולוגיה, ההסדר הזה יכול לחסוך עשרות רשימונים בשנה. אבל הוא דורש מערכת מלאי שמסוגלת לענות על כל שאלה של המכס, בכל רגע.
מה קורה אם הסחורה לא יוצאת בזמן?
אם הטובין לא יוצאו בזמן או שתנאי הפטור לא התקיימו, הפטור מתבטל והמסים משולמים. לפי נוהל הפטור המותנה, אי הגשת דיווחים או אישורים נדרשים, אחרי מכתב תזכורת ומועד של שבועיים, מובילה לחילוט הערבויות הבנקאיות. מס שנותר מעבר לערבויות נגבה בהליכים משפטיים, ולצד זה אפשר להפעיל כלי אכיפה נוספים[1].
המחיר אינו רק כספי. ברגע שנמצאה הפרה, מעמד העסק משתנה ל"יבואן לא-פט"מ", מה שחוסם שחרורים עתידיים בפטור מותנה בלי ערבויות בשווי מלא[1]. עסק שבנה את המודל שלו על יבוא זמני יכול לגלות שהמשלוח הבא דורש ערבות כפולה.
יש גם דרכים מסודרות לצאת מהמסלול. מי שמבקש לשנות את ייעוד הטובין או להפסיק לעמוד בתנאי הפטור, צריך לדווח על כך מראש. מכירה של טובין שאינם בשימוש נעשית רק אחרי תשלום המסים, והשמדה נעשית בנוכחות ראש היחידה או נציגו[1]. גם בקרנה ATA, אפשר לוותר על היצוא החוזר אם משלמים את המכס והמסים[4].
וחשוב לזכור את טווח הזמן הארוך. כשמתברר בדיעבד שמס עקיף שולם בחסר, חוק מסים עקיפים מאפשר לדרוש אותו לגבי טובין שיובאו בתוך חמש שנים מהיום שבו נתהווה החסר[9]. פריט זמני שנשכח במחסן אינו בעיה של החודש הזה בלבד.
צ'קליסט: 8 צעדים ליבוא זמני בלי מכס כפול
- הגדירו את המטרה ואת משך השהייה. תערוכה, פרויקט, תיקון או עיבוד – כל מטרה מובילה למסלול אחר.
- חשבו את החיסכון מול העלות. השוו את סכום המסים לעלות הערבות, הטיפול והמעקב.
- בחרו מסלול לפני המשלוח. טופס 370 מוגש לפני השחרור, וקרנה מונפקת לפני היציאה[1].
- דאגו לערבות ולמסגרת אשראי. ודאו שתקרת הערבויות מספיקה גם למשלוחים הבאים[1].
- תעדו את זהות הטובין. מספרים סידוריים, דגמים, קטלוגים ותמונות – ביבוא וביצוא[3].
- השתמשו רק למטרה שאושרה. בלי מכירה, השכרה או העברה לצד שלישי בלי דיווח מראש.
- סמנו נכון ברשימון היצוא. תביעת החזר בפרט 212, או סימון אחריות ספק בשדה 713[3].
- סגרו את התיק. הודיעו על היצוא, שחררו את הערבות ושמרו את כל המסמכים לפחות חמש שנים.
מי שמנהל כמה תיקי יבוא זמני במקביל צריך גם יומן מעקב פשוט: מספר רשימון, פריט, תאריך כניסה, מועד יצוא אחרון וסטטוס ערבות. בשירותי עמילות המכס של יחדיו אנחנו מנהלים את המעקב הזה עבור הלקוחות ומתריעים לפני שמועד היצוא מתקרב. סקירה רחבה יותר של כלי היבוא בפקודת המכס תמצאו במאמר נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: תהליכי יבוא.
מילון מונחים: אנגלית–עברית
| English | עברית | הסבר קצר |
|---|---|---|
| Temporary Import / Temporary Admission | יבוא זמני / כניסה זמנית | הכנסת טובין לתקופה ולמטרה מוגבלות, עם יצוא חוזר |
| Re-export | יצוא חוזר | הוצאת הטובין שיובאו באופן זמני מישראל |
| Re-import | יבוא חוזר | החזרה לישראל של טובין ישראליים שיוצאו |
| Conditional Exemption | פטור מותנה (פט"מ) | פטור ממסי יבוא בכפוף לתנאי שימוש ולערבות |
| Bank Guarantee | ערבות בנקאית | ביטחון למס שמשתחרר אחרי הוכחת יצוא |
| Global Guarantee | ערבות גלובלית | ערבות שנתית אחת לכמה משלוחים |
| ATA Carnet | קרנה ATA | מסמך מכס בינלאומי לכניסה זמנית בלי מסים ופיקדון |
| Istanbul Convention | אמנת איסטנבול | אמנת ה-WCO לכניסה זמנית שמאגדת את מערכת ATA |
| Commercial Samples | דוגמאות מסחריות | טובין להצגה בפני לקוחות, לא למכירה |
| Professional Equipment | ציוד מקצועי | ציוד עבודה שנכנס לשימוש זמני ויוצא |
| Inward Processing | עיבוד פנימי | יבוא לעיבוד או תיקון ויצוא המוצר |
| Supplier Warranty Repair | תיקון באחריות ספק | תיקון בחו"ל בלי תשלום, פרט 810-4000 |
| Export Declaration | רשימון יצוא | הצהרת היצוא שמשמשת הוכחה ליציאת הטובין |
| Duty Drawback | הישבון | השבת מכס על חומרים ששימשו לייצור ליצוא |
שאלות נפוצות על יבוא זמני
מהו יבוא זמני?
יבוא זמני הוא הכנסה של טובין לישראל למטרה מוגדרת, כמו תערוכה, הדגמה, פרויקט, תיקון או עיבוד, מתוך כוונה להוציא אותם שוב בתוך תקופה קצובה. המסים אינם משולמים באופן סופי, אלא מובטחים בערבות או במסמך כמו קרנה ATA. אם הטובין יוצאים בזמן ובאותו מצב, הביטחון משתחרר.
כמה ערבות צריך להפקיד ביבוא זמני?
לפי נוהל הפטור המותנה של רשות המסים, יבוא זמני מחייב ערבות בנקאית בגובה 100% ממסי היבוא. רכב וטובין עם מס גבוה צריכים להיות מבוטחים גם מפני גניבה. עסק שמשחרר משלוחים רבים בשנה יכול לבחון ערבות גלובלית של 10% מהמסים השנתיים הצפויים, בתוקף לשנה.
כמה זמן אפשר להשאיר בישראל טובין שנכנסו בקרנה ATA?
טובין שנכנסו לישראל בקרנה ATA צריכים לצאת בתוך שנה מיום היבוא או עד תום תוקף הקרנה, המוקדם מביניהם. תוקף הקרנה עצמו אינו עולה על שנה, וקרנה שהונפקה לתקופה קצרה יותר אינה ניתנת להארכה. אם הטובין נשארים בישראל, יש לשלם את המכס ואת המסים.
האם מותר למכור סחורה שנכנסה ביבוא זמני?
לא במסגרת היבוא הזמני. בקרנה ATA אסור למכור או להשכיר את הטובין בזמן השהייה. בפטור מותנה, מכירה של טובין נעשית רק אחרי תשלום המסים, ושינוי ייעוד מחייב דיווח מראש. מי שצופה שהסחורה עשויה להימכר בישראל, צריך לשקול יבוא רגיל מלכתחילה.
מה זה פרט 810 ואיך הוא מונע תשלום מכס כפול?
פרט 810 מאפשר להחזיר לישראל טובין ישראליים שיוצאו, בלי לשלם עליהם מסים שוב, אם הם חוזרים בתוך חמש שנים או בתקופה ארוכה יותר באישור. התנאי הוא תיעוד זהות לפני היצוא, ציון מספר רשימון היצוא בהצהרת היבוא והתאמת הסיווג ברמת שש ספרות.
מה ההבדל בין פרט 212 לפרט 810?
פרט 212 חל על טובין זרים שנכנסים באופן זמני לאריזה, לעיבוד, לתיקון, לחידוש או לתצוגה, ומיוצאים שוב. פרט 810 חל על טובין ישראליים שיוצאו וחוזרים לישראל. בשני המקרים צריך לשמור על זהות הטובין ועל התאמת הסיווג, ולתעד את הקשר בין רשימון היבוא לרשימון היצוא.
מה קורה אם לא מוציאים את הטובין בזמן?
הפטור מתבטל והמסים משולמים. לפי נוהל הפטור המותנה, אי הגשת דיווחים או אישורים, אחרי מכתב תזכורת ושבועיים, מובילה לחילוט הערבויות, ויתרת המס נגבית בהליכים משפטיים. בנוסף, העסק עלול להיות מסווג כיבואן לא-פט"מ, מה שמחייב ערבויות בשווי מלא בכל השחרורים העתידיים.
איך לא לשלם מס על ציוד שנשלח לתיקון באחריות בחו"ל?
ציוד ישראלי שנשלח לתיקון באחריות הספק, בלי תשלום על התיקון, חוזר לפי פרט 810-4000. התנאי הוא לסמן ברשימון היצוא, בשדה 713, שמדובר ביצוא במסגרת אחריות ספק. בלי הסימון הזה, המסים יחולו על הציוד בחזרה לישראל, גם אם התיקון עצמו היה בחינם.
מקורות
- רשות המסים – אוגדן מכס, פרק 13: נוהלי פטור מותנה (כולל יבוא זמני וערבויות) (2013). https://www.gov.il/BlobFolder/service/request-for-exemption-on-local-purchases/ar/Service_Pages_Policy_Customs-procedures_13-conditional-exemption-acc.pdf
- לשכת המסחר תל אביב והמרכז – ATA Carnet: מעבר דוגמאות מסחריות (מתעדכן). https://www.chamber.org.il/38991/39012/ata-carnet-passage-of-commercial-samples/
- רשות המסים – הוראת נוהל זמנית: יבוא טובין בפרטי מכס 810 ו-212 (עותק מפורסם) (2022). https://herzoglaw.co.il/wp-content/uploads/2022/05/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%94%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97-810-212.pdf
- ICC World Chambers Federation – ATA Carnet Country Sheet: Israel (IL) (עודכן 11/2023). https://www.gzs.si/Portals/SN-Javna-Pooblastila/Israel%202023%2011.pdf
- World Customs Organization – The Republic of Kosovo becomes the 76th Contracting Party to the Convention on Temporary Admission (2024). https://www.wcoomd.org/en/media/newsroom/2024/september/the-republic-of-kosovo-becomes-the-76th-contracting-party-to-the-convention-on-temporary-admission.aspx
- ITC / UNCTAD / UNECE – Technical note on the WTO TFA, Article 7.5: Post-clearance audit (2016). https://unctad.org/system/files/official-document/wto-technical-note_ch07a07-05_en.pdf
- U.S. International Trade Administration – Israel: Import Taxes and Duties Exemption Routes and Temporary Importations (2023, עודכן 2026). https://www.trade.gov/market-intelligence/israel-import-taxes-and-duties-exemption-routes-and-temporary-importations
- איגוד לשכות המסחר – מינהל המכס מפרסם עקרונות עדכניים ליצוא מוחזר שייכנסו לתוקף ב-1.6.2022 (2022). https://www.chamber.org.il/foreigntrade/1109/1111/131313/
- חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 – נוסח עדכני (נבו) (1968, נוסח מעודכן). https://www.nevo.co.il/law_html/law01/264_001.htm
