בשבוע שעבר עסקנו בהרחבה בפרק ד’ – תהליך הייבוא המלא, צעד אחר צעד. בפרק זה ניתחנו את שרשרת הייבוא מנקודת המוצא ועד נקודת היעד: החל מאיתור ספקים וניהול משא ומתן מסחרי, דרך חתימה על חוזי אספקה, בחירת תנאי סחר בינלאומיים, ארגון ההובלה והביטוח, הכנת המסמכים, ניהול המשלוח בפועל, ועד שלב שחרור הסחורה מהמכס והעברתה למחסני היבואן בישראל. הדגש הושם על ניהול העסקה היבואנית כפרויקט לוגיסטי-מסחרי מוגדר, רווי סיכונים תפעוליים, פיננסיים ורגולטוריים, המחייב תכנון מוקפד ושליטה בפרטים. אולם, הגעת הסחורה לישראל ושחרורה מהמכס אינן מסמנות את סיום תהליך הייבוא — אלא את תחילתו של שלב ניהולי עמוק, מתמשך ובעל השפעה ישירה על ביצועי החברה. השבוע אנו ממשיכים לפרק ה’ – ניהול שוטף של פעילות הייבוא. פרק זה עוסק במעבר מניהול משלוחים בודדים לניהול מערכת יבוא רציפה, מורכבת ודינמית. אם הפרק הקודם התמקד בשאלה כיצד להביא את הסחורה לישראל בצורה בטוחה, חוקית וכלכלית, הרי שהפרק הנוכחי מתמקד בשאלה האסטרטגית: כיצד לנהל את פעילות הייבוא לאחר הגעת הסחורה — כך שתהיה רווחית, יציבה ותחרותית לאורך זמן. בפרק זה נעמיק בחמשת עמודי התווך של הניהול השוטף: ניהול מלאי ותזרים מזומנים, בקרת איכות, תמחור ותמרון אסטרטגי, ניהול קשרי ספקים וציות רגולטורי מתמשך — כולם יחד יוצרים את התשתית האמיתית ליבוא מסחרי מצליח. |
פרק ה’: ניהול שוטף של פעילות היבוא
ניהול פעילות יבוא אינו מסתיים בשחרור הסחורה ממחסני המכס. למעשה, מרבית האתגרים האמיתיים—והערך העסקי המשמעותי—מתגלים ומטופלים דווקא לאחר שהסחורה כבר נמצאת במחסני היבואן. שלב זה מייצג מעבר מניהול עסקאות נקודתיות ופרויקטלי לניהול של מערכת רציפה, מורכבת ודינמית, שבה ההחלטות היומיומיות קובעות את ההצלחה הפיננסית והתחרותית לאורך זמן.
עבור יבואנים מתחילים, זוהי קפיצת מדרגה אופרטיבית: מניהול “הזמנה-קבלה-מכירה” למעקב שוטף אחר תנועת סחורה, ניהול סיכונים ופיתוח מערכות יחסים אסטרטגיות. עבור חברות מבוססות, זוהי פעילות ליבה שדורשת אופטימיזציה מתמדת, השקעה בטכנולוגיה ובכוח אדם, והיא בעלת השפעה ישירה על רווחיות, על זמינות המוצרים ועל מיצוב החברה בשוק.
פרק זה יפרט את חמשת עמודי התווך של הניהול השוטף: ניהול מלאי ותזרים מזומנים, בקרת איכות, תמחור ותמרון אסטרטגי, קשרי ספקים וציות רגולטורי.
5.1 ניהול מלאי ותזרים מזומנים: בין הון קפוא לאובדן הזדמנויות
ניהול מלאי בעסק יבוא הוא אומנות של איזון עדין בין סיכונים סותרים, תחת אילוצים גלובליים ולוקליים. התנאים הייחודיים ליבוא—זמני אספקה ארוכים (שבועות עד חודשים), תלות מוחלטת בשרשרת לוגיסטית בינלאומית רגישה, חשיפה לשינויים גיאו-פוליטיים, מטבעיים ותקופתיים—הופכים את המשימה למורכבת פי כמה מניהול מלאי של סחורה מקומית.
האתגר המרכזי: הון קפוא ותזרים מזומנים רגיש
ההון העסקי של היבואן “הופך” לסחורה פיזית זמן רב לפני שהיא הופכת בחזרה למזומנים. הזמנה גדולה מחייבת השקעה כספית משמעותית (לרוב 30%-50% מקדמה) חודשים לפני שהמוצר מגיע ללקוח הסופי. מצב זה יוצר לחץ תזרימי מתמיד, במיוחד כאשר מחזורי הזמנה חופפים, ויש לממן הזמנה חדשה בזמן שהמלאי מהיבוא הקודם טרם נמכר במלואו. ניהול כושל של מחזור זה הוא גורם מרכזי לפשיטת רגל של יבואנים, גם כאשר העסק “רווחי על הנייר”.
דילמת המלאי: עודף מול מחסור
הסיכון הוא דו-כיווני וקטלני:
עודף מלאי: סחורה “תקועה” במחסן גוררת עלויות אחסון (שכירות, חשמל, כוח אדם), סיכון להתיישנות, בלאי, שינוי באופנה או בטכנולוגיה, והשקעה כספית שלא מניבה תשואה. במצב קיצוני, נאלצים למכור בהפסד רק כדי לפנות מקום ולשחרר מזומנים.
מחסור במלאי: מחסור במוצר מבוקש מוביל לאובדן מכירות מיידי, לפגיעה בשביעות רצון הלקוחות ולנזק ארוך טווח למוניטין ולנאמנות המותג. לקוחות שייפנו למתחרה בעת המחסור, עלולים שלא לחזור.
כלים ואסטרטגיות לניהול אופטימלי
תחזית ביקוש מבוססת נתונים: התשתית לכל החלטת מלאי. התחזית חייבת להתבסס לא רק על אינטואיציה, אלא על ניתוח של:
נתוני מכירות היסטוריים (מה נמכר, מתי, ובאיזה היקף).
מחזורי עונתיות וחגים.
תוכניות שיווק ומבצעים מתוכננים.
מגמות שוק ופעילות מתחרים.
חברות גדולות משקיעות במערכות ERP¹ ו-BI (Business Intelligence) המנתחות נתונים בזמן אמת ומציגות תחזיות מבוססות אלגוריתמים.
יבואנים קטנים ובינוניים יכולים לבנות מודלים פשוטים יותר בגיליונות אלקטרוניים, אך חייבים לכלול את כל הגורמים הנ”ל ולעדכן אותם באופן שוטף.
נקודת הזמנה מחדש (Reorder Point – ROP²):
נוסחה קריטית למניעת מחסור. היא קובעת את הרמה בה יש להתחיל תהליך הזמנה חדש.
הנוסחה הבסיסית: ROP = (צריכה יומית ממוצעת x זמן אספקה בימים) + מלאי ביטחון.
לדוגמה: אם מוכרים 10 יחידות ליום, וזמן האספקה מסין הוא 60 יום, ומלאי הביטחון הוא 200 יחידות, נקודת ההזמנה היא: (10 * 60) + 200 = 800 יחידות. כאשר המלאי מגיע ל-800 יחידות, יש להזמין מיידית.מלאי ביטחון (Safety Stock³):
זהו “הרזרבה” שמגנה מפני אי-וודאות. הוא נועד לספוג זעזועים בלתי צפויים בשני צירים:קפיצה פתאומית בביקוש (מבצע שהצליח מעל המשוער, המלצה ויראלית).
חישוב מלאי הביטחון מורכב יותר ובדרך כלל לוקח בחשבון את סטיית התקן של הביקוש ושל זמן האספקה. כאכלוסיה, בענפים יציבים מחזיקים 20%-30% ממלאי המחזור, ובענפים תנודתיים (אופנה, אלקטרוניקה) האחוז גבוה בהרבה.
אסטרטגיית ההזמנה: JIT⁴ מול הזמנה מרוכזת (Bulk Ordering⁵)
Just In Time (JIT): פילוסופיה שמטרתה מזעור המלאי. ההזמנות קטנות ותכופות, הסחורה אמורה להגיע בדיוק כשצריך אותה. חוסכת עלויות אחסון והון חוזר, אך מאוד רגישה לכל עיכוב בשרשרת האספקה ודורשת תיאום מושלם עם הספק והלוגיסטיקה. מתאימה למוצרים עם ביקוש יציב וידוע מראש.
הזמנה מרוכזת (Bulk): הזמנת כמויות גדולות בבת אחת. היתרון הוא מחיר יחידה נמוך יותר (כלכלות גודל) והורדת עלויות משלוח ליחידה. החיסרון הברור הוא הון קפוא גדול, סיכון גבוה יותר להתיישנות ועלויות אחסון גבוהות. מתאים למוצרים בעלי ביקוש ודאי מאוד, או למוצרים שתהליך הייצור שלהם ארוך ויקר.
ניהול תזרים מזומנים ייעודי ליבוא:
תזרים המזומנים חייב לשקף את מחזור החיים המיוחד של היבוא. יש לתכנן ולפקח על:תזרימי יציאה: תשלומי מקדמות לספקים, תשלומי יתרה לפני משלוח, תשלומי מסים ומכס בעת השחרור, דמי עמילות, הובלה מקומית ואחסון.
תזרימי כניסה: גבייה מלקוחות (ככל שימי האשראי שניתנים ללקוח קצרים יותר מהזמן שלוקח למחזר את המלאי – המצב טוב יותר).
כלל אצבע קריטי: שמירת רזרבה נזילה המספיקה למימון של לפחות שני מחזורי יבוא במקביל. לחברות גדולות עם כמה קווי מוצרים, הרזרבה צריכה להספיק לשלושה מחזורים ויותר, כדי לספוג זעזועים בלתי צפויים.
5.2 בקרת איכות: מהמפעל בסין למדף בישראל
כאשר הספק נמצא מעבר לים, “החזרת מוצר פגום” היא פעולה מורכבת ויקרה עד כדי אי-ישימות. לכן, פילוסופיית האיכות ביבוא חייבת להיות מנעית – למנוע כשלים מלהגיע לישראל, ולא רק לזהות אותם אחרי הגעתם.
שלב 1: בקרה לפני משלוח (Pre-Shipment Inspection – PSI⁶)
זו הבדיקה החשובה ביותר, המתבצעת במפעל הייצור, לרוב לאחר שהמוצרים ארוזים ליציאה (80%-100% מההזמנה מוכנים). הבדיקה מתבצעת על ידי חברת בקרת איכות עצמאית ומקצועית (כגון SGS, BV, Intertek).
מה נבדק? התאמה לדגם ולמפרט הטכני שסוכם, איכות החומרים וההרכבה, תפקוד, בדיקות בטיחות בסיסיות, תקינות האריזה והסימון (כולל סימון “Made In”).
שיטה: דגימה סטטיסטית מהמשלוח (לפי תקן כמו AQL – Acceptance Quality Level). הדוח שמתקבל כולל תמונות ותיאור מפורט של כל ליקוי.
עלות vs. תועלת: העלות נעה בין $200 ל-$800 ויותר, תלוי בהיקף ומורכבות הבדיקה. החיסכון האפשרי אדיר: הוא מונע עלויות שינוע חזרה, אובדן מכירות, פגיעה במותג ותיקונים מקומיים יקרים.
שלב 2: בדיקות מעבדה והתאמה תקנית
עבור מוצרים רגישים (צעצועים, חשמל, קוסמטיקה, מזון, ציוד רפואי), נדרשות בדיקות מעמ�ות עוד לפני הייצור ההמוני:
בדיקת דגימות (Lab Testing): שליחת דגימות למעבדה מאושרת לבדיקת הרכב חומרים, רעילות, עמידה בתקני בטיחות בינלאומיים (CE, RoHS, FDA וכו’) וישראליים (ת”י).
בדיקת התאמה לדרישות רגולטוריות: וידוא שהמוצר עומד בכל הדרישות החוקיות של מדינת היעד לפני שמשקיעים בייצור מלא.
שלב 3: בדיקת קבלה במחסן היבואן
גם לאחר PSI, חובה לבצע בדיקת מדגם מייצג עם הגעת המשלוח לישראל.
מטרה: לוודא שהסחורה שהגיעה היא אכן זו שנבדקה, ושנתיב השינוע הארוך לא גרם נזקים (לחות, חבלות, שברים).
תהליך: פתיחה של מספר קרטונים מכל משלוח, השוואה למפרט ולדוח ה-PSI. בדיקת תפקוד למוצרים אקראיים.
תיעוד: כל סטייה חייבת להיות מתועדת מיידית – בצילום, בכתב ובדוח רשמי.
ניהול כשל איכות: מפרוטוקול פעולה להפקת לקחים
כאשר מתגלה בעיית איכות משמעותית:
תיעוד מיידי ומקיף: צילומים מכל הזוויות, תיאור מדויק של הליקוי, מספרי סדרה.
הודעה רשמית לספק: שליחת כל התיעוד בדוא”ל רשמי, עם דרישה לתגובה בתוך מסגרת זמן מוגדרת (למשל, 48 שעות).
משא ומתן על פתרון: הפתרונות האפשריים: זיכוי כספי על היחידות הפגומות, משלוח חלופי של יחידות תקינות, או החזר חלקי לצורך תיקון מקומי (אם אפשרי).
הפקת לקחים מערכתיים: יש לבחון כיצד הליקוי חמק מהבקרות הקודמות, ולשפר את המפרט הטכני או את פרוטוקול הבדיקה לסבב הייצור הבא.
5.3 תמחור ותמרון אסטרטגי: מעבר למחיר הקנייה
תמחור מוצר מיובא הוא מלאכה שדורשת הבנה של העלות האמיתית הכוללת (Landed Cost). טעות נפוצה של יבואנים מתחילים היא להתייחס למחיר ה-FOB⁷ או ל-CIF כאל “עלות המוצר”, ולהוסיף עליו רווח. גישה זו מובילה לרוב לרווחיות דלה או להפסד.
רכיבי העלות האמיתית (Landed Cost Per Unit):
| רכיב עלות | תיאור ודוגמא |
|---|---|
| מחיר קנייה מהספק | מחיר ה-FOB או EXW. נניח: $10 ליחידה. |
| הובלה ימית/אווירית | עלות לפי נפח/משקל, מחולקת למספר היחידות במכולה. דוגמה: $2 ליחידה. |
| ביטוח משלוחים | אחוז משווי המשלוח. $0.20 ליחידה. |
| עמלות נמל והובלה פנימית | דמי טיפול בנמל, הובלה ממנו למחסן. $1 ליחידה. |
| דמי עמילות מכס | שכר העמיל. $0.30 ליחידה. |
| מכס | אחוזים מהערך המכסי (תלוי בסיווג הטריף). נניח 8%: $0.88. |
| רכיב מע”מ על העלות המצטברת | 17% מעל סך כל הרכיבים עד כה. חישוב מצטבר: ($10+2+0.2+1+0.3+0.88)=$14.38. מע”מ: $2.44. |
| עלויות אחסון והוצאות כלליות | חלק מעלות השכירות, המשכורות, השיווק, מחולק ליחידה. $1.50 ליחידה. |
| עלות כוללת אמיתית (Landed Cost) | סך הכל: ~$18.32 ליחידה |
רק עכשיו, כשהיחידה עולה כ-$18.3, אפשר להתחיל לדבר על תמחור. המוצר לא נקנה ב-$10 – הוא עלה $18.3.
אסטרטגיות תמחור נפוצות ביבוא:
תמחור עלות בתוספת רווח (Cost-Plus⁸): הנוסחה הבסיסית: מחיר מכירה = עלות כוללת + אחוז רווח רצוי (למשל, 30%). פשוטה ליישום, אך מתעלמת מהשוק. עלולה להוביל למחיר גבוה מדי או נמוך מדי.
תמחור מבוסס שוק (Market-Based⁹): נקבע לפי מחירי המתחרים בשוק הישראלי. דורש ניתוח מתמיד. השאלה היא האם להיות זול, יקר או שווה למתחרה – וזו החלטה אסטרטגית של מיצוב.
תמחור מבוסס ערך (Value-Based¹⁰): המחיר נגזר מהערך שהלקוח מייחס למוצר. רלוונטי למוצרים חדשניים, מותגיים או נישתיים. מאפשר רווחיות גבוהה, אך דורש הבנה עמוקה של צורכי הלקוח ותקשורת שיווקית מצוינת.
תמחור דינמי: משתנה לפי עונתיות (מזגנים בקיץ), ביקוש (מוצרי חג), או אפילו מלאי (הנחות לניקוי מלאי לפני הגעת משלוח חדש).
יבואנים גדולים מפעילים מודלים משולבים: תמחור אגרסיבי על מוצרי “מגנט” (ללא רווח או בהפסד) כדי למשוך לקוחות, ותמחור מבוסס ערך על מוצרים ייחודיים. יבואנים קטנים מתחילים פעמים רבות במודל Cost-Plus ומשתכללים למודל מבוסס שוק.
5.4 ניהול קשרי ספקים: משרשרת אספקה לשותפות אסטרטגית
היחסים עם הספקים בסין, וייטנאם, אירופה או ארה”ב הם אחד מנכסי הליבה החשובים ביותר של היבואן. ספק טוב הוא יותר מסתם יצרן – הוא שותף לעסק שמסייע בפתרון בעיות, בפיתוח מוצרים ובהתאמות.
עקרונות לניהול קשר מוצלח:
תקשורת ברורה ורציפה: שימוש בשפה פשוטה, סיכום שיחות בכתב, וידוא הבנה הדדית של מפרטים ותאריכים. שימוש בתוכנות כמו Zoom או WeChat לשיחות וידאו סדירות.
אמינות ושקיפות: הקפדה על תשלומים בזמן בונה אמון אדיר ומעניקה כוח מיקוח בעת משבר. מצד שני, שקיפות לגבי קשיים בשוק (לדוגמה, האטה בביקוש) יכולה לעזור לספק לתכנן טוב יותר.
משוב שוטף ומבנה: אין להמתין לבעיות. יש לשלוח לספק נתוני מכירות, משוב מלקוחות על האריזה או החוויה, ובעיקר – שבחים כשהאיכות טובה. משוב חיובי מעודד המשך מצוינות.
ביקורים במפעל: פגישה פנים אל פנים היא השקעה הכרחית. היא בונה קשר אישי, מאפשרת הערכה של יכולות הייצור, התשתית והניהול של הספק, ומהווה הזדמנות לדון באסטרטגיה ארוכת טווח.
אסטרטגיית ריבוי ספקים:
ספק יחיד: מפשט את הניהול, מאפשר נפחים גדולים ומחירים טובים יותר, ומקדם שותפות עמוקה. הסיכון: משבר אצל הספק (פשיטת רגל, בעיות רגולטוריות, אסון טבע) משתק את כל פעילותך.
ריבוי ספקים: מפזר סיכונים, מאפשר השוואת מחירים ואיכות, ונותן גמישות. החיסרון: מורכבות ניהולית גבוהה יותר, נפחים קטנים יותר לכל ספק (ולכן מחיר גבוה יותר ליחידה).
מודל היברידי נפוץ: ספק ראשי ל-70%-80% מהנפח, וספק משני או שלישי ליתרה, או למוצרים ספציפיים. כך יש שותפות עמוקה עם ספק מרכזי, אך גם גיבוי ומידה של כוח מיקוח.
5.5 ציות רגולטורי שוטף: המסגרת החוקית כחלק מהתפעול
פעילות היבוא שזורה בהתחייבויות רגולטוריות מתמשכות. אי-עמידה בהן אינה רק “עניין בירוקרטי” אלא עלולה לגרום לקנסות כבדים, לעיכובי שחרור סחורה, ולסכנה ממשית על רישיון היבוא של החברה.
חובות הדיווח והשקיפות העיקריות:
מע”מ ודיווחים לרשות המיסים:
דוח מע”מ תקופתי (חודשי/דו-חודשי): יש לדווח על המע”מ ששולם בעת היבוא (מהווה “מע”מ עומד על קונה” וזכאות לזיכוי) כנגד המע”מ שגבה החברה ממכירותיה. זהו אלמנט תזרימי קריטי – תשלום המע”מ במכס מתרחש חודשים לפני הגבייה מהלקוח.
דוחות שנתיים למס הכנסה: דוח רווח והפסד מדויק חייב לשקף את כל הוצאות היבוא (כולל הובלה, עמילות, ביטוח וכו’). מסמכי המקור (הצהרות מכס, חשבוניות) חייבים להיות מסודרים לביקורת.
דיווחים לרשות המכס:
יבואנים גדולים או כאלה המשתמשים בהטבות (כגון הסדרי Preference) עשויים להיות מחויבים בדיווחים תקופתיים או להגיש בקשות לניהול פרופיל סיכון מועדף (“יבואן מורשה”).
דיווחים למשרדים מקצועיים (תלוי בסוג המוצר):
משרד הבריאות: עבור מזון, קוסמטיקה, תוספי תזונה, ציוד רפואי. דרישות לרישום מוצר, תוויות מאושרות, ודיווח על אירועים חריגים.
המשרד להגנת הסביבה: עבור חומרים מסוכנים, מוצרים המכילים חומרים מזהמים.
מכון התקנים: עבור מוצרים החייבים בתו תקן ישראלי (ת”י). יש לוודא חידוש תוקף של אישורים באופן שוטף.
ניהול רשומות וארכיון:
זוהי חובה חוקית וגם צורך עסקי. חובה לשמור את כל המסמכים הקשורים ליבוא למשך 7 שנים לפחות:
מסמכי מקור: הצהרות מכס מקוריות, חשבוניות ספק, B/L, פוליסת ביטוח.
התכתבויות: מיילים עם ספקים, עמילים, לקוחות בנושאי משלוחים ואיכות.
תעודות: תעודות מקור, תעודות בדיקה, תעודות תקן.
פתרון מומלץ: סריקה דיגיטלית ושימור בענן במערכת ניהול מסמכים ייעודית או כחלק ממערכת ה-ERP. זה מאפשר שליפה מהירה בעת ביקורת, וניתוח של נתונים היסטוריים לקבלת החלטות.
סיכום
ניהול שוטף של פעילות יבוא איננו פונקציה ניהולית אחת, אלא מארג דינמי המקשר בין לוגיסטיקה גלובלית, ניהול פיננסי עדין, פיקוח איכות קפדני, תמרון אסטרטגי בשוק המקומי וניהול קפדני של רגולציה. זוהי מערכת שכל רכיב בה משפיע על האחר: החלטת מלאי לקויה תפגע בתזרים; ספק לא אמין יגרום לבעיות איכות שיפגעו במוניטין; ותמחור לא מדויק ישחק את כל הרווחיות.
הצלחה ארוכת טווח ביבוא אינה נמדדת ביכולת לסגור עסקה בודדת טובה, אלא ביכולת לבנות מערכת עסקית חוזרת ויציבה סביב תהליך היבוא. יבואנים מתחילים נדרשים לבנות תשתיות ניהול בסיסיות אך מדויקות, עם דגש על הבנת העלות האמיתית וניהול תזרים מזומנים קפדני. חברות גדולות, מצדן, משקיעות במערכות מידע מתוחכמות (ERP, SCM), באוטומציה של תהליכים ובבקרות פנימיות, במטרה לייעל, לצמצם סיכונים ולחלץ תובנות תחרותיות מנתוני העבר.
בסופו של דבר, יבוא רווחי ומתמשך הוא פועל יוצא של ניהול מתמיד, מונע-נתונים, המשלב ראיה טקטית יומיומית עם חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח.
הערות שוליים:
¹ ERP – Enterprise Resource Planning. מערכת ניתוב משאבי ארגון. מקור: משרד הכלכלה והתעשייה, “מדריך לייבוא אישי ושימושי”, 2023.
² Reorder Point – נקודת הזמנה מחדש. מקור: רשות המכס והמע”מ, “מילון מונחים בינלאומיים בסחר חוץ”, 2022.
³ Safety Stock – מלאי ביטחון. מקור: משרד הכלכלה והתעשייה, “ניהול שרשרת אספקה ליבואנים”, 2023.
⁴ Just In Time – ייצור/אספקה בדיוק בזמן. מקור: ארגון הסחר הבינלאומי (WTO), “מונחים בלוגיסטיקה בינלאומית”, 2021.
⁵ Bulk Ordering – הזמנה מרוכזת/כמותית. מקור: רשות המכס והמע”מ, “מילון מונחים בינלאומיים בסחר חוץ”, 2022.
⁶ Pre-Shipment Inspection – בדיקה טרום משלוח. מקור: מכון התקנים הישראלי, “תקן ישראלי ת”י 6000 חלק 3 – בקרת איכות סחורות מיובאות”, 2021.
⁷ FOB – Free On Board. מקור: לשכת המסחר הבינלאומית (ICC), “INCOTERMS 2020”, 2020.
⁸ Cost Plus – עלות בתוספת רווח. מקור: רשות המיסים, “מדריך לתמחור העברה סחורות ושירותים בינלאומיים”, 2022.
⁹ Market Based – מבוסס שוק. מקור: רשות המיסים, “מדריך לתמחור העברה סחורות ושירותים בינלאומיים”, 2022.
¹⁰ Value Based – מבוסס ערך. מקור: רשות המיסים, “מדריך לתמחור העברה סחורות ושירותים בינלאומיים”, 2022.
מילון מושגים אנגלית-עברית:
AQL (Acceptance Quality Level) – רמת איכות מקובלת
B/L (Bill of Lading) – שטר מטען
BI (Business Intelligence) – אינטליגנציה עסקית
Bulk Ordering – הזמנה מרוכזת/כמותית
Cost Plus – עלות בתוספת רווח
ERP (Enterprise Resource Planning) – תכנון משאבי ארגון
FOB (Free On Board) – נטל על הקונה מהרגע שהסחורה על הסיפון
Incoterms – מונחים בינלאומיים למסחר
JIT (Just In Time) – בדיוק בזמן
Landed Cost – עלות נחיתה/עלות כוללת ליבואן
Market Based – מבוסס שוק
Pre-Shipment Inspection (PSI) – בדיקה טרום משלוח
Reorder Point (ROP) – נקודת הזמנה מחדש
Safety Stock – מלאי ביטחון
Value Based – מבוסס ערך
CIF (Cost, Insurance, Freight) – עלות, ביטוח ומשלוח
EXW (Ex Works) – מהמפעל (הקונה נושא בכל הסיכונים והעלויות מהמפעל)
SCM (Supply Chain Management) – ניהול שרשרת אספקה
HS Code – קוד טריף/קוד מסחר
Lead Time – זמן אספקה
המדריך המלא לייבוא מסחרי לישראל – שלב אחרי שלב
