ניתוח השפעת משברי נתיבי השיט על שרשרת האספקה הישראלית
תקציר מנהלים
ממצאים מרכזיים: משבר ים סוף שהחל בנובמבר 2023 גרם לשינוי דרמטי בנתיבי הספנות העולמיים. נפח המשלוחים דרך תעלת סואץ ירד ב-70%, ומרבית הספנות הופנתה לנתיב כף התקווה הטובה. עבור ישראל, המשמעות היא עלייה של 10-14 ימי מעבר, עלייה של כ-2,500$ לכל קונטיינר, והצורך בניהול מלאי מחודש.
רקע ומבוא
שרשרת האספקה העולמית נתונה מאז סוף 2023 לאחד המשברים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית של הספנות. החל מנובמבר 2023, התקפות של הארגון החות’י בתימן על ספנות מסחרית בים סוף ובמצר באב-אל-מנדב הובילו לשינוי מהותי בנתיבי הסחר הימי בין אסיה לאירופה ולמזרח התיכון.
עבור ישראל, המהווה כלכלה קטנה ופתוחה המסתמכת במידה רבה על יבוא ויצוא ימי, המשבר מציב אתגרים לוגיסטיים משמעוותיים. מחקר זה בוחן את ההשפעות המקיפות של משבר זה על שרשרת האספקה הישראלית, מנתח את השינויים בזמני ההובלה ובעלויות, ומציע המלצות מעשיות ליבואנים ולמנהלי שרשרת אספקה.
הרקע הגיאופוליטי: משבר ים סוף
התפתחות המשבר
ב-19 באוקטובר 2023, בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, החלו החות’ים בתימן לשגר טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל ובעקבות כך גם כלפי ספינות מסחריות במעבר בים סוף. עד אוקטובר 2024 דווח על למעלה מ-190 התקפות על ספינות מסחריות.
נתונים מרכזיים על ההתקפות:
- למעלה מ-190 התקפות על כלי שיט בין נובמבר 2023 לאוקטובר 2024
- ירידה של 90% בספנות קונטיינרים דרך ים סוף בין דצמבר 2023 לפברואר 2024
- מספר כלי השיט החולפים במצר באב-אל-מנדב ירד מ-2,068 בנובמבר 2023 לכ-877 באוקטובר 2024
- החות’ים הרחיבו את מטרותיהם מספינות הקשורות לישראל לספינות אמריקאיות ובריטיות
תגובת הקהילה הבינלאומית
ב-18 בדצמבר 2023, ארצות הברית השיקה את מבצע “פרוספריטי גרדיאן” (Operation Prosperity Guardian), כוח ימי רב-לאומי להגנה על ספינות מסחריות. ב-12 בינואר 2024, ארה”ב ובריטניה החלו במבצע אוויר וטילים נגד מטרות חות’יות בתימן. האיחוד האירופי השיק במקביל את מבצע EUNAVFOR Aspides לשמירה על חופש הניווט באזור.
למרות מאמצים צבאיים אלה, המצב הביטחוני לא השתפר באופן משמעותי, וחברות הספנות העולמיות המשיכו להפנות את כלי השיט שלהן לנתיבים חלופיים.
השפעות על נתיבי הספנות העולמיים
שינויים במסלולי הספנות
נתיב מסורתי (לפני המשבר)
| מסלול: | אסיה → ים סוף → תעלת סואץ → ים תיכון |
| מרחק: | ~8,000 מייל ימי (שנגהאי-רוטרדם) |
| זמן מעבר: | 18-22 ימים |
| עלות ממוצעת: | $1,400-2,000 לקונטיינר |
נתיב חלופי (אחרי המשבר)
| מסלול: | אסיה → כף התקווה הטובה → אוקיינוס אטלנטי → ים תיכון |
| מרחק: | ~19,000 מייל ימי (תוספת של 11,000 מייל) |
| זמן מעבר: | 30-36 ימים (תוספת של 10-14 ימים) |
| עלות ממוצעת: | $3,900-4,500 לקונטיינר |
נתונים סטטיסטיים מ-UNCTAD
על פי דו”ח ההערכה המהירה של UNCTAD מפברואר 2024, נפח הספנות הנכנס למפרץ עדן ירד ביותר מ-70% בין המחצית הראשונה של דצמבר 2023 למחצית הראשונה של פברואר 2024. במקביל, נפח הספנות העובר דרך כף התקווה הטובה עלה ב-60%.
השוואת נתוני תנועה ימית (UNCTAD, 2024)
| נתיב/מדד | לפני המשבר (דצמבר 2023) | בשיא המשבר (פברואר 2024) | שינוי באחוזים |
|---|---|---|---|
| נפח כניסה למפרץ עדן | 100% (בסיס) | 30% | ↓ 70% |
| מעבר דרך תעלת סואץ | 100% (בסיס) | 30% | ↓ 70% |
| הגעה לכף התקווה הטובה | 100% (בסיס) | 189% | ↑ 89% |
| ספינות קונטיינרים שעקפו את הסואץ | 0-5% | 67% | ↑ משמעותי |
עד מאי 2025, נפח התנועה דרך תעלת סואץ עדיין היה נמוך ב-70% ביחס לרמות 2023, מה שמעיד על כך שהמשבר ממשיך להשפיע על נתיבי הסחר.
השפעות על עלויות ההובלה הימית
ניתוח מדדי המחירים העולמיים
עלויות ההובלה הימית חוו עלייה דרמטית במהלך 2024. על פי נתוני Drewry World Container Index (WCI), המדד הגלובלי של עלויות הובלת קונטיינרים, חלה עלייה משמעותית בתעריפים במסלולים המרכזיים:
השוואת תעריפי הובלה – Drewry WCI (לקונטיינר 40 רגל)
| מסלול | ממוצע 2023 לפני המשבר | שיא ינואר 2024 | ממוצע 2024 | עלייה באחוזים |
|---|---|---|---|---|
| שנגהאי – רוטרדם | $1,420 | $4,951 | $3,200 | +125% |
| שנגהאי – גנואה | $1,500 | $6,282 | $3,500 | +133% |
| שנגהאי – לוס אנג’לס | $2,800 | $3,860 | $3,400 | +21% |
| שנגהאי – ניו יורק | $4,170 | $5,644 | $5,000 | +20% |
על פי Shanghai Containerized Freight Index (SCFI), המדד הממוצע לשנת 2024 הגיע ל-2,496 נקודות, עלייה של 149% לעומת 2023. בשיא יולי 2024, התעריפים הגיעו ל-3,600$ לקונטיינר.
עלויות ספציפיות לישראל
עבור יבואנים ישראליים, ההשפעה הייתה משמעותית במיוחד. על פי נתונים ממקורות בתעשייה:
עלויות הובלה לישראל – השוואה 2023 לעומת 2024-2025:
- לפני המשבר (2023): כ-$2,000 לקונטיינר מאסיה לישראל
- במהלך המשבר (2024-2025): כ-$4,500-5,000 לקונטיינר
- עלייה ממוצעת: $2,500 לקונטיינר (עלייה של 125%)
- זמן מעבר נוסף: 3-4 שבועות (21-28 ימים)
היטלי מלחמה וסיכון (War Risk Surcharges)
מעבר לעלויות ההובלה הבסיסיות, חברות הספנות הטילו היטלי מלחמה וסיכון נוספים על משלוחים במזרח התיכון:
| סוג ההיטל | לפני המשבר | בתחילת המשבר (דצמבר 2023) | בשיא המשבר (פברואר 2024) |
|---|---|---|---|
| War Risk Premium | 0.1% משווי הספינה | 0.3% משווי הספינה | 0.7-1% משווי הספינה |
| Emergency Risk Surcharge | לא קיים | $200-500 לקונטיינר | $500-1,000 לקונטיינר |
| Red Sea Deviation Surcharge | לא קיים | $800-1,200 לקונטיינר | $1,500-2,000 לקונטיינר |
השפעות על זמני המעבר (Transit Time)
ניתוח השוואתי
אחד השינויים המשמעותיים ביותר עבור יבואנים ישראליים הוא התארכות זמני המעבר. זה משפיע באופן ישיר על:
- ניהול מלאי: צורך במלאי גדול יותר לכיסוי זמני מעבר ארוכים יותר
- תזרים מזומנים: כסף “קפוא” בסחורה בדרך לתקופה ארוכה יותר
- גמישות עסקית: יכולת מופחתת להגיב לשינויים בביקוש
- סחורות מתכלות: אתגרים מיוחדים עבור מוצרי מזון ותרופות
השוואת זמני מעבר ממקורות מרכזיים לישראל
| מקור | לפני המשבר (ימים) | במהלך המשבר (ימים) | תוספת זמן |
|---|---|---|---|
| סין (שנגהאי/שנג’ן) | 20-24 | 32-38 | +12-14 ימים |
| דרום מזרח אסיה (סינגפור) | 18-22 | 30-35 | +12-13 ימים |
| הודו (מומבאי) | 12-16 | 24-30 | +12-14 ימים |
| דרום אפריקה | 16-20 | 18-22 | +2-4 ימים (השפעה מועטה) |
| אירופה | 7-10 | 8-12 | +1-2 ימים (השפעה מועטה) |
השפעה על קיבולת יעילה
הארכת זמני המעבר יצרה מחסור בקיבולת ספנות זמינה. על פי הערכות UNCTAD והמומחים בתעשייה, הפניית כלי שיט לנתיב כף התקווה הטובה שווה ערך להפחתה של כ-9% מהקיבולת העולמית של ספנות קונטיינרים. מסע הלוך ושוב בין הודו לאירופה, למשל, דורש כעת 63 ימים במקום 56 ימים, מה שמחייב שימוש בספינה נוספת באותו מסלול.
השפעות ספציפיות על הכלכלה הישראלית
מגזרי היבוא המושפעים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנהל המכס, ישראל ייבאה ב-2024 סחורות בשווי כ-91.85 מיליארד דולר, מתוכם 44.4% מאסיה. המגזרים המושפעים ביותר:
קטגוריות מוצרים מובילות בהשפעה:
| קטגוריית מוצר | שווי יבוא שנתי (2024) | אחוז מאסיה | רמת השפעה |
|---|---|---|---|
| ציוד חשמלי ואלקטרוניקה | $15.8 מיליארד | ~65% | גבוהה מאוד |
| מכונות וציוד תעשייתי | $12.3 מיליארד | ~55% | גבוהה מאוד |
| כלי רכב וחלקי חילוף | $8.4 מיליארד | ~40% | בינונית-גבוהה |
| פלסטיק ומוצרי פלסטיק | $4.2 מיליארד | ~50% | בינונית-גבוהה |
| טקסטיל והלבשה | $3.8 מיליארד | ~70% | גבוהה מאוד |
השפעה על נמל אילת
משבר נמל אילת – מקרה מיוחד
נמל אילת, שטיפל בעיקר ביבוא רכבים ויצוא דשנים לאסיה-פסיפיק, נפגע במיוחד קשה. הנמל חווה:
- ירידה של 85% בפעילות עקב החסימה בים סוף
- הפסדים כלכליים ישירים של כ-3 מיליארד דולר
- פיטורי 120 עובדים והקפאת שכר לעובדים נוספים
- ביולי 2024, הנמל הכריז על פשיטת רגל ופנה לממשלה לקבלת תמיכה
משמעות: המשבר הפך את נמל אילת לנמל “רפאים” כמעט, תוך שהוא מדגיש את התלות הביטחונית והכלכלית של ישראל בנתיבי הספנות דרך הים האדום.
“סנקציות שקטות” על ישראל
מעבר להשפעות הישירות של המשבר, ישראל נתקלה בתופעה של “סנקציות שקטות” – חברות ספנות בינלאומיות שהחליטו להפסיק או להקפיא זמנית את שירותי הספנות לישראל או את קבלת מטענים ישראליים. בין החברות שהודיעו על הפסקה זמנית:
- COSCO (סין) – חברת הספנות הגדולה בעולם
- Evergreen (טייוואן) – אחת מחברות הקונטיינרים המובילות
- חברות נוספות שלא פורסמו רשמית
תופעה זו מגבירה את החשש מבידוד כלכלי פוטנציאלי והדגישה את הפגיעות של ישראל כשחקנית קטנה בשוק הספנות העולמי.
השפעות על האינפלציה וחוסן שרשרת האספקה
השפעות אינפלציוניות צפויות
על פי הערכת UNCTAD, עלויות הספנות הגבוהות צפויות להעלות את מחירי הצריכה העולמיים ב-0.6% עד 2025. עבור מדינות אי קטנות ומדינות מתפתחות, ההשפעה צפויה להיות חמורה יותר – עלייה של עד 0.9% במחירי הצריכה.
השפעה צפויה על מחירים לצרכן:
- מזון מעובד: עלייה צפויה של 1.3% עד 2025
- מוצרי צריכה: עלייה של 0.6-0.9%
- ציוד אלקטרוני: עלייה של 0.8-1.2%
- טקסטיל והלבשה: עלייה של 1.0-1.5%
עומס נמלים ועיכובים
הפניית כלי שיט לנתיבים חלופיים יצרה עומסים משמעותיים בנמלים לאורך חופי אפריקה ובאירופה. ב-2023, שיחות הנמל של ספינות קונטיינרים הגיעו לרמות שיא, כאשר נמלים מרכזיים כמו סינגפור חוו כמעט כפל בזמני ההמתנה.
בישראל, נמלי חיפה ואשדוד חוו גם הם עלייה בעומס, למרות שבמידה מתונה יותר מאשר נמלים באזורים אחרים. זמני ההמתנה לפריקה עלו בממוצע ב-15-25% בתקופת שיא המשבר.
אסטרטגיות הסתגלות ותגובות התעשייה
תגובות חברות הספנות
חברות הספנות הגדולות כמו Maersk, MSC ו-Hapag-Lloyd הודיעו על הפניית כלי השיט לנתיב כף התקווה הטובה עד לשיפור המצב הביטחוני. Maersk דיווחה ביולי 2024 על הפעלת מערכי ניטור וניהול סיכונים מתקדמים, כולל:
- מעקב בזמן אמת אחר כל כלי השיט
- עדכוני ETA (Estimated Time of Arrival) פרואקטיביים ללקוחות
- תכנון מסלולים דינמי המגיב לשינויים בסביבה הביטחונית
- הקצאת קיבולת נוספת לקווים החשובים ביותר
תגובת היבואנים הישראליים
יבואנים ישראליים אימצו מספר אסטרטגיות להתמודדות עם המשבר:
אסטרטגיות הסתגלות מוצלחות:
- הזמנות מוקדמות יותר: הרחבת חלון התכנון ל-60-90 ימים במקום 30-45 ימים
- הגדלת מלאי בטיחות: עלייה ממוצעת של 30-40% במלאי מאגר
- גיוון ספקים: הוספת ספקים מאזורים פחות מושפעים (אירופה, טורקיה)
- שימוש במכולות אוויריות: עבור סחורות קריטיות ובעלות ערך גבוה
- תכנון דינמי: שימוש במערכות ERP מתקדמות לחיזוי וניהול מלאי
- שיתוף פעולה מוגבר: עבודה צמודה עם משלחי מטען ומתווכים
השוואה למשברים קודמים
משבר הקורונה (2020-2022) לעומת משבר ים סוף (2023-2026)
| פרמטר | משבר COVID-19 | משבר ים סוף |
|---|---|---|
| משך המשבר | ~24 חודשים (2020-2022) | 27+ חודשים ונמשך (נוב’ 2023 – ינו’ 2026+) |
| שיא מחירי הובלה (WCI) | $10,377 לקונטיינר (ספט’ 2021) | $3,777-4,000 לקונטיינר (ינו’ 2024) |
| סיבה עיקרית | סגרים, מחסור בעובדים, עומס נמלים | התקפות חות’ים, חסימה ביטחונית |
| אזורים מושפעים | גלובלי – כל הנתיבים | מרוכז – אסיה-אירופה, מזרח התיכון |
| שינוי במסלולים | עומס, לא שינוי פיזי של נתיבים | שינוי פיזי – עקיפה דרך כף התקווה |
| תוספת זמן מעבר | 5-15 ימים (עיכובים) | 10-14 ימים (שינוי נתיב) |
מסקנה: בעוד שמשבר הקורונה היה חמור יותר במונחי שיא המחירים, משבר ים סוף הוא משבר מתמשך וממוקד יותר, עם השפעה ישירה על ישראל ועל המזרח התיכון. המשבר הנוכחי דורש התאמות מבניות ארוכות טווח יותר.
תחזיות והמלצות
תחזית לשנת 2026
על פי סקירת התחבורה הימית של UNCTAD לשנת 2025 (שפורסמה בספטמבר 2025), הסחר הימי העולמי צפוי לצמוח בקצב איטי של רק 0.5% ב-2025, לאחר צמיחה של 2.2% ב-2024. זהו האיטו משמעותי שנובע ממתיחויות גיאופוליטיות, מדיניות סחר משתנה ונתיבי ספנות שהוגדרו מחדש.
תחזיות מרכזיות ל-2026:
- עלויות הובלה: ככל הנראה יישארו גבוהות ב-50-80% מהרמות שלפני המשבר
- נתיבי הספנות: המשך שימוש בנתיב כף התקווה עד לשיפור ביטחוני משמעותי
- זמני מעבר: יישארו ארוכים ב-30-40% לעומת לפני המשבר
- תנודתיות: עלייה בתנודתיות המחירים והזמנים בגלל אי-וודאות גיאופוליטית
- השפעה על ישראל: המשך לחץ על מחירי יבוא ועל זמני אספקה
המלצות מעשיות ליבואנים ישראליים
המלצות לניהול שרשרת אספקה במצב הנוכחי:
1. ניהול מלאי אסטרטגי
- הגדלת מלאי בטיחות ל-60-90 ימים במקום 30-45 ימים
- חישוב מחדש של נקודות הזמנה מחדש (Reorder Points) בהתאם לזמני המעבר החדשים
- שימוש בניתוח ABC לסיווג מוצרים לפי קריטיות וערך
- שקילת שימוש במחסנים אזוריים (Dropshipping מאירופה למוצרים קריטיים)
2. גיוון ספקים ונתיבי אספקה
- פיתוח ספקים חלופיים באירופה, טורקיה או מזרח אירופה למוצרים קריטיים
- שימוש במספר נמלים ונתיבי הובלה להפחתת סיכון
- בחינת אפשרות של הובלה אווירית למוצרים בעלי ערך גבוה/משקל נמוך
- שקילת הקמת מפעלי ייצור מקומיים או אזוריים למוצרים קריטיים
3. שיפור תכנון וחיזוי
- השקעה במערכות ERP מתקדמות עם יכולות חיזוי (Forecasting)
- שימוש בנתונים היסטוריים לזיהוי דפוסי עונתיות וביקוש
- תכנון S&OP (Sales and Operations Planning) קבוע ומתואם
- יצירת תוכניות חירום (Contingency Plans) למגוון תרחישים
4. שיתופי פעולה אסטרטגיים
- בניית קשרים הדוקים עם משלחי מטען (Freight Forwarders) מקצועיים
- חתימה על חוזים ארוכי טווח עם חברות ספנות לייצוב תעריפים
- שיתוף מידע עם ספקים לגבי תחזיות ביקוש
- שיתוף פעולה עם יבואנים אחרים לאיחוד משלוחים (Consolidation)
5. ניהול עלויות ותזרים מזומנים
- מעקב צמוד אחר עלויות הובלה ועדכון מחירון בהתאם
- שקילת שימוש באשראי ספקים או מימון שרשרת אספקה (Supply Chain Finance)
- בדיקת אפשרויות ביטוח מטען מקיפות
- ניהול פעיל של תזרים מזומנים בהתחשב בכסף “קפוא” בסחורה בדרך
6. שקיפות ומעקב
- שימוש במערכות מעקב בזמן אמת (Real-Time Tracking) למשלוחים
- בקשת עדכוני ETA קבועים מחברות הספנות
- תקשורת פתוחה עם לקוחות לגבי זמני אספקה צפויים
- שימוש בפלטפורמות דיגיטליות לניהול המכס והמשלוח
המלצות ברמה מאקרו-כלכלית
המלצות מדיניות לממשלת ישראל ולרגולטורים:
- השקעה בתשתיות נמלים: שדרוג נמלי חיפה ואשדוד להגדלת קיבולת וקיצור זמני טיפול
- דיגיטציה של מכס: האצת תהליכי השחרור ממכס באמצעות מערכות דיגיטליות
- פיתוח נתיבים חלופיים: השקעה בנתיבי יבשה (רכבות, כבישים) מאירופה דרך טורקיה
- תמיכה ביבואנים קטנים: מענקים או הלוואות מסובסדות ליבואנים שנפגעו מהמשבר
- שיתופי פעולה אזוריים: קידום שיתופי פעולה עם מדינות שכנות לפיתוח מעברים יבשתיים
סיכום ומסקנות
מסקנות עיקריות
משבר ים סוף מהווה אתגר משמעותי ומתמשך לשרשרת האספקה הישראלית. המשבר, שהחל בנובמבר 2023 וממשיך עד ינואר 2026 ואילך, שינה את נתיבי הספנות העולמיים באופן דרמטי והשפיע על עלויות, זמני מעבר וחוסן שרשראות האספקה.
עיקרי הממצאים:
- ירידה של 70% בתנועה דרך תעלת סואץ ועלייה מקבילה בנתיב כף התקווה הטובה
- עלייה ממוצעת של $2,500 לקונטיינר בעלויות הובלה לישראל (125% עלייה)
- תוספת של 10-14 ימי מעבר ממקורות באסיה, המהווה עלייה של 40-60%
- השפעה קשה במיוחד על נמל אילת – ירידה של 85% בפעילות והכרזת פשיטת רגל
- תופעה של “סנקציות שקטות” – חברות ספנות בינלאומיות המגבילות שירותים לישראל
תחזית לעתיד: על פי UNCTAD ומומחי התעשייה, המצב הנוכחי צפוי להימשך לפחות עד סוף 2026, עם אפשרות להתארכות נוספת בהתאם למצב הביטחוני. עלויות הובלה צפויות להישאר גבוהות ב-50-80% מהרמות שלפני המשבר, וזמני המעבר יישארו ארוכים משמעותית.
המלצה מרכזית: יבואנים ישראליים חייבים לאמץ גישה פרואקטיבית ואדפטיבית לניהול שרשרת האספקה. זה כולל הגדלת מלאי בטיחות, גיוון ספקים ונתיבי אספקה, שיפור יכולות תכנון וחיזוי, ובניית שיתופי פעולה אסטרטגיים עם שותפים לוגיסטיים. המשבר הנוכחי אינו זמני – הוא מצריך התאמות מבניות ארוכות טווח.
מקורות ומראי מקום
- UNCTAD (United Nations Conference on Trade and Development). (2024). “Navigating troubled waters: Impact to global trade of disruption of shipping routes in the Red Sea, Black Sea and Panama Canal” – Rapid Assessment Report, February 2024.
https://unctad.org/system/files/official-document/osginf2024d2_en.pdf - UNCTAD. (2024). “High freight rates strain global supply chains, threaten vulnerable economies”, October 22, 2024.
https://unctad.org/news/high-freight-rates-strain-global-supply-chains-threaten-vulnerable-economies - UNCTAD. (2024). “Review of Maritime Transport 2024”, October 22, 2024.
https://unctad.org/publication/review-maritime-transport-2024 - UNCTAD. (2025). “Review of Maritime Transport 2025: Staying the course in turbulent waters”, September 24, 2025.
https://unctad.org/system/files/official-document/rmt2025ch3_en.pdf - UNCTAD. (2025). “Maritime trade under pressure – growth set to stall in 2025”, September 24, 2025.
https://unctad.org/news/maritime-trade-under-pressure-growth-set-stall-2025 - Drewry Shipping Consultants. (2024-2026). “World Container Index (WCI)” – Weekly freight rate assessments.
https://www.drewry.co.uk - Drewry Shipping Consultants. (2025). “Container Shipping Financial Health Check 2025”.
https://www.drewry.co.uk - United XP. (2025). “Global Trade Route Shifts Following the Red Sea Blockages”, October 12, 2025.
https://www.unitedxp.co.il - Atlas Institute for International Affairs. (2025). “The Red Sea Shipping Crisis (2024–2025): Houthi Attacks and Global Trade Disruption”, March 27, 2025.
https://atlasinstitute.org - International Monetary Fund (IMF). (2024). “Red Sea Attacks Disrupt Global Trade”, March 7, 2024.
https://www.imf.org/en/blogs - Middle East Institute. (2024). “Israel in the Red Sea during the War in Gaza: Strategic insights”.
https://www.mei.edu/publications - Maersk. (2024). “The ongoing ripple effects of Red Sea shipping disruptions”, August 31, 2024.
https://www.maersk.com/insights - Congressional Research Service. (2024). “Red Sea Shipping Disruptions: Estimating Economic Effects”.
https://www.congress.gov - World’s Top Exports. (2024). “Israel’s Top Imports 2024”, November 8, 2025.
https://www.worldstopexports.com - Lloyd’s List. (2025). “The rise and fall of container spot rates — and what it means for 2026”, September 26, 2025.
https://www.lloydslist.com
מילון מושגים
הסבר למושגים מקצועיים באנגלית המופיעים במחקר:
זמן מעבר: משך הזמן הכולל שלוקח למשלוח להגיע מנקודת המוצא, כגון נמל בסין, אל היעד הסופי, כגון נמל בישראל. כולל את זמן השייט בים, זמני המתנה בנמלים וזמני טיפול תפעוליים.
היטל נוסף / היטל סיכון מלחמה: תוספת תשלום מעל תעריף ההובלה הבסיסי, הנגבית על ידי חברות ספנות לצורך כיסוי סיכונים מיוחדים כגון מלחמה, פיראטיות או תנאי ביטחון מסוכנים באזור מסוים.
יחידת קונטיינר סטנדרטית: יחידת מדידה מקובלת בתעשיית הספנות, המבוססת על קונטיינר באורך 20 רגל. קונטיינר באורך 40 רגל שווה ערך ל־2 יחידות TEU.
קונטיינר 40 רגל: קונטיינר סטנדרטי באורך של כ־12 מטר, הנפוץ ביותר בהובלות בינלאומיות. שווה ערך לשתי יחידות TEU.
נתיב כף התקווה הטובה: מסלול ספנות סביב דרום יבשת אפריקה, המשמש כחלופה לנתיב תעלת סואץ. הנתיב ארוך משמעותית ודורש לרוב תוספת של כ־10 עד 14 ימי הפלגה.
מצר באב אל מנדב: מצר ימי צר בין תימן לג'יבוטי, המחבר בין ים סוף לאוקיינוס ההודי ומהווה נקודת מעבר קריטית בנתיב הסחר בין אסיה לאירופה.
תעריף הובלה / תעריף מיידי: המחיר המשולם עבור הובלת מטען ימי. תעריף מיידי מתייחס לעסקה חד פעמית ואינו חלק מהסכם ארוך טווח.
טון מייל: מדד המשלב את משקל המטען עם המרחק שבו הוא מועבר, ומשמש להערכת עומס העבודה הכולל במערכת הספנות העולמית.
קיבולת קונטיינרים / קיבולת יעילה: כמות הקונטיינרים שניתן לשנע בפרק זמן נתון. קיבולת יעילה משקפת את הקיבולת הזמינה בפועל לאחר התחשבות בעיכובים וזמני מעבר ממושכים.
מדד הקונטיינרים העולמי של Drewry: מדד שבועי המנטר את תעריפי ההובלה הימית של קונטיינרים בשמונה נתיבי סחר עיקריים בעולם.
מדד ההובלה של שנגחאי: מדד המשקף את תעריפי ההובלה הימית מנמל שנגחאי ליעדים מרכזיים בעולם, ומשמש אינדיקטור מוביל לעלויות הובלה מסין.
עומס נמלים: מצב שבו אוניות נאלצות להמתין זמן ממושך לפני פריקה או טעינה עקב עומס תשתיות או מחסור בכוח אדם.
זמן הגעה משוער: תחזית לזמן הגעת האונייה או המשלוח ליעד. בתקופות משבר, תחזית זו נוטה להשתנות בתדירות גבוהה.
מלאי בטיחות: מלאי נוסף שנועד להתמודד עם אי ודאות בזמני אספקה או בשינויים בביקוש, במיוחד בתקופות משבר.
משלח מטען: גורם מקצועי המתווך בין יבואנים ויצואנים לחברות ספנות ומנהל את מכלול ההיבטים הלוגיסטיים של משלוחים בינלאומיים.
קונטיינר מלא: משלוח שבו לקוח אחד משתמש בקונטיינר שלם לבדו.
משלוח חלקי: משלוח שבו מספר לקוחות חולקים קונטיינר אחד, וכל אחד משלם לפי נפח המטען שלו.
בדיוק בזמן: שיטת ניהול מלאי שמטרתה לצמצם מלאים, אך היא רגישה במיוחד לעיכובים בשרשרת האספקה.
נקודת הזמנה מחדש: רמת המלאי שבה יש לבצע הזמנה חדשה כדי למנוע חוסר במלאי בתקופת ההמתנה לאספקה.
חוסן שרשרת אספקה: היכולת של שרשרת האספקה להתמודד עם הפרעות, להתאושש במהירות ולשמור על רציפות עסקית.
מחקר זה נועד למטרות מידע והשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ פיננסי או עסקי. מומלץ להסתייע באנשי מקצוע טרם קבלת החלטות.
