תמונת המשק נכון להיום מגלה כי 19% מכוח התעסוקה מושבת בעקבות המלחמה, וכי האומדן הכלכלי לפגיעה במשק בשל ירידה בתעסוקה עומד על 13 מיליארד שקל. מחברי המצגת מציינים כי המלחמה תייצר אתגרים עתידים משמעותיים למשק הישראלי שיתבטאו הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש.
משרד הכלכלה והתעשייה מציג את תמונת המשק, בשבוע השישי למבצע חרבות ברזל. מנתונים שפרסם משרד הכלכלה במצגת ״תמונת מצב״ עולה כי 19% מכוח התעסוקה מושבת בגלל הלחימה – הן באופן ישיר והן באופן עקיף.
עוד עולה כי קיים מחסור לאומי משמעותי בעובדים תפעוליים ומקצועיים כגון מאבטחים, נהגים ועוד. ישנה ירידה בכוח העבודה של עובדים זרים, בעיקר בחקלאות עקב עזיבה של עובדים אלו את הארץ ואי הגעת עובדים חדשים. כמו כן קיים מחסור בעובדים פלסטינים עליהם נשען המשק הישראלי באופן מהותי והיעדרותם משפיעה על ענפים רבים – בעיקר על ענף הבנייה.
עוד עולה ממצגת משרד הכלכלה כי האומדן הכלכלי לפגיעה במשק בשל ירידה בתעסוקה במשך 5 שבועות מוערך בכ-13 מיליארד שקל – כ-10 מיליארד שקל בגין עובדים ישראלים וזרים וכ-3 מיליארד שקל בגין עובדין פלסטינים.
בנוגע לכמות דורשי העבודה עולה מהסקירה של כ-39% מדורשי העבודה נרשמו לאחר תחילת מלחמת ״חרבות ברזל״. כמו כן, ניכרת מגמה של עלייה משמעותית של הוצאת עובדים לחל״ת. טרם תחילת המערכה, כמות הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה בשנת 2023 הייתה דומה לשנים קודמות אך נכון לסוף חודש אוקטובר חל גידול של פי 3.5-4.5 בכמות הנרשמים החדשים. ענפי המסחר, המסעדנות, האירועים והחינוך לגיל הרך הם הענפים מהם הוצאו עובדים מתעסוקה בכמות הגדולה ביותר.
עוד עולה מהנתונים כי מעל ל-50% מהעסקים צופים פגיעה של למעלה מ-50% בהכנסות בהשוואה לזמני שגרה, הפגיעה רלוונטית לכל ענפי המשק אך במידות משתנות. למרות הרוחביות של הפגיעה במשק, ישנה פגיעה גדולה במיוחד במחוז דרום ובעסקים קטנים ובינוניים. הגורם המשמעותי ביותר לפגיעה בפעילות החברה בכלל המשק הוא הירידה בביקוש למוצר או שירות.
יש לציין שהעסקים צופים פגיעה הן בצד ההיצע (היעדרות עובדים, קשיי אספקה) אך במקביל צופים פגיעה בצד הביקוש (ירידה בביקוש למוצר/שירות). בכמעט כלל הפרמטרים השונים, ענף הבינוי הוא הענף שמדווח על הפגיעה הרוחבית הרחבה ביותר. יש לקחת בחשבון שהענף הציג קשיים מסוימים עוד לפני הלחימה.
בסקטור התעשייה עולה מהמצגת כי באזורים שנפגעו מהלחימה קיים קושי בהגעה של עובדים שפונו למקומות רחוקים וקושי בגיוס עובדים חדשים, ובנוסף במפעלים באיו"ש וירושלים קיים מחסור בעקבות היעדר עובדים פלסטינאים. קיימות בעיות לוגסיטיות – חלק מהמפעלים מדווחים על עיכובים בשינוע סחורה למפעלים וגם לשווקי הייצוא, בעיקר עקב מחסור בנהגים וכן קיימות בעיות תזרימיות – חלק מהמפעלים היו מושבתים דבר שגרם לבעיות תזרימיות. כושר הייצור באזור קו עימות בדרום עומד על כ-30% מכושר הייצור המשוקלל ואילו באזור קו עימות בצפון עומד על כ-50%.
בכל הנוגע לשינוע סחורות בינ״ל עולה מהמצגת כי המחסור בטיסות – האטה בהטסת טיסות בשל מיעוט טיסות אזרחיות דו-שימושיות בחירום, עליית מחירי השינוע – עליית מחירי שינוע בהטסה ודרך הים בשל המצב הבטחוני, והקושי בתפעול מעברי גבול יבשתיים – בין ישראל למצרים וירדן בשל נושאי אבטחה, מקשה על מעבר סחורות. עוד עולה מהמצגת כי אתגר התובלה האווירית כרגע המשמעותי ביותר בתחום הלוגיסטיקה והשינוע הבינ״ל. הלחימה הובילה לירידה של כ-80% בכמות המטוסים נושאי המטען.
יחד עם זאת, קיימת עליה בכמות מטוסי מטען שאף כמעט הוכפלה בשבוע 5 ללחימה לעומת השבוע ה-1 ללחימה. כמות המטען האווירי ירדה בצורה משמעותית בתחילת הלחימה אבל ניכרת מגמת התאוששות, בשבוע ה-5 ללחימה הועבר מטען בשיעור של כ-94% ביחס לכמות טרם הלחימה . עוד עולה כי מהשבוע השני למלחמה ניכרת מגמה של שיפור בכמות המטען בעיקר בגלל הגדלת תדירות מטוסי המטען.
לסיכום מחברי המצגת מציינים כי המלחמה תייצר אתגרים עתידים משמעותיים למשק הישראלי שיתבטאו הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש: חשש מפגיעה בעסקים – ללא סיוע מתאים עסקים רבים עשויים להיסגר ולהשפיע על ההיצע העתידי של המשק במגוון ענפים. פגיעה בהיצע עתידי של תעשיות – בתעשיות כדוגמת בניה וחקלאות הדורשות השקעה/זריעה בהווה לצורך קצירת פירות עתידיים עשוי להתפתח קושי בעתיד.
עלייה בביקוש למבנים ותשתיות – הלחימה תגרום לנזק לתשתיות ומבנים ויהיה צורך לשקם אותם וזה עשוי להגביר את הביקוש. פגיעה מתמשכת בצריכת שירותים לא חיוניים – באירועים ביטחוניים משמעותיים קודמים ההשפעה על התיירות נמשכה עד כשנה לאחר תום האירוע. פגיעה במוניטין של ישראל בשוק הבינ״ל – העצמה של BDS או קטלוג של ישראל כאזור מלחמה שיש בו סיכון גדול יותר להשקעות ועשיית עסקים.
