הכרזת המכסים הדרמטית
ב-10 באפריל 2025 הודיע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על מהלך מפתיע בזירת הסחר הבינלאומי: הקפאה זמנית של 90 יום למכס בגובה 35% שהוטל בחודשים האחרונים על יבוא מסחורות מ-86 מדינות, ביניהן ישראל. בתקופה זו יופחת שיעור המכס ל-10%, וזאת בתגובה לפניות של יותר מ-75 מדינות שביקשו לנהל משא ומתן כלכלי עם הממשל האמריקאי. עם זאת, סין לא נכללה במהלך ההקלות – ולה הועלו המכסים ל-125% באופן מיידי. טראמפ הסביר את הצעד כתגובה ל”חוסר הכבוד שהפגינה סין כלפי השווקים העולמיים”.
לטענת טראמפ, המדינות שזכו להקלה נקטו בגישה פרו-אמריקאית ונמנעו מתגמול כלכלי, בעוד שסין המשיכה במדיניות סחר שלדבריו פוגעת באינטרסים של ארצות הברית. בכך סימן את סין כיריבה המרכזית בזירה הכלכלית העולמית.
תגובות בינלאומיות והחרפת מלחמת הסחר
סין הגיבה להחרפת המכסים בהכרזה על מכסים בגובה 84% על סחורות מארצות הברית, בנוסף למכסים קיימים בגובה 50%. משרד הסחר הסיני הצהיר כי “סין תילחם עד הסוף” כנגד מה שכינה מדיניות סחטנית של הממשל האמריקאי, והודיע על בחינה של צעדי תגובה נוספים.
מדינות האיחוד האירופי הצטרפו אף הן לתגובות: למעט הונגריה, שאר המדינות אישרו מכסי נגד בגובה 25% על מוצרים אמריקאיים ובהם פלדה, אלומיניום, שקדים ומיץ תפוזים – בהיקף של כ-22 מיליארד דולר לשנה. מכסים אלה צפויים להיכנס לתוקפם ב-15 באפריל, אך ניתן יהיה להשעותם אם ארה”ב תסכים לפתוח במו”מ מסחרי מחודש.
ישראל, מצדה, ביטלה את המכסים על תוצרת חקלאית טרייה מארצות הברית – מהלך שנתפס כמחווה כלפי הממשל האמריקאי, אך מעורר ביקורת פנימית בשל חשש לפגיעה ביצרנים מקומיים.
תגובת השווקים וההשפעות הכלכליות
הודעתו של טראמפ חוללה תגובת שרשרת בשוקי ההון. מדד S&P 500 זינק ב-9.5% – העלייה היומית החדה ביותר מאז המשבר של 2008. מדד נאסד”ק קפץ ב-12%, ומניות טכנולוגיה בולטות, כגון אפל וטסלה, עלו ביותר מ-10%. התנודתיות התבטאה גם בשוקי המט”ח: הדולר נחלש אל מול השקל ונסחר בשער של 3.76 ש”ח, והיורו ירד ל-4.15 ש”ח.
מטבעות דיגיטליים הגיבו אף הם בעוצמה. ביטקוין זינק לשער של 82,700 דולר, ואתריום רשם עלייה של 9%. עם זאת, בשוק האג”ח נרשמה עלייה במדד ה-MOVE לרמה של 140 – רמה שמעידה על לחץ גובר. תשואות האג”ח הממשלתיות ל-10 שנים עלו ל-4.51%, נתון המצביע על עלייה בחששות למיתון.
הרציונל מאחורי המהלך
על פי נשיא ארה”ב, מטרת ההקפאה היא לתמרץ מדינות להעדיף דיאלוג ולמנוע תגובת נגד שתפגע בכלכלה האמריקאית. במקביל, העלאת המכסים על סין נתפסת כניסיון להגביר את הלחץ ולהוביל את בייג’ינג בחזרה לשולחן המו”מ.
שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אישר כי מדובר במהלך מתוכנן כחלק מאסטרטגיית הסחר: “זה היה הרעיון של הנשיא מההתחלה – לדחוף את סין לעמדה גרועה”. עם זאת, ישנם מבקרים הטוענים כי המדיניות פוגעת דווקא ביצרנים האמריקאים, שמסתמכים על יבוא מרכיבים ומוצרים מסין, ומובילה לעלייה במחירי הצריכה.
היבטים גיאו-פוליטיים
המהלך של טראמפ מחזק את הגישה האגרסיבית מול סין, אך מעלה חשש להידרדרות נוספת במערכות היחסים הבינלאומיות. נשיא ארה”ב הדגיש כי סין “רוצה עסקה אך אינה יודעת כיצד”, וטען כי תהליך המשא ומתן יהיה מהיר מכפי שמעריכים.
ביחס לאירופה, המכסים ההדדיים משקפים מתיחות אך גם פתח להסדרה, כאשר הנציבות האירופית הצהירה כי היא נכונה לבטל את המכסים בתנאי לחזרה למו”מ. בזירה הפוליטית הפנימית, הכרזתו של טראמפ מגיעה לאחר תקופה של ביקורת ציבורית וירידה באמון הציבורי במדיניותו הכלכלית, כולל סקרים בהם 58% מהאמריקאים הביעו אי שביעות רצון ממנה.
סיכום: איזון בין לחץ מדיני לסיכון גלובלי
ההחלטה להקפיא מכסים לרוב מדינות העולם תוך החמרה כלפי סין ממחישה את הניסיון של ממשל טראמפ לאזן בין ריכוך המתחים הכלכליים מול בעלי ברית לבין שמירה על קו תקיף מול יריבתו המרכזית. אף שהמהלך הביא לעליות מיידיות בשווקים, הוא עלול להוביל להסלמה בסכסוכי סחר בינלאומיים. לפי הערכת בנק ההשקעות ג’יי.פי מורגן, הסבירות למיתון עולמי עלתה לכ-60%, נתון שמצביע על כך שהשלכות הצעדים שננקטו עדיין אינן ברורות – אך עשויות להיות משמעותיות עבור הכלכלה העולמית בשנה הקרובה.
