התכנית לסיוע מיידי לעסקים וחברות במשק כוללת פתיחה וניצול מלא של כל רציפי הים ללא הגבלה על סוגי מטענים, חל״ת גמיש, פיצוי לעסקים במתכונת מלחמת לבנון השנייה והקפאת חוקים המכבידים על הרגולציה. אוריאל לין: ״צריך להתכונן לתקופה ארוכה של פגיעה בביקושים ובעסקים״.
בישיבה שהתקיימה בין נשיאות איגוד לשכות המסחר ובין שר הכלכלה ניר ברקת ומנכ״ל משרדו, אמנון מרחב, הוחלט לקדם ביחד שורה של הקלות שיאפשרו לפתוח חסמי ייבוא ולהביא במהירות סחורות שהמשק הישראלי זקוק להם.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שהודה לצמרת משרד הכלכלה על שיתוף הפעולה, ציין כי ״היבוא לישראל מגיע לכ-400 מיליארד שקל, רבע מהתוצר. במיוחד כעת יש לעשות הכל על מנת לאפשר שינוע סחורות לישראל, במהירות״.
לגבי נושא העסקת עובדים, לין אמר כי ״את הפתרונות לחיזוק המשק בזמן המלחמה ואחריה יש למצוא על בסיס יחסי אמון בין המגזר העסקי ורשויות המדינה. אנו יודעים שעסקים ייפגעו, אבל אסור שעסקים ייסגרו בגלל מצב המלחמה״. לדבריו, פעילות העסקים כיום קשורה בצורה הדוקה לביקושים. לאור העובדה כי אנו רואים ירידה חדה בביקושים, עסקים רבים כבר נאלצים לצמצם משמעותית פעילות. מרבית החנויות נסגרות בשעות אחר הצהריים, וגם בשעות הפעילות התנועה בהן דלילה. ״אחת השגיאות החמורות ביותר היא לשלם למעסיקים כסף בשביל להעסיק עובדים שאין להם עבודה בשבילם. הסיוע של האוצר הוא לתקופה קצרה. בטווח הארוך לא ניתן לשלם לעובדים שאין להם תעסוקה. חייבים לעבור לשיטת החל״ת הגמיש. בשלב הראשון העובדים שיוצאו לחל״ת ינצלו את ימי החופשה וכשאלה יגמרו הם יקבלו תשלום מביטוח לאומי. ברגע שהעסק יחזור לפעילות מוגברת, העובדים יוחזרו לעבודה. עובד שיבחר שלא לחזור, יהיה בדין מתפטר״.
בנוגע לצעדי הממשלה, לין אומר כי ברגע שהוחלט על צעדים לסיוע לעסקים יש לקדם אותם במהירות וללא היסוס. ״יש לממשלה אפשרות להתקין תקנות וחקיקה לשעת חירום אותן ניתן להעביר בתוך 24 שעות. אנחנו במצב חירום, מצב המחייב פעילות מהירה״.
להלן עיקרי תכנית 6 הנקודות שגיבש איגוד לשכות המסחר ושהוגשה לשר הכלכלה:
- פתיחה מלאה של כל נמלי הים ללא הגבלות – הנמלים אמורים לשרת ביעילות את כלל היבוא והיצוא של ישראל. יש לאפשר, מיידית, תחרות מלאה בין כל נמלי הים תוך פתיחה וניצול מלא של כל רציפי הים ומתן חופש פעולה ללא הגבלה איזו שהיא על סוגי המטענים.
- חל״ת גמיש – עובדים שיצאו לחופשה ינצלו את ימי החופשה הצבורים ולאחר מכן יקבלו תשלום מהביטוח לאומי – את נושא החל”ת יש להפריד לחלוטין משאלת הפיצוי לעסקים שנפגעו. אין להעביר כספים לעסקים כדי לעודד אותם להעסיק עובדים. עסקים הזקוקים לעובדים יגייסו אותם בלאו הכי ואין צורך ליצור תמריץ מלאכותי להחזקת עובדים שאין תעסוקה עבורם. המעסיק יוכל להוציא לחל”ת עובד אשר אין לו תעסוקה עבורו כאשר החל”ת יהיה ללא תקרת זמן, וככל שהמלחמה תימשך. לא יהיו תנאים של קצבי זמן. ככל הנחוץ, המעסיק יזמן את העובד לחזור לעבודה. אם העובד מסרב לשוב לעבודה הוא מנתק מרצונו את יחסי העבודה.
בכל זמן העובד יקבל שכר מלא:
- בשלב ראשון – בגין ניצול ימי חופשה.
- בשלב שני – תשלום מהביטוח הלאומי לאחר מיצוי ימי החופשה.
- פיצויים לעסקים – בהתאם לנוסחת הירידה במחזור כפי שבוצע במלחמת לבנון השנייה. כל עסק במדינת ישראל שהמחזור שלו ירד בלמעלה מ-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, זכאי לפיצוי לפי נוסחה זו.
- מימון – עד לקבלת פיצויים עסקים יהיו זקוקים למימון ביניים. הלוואות מדינה, הורדת עלויות המוטלות על ידי הבנקים והורדת שיעור הריבית בגין חובות.
- פטור ממע”מ ביבוא אישי – יש להפסיק פטור זה. הוא אינו פרי של חשיבה אלא לחצים. תושבי המדינה משלמים מע”מ על כל מצרך או שירות. על תרופות, על מזון על מים וחשמל. ביטול הפטור יגדיל את הכנסות המדינה; יסייע למתן תמיכה לציבור ולעסקים וגם יזרים יותר עסקים לשוק המקומי. פטור זה כבר בוטל באיחוד האירופאי ובעולם.
- הכבדות ורגולציה – הקפאת הכבדות של חוקים שטרם נכנסו לתוקף כמו חובת הדיווח מראש על כל עסקה העולה על 25,000 ש”ח ודרישות לדיווחים מופרזים נוספים.
