נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הכריז ב-2.4.25 על הטלת מכסים גלובליים על ייבוא סחורות לארה”ב מכל המדינות. טראמפ הגדיר את המכסים כמכסים הדדיים (Reciprocal Tariffs), והסביר שמטרתם המרכזית היא לאזן את גרעון הסחר של ארה”ב מול העולם.
המכסים ההדדיים חלים באופן גלובלי ללא יוצא מן הכלל, כולל מדינות להן הסכם אזור סחר חופשי עם ארה”ב, וביניהן ישראל. גובה המכסים ההדדיים משתנה בין מדינה למדינה, ונקבע לפי גרעון הסחר של ארה”ב עם אותה מדינה, היצוא של אותה מדינה לארה”ב, המכסים שאותה מדינה מחילה על הייבוא מארה”ב וחסמי סחר נוספים; ניתן לקרוא על האופן בו נקבעו שיעורי המכס באתר של נציג הסחר האמריקאי (USTR). גובה המכסים מתחיל מ-10% ברמה המינימלית ומגיע עד 50% ברמה המקסימלית, כשעל ישראל יחול מכס בגובה 17%.
המכסים ההדדיים ייכנסו לתוקף בשתי פעימות. פעימה ראשונה בשיעור של 10% תיכנס לתוקף ב-5.4.25, ופעימה שנייה בשיעור של 7% נוספים תיכנס לתוקף ב-9.4.25. המועדים כולם נקבעים לפי השעה AM12:00 EST. סחורות שעזבו את הנמל בישראל לפני כניסת הפעימות לתוקף, לא יחולו עליהן המכסים ההדדיים בהתאם לפעימה שלפניה הם יצאו. כך שסחורה שיצאה מהנמל עד ה-5.4.25 לא יחול עליה מכס כלל, וסחורה שיצאה בין ה-5.4 ל-9.4 יחול עליה מכס של 10%.
המכסים ההדדיים יחולו על כלל הייבוא לארה”ב, פרט למספר תחומים. קבוצה אחת של תחומים היא של אלה שחל או יחול עליהם מכס ייעודי של 25% וכוללים אלומיניום, פלדה, רכבים וחלקים לרכב (ניתן לקרוא על המכסים על אלומיניום ופלדה כולל פירוט של המוצרים עליהם חל המכס בפוסט זה שפרסמנו). קבוצה אחרת כוללת תחומים שעליהם אין מכס ייעודי וכוללת נחושת, מינרלים קריטיים, אנרגיה, בוליון, מוצרי עץ, תרופות ושבבים. על שני התחומים האחרונים טראמפ הצהיר באופן לא רשמי שיחול עליהם מכס בעתיד. בקישור זה ניתן לראות את פרטי המכס שעליהם המכסים ההדדיים לא חלים.
המכסים ההדדיים יחולו לצד המכס הכללי שכבר חל בארה”ב. מאחר ולישראל הסכם סחר עם ארה”ב, הרוב המוחלט של המוצרים המיוצאים לארה”ב פטורים ממכס, לכן יחולו עליהם המכסים ההדדיים בלבד. מבחינת כללי המקור אין שינויים בארה”ב בנושא, ובהתאמה גם כללי המקור שנקבעו בהסכם האס”ח בין ישראל לארה”ב עדיין בתוקף. ראו בקישור מדריך מקיף שערכנו על כללי מקור בהסכם.
ארה”ב היא שותפת הסחר המשמעותית ביותר של ישראל – ב-2024 ייצוא הסחורות לארה”ב עמד על 17.3 מיליארד דולר (כולל יהלומים), וייבוא הסחורות מארה”ב עמד על 9.3 מיליארד דולר (כולל יהלומים). בהתאם לכך מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה פועל בחודשים האחרונים כדי לבטל או לצמצם את המכסים על ישראל, הן מהמטה בירושלים והן בנספחות הכלכלית בוושינגטון. אנו עומדים בקשר עם גורמי הממשל הרלוונטיים בארה”ב ועם חברי קונגרס, ואנו לוקחים חלק במהלכים אופרטיביים לצמצום חסמי הסחר על הייבוא מארה”ב שהמשמעותיים מביניהם הם ביטול המכסים המעטים הנותרים על הייבוא מארה”ב, והתנעת רפורמה בתקינה “מה שטוב לאמריקה טוב לישראל” לפיה ניתן יהיה לייבא מארה”ב מוצרים שעומדים בתקינה האמריקאית ללא דרישות תקינה נוספות בישראל בדומה לרפורמה שכבר יצאה לדרך לגבי התקינה של האיחוד האירופי.
נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במדיניות הסחר של הממשל האמריקאי, ולפעול בכל הערוצים ולהשקיע את מרב המאמצים לביטול או לפחות צמצום המכסים לטובת התעשייה הישראלית והכלכלה הישראלית בכלל.
