1. פתח דבר: שנת 2026 – שנת מפנה ברגולציית המכס

שנת 2026 נפתחת עם שינויים דרמטיים בתחום עמילות המכס, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית. לצד ההתמודדות עם אתגרים ביטחוניים כמו מבצע "שאגת הארי" והשפעותיו על נמלי ישראל , נדרשים יבואנים ויצואנים להתעדכן בשורת רפורמות ותקנות חדשות שמשנות את כללי המשחק.

בחברת "יחדיו" – שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע"מ, עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה, ריכזנו עבורכם את כל העדכונים החשובים ביותר לשנת 2026, לצד פרשנות מקצועית והמלצות מעשיות.

2. ישראל: רף הפטור ממכס נשאר 75 דולר – מה המשמעות?

רקע: הקרב על רף הפטור

בסוף 2025 ניסה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקדם צו להעלאת רף הפטור ממכס ל-150 דולר, במטרה להוזיל את יוקר המחיה לצרכנים. ואולם, הצו לא אושר במליאת הכנסת, והמצב המשפטי חזר לקדמותו .

מה קובע העדכון הרשמי?

ב-24 בדצמבר 2025 קיבלה ועדת הכספים החלטה לפיה רף הפטור ממכס יישאר 75 דולר עד ל-1 ביוני 2026. רשות המסים הפיצה מכתב רשמי לסוכני המכס וליבואנים המאשר כי תוקפו של הצו הקודם הוארך, וכי גביית המסים תימשך במתווה הקיים .

השלכות מעשיות על יבואנים וצרכנים

• חבילות "ביניים": ברשות המסים בוחנים כיצד לטפל בחבילות שהוזמנו בתקופה שבה היה צפוי הפטור ל-150 דולר אך טרם שוחררו. ייתכן שיוחלט להתחשב בתאריך ההזמנה, אך טרם פורסמה הנחיה סופית .

• מחלוקת ציבורית: איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים לחצו לביטול הפטור המורחב בטענה ל"אפליה מובנית מול החנויות הפיזיות בישראל". מנגד, שר האוצר הודיע כי ימשיך לפעול להוזלת יוקר המחיה .

• צפי עתידי: השר סמוטריץ' רמז על כוונה לחתום על צו חדש. יבואנים חייבים לעקוב אחר ההתפתחויות, שכן השינוי עשוי להשפיע על כדאיות הייבוא מחו"ל.

מה עושים בפועל?

נכון להיום, הפטור עומד על 75 דולר. יש לחשב עלויות בהתאם, ולזכור שהפטור אינו חל על מוצרי אלכוהול וטבק. החבילות נבדקות מול חברות השילוח הבינלאומיות, וחשוב לוודא מולן את אומדן המסים הצפוי.

3. אירופה: מנגנון CBAM נכנס לשלב "כסף אמיתי"

אבן דרך היסטורית

ב-1 בינואר 2026 נכנס לתוקפו השלב הסופי (Definitive Phase) של מנגנון CBAM של האיחוד האירופי . לאחר כשלוש שנות דיווח בלבד (תקופת מעבר), כעת נדרשים יבואנים לאיחוד לשלם בפועל בעד הפליטות המוטמעות במוצרים מסוימים.

מהו CBAM?

מנגנון התאמת הגבולות הפחמני (Carbon Border Adjustment Mechanism) נועד למנוע "הדלפת פחמן" – מצב שבו תעשיות עוברות למדינות עם רגולציה סביבתית מקלה יותר. המנגנון מטיל מחיר על הפחמן הגלום במוצרים מיובאים, בהתאם למחיר הפחמן בשוק האירופי (EU ETS) .

היקפי פעילות מרשימים

הנציבות האירופית דיווחה על הטמעה מוצלחת של המערכת:

• מעל 12,000 גורמים כלכליים הגישו בקשה לאישור CBAM עד 7 בינואר 2026.

• יותר מ-4,100 יבואנים קיבלו מעמד של "מצהיר מורשה" (CBAM authorized declarant).

• מ-1 עד 7 בינואר 2026 נרשמו 10,483 הצהרות מכס עם סחורות בתחולת CBAM, שאומתו אוטומטית ובזמן אמת .

נפחי סחר

בשבוע הראשון של ינואר 2026, כוסו 1.655 מיליון טון של סחורות:

• ברזל ופלדה: 98% מנפח הסחורות

• דשנים: 1.2%

• מלט: 0.5%

• אלומיניום: 0.3%

מדינות המקור העיקריות: טורקיה, סין, הודו, קנדה, טאיוואן ווייטנאם .

4. ניטור דיגיטלי מלא: רשויות המכס משדרות נתונים בזמן אמת

המהפכה השקופה

החל מ-1 בינואר 2026, כל יבוא הסחורות המכוסות על ידי CBAM מדווח אוטומטית לנציבות האירופית. רשויות המכס של כל המדינות החברות מעבירות באופן שיטתי נתונים למרשם CBAM, לפחות פעם בשבוע .

אילו נתונים מועברים?

• פרטי זיהוי יבואן: מספר EORI, שם וכתובת

• מספר חשבון CBAM של המצהיר המורשה

• קוד CN בן שמונה ספרות של המוצר

• כמות הסחורה ביחידות המתאימות

• ארץ מוצא

• תאריך הצהרת מכס ונוהל המכס

מנגנון בדיקה צולבת (Cross-check)

המערכת מתאימה אוטומטית את נתוני המכס מול הצהרות CBAM שהוגשו. כך מתאפשר לזהות:

• יבוא סחורות CBAM על ידי גוף ללא מעמד מצהיר מורשה

• פערים בכמויות בין נתוני המכס להצהרה

• חוסר עקביות בסיווג הסחורות

• העדר הצהרת CBAM עבור יבוא רשום

המסר ליבואנים

עידן הדיווח "על הנייר" הסתיים. כעת נדרשת עקביות מלאה בין הצהרות מכס להצהרות CBAM. כל אי-התאמה עלולה להוביל לחקירה, לעיכובים או לקנסות .

5. מוצרים בתחולת CBAM

שש קטגוריות עיקריות

המנגנון חל על סחורות עתירות פליטות:

1. ברזל ופלדה

2. אלומיניום

3. מלט

4. דשנים

5. מימן

6. חשמל

מה זה אומר ליבואנים?

• יבואני מתכות חייבים לקבל מהמפעל נתונים מדויקים על פליטות בתהליכי ההתכה והעיבוד.

• יבואני אלומיניום נדרשים להוכיח אם נעשה שימוש באנרגיה נקייה.

• יבואני דשנים צריכים להתאים עצמם למערכות מדידה מבוססות תהליכים כימיים.

• חומרי גלם וקדם-מוצרים הנגזרים מהקטגוריות הנ"ל גם הם בתחולת המנגנון .

סף דה-מינימיס

כחלק ממהלך הפישוט (Omnibus I), נקבע סף מעשי של 50 טון "פחמן מוטמע" בשנה, שמתחתיו החובות מצומצמות. עם זאת, לקוחות גדולים ("Anchor Buyers") צפויים להמשיך ולדרוש נתוני פליטות גם מלקוחות קטנים .

6. השלכות על יצואנים ישראלים לאירופה

מי נושא בעלות?

מבחינה משפטית, החבות היא על היבואן באיחוד (רכישה והסדרת תעודות CBAM). עם זאת, מבחינה כלכלית, העלות יכולה להתגלגל גם ליצואנים מחוץ לאיחוד – דרך לחץ להפחתת מחיר או דרישה להשקעות להפחתת פליטות .

מה נדרש מיצואנים ישראלים?

1. מפתוח מוצרים: בדיקה האם המוצר או הרכיב "CBAM-eligible"

2. היערכות לדרישות נתונים: מדידת פליטות מוטמעות, תיעוד, מוכנות ל-MRV (Measurement, Reporting, Verification)

3. בדיקת חוזים ומחירים: מי נושא בעלות? האם קיים מנגנון התאמת מחיר?

4. אסטרטגיית הפחתה: השקעות ביעילות אנרגטית עשויות להפוך ליתרון תחרותי

מגמה גלובלית

CBAM אינו אירוע מקומי. בריטניה הודיעה על כוונה ליישם CBAM משלה עד 2027, קנדה ויפן מקדמות מודלים דומים, והדיון בארה"ב מתרחב. דרישות נתוני פליטות הופכות לסטנדרט מסחרי חוצה-שווקים .

7. רפורמת "לא עוצרים בנמל" – שנתיים אחרי

תמונת מצב

רפורמת "לא עוצרים בנמל", שנועדה לקצר את זמני שחרור המטענים ולצמצם ביורוקרטיה, חוגגת שנתיים. תחקיר מיוחד של "יחדיו" בחן את השפעותיה .

הישגים ואתגרים

• צמצום זמני שחרור: נרשמה ירידה משמעותית בזמני ההמתנה בנמלים, אך עדיין קיימים פערים מול מדינות ה-OECD.

• אחריות היבואן: הרפורמה העבירה אחריות רבה יותר ליבואן, המחויב לוודא כי המוצרים עומדים בתקנים הרלוונטיים.

• סיכונים: יבואנים נדרשים לנהל סיכונים בקפידה – הבחירה במסלול המהיר מחייבת וודאות תקינה מלאה .

8. רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – עדכונים

יישום מואץ

רפורמת התקינה, המאפשרת יבוא מוצרים בהתאם לתקינה אירופית ללא צורך באישורים מקומיים נוספים, צוברת תאוצה .

נתונים מעודכנים

• 90% מהיבואנים בתחום התקינה והתמרוקים מתכננים להשתמש ברפורמה ב-2025-2026.

• 60% בתחום המזון נערכים ליישום.

• משרד הכלכלה מפרסם מעת לעת עדכונים לרשימת החיקוקים והתקנים המוכרים .

יתרונות

• הפחתת עלויות ייבוא

• הגברת תחרות והוזלת מחירים לצרכן

• גיוון ספקים ואפשרויות רכש

9. סיכום והמלצות מעשיות ליבואנים

5 צעדים חיוניים לשנת 2026

1. עדכנו את הידע בפטור ממכס: נכון לעכשיו, הפטור עומד על 75 דולר. עקבו אחר התפתחויות אפשריות. ודאו מול הספקים וחברות השילוח כי אתם מעריכים נכון את עלויות המס .

2. היערכו ל-CBAM:

   • מפו מוצרים החשופים למנגנון (ברזל, פלדה, אלומיניום, דשנים)

   • החלו באיסוף נתוני פליטות מהספקים

   • בדקו חוזים מול לקוחות אירופיים – מי נושא בעלות תעודות CBAM?

   • היערכו לדרישות MRV (מדידה, דיווח, אימות)

3. הבטיחו עקביות בתיעוד: עידן הניטור הדיגיטלי מחייב התאמה מוחלטת בין הצהרות מכס להצהרות CBAM. פערים קטנים עלולים לעורר חקירות .

4. נצלו את הרפורמות המקומיות: רפורמת "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה" מציעות הקלות משמעותיות. ודאו שהמוצרים שלכם עומדים בתקנים הרלוונטיים כדי ליהנות ממסלולי שחרור מהירים .

5. היעזרו במומחים: ענף עמילות המכס הופך מורכב יותר. צוות המומחים של "יחדיו" – שילוח בינלאומי ועמילות מכס, עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה, כאן כדי ללוות אתכם בכל שלב, מהתכנון ועד לשחרור הסחורה.

למידע נוסף והתייעצות מקצועית, צרו קשר עם מחלקת עמילות המכס שלנו.