במאמר הקודם, חלק ב׳ – שלבי תהליך היבוא, עסקנו בצעדים המרכזיים שכל יבואן נדרש לבצע בדרך להבאת סחורה לישראל: החל מהתקשרות עם ספקים בחו״ל,
ניתוח השפעת משברי נתיבי השיט על שרשרת האספקה הישראלית מחקר מקיף על התקופה 2024-2026: משבר ים סוף, נתיבים חלופיים והשלכות לוגיסטיותתאריך מחקר: ינואר 2026מקורות עיקריים: UNCTAD, Drewry
פתיח בשבוע שעבר עסקנו בהנחת התשתית החוקית והרגולטורית של הייבוא המסחרי לישראל: מערכת המיסוי על יבוא, המסמכים הנדרשים לשחרור סחורה, הדרישות הרגולטוריות לפי סוגי מוצרים
2026 צפויה להיות שנת מפנה בשילוח הבינלאומי: האצה של AI[1] בשרשרת האספקה, שינויי נתיבי סחר גלובליים, והעמקת דרישות ESG[4]. במקביל, ישראל מתחזקת כצומת
מבוא בעולם השילוח הבינלאומי, הביטוי שירות דלת־לדלת הפך לסמל של נוחות, יעילות וחיסכון בזמן. עבור יבואנים ויצואנים בישראל, השירות הזה מאפשר ניהול תהליך מלא –
מבוא נמלי ישראל מהווים שער הכניסה הראשי לרוב הסחורות המיובאות למדינה, והם מרכיב קריטי בתפקוד הכלכלה הישראלית. עומסים בנמלים, עיכובים בפריקה, חוסר זמינות של רציפים,
בחר/י אילו קטגוריות מותר להפעיל. ניתן לשנות בכל עת.