במאמר הקודם, חלק ב׳ – שלבי תהליך היבוא, עסקנו בצעדים המרכזיים שכל יבואן נדרש לבצע בדרך להבאת סחורה לישראל: החל מהתקשרות עם ספקים בחו״ל,
ניתוח השפעת משברי נתיבי השיט על שרשרת האספקה הישראלית מחקר מקיף על התקופה 2024-2026: משבר ים סוף, נתיבים חלופיים והשלכות לוגיסטיותתאריך מחקר: ינואר 2026מקורות עיקריים: UNCTAD, Drewry
פתיח בשבוע שעבר עסקנו בהנחת התשתית החוקית והרגולטורית של הייבוא המסחרי לישראל: מערכת המיסוי על יבוא, המסמכים הנדרשים לשחרור סחורה, הדרישות הרגולטוריות לפי סוגי מוצרים
שנת 2025 הייתה השנה שבה תעשיית השילוח הבינלאומי חצתה את קו השינוי הטכנולוגי. בינה מלאכותית, שכבר חדרה לשיווק, פיננסים ו-HR, הפכה השנה ממילת באזז לכלי
עולם היבוא-יצוא מלא מונחים מקצועיים, ראשי תיבות ותנאים שמכתיבים עלויות, אחריות, מסמכים, זמני אספקה וסיכונים. גם יבואן מתחיל וגם ארגון ותיק עלולים לשלם ביוקר על
אופן העברת סחורה או פריטים יחידים ממדינה למדינה משתנה לפי סוג הפריטים ומשקלם, מהירות השילוח הנדרשת ועוד. אלא שדבר אחד משותף לכל שילוח בינלאומי: כאשר
בחר/י אילו קטגוריות מותר להפעיל. ניתן לשנות בכל עת.
