במאמר הקודם, חלק ב׳ – שלבי תהליך היבוא, עסקנו בצעדים המרכזיים שכל יבואן נדרש לבצע בדרך להבאת סחורה לישראל: החל מהתקשרות עם ספקים בחו״ל,
ניתוח השפעת משברי נתיבי השיט על שרשרת האספקה הישראלית מחקר מקיף על התקופה 2024-2026: משבר ים סוף, נתיבים חלופיים והשלכות לוגיסטיותתאריך מחקר: ינואר 2026מקורות עיקריים: UNCTAD, Drewry
פתיח בשבוע שעבר עסקנו בהנחת התשתית החוקית והרגולטורית של הייבוא המסחרי לישראל: מערכת המיסוי על יבוא, המסמכים הנדרשים לשחרור סחורה, הדרישות הרגולטוריות לפי סוגי מוצרים
מבוא במערכת “שער עולמי” של רשות המכס בישראל, אחד הטפסים החשובים ביותר בתהליך שחרור טובין הוא טופס 138. טופס זה מהווה את הצהרת היבואן או
מבוא העולם הגלובלי יצר שפע של הזדמנויות למסחר חוצה גבולות – אבל יחד עם ההזדמנויות הגיעו גם אתגרים רגולטוריים, בירוקרטיים ולוגיסטיים. כאן נכנסת לתמונה עמילות
רפורמת “מה שטוב לאירופה, טוב לישראל” מסמלת שינוי תפיסתי עמוק במערכת התקינה בישראל. היא מהווה מעבר מתפיסה פרוטקציוניסטית אל עבר אימוץ סטנדרטים בינלאומיים, בדגש על
מבוא בעידן של רגולציה מתקדמת וביקורת גוברת על תהליכי סחר בינלאומי, הצהרת יבואן הפכה לאחד המסמכים הקריטיים ביותר בשרשרת היבוא. מדובר במסמך משפטי אשר מלווה
בחר/י אילו קטגוריות מותר להפעיל. ניתן לשנות בכל עת.