פתיח בשבוע שעבר עסקנו בהנחת התשתית החוקית והרגולטורית של הייבוא המסחרי לישראל: מערכת המיסוי על יבוא, המסמכים הנדרשים לשחרור סחורה, הדרישות הרגולטוריות לפי סוגי מוצרים
מחקר השוואתי מעמיק: ארצות הברית, האיחוד האירופי, קנדה והשלכות אסטרטגיות לישראל תקציר מנהלים התרחבותם של הסכמי סחר חופשי בעשורים האחרונים אינה רק תופעה כמותית של
ניתוח עלות-תועלת של שימוש בעמילי מכס לעומת ביצוע עצמי על ידי יבואנים מבוא בעידן הגלובליזציה והסחר הבינלאומי, יבואנים בישראל עומדים בפני החלטה אסטרטגית חשובה: האם
מבוא עולם שינוע המטענים היבשתיים מהווה את אחד מעמודי התווך החשובים ביותר בתשתית הלוגיסטית של כל מדינה מודרנית. בעוד שהובלה ימית ואווירית מקשרות בין מדינות,
מבוא רוב הצרכנים אינם מודעים לכך שעלות אחסנה של סחורה בנמלי ישראל משפיעה ישירות על המחיר שהם משלמים בחנות. ברוב המקרים, מדובר בעלות סמויה שנראית
במטרה להגביר את הבטיחות בהפעלת רכב מסחרי בעת מתן שירות הובלה ולהגן על הצרכן ועל איכות הסביבה, חוקקה הכנסת בשנת 1997 את חוק שירותי הובלה.
לפני שנצלול אל המורכבויות של הובלת מטענים יבשתית יעילה, חשוב להבין את היסודות של הובלה יבשתית. הובלה יבשתית מתייחסת לתנועת סחורות בכביש או ברכבת, בניגוד
חברת יחדיו מתמחה בתחום השילוח הבינלאומי מתן שירות מקצועי, אחריות בלעדית ומעורבות בכל שלבי שינוע משלוחים עד בית הלקוח, ביטוח ימי, קונסולידציה אווירית וימית, שירותי
ענף ההובלה היבשתית מהווה חוליה חיונית בשרשרת הייצור של כל ענפי המשק ומשפיע במידה רבה על הכלכלה, על מדדי הפריון והיעילות ועל מחירם הסופי של
שינוע מטענים זה שינוע של סחורה ממקום למקום. השינוע יכול להיות באוויר או בים והוא יכול להיות מקומי או בינלאומי. בתחום של שינוע מטענים יש
אופן העברת סחורה או פריטים יחידים ממדינה למדינה משתנה לפי סוג הפריטים ומשקלם, מהירות השילוח הנדרשת ועוד. אלא שדבר אחד משותף לכל שילוח בינלאומי: כאשר