סגירת מעבר אלנבי החל מה־24 בספטמבר 2025 בעקבות פיגוע: ניתוח, השלכות, ומבט לעתיד

מבוא

מעבר אלנבי (הידוע גם כ”גשר המלך חוסיין”) הוא אחד מקשרי הגבול המרכזיים שבין הגדה המערבית דרך ירדן. מעבר זה משמש לתנועת נוסעים, עובדים וסחורות בין הגדה המערבית לירדן וביניהם מעבר הסיוע לרצועת עזה.

ב־23 בספטמבר 2025 פורסם כי בהנחיית הדרג המדיני המעבר ייסגר החל מ־24 בספטמבר ועד להודעה חדשה, הן למעבר נוסעים והן למעבר מטענים.
המהלך הגיע בעקבות פיגוע אלים – ירי ודקירה – שהתרחש במעבר אלנби ב־18 בספטמבר, בו נרצחו שני חיילי צה”ל. JDN+4ויקיפדיה+4ynet+4

הסגירה המלאה מעוררת שאלות רבות: מה גובה המחיר האזרחי והכלכלי? באיזה אופן היא משפיעה על תנועת הסיוע לעזה? איך מגיבה ירדן? ואיך ייתכן שהיא תשפיע על היחסים הבילטרליים והביטחוניים באזור?

במאמר זה אציג תחילה תיאור מפורט של הפיגוע, לאחר מכן ננתח את החלטת הסגירה, נדון בהשלכות בצדדים השונים, ונבחן אפשרויות להמשך והמלצות.

תיאור הפיגוע שבמעבר אלנבי

רקע האירוע

• תאריך הפיגוע: 18 בספטמבר 2025 

• מיקום: מעבר אלנבי, על גבול ישראל–ירדן 

• מהלך הפיגוע:

  • המחבל, אזרח ירדן שעבד כנהג משאית סיוע המיועדת לרצועת עזה, ירד מהרכב לאחר שהגיע למעבר הגבול.

  • הוא פתח באש לעבר שני חיילי צה”ל שמוצבים במקום.

  • בעקבות תקרית האש, המחבל השתמש בסכין ודקר את הנפגעים. 

  • בסופו של דבר, מאבטח המעבר נטרל את המחבל בזירת האירוע.

לאחר האירוע פורסם כי מדובר בפיגוע משולב – ירי ודקירה – שבוצע על-ידי הנהג עצמו, שנכנס למעבר תחת תחושת ביטחון ראשונית כאילו הוא חלק מתנועת השגרה של משאיות הסיוע. 

משמעות הפיגוע

הפיגוע במעבר אלנבי אינו אירוע נקודתי בלבד — מדובר למעשה במהלך אסטרטגי שיש בו להטיל מיסים כבדים על האמון בתנועת הגבולות, ברמת האבטחה במעברים, ובהתנהלות השוטפת של מעבר סיוע לרצועת עזה.

כמה נקודות מפתח:

1. המחבל השתמש במעמד של נהג סיוע כדי לגשת למעבר — מה שמעורר סימני שאלה על דרכי הפקוח והבטיחות.

2. הפגיעה היא לא רק בנספח צבאי אלא גם פגיעה סימבולית בקשר הקו האזרחי-מסחרי בין הגדה לירדן.

3. האירוע הופך לנקודת משבר — לא רק מבחינת מדיניות ביטחונית, אלא גם מבחינת עמידה באחריות בין־לאומית, במיוחד כשמדובר בתנועת סיוע אנושית לרצועת עזה.

הסגירה של מעבר אלנבי — רקע, הכרעה, ומשך

ההחלטה על הסגירה

• ב־23 בספטמבר 2025 הודיעה רשות שדות התעופה כי מעבר אלנבי ייסגר החל ממחר, 24 בספטמבר, ועד להודעה חדשה. 

• מדובר בהנחיה ישירה ממשרדי הממשלה והדרג המדיני. 

• ירדן בישרה שגם היא תסגור את המעבר בשני הכיוונים.

• הרמטכ״ל צייץ כי המעבר יישאר סגור “עד לסיום תחקיר והפקת לקחים”. 

משך והיקף

• הסגירה נכנסת לתוקף ב־24 בספטמבר ועד להודעה חדשה — כלומר אינה מוגדרת לתקופה קבועה מראש. 

• הנסיון הקודם היה פתיחה חלקית (הולכי רגל בלבד), אך כעת הסגירה כוללת גם את תנועת הנוסעים וגם את תנועת המטענים והסחורות. 

טבלה: תמצית האירועים והמרכיבים המרכזיים

השפעות והשלכות של הסגירה

1. השלכות על תנועת הנוסעים והתושבים

• אלפי תושבים בעלי אישור לעבודה בגדה המערבית או בירדן יתקשו להגיע למקומות עבודה ובחזרה.

• משפחות שמסתמכות על מעבר לגישה לשירותים רפואיים, ביקורים משפחתיים או חינוך ייפגעו.

• התחבורה הציבורית שתלויה במעברים גבוליים תושפע קשות.

• עומסי תנועה במעברים חלופיים (אם קיימים) עלולים לגדול באופן קיצוני.

2. השפעה על תנועת הסחורות והסיוע

• מעבר אלנבי מהווה ציר מרכזי לתנועת מטענים וסחורות בין ירדן לגדה המערבית, וביניהם גם סיוע לרצועת עזה.

• עצירת התנועה תפגע באספקת הסיוע ההומניטרי לעזה – חלק מהסיוע מועבר דרך המעברים האלה. 

• מפני שהסגירה אינה מוגבלת רק לנוסעים אלא כוללת גם מטענים, היא משפיעה על פעילות כלכלית בין הגדה לירדן, ייבוא ויצוא, ועצירות של משלוחים מסחריים.

3. השלכות ביטחוניות

• שינוי ההערכות המבצעיות של כוחות הביטחון בגבול.

• העובדה שהמחבל הגיע מתוך גל של פעילות סיוע מוסתרת מדגישה את פגיעות הפיקוח במעברים.

• הסגירה היא צעד שמציג דרישה להגברת האבטחה, ביצוע תחקורים פנימיים, מעבר להערכות סיכון גבוהה יותר במעברים אסטרטגיים.

4. השלכות מדיניות ויחסים בינלאומיים

• לחצים מדיניים מצד ירדן, הרש”פ וגורמים בינלאומיים לחדש את הפעילות במעבר בשל חשיבותו האנושית והכלכלית.

• הסגירה עלולה לעורר טענות על ענישה קולקטיבית כנגד האוכלוסייה האזרחית של הגדה המערבית. 

• הגבלות על המעברים משפיעות על תפיסת ישראל בעיני הקהילה הבינלאומית, במיוחד בנוגע לסיוע הומניטרי לרצועת עזה.

• ירדן מצויה במצב מורכב – מצד אחד צריכה להגן על עצמה מבחינת ביטחון, מצד שני יש לה אינטרס לשמור על קשרי מעבר ותמיכה הומניטרית.

5. השלכות משפטיות ורגולטוריות

• האם הסגירה עומדת בקריטריונים של חוק בינלאומי, זכויות קניין, התחייבויות להסכמים בין־לאומיים?

• אם תימשך לסירוגין ללא שקיפות — זה עלול לעורר תביעות או ביקורת משפטית מצדו של הציבור או גופים בינלאומיים.

ניתוח אסטרטגי והמלצות להמשך

נקודות למחשבה אסטרטגיות

• יש לאזן בין הצורך בביטחון לבין שימור שגרת חיים כלכלית וחברתית – סגירה ממושכת עלולה ליצור נזקים עצומים לצד האזרחי.

• יש לוודא מנגנוני פיקוח אמינים במעברים שימנעו ניצול של תנועת סיוע לפעילות חתרנית.

• תמיכה דיפלומטית לישראל וירדן יכולה לסייע ביצירת מנגנוני פיקוח משותפים או ניטור בינלאומי שיביאו לביטחון מבלי צורך לסגירה כוללת.

• פיתוח חלופות מעבר – לחזק את המעברים האחרים (אם קיימים) כדי לפרק עומסים ולאפשר ערוצי חלופה לתנועות סחורות ונוסעים מטעמי מצוקה.

• שקיפות ותיאום עם הגורמים הבינלאומיים (אומות המאוחדות, ארגוני סיוע) כדי למנוע ביקורת קשה על הפסקת פעילות הומניטרית.

• ביצוע תחקיר פתוח ומקיף, תוך פרסום הממצאים (במידה שאפשר) כדי להרגיע את הציבור ואת השותפים הבינלאומיים.

המלצות

1. קביעת לוח זמנים מוגדר להערכת הסגירה — להגדיר מראש טווח זמן/מועד לעדכון מחדש.

2. הקמת ועדת חקירה חיצונית – ששותפות בה גם נציגים אזרחיים או בינלאומיים.

3. אבטחת חירום ומעבר ביקורת מחמיר – עד שהסיכון יירגע, אולי ניתן לאפשר מעבר ממודר (למשל רק משאיות עם סיוע, תחת פיקוח מוגבר).

4. דיאלוג מדיני עם ירדן והרש”פ – לתיאום תנועת הסיוע ומניעת החרפה מדינית.

5. תשתיות חלופיות – לראות באילו מעבריים אחרים ניתן לחזק את הקישוריות (אם זמינים) כדי לאפשר לפחות חלק מהתנועות הבסיסיות.

6. תקשורת לציבור – לספק הנחיות ברורות ותדירות, למנוע פאניקה או חוסר הבנה, ולספק פתרונות חלופיים זמניים לנפגעי הסגירה.