מבוא
מאז הסכמי אברהם נפתחו נתיבים כלכליים חדשים בין ישראל למדינות ערב, ובעיקר ל־שילוח לאמירויות ול־שילוח לבחריין. הגיאופוליטיקה משתנה, והזירה הלוגיסטית מתחילה להתאים את עצמה למציאות חדשה. חברות שילוח רבות, כולל חברת יחדיו, מתמודדות עם שאלות אסטרטגיות: האם ניתן להקים שילוח רציף בין מדינות המפרץ לישראל ולמערב? מה הם היתרונות, ומהם החסמים?
מפת הסחר החדשה – איך הסכמי אברהם שינו את הכללים
הסכמי אברהם שנחתמו ב־2020 בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין ועוד – חוללו מהפכה גם בתחום הלוגיסטי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסחר עם האמירויות עבר את רף 2.5 מיליארד דולר ב־2024.
נתיבי השילוח הפעילים כוללים קווי ים מדובאי לנמלי חיפה ואשדוד, כולל קווים שמנוהלים על ידי חברות כמו ZIM או MSC. אך המשלוחים אינם רציפים – הם דורשים חיבור בין שחקנים, ומעברי מטען ידניים. משלוח דרך ישראל לאירופה, לעומת זאת, מהווה פתרון אסטרטגי שדורש תיאום מוקפד.
בחריין כ־Hub לוגיסטי מתפתח
בחריין ממוקמת גאוגרפית על “צוואר הבקבוק” של המפרץ הפרסי – חיבור מהיר לדובאי, לערב הסעודית, ודרך גשר המלך פהד ישירות ליבשה. נמל ח’ליפה מתוחזק על ידי חברת DP World ומשמש מוקד הפצה לאזור כולו.
בשונה מהאמירויות, השימוש בנתיב שילוח לבחריין עדיין מוגבל בישראל. הגבלות ביטחוניות, תיאום חסר, ופערי תקשורת בין מכס ישראלי למכס בחרייני יוצרים עיכובים. עם זאת, קיימת אפשרות לפיתוח hub שילוח בחריין כתחנת ביניים טרום־שינוע לאירופה – דרך ישראל או ישירות.
ישראל – לא רק מעבר: עוגן אזורי עם יתרונות תחרותיים
לישראל יש יתרונות לוגיסטיים ברורים:
-
גישה מהירה לים התיכון – 2–3 ימי הפלגה בלבד מנמלי המפרץ
-
חיבור חכם לנתיבי רכבת ומכולות לאירופה, כולל שירותים דרך נמל פיווארה באיטליה
-
יכולת לספק שירותי קונסולידציה לוגיסטית שמקצרת תהליכים ומקטינה עלויות
אך קיימים גם חסמים:
שילוח טרנס-אזורי – מקרה מבחן אמיתי של יחדיו
באפריל 2024 ניהלה חברת יחדיו משלוח אלקטרוניקה מדובאי לתל אביב ומשם לאירופה. תהליך הובלת המכולה כלל:
-
קונסולידציה ראשונית בדובאי
-
שילוח ימי לנמל חיפה
-
טיפול בעמילות מכס מזרח תיכון מלא ע”י צוות יחדיו
-
העברה לנמל טרייסטה באיטליה דרך תשתית ZIM – תוך 11 ימי סך הכל
הלקוח הצליח לחסוך 18% מעלות שילוח לעומת מסלול ישיר דרך אנטוורפן. המפתח: תיאום מלא, תעודות מקור תקפות, ושימוש בשירותים חכמים של יחדיו.
מודל עתידי לשילוח רציף מהמפרץ לאירופה
מה צריכים היצואנים והיבואנים לדעת?
-
יש להכין מראש תעודת מקור תקפה (לדוגמה EUR.1 או FTA עם ישראל)
-
תהליך עמילות מכס דורש ניהול תעודות תואמות בין מדינות
-
יש לוודא זמינות שירותי אחסון במעבר, בעיקר באשדוד וחיפה
-
חברות בינלאומיות מציעות פתרונות מעקב – אך נדרשת התאמה למערכות בישראל
המלצות יישומיות לעסקים ישראליים
-
בחרו שותף לוגיסטי בעל ניסיון ממשי בשילוח משולב (כמו יחדיו)
-
נצלו חוזים עם חברות קונסולידציה שמורידות עלויות משמעותיות במעברי נמל
-
שלבו טכנולוגיות מעקב בזמן אמת (כגון Reefer IoT, TrackTrace API)
-
בדקו מראש זמינות לשירותים מיוחדים כמו ניהול טמפרטורה, מטען רגיש או שילוח רפואי
סיכום
השאלה איננה אם יהיה שילוח רציף מהמפרץ לישראל – אלא מתי. ישראל נמצאת במיקום אסטרטגי שיכול להפוך אותה למרכז לוגיסטי בין אסיה לאירופה, ובמיוחד בין מדינות כמו דובאי ובחריין למערב. עם זאת, חסמים רגולטוריים, ביטחוניים וטכנולוגיים עדיין מונעים הקמה של תשתית רציפה ומאוחדת. חברות שילוח מקצועיות דוגמת יחדיו כבר כעת פועלות לקידום חיבורים אלו, ומציעות ללקוחות יתרון ראשון־לשוק בתחום דינמי וגלובלי.





