מדינת ישראל הגישה לארגון הספנות הבינלאומי IMO את מסמכי ההצטרפות הרשמיים לנספחים VI ו-IV לאמנת MARPOL, האמנה הבינלאומית למניעת זיהום הים מאניות. ההצטרפות לאמנה התאפשרה לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את תקנות הנמלים למניעת זיהום הים משפכים.
ישראל השלימה את הצטרפותה הרשמית לכל הנספחים של אמנת מרפול (MARPOL), האמנה הבינלאומית למניעת זיהום הים משפכים של כלי שייט וזיהום אוויר של אוניות. ממשרד התחבורה נמסר היום כי מדינת ישראל הגישה לארגון הספנות הבינלאומי IMO את מסמכי ההצטרפות הרשמיים לנספחים VI ו-IV לאמנת MARPOL, האמנה הבינלאומית למניעת זיהום הים מאוניות. הנספחים עוסקים במניעת זיהום הים בשפכים מכלי שיט ובמניעת זיהום אוויר מכלי שיט.
ההצטרפות לאמנה התאפשרה לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את תקנות הנמלים למניעת זיהום הים משפכים שהוגשו על ידי שרת התחבורה מירי רגב, במטרה להסדיר בחקיקה ישראלית את הוראות האמנה הבינלאומית.
ממשרד התחבורה נמסר: ״השלמת הצטרפותה של מדינת ישראל לכל ששת נספחי האמנה מהווה תרומה משמעותית להגנה על הסביבה הימית של הים התיכון. ישראל מחויבת להפחית את זיהום האוויר מאוניות בהתאם לתקנות הבינלאומיות, המגבילות את אחוזי הגופרית המותרים בדלקים בשימוש אוניות העוגנות בנמל, לחמישית מהכמות המותרת בשימוש מחוץ לתחום זה – 0.1% בלבד״.
מפקחי כלי שיט באגף לפיקוח ובקרה ברשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה יוודאו ויאכפו את הוראות התקנות הישראליות והאמנה על אניות ישראליות ואניות זרות הפוקדות את נמלי ישראל.
כמו כן, כצד לאמנת ברצלונה, מדינת ישראל תומכת באופן פעיל ביוזמות אזוריות להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, ובהן ההכרזה על הים התיכון כאזור מיוחד לבקרת פליטות של תחמוצות גופרית שתיכנס לתוקף במאי 2025. הפחתת זיהום האוויר בחופי הים התיכון תתרום לבריאות הציבור והסביבה, ולשיפור איכות החיים של התושבים באזור.
כתב ההצטרפות נמסר למזכ״ל ארגון IMO, מר ארסניו דומינגז, על ידי שגרירת ישראל בלונדון, ציפי חוטובלי.
שרת התחבורה מירי רגב: ״אנחנו מציינים היום עליית מדרגה בהגנה על חופי ישראל והסביבה הימית שלנו. ההצטרפות לאמנה הבינלאומית למניעת זיהום מאניות היא צעד חיוני וחבל שהוא התעכב למעלה מעשור. אני שמחה שהצלחנו לגייס את כל הגופים הרלוונטיים ולחלץ את המהלך מכל החסמים שעיכבו אותו. יש לנו ים נהדר, ואם נשמור עליו נקי וצלול זה יתרום בראש בראשונה לבריאות הציבור. ים נקי הוא גם משאב חיוני למשק ולאיכות החיים, לתיירים ולחובבי הים, וכמובן לענף הדיג. השמירה על הים משתלבת במדיניות הירוקה של המשרד, לצד שמירה על אוויר נקי ומעבר להנעה חשמלית בתחבורה הציבורית והפרטית״.
אמנת MARPOL
בשנת 1973 אימץ הארגון הימי הבינלאומי את האמנה למניעת זיהום ים מאניות International Convention for the Prevention of Pollution from Ships MARPOL. זוהי האמנה הבינלאומית העיקרית העוסקת בזיהום הסביבה הימית שמקורו באניות. האמנה שונתה על ידי פרוטוקול בשנת 1978 ולבסוף נכנסה לתוקף בשנת 1983. בעקבות כנסים בינלאומיים בנושא שינוי האקלים וזיהום אוויר התווסף לאמנה פרוטוקול חדש בשנת 1997 העוסק בנושא מניעת זיהום אויר מאניות. מדינת ישראל היא צד לאמנת MARPOL משנת 1983 והיא מחויבת לנקוט בצעדים נאותים לצורך צמצום זיהום ימי מאניות.
אמנת MARPOL כוללת שישה נספחים העוסקים בגורמי זיהום שונים שמקורם באניות:
נספח I – מניעת זיהום ים בשמן. נכנס לתוקף ב 1983.
מפרט את תנאי ההרקה והדרישות המבניות של מכליות דלק ואניות משא בכדי למנוע זיהום הים בשמן עקב פעילות תפעולית של האנייה או שפיכה מקרית. הנספח תוקן בשנת 1992 ודרש בנייה של מכליות דלק עם דפנות כפולות (double hull construction). הנספח קובע עשר אזורים מיוחדים בהם נקבעו דרישות מחמירות יותר.
נספח II – בקרה על זיהום מחומרים נוזליים מזיקים בצובר. נכנס לתוקף ב 1983.
מפרט את תנאי ההרקה של חומרים מזיקים ממכליות כימיקלים ואמצעים לבקרה על זיהום מפעילות תפעולית. החומרים הנוגעים בדבר מפורטים בקוד הבינלאומי לכימיקלים בצובר (IBC Code), לגבי אניות שנבנו לאחר שנת 1986 וסווגו לחומרים מסוג X,Y,Z,OS.
שאריות של חומר מסוג X ממיכל מטען ישטפו למתקן קליטה נמלי. שאריות של חומרים מסווגים אחרים לא יוזרמו לים במרחק הקרוב מ12 מייל ימי מהיבשה הקרובה ביותר. בנספח זה האזור האנטרקטי, מדרום לקו רוחב 60˚ דרום הוגדר כאזור מיוחד בו הרקה מכל סוג אסורה בהחלט.
נספח III- מניעת זיהום בחומרים מזיקים המובלים בים בצורה ארוזה. נכנס לתוקף ב 1992.
מפרט דרישות כלליות לגבי תקנים הנוגעים לאריזה, סימון, תיוג, תיעוד, אחסנה, מגבלות כמותיות, חריגים והודעות. למטרת נספח זה "חומר מזיק" הינו חומר המזוהה כמזהם ימי בקוד הבינלאומי למוצרים ימים מסוכנים IMDG CODE- International Maritime Dangerous Goods Code או כאלה העומדים בקריטריון המוםפיע בתוספת Appendix לנספח III .
נספח IV – מניעת זיהום בשפכים מאניות. נכנס לתוקף ב 2003 (עדיין לא אושרר בישראל).
כולל דרישות לבקרה על זיהום הים משפכים. ההרקה של שפכים לים היא אסורה מלבד כאשר לאניה יש מתקן מאושר לטיפול בשפכים או כאשר האניה מרוקנת שפכים כתושים ומחוטאים ע"י מערכת כתישה מאושרת ובמרחק של לפחות 3 מייל מהיבשה הקרובה. שפכים שלא טופלו כאמור ירוקנו במרחק העולה על 12 מייל מהיבשה הקרובה. הנספח מגדיר אזורים מיוחדים בהם קיימות דרישות הרקה מחמירות יותר.
נספח V – מניעת זיהום באשפה מאניות. נכנס לתוקף ב 1988.
נספח זה מפרט את סוגי האשפה השונים שיופרדו לתשע קבוצות אשפה באנייה, את המרחק המינימלי מהיבשה הקרובה ואת אופן ההשלכה המותרים לים. הנספח עודכן ב 2018 ונקבע כי כל השלכה של אשפה לים היא אסורה מלבד סוגי האשפה המצוינים באמנה ולגביהם יחולו תנאי ריקון מיוחדים ובמרחק הנדרש מן היבשה הקרובה. הנספח מגדיר אזורים מיוחדים בהם יחולו הוראות ריקון מחמירות יותר.
נספח VI – מניעת זיהום אויר מאניות. נכנס לתוקף ב 2005.
נספח זה עוסק בגזי שריפה ואדים הנפלטים מכלי שיט. נקבעו מגבלות בנושא פליטת תחמוצות חנקן וגופרית הנגרמות משריפת דלק באניות. נקבע איסור על פליטה מכוונת של חומרים מדללי אוזון ODS ונקבעו צעדים שיש לנקוט כדי לצמצם פליטת חומרים אורגניים נדיפים VOC לאטמוספירה המשתחררים ממוצרי נפט בעיקר במהלך טעינה של מיכליות דלק. הנספח קובע אזורים מיוחדים בהם נאכפות דרישות מחמירות יותר בנושא פליטת תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן מאניות. בשנת 2011 נכנס לתוקף פרק חדש העוסק באמצעים ליעילות אנרגטית של אניות כדי לצמצם את תצרוכת הדלק הכוללת ובכך להקטין את פליטת גזי החממה GHG מאניות. בינואר 2020 נכנס לתוקף האיסור על שימוש בדלק שריכוז הגופרית בו עולה על 0.5%.
