מבוא: כשהברית הכלכלית מתערערת
ההכרזה הלילית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הטלת מכס של 15% על יצוא מישראל לארה”ב, תפסה את מקבלי ההחלטות בירושלים לא מוכנים. עד לפני זמן קצר, ישראל נחשבה לאחת מבעלות הברית הקרובות של ארה”ב, עם שיתופי פעולה בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והמסחר. אלא שכעת, במסגרת מדיניות סחר חדשה שנכנסת לתוקף, ישראל שובצה ברשימת מדינות עליהן יוטלו מכסים משמעותיים – בדומה לגרמניה, טייוואן, הודו ואחרות.
המאמר שלפניכם סוקר את הרקע להחלטה, בוחן את ההשפעות האפשריות על הכלכלה הישראלית, מנתח את התגובה הממשלתית והעסקית, ומציע כיווני פעולה למזעור הנזק. לא מדובר רק בשורת צעדים בירוקרטיים – אלא בתמרור אזהרה אסטרטגי לעתיד היחסים הכלכליים בין שתי המדינות.
המכס החדש: תמונה כללית
המכס שהוטל על ישראל, בשיעור של 15%, נכנס לתוקף באופן מיידי. הוא חל על כל היקף היצוא מארץ הקודש לארצות הברית – החל ממוצרי טכנולוגיה מתקדמת, דרך פרמצבטיקה וכלה ביצוא חקלאי. בעבר, ישראל נהנתה מהסכם סחר חופשי עם ארה”ב, שהסיר כמעט כל חסם מכס. ההחלטה החדשה מבטלת למעשה את הפטור ההיסטורי, והופכת את היצוא הישראלי לפחות תחרותי בשוק האמריקאי.
מדינות אחרות, כמו ברזיל, סוריה וטורקיה, חוו מכסים גבוהים יותר – של עד 41%. עם זאת, ישראל נכללה ברשימת המדינות שזכו ליחס “מופחת”, אך ההבדל בין 0% ל־15% הוא עצום. גם יצרנים קטנים וגם תאגידים גדולים ירגישו את ההשפעה במאזן השנתי.
מה עומד מאחורי ההחלטה?
לכאורה, מדובר במהלך כולל במסגרת מדיניות “America First” של טראמפ, שמטרתה לצמצם את הגירעון המסחרי של ארה”ב. אך יש מי שרואה במהלך אצבע מאשימה כלפי מדינות ש־לשיטתו – “לא תורמות מספיק למערכת הכלכלית הגלובלית ביחס ליתרונות שהן מקבלות ממנה”.
גורמים בממשל האמריקאי טוענים כי ישראל, כמו מדינות נוספות, “נמנעת מלהיפתח מספיק לשוק האמריקאי”. אחרים מצביעים על לחצים מצד תעשיות מקומיות בארה”ב, שמוטרדות מהתחרות של חברות ישראליות, בעיקר בתחומי התרופות, התקשורת והטכנולוגיה הצבאית.
בנוסף, ייתכן שההחלטה מהווה כלי מיקוח להשגת ויתורים בהסכמים כלכליים ואזוריים – לרבות בתחום ההשקעות, השירותים והפטנטים.
הענפים שייפגעו ראשונים
פגיעת המכס תורגש במהירות בתעשיות שמהוות קטר ייצוא משמעותי של ישראל:
-
טכנולוגיה ותקשורת: חברות ישראליות רבות מוכרות פתרונות תוכנה, חומרה, סייבר ובינה מלאכותית לשוק האמריקאי. עלייה במחיר הסופי תקטין את האטרקטיביות שלהן.
-
תרופות ופארמה: ענף שמגלגל מיליארדים מדי שנה. חברות כמו טבע עלולות להיתקל בהתייקרות משמעותית שמורידה תחרותיות.
-
תעשייה ביטחונית: אמנם חלק מהציוד הביטחוני מוחרג מהחוקים הרגילים, אך חלק ניכר מהטכנולוגיות הדואליות (אזרחיות-ביטחוניות) כפוף כעת למכס.
-
חקלאות ויצוא מזון: פירות הדר, אבוקדו ויין ישראלי יתייקרו עבור הקונים האמריקאים – עובדה שעלולה לצמצם את הביקוש.
תגובת הממשלה: בין בלימה להרגעה
הממשלה הישראלית פועלת בשני מישורים. ראשית, נפתחו ערוצים דיפלומטיים מול הבית הלבן כדי לנסות ולהחריג לפחות חלק מהתחומים המרכזיים מההחלטה. שנית, משרד הכלכלה בשיתוף מכון היצוא בוחן אפשרויות למתן סובסידיות זמניות או הקלות מס ליצואנים שייפגעו.
למרות האכזבה מהמהלך, במשרד האוצר מנסים לשדר אופטימיות זהירה. לדבריהם, העובדה שישראל קיבלה את אחד משיעורי המכס הנמוכים יחסית מהווה “עדות ליחסים המיוחדים”. אולם, בשוק הפרטי התחושות שונות לחלוטין.
איך מגיבים היצואנים?
בחברות רבות נשמעה קריאת השכמה. יבואנים אמריקאים החלו לחפש חלופות זולות יותר למוצרים ישראליים. מנכ”ל חברת טכנולוגיה בינונית מהמרכז סיפר כי “בתוך יומיים איבדנו שני לקוחות בגלל המחיר החדש”. ענפים קטנים ובינוניים, שבעבר הצליחו לחדור לשוק האמריקאי תודות לפטור ממכס, עלולים לאבד נתח שוק משמעותי.
במקביל, יש גם מגמה של חיפוש שווקים חדשים. מדינות באסיה ובאירופה עשויות ליהנות מהמצב, שכן ישראל תגביר את מאמצי הייצוא אליהן. אך תהליך כזה דורש חודשים ולעיתים שנים של בניית אמון, תשתיות שיווק ועמידה בתקנים.
האם יש מקום לתביעות או לערוצים משפטיים?
ישראל יכולה לפנות לארגון הסחר העולמי (WTO) בטענה לאפליה או הפרת הסכמים קיימים. אך הדרך המשפטית היא ארוכה ולא בהכרח אפקטיבית מול מדיניות של ממשל תקיף כמו זה של טראמפ. יתרה מכך, טראמפ הביע בעבר זלזול במוסדות בינלאומיים, כך שספק אם לחץ משפטי ישפיע.
במקום זאת, מרבית המאמץ צפוי להיות ממוקד בזירה הדיפלומטית והכלכלית הישירה, תוך ניסיון לצמצם נזקים ולהכין את הקרקע להסכם סחר חדש במידה והנסיבות ישתנו בעתיד.
ההשלכות על הצרכן הישראלי
לכאורה, מדובר ביצוא – אך גם הצרכן המקומי עלול להיפגע. חברות שמפסידות שוק בארה”ב עשויות להעביר את עודפי המלאי לשוק המקומי, ובכך ליצור עודף היצע ולחץ תזרימי. כתוצאה מכך, ייתכנו פיטורים, קיצוצי שכר, ואף העלאת מחירים בישראל עצמה כדי לפצות על הירידה ברווחיות.
כמו כן, פיחות צפוי בשער השקל עשוי להתרחש אם יירשמו ירידות משמעותיות בייצוא. במצב כזה, כל המוצרים המיובאים (לרבות מזון, חשמל, דלק וטכנולוגיה) יתייקרו, מה שעלול לייקר את יוקר המחיה ולשחוק את כוח הקנייה של הציבור.
טבלת השפעה לפי ענף
| ענף | פוטנציאל פגיעה | תגובה צפויה |
|---|---|---|
| טכנולוגיה | גבוה מאוד | אובדן חוזים והסבת פעילות לשווקים חלופיים |
| תרופות | גבוה | לחץ להוזלת מוצרים או מעבר לייצור מקומי בארה”ב |
| חקלאות | בינוני-גבוה | ירידה בביקוש, חיפוש שווקים באירופה |
| תעשייה ביטחונית | נמוך-בינוני | פנייה למנגנונים ממשלתיים לעקיפת מכס |
| שירותים פיננסיים | נמוך | פגיעה עקיפה דרך חולשה במשק המקומי |
האם זו מגמה שתישאר?
למרות שטראמפ ידוע בשינויי מדיניות חדים, קשה להתעלם מהעובדה שהחלטותיו מייצרות תקדים. גם אם בעתיד הנשיא יוחלף או ימתן את הגישה, ייתכן וההסדרים הקודמים לא יחזרו. מדינות רבות כבר לומדות להסתמך פחות על יצוא לארה”ב ומחפשות לפזר סיכונים.
גם בישראל, התקווה לשוב לימי ה”פטור המוחלט” עשויה להיות לא מציאותית. לכן, החוכמה כעת היא לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח, שתשמור על חוסן הייצוא הישראלי ותמנע זעזועים בעתיד.
סיכום: אתגר או הזדמנות?
הטלת מכס של 15% על הייצוא הישראלי לארה”ב מהווה מהלומה לא פשוטה, אך גם קריאה לפעולה. זוהי הזדמנות אמיתית לבחון את מבנה הכלכלה הישראלית, לחזק שווקים חלופיים, ולשפר את התנאים עבור יצרנים מקומיים. במקביל, יש לפעול נחרצות בזירה הבינלאומית כדי לצמצם את הפגיעה ולהבטיח שישראל תישאר שחקנית תחרותית בזירה הגלובלית.
לסיום, כדאי לזכור – כל משבר טומן בחובו גם פוטנציאל לצמיחה. ההחלטה של טראמפ אמנם מסמנת שינוי כיוון, אך לא סוף הדרך.
