ארגון הסחר העולמי (באנגלית: World Trade Organization) הוא ארגון בינלאומי שמטרתו ניהול ויישום הסכמי סחר בין מדינות. מטה הארגון ממוקם בז’נבה, שווייץ. {1}

ממשלת ישראל, בייפוי כוחם של שר החוץ שמעון פרס ושר התעשייה והמסחר מיכה חריש, אשררה את הצטרפותה לארגון ב-17 בינואר 1995, והיא בעלת מעמד של “מדינה מייסדת”. בסוף 2001, לאחר 15 שנים של משא ומתן, הרפובליקה העממית של סין הצטרפה רשמית לארגון, ובעקבותיה גם טייוואן.

ביולי 2004 נחתם הסכם העקרונות “July Package”, במסגרת סבב הדיונים “סיבוב דוחא” (אנ’) שהחל בנובמבר 2001 בהשתתפות 147 מדינות. מטרת “סיבוב דוחא” היא לעזור למדינות המתפתחות להשתלב בסחר העולמי ולהגביר את צמיחה הכלכלית בהם, באמצעות רפורמות בתחום החקלאות, הורדת מכסים במוצרים תעשייתיים, הסרת חסמים בסחר בשירותים ויצירת כללים חדשים בנושאי רכש ממשלתי ותהליכי מכס. נכון לשנת 2018 דיוני “סיבוב דוחא” עדיין נמשכים.

ב-2005 התקבלה ערב הסעודית כחברה מלאה בארגון בתום 12 שנים של דיונים. צירופה הרשמי של ערב הסעודית, שהייתה לחברה ה-149 בארגון, התאפשר לאחר שהתחייבה להסיר את החרם הכלכלי על ישראל, והיה המכשול העיקרי נגד צירופה לארגון. כמו כן, נאלצה לאמץ שורה של חוקים התואמים את כללי הארגון, וליישם ליברליזציה כלכלית בכמה מגזרים במדינה. באותה שנה הגיעו, במסגרת הארגון, ישראל והאיחוד האירופי להסכם על הרחבת הסחר הבילטראלי בין הצדדים, במגזר השירותים.

ב-2012 התקבלה רוסיה כחברה מלאה בארגון בתום 19 שנים של דיונים.

בדצמבר 2013, 159 המדינות החברות בארגון, חתמו על הסכם “חבילת באלי” (“Bali Package”) (אנ’) בבאלי, שבאינדונזיה. הסכם סחר שיזרז העברת סחורות בין מדינות ויוריד חסמי סחר, לפי הערכות, ההסכם עשוי לתרום לכלכלה הגלובלית עד כטריליון דולר ולהוסיף עד כ-20 מיליון משרות. זה היה הסכם גלובלי הראשון של הארגון מאז הוא נוסד ב-1995 עליו חתמו כל חברות הארגון.

מטרות
בשונה מארגונים כלכליים בינלאומיים דומים, כגון קרן המטבע הבינלאומית או הבנק העולמי, ארגון הסחר העולמי מבוסס למעשה על הסכמים פרטיים בין מדינות, ולפיכך ההחלטות המתקבלות בו מחייבות רק את הסכמתן של המדינות החתומות על ההסכם. לארגון הסחר העולמי יש מנגנון ליישוב סכסוכים בין המדינות החברות בו.

מטרת ארגון הסחר העולמי היא הורדה הדרגתית של חסמי סחר. הארגון הוא אחד הגופים המרכזיים שדוחפים לגלובליזציה כלכלית, והשפעתו על כלכלת מדינות ופרנסתם של מיליוני אנשים ברחבי העולם מכרעת.

הסכם סחר (או אמנת סחר; באנגלית: Trade Agreement) הוא הסכם (אמנה), שנחתם בין שתי מדינות או יותר שעוסק בסחר, מיסוי, מכסים והשקעות המתנהלים דרך קבע כחלק ממסחר בין צדדים. לרוב מקובל לחתום על הסכמים שמתמקדים בענפים מסוימים או הסכמים לכינון אזור סחר חופשי. מטרת הסכמים אלו היא להסדיר ולהוריד מכסים, מכסות וחסמים אחרים שפוגעים בסוגי המסחר שנדונו בהסכם.

הסכמי סחר מנסחים את מה שהוסכם בין הצדדים, וקובעים הסדרים לאכיפתם. הסכמים אלו עשויים לצמצם מקרים של אי הבנה, לבנות אמון הדדי, ולהעלות את הסבירות לשיתוף פעולה ארוך טווח. ארגונים בינלאומיים שונים כמו קרן המטבע הבינלאומית יכולים לעודד חתימה על הסכמי סחר על ידי פיקוח במקרים של הפרת ההסכם. לעיתים אף מתעורר צורך במעקב מצד סוכנויות בינלאומיות נוספות, שיאתרו חסמים נוספים שעלולים לפגוע בקידום המסחר בין המדינות. הסכמי סחר הם לרוב נושא למחלוקות פוליטיות, מאחר שמטרתם לשנות את מבנה הכלכלה הקיימת, ולהגדיל את התלות ההדדית בין שותפי הסחר.

סוגי הסכמי סחר

לפי מספר וסוג החותמים

ישנם שלושה סוגים של הסכמי סחר. הראשון הוא הסכם חד צדדי, מצב בו מדינה מעוניינת באכיפת מגבלות מסוימות אך מדינות אחרות מסרבות להטילן, לדוגמה במקרה בו מדינה מעלה את המכסים על הייבוא. מצב זה לא מתרחש לעיתים קרובות, מאחר שהוא עלול לפגוע במדינה שמקיימת אותו.

סוג אחר של הסכמי סחר הוא הסכמים בילטרליים (דו צדדיים), שמוסכמים על שני צדדים שיכולים להיות מדינות, איחודים כלכליים או כל דבר אחר. שתי המדינות מורידות את החסמים במטרה לסייע לעסקים שיוכלו לסחור בקלות רבה יותר בין שני הצדדים. הסכמים אלו לרוב סובבים סביב תעשיות מקומיות; בדרך כלל מדובר בתעשיות המזון, רכב והדלק.

הסכם סחר שנחתם בין יותר משני צדדים מוגדר כרב צדדי. הסכמים אלו הם בדרך כלל גם המסובכים ביותר, וככל שעולה מספר המדינות כך הוא מסתבך. עם זאת, לאחר שנחתם הסכם מסוג זה, הוא חזק מאוד, וככל שהתוצר המקומי הגולמי של החתומים עולה, כך גם גדלה ההשפעה על יחסי מסחר אחרים ברחבי העולם. הסכם הסחר הרב צדדי הגדול ביותר הסכם ארצות הברית–מקסיקו–קנדה שהביא לכינון אזור סחר חופשי בצפון אמריקה.

הסכמי סחר לפי ארגון הסחר העולמי

ברוב המקרים היתרונות וההתחייבויות של הסכמי סחר חלים רק על החתומים עליהם.

במסגרת ארגון הסחר העולמי, הטבות סחר שמעניקות מדינות חברות חלות גם על כל יתר המדינות החברות לפי עקרון המדינה המועדפת. עם זאת, הסכמים שנחתמו מחוץ לארגון הסחר העולמי חלים רק על החתומים עליהם. לפי הארגון חלה חובה להודיע גם על הסכמים שנחתמו בלעדיו, וכן חלה חובה שבהסכם תתקיים הדדיות כוללת (כלומר ההטבות צריכות לחול באופן דומה על שני הצדדים). הטבות שמוענקות רק לצד אחד מורשות רק במקרים חריגים וזמניים.

הסכמי סחר בינלאומיים – ספר החוקים של כל היבוא והיצוא מישראל לחו”ל, ולהיפך.

הכלכלה מתבססת על יצוא וייבוא כבר מאות שנים, בזכות עיקרון היחסות: בכל מדינה יש יתרונות שמאפשרים לה לגדל ולייצר מוצרים ומאכלים ייחודיים, בזכות מזג האוויר, ידע או מומחיות מקומיים. הסכמי סחר בינלאומיים נועדו לעגן באופן חוקי ומסודר את הסחורה שמדינת ישראל ואזרחיה קונים ממדינות אחרות, ואת הסחורה שהם מוכרים למדינות אחרות.

מוצרים שונים, מדינות שונות והרבה מאוד ניירת

בניגוד לדעה הרווחת, לא כל מוצר ניתן לייבא או לייצא, אבל בזכות הסכמי סחר בין מדינות, ניתן לקבל הקלות במכס לגבי מוצרים,  שמעוניינים להרחיב את היקף הייבוא שלהם. לא בהכרח שלא תוכלו לייבא מוצר ממדינה שאינה חתומה על הסכמי סחר בינלאומיים, אבל זה יהיה כרוך בהרבה ניירת, התרוצצות בין גופים ומשרדים שונים, תשלומים שחלקם מוצדקים וחלקם מופרזים – ועוד. גם אם תרצו לייצא למדינות אחרות, תיתקלו מדי פעם בקשיים. יש מדינות שייצרו מונופול על מוצר מסוים, ולא מייבאות לשטחן מוצרים מתחרים ועוד. הסכמי סחר בינלאומיים הם כמו ספר חוקים מורכבים מאד, שונים ומפורטים לכל פריט שאתם רוצים לייבא או לייצא, לכל מדינה או מחוז. הביורוקרטיה הנובעת מהסכמים אלו עלולה ליצור עומס על היבואן או היצואן ולהכביד על תהליך הייבוא או הייצוא בעיסוק מתמיד בניירת ומילוי טפסים – וכל זה עוד לפני שניגשו לעבודה האמיתית של ניהול ופיתוח העסק, בניית פלטפורמה שיווקית ולוגיסטית ועוד.

הפתרון – פנו לחברה המתמחה בהסכמי סחר בינלאומיים ותחסכו זמן יקר

גם יבואנים או יצואנים וותיקים, בטח מבינים שגם מה שכבר יודעים על הסכמי סחר בינלאומיים, הוא לא בהכרח מעודכן ושלם. ממשלות מתחלפות, חוקים משתנים, כלכלות עולות ונופלות, ובהתאם כל מדינה מגבשת לעצמה חוקים חדשים בכל פרק זמן. חברת שילוח בינלאומית מקצועית מתמחה בין היתר בתחום הסכמי סחר בינלאומיים.

חברה כזו תוכל לייעץ, לכוון ולתת לכם שירות לטיפול בכל הבירוקרטיה הנובעת מהסכמי הסחר הנוגעים למוצרים שאתם מעוניינים לייבא, כמו גם תיתן לכם נקודת מבט על עלויות התהליך עצמו מא’ ועד ת’. אתם תוכלו להתפנות כעת לעסוק רק במה שאתם טובים בו – לנהל את העסק ולשווק את המוצרים שלכם.

1. ויקיפדיה