הסקירה דנה במקרה בו נתקלו לא מעט יבואנים בשנים האחרונות, אשר מצאו עצמם עם מלאי, עליו שילמו מכסים ומיסי קניה, רק כדי לגלות לפתע כי הממשלה הודיעה על הפחתת מיסי היבוא על המוצרים הללו.
לאחרונה פורסם פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה, בת.א (הרצליה) 48263-11-18 ניופאן בע”מ נ’ מדינת ישראל, אשר דן במקרה בו נתקלו לא מעט יבואנים בשנים האחרונות, אשר מצאו עצמם עם מלאי, עליו שילמו מכסים ומיסי קניה, רק כדי לגלות לפתע כי הממשלה הודיעה על הפחתת מיסי היבוא על המוצרים הללו.
המקרה דן בהחלטת הממשלה להפחית את מיסי הקניה על מוצרי אלקטרוניקה בידורית. חברת ניופאן, התובעת, ייבאה מוצרים אלו, ואחסנה אותם במחסן ערובה באשדוד. החברה שילמה את מסי הקנייה, והחליטה להשאיר את הטובין באחסון במחסן הערובה, גם לאחר תשלום מיסי הקניה, וקבלת התרה מהמכס. לאחר הורדת מס הקניה, הגישה ניופאן תביעה להשבת מיסי הקניה ששולמו על ידה בגין הטובין אשר נותרו במחסן הערובה, אשר עמדו על סך של 663,519 ₪.
ניופאן טענה כי לפי סעיף 1 לפקודת המכס, “מחסן ערובה” הינו מקום שמותר לאחסן בו טובין עד לשחרורם מפיקוח המכס, וכי סעיף 14 (ב) לפקודת המכס קובע כי טובין יהיו נתונים לפיקוח המכס “משעת ייבואם ועד למסירתם לצריכה הארץ”. משילוב של שני סעיפים אלו טענה ניופאן כי מועד אירוע המס הוא המועד שבו הטובין יצאו בפועל ממחסן הערובה, שכן רק במועד זה הטובין עברו “למסירתם לצריכה” כדרישת סעיף 14 לפקודה, וכי עד למועד זה הטובין עדיין היו בשליטת המכס, באמצעות מחסן הערובה. ניופאן טענה כי כל עוד הטובין היו במחסן הרישוי טרם אירע אירוע המס המחייב בשיעור מס הקניה הגבוה, ועל כן יש להשיב לה את מיסי הקניה ששילמה בטרם הורדת המס.
רשות המיסים טענה, מנגד, כי מועד אירוע המס הוא מועד פדיית הטובין מפיקוח המכס ותשלום מס הקניה, אז ניתן ליבואן ההתרה לצריכת הטובין, או היתר לאחסונם במחסן רשוי, וכי מהרגע שהיתרים אלו ניתנים, הטובין משוחררים מפיקוח המכס, והיבואן רשאי להוציא את הטובין ממחסן הרישוי בכל שלב בו יחפוץ, ועל כן מיסי הקניה שולמו כדין.
בית משפט השלום דחה את טענות ניופאן וקיבלת את עמדת רשות המיסים. בית המשפט ניתח את הוראות סעיף 5 (ד) לחוק מס קניה, אשר קובע כי “ביבוא טובין חל החיוב במס בשעת פדייתם מפיקוח המכס“. בית המשפט קבע כי שיעור המס הרלוונטי הינו המועד בו הטובין נפדו מפיקוח המכס, וככל שבמועד זה עדיין הוטל מס קניה על מוצרי אלקטרוניקה בידורית, אזי זהו המס שהיה על החברה לשלם.
היות ולא היתה מחלוקת כי ניופאן שילמה את מס הקניה במועד בו עדיין הוטל מס קניה, בית המשפט נדרש להכריע האם ניופאן קיבלה לידיה את החזקה בטובין במועד בו בוטל מס הקניה, וזאת לאור השארת הטובין על ידי ניופאן במחסן הרישוי. לצורך הכרעה בשאלה זו ניתח בית משפט השלום את הפרוצדורה המכסית של שחרור טובין אשר הוכנסו למחסן רישוי, וזאת תחילה באמצעות הפקת רשימון כנ”מ (כניסה למחסן), ובעת השחרור, באמצעות הפקת רשימון שח”מ (שחרור ממחסן). בית המשפט קבע כי מהעדויות עלה בבירור שעם הפקת רשימון השח”מ, השליטה הבלעדית בטובין עוברת ליבואן, והוא יכול לעשות בטובין כרצונו, ולכן החזקה עברה אליו. לאור כל האמור, קבע בית המשפט כי ניופאן אינה זכאית להשבה של מיסי הקניה, אותם שילמה בהתאם לשיעור מס הקניה אשר היה בתוקף באותו מועד, שכן ממועד תשלום המיסים, והפקת רשימון השח”מ, הטובין עברו לשליטתה.
מסקנות לעניין פסק הדין – פסק דין זה מצטרף לשורה ארוכה של פסקי דין אשר צמצמו משמעותית את יכולתו של יבואן לדרוש השבה של מיסי יבוא, לאחר שהטובין שוחררו מפיקוח המכס, אולם עדיין היו במחסן הערובה. כך, בתי המשפט דחו דרישות להשבה במקרים של נזקים למטען, מקרים של גניבת טובין ממחסן ערובה, ועוד. לאור פסקי דין אלו, על ציבור היבואנים לקחת בחשבון כי לאחר קבלת ההתרה, עובר הסיכון הכלכלי בגין הטובין אל היבואן, ולהיערך בהתאם.
