מכס – מונחים

א

אבטחת הסחר הבינלאומי
רוב מדינות העולם מעודדות סחר בינלאומי חופשי עימן ובעשורים האחרונים גדל הסחר הבינלאומי והסחר הימי בפרט. גורמים שונים מארגוני טרור ועד קבוצות מהפכניות שונות מנסים לנצל הסחר להעברת אמצעי לחימה שונים ממדינה למדינה או לפגוע באזרחים תמימים העוסקים בסחר. כדי למנוע ניצול הסחר הבינלאומי למטרות אלה הרחיבו מדינות שונות את אמצעי הבטיחות וכן יזמו שיתוף פעולה בין לאומי להבטיחאת כל שרשרת האספקה בסחר. ארגון המכס הבינלאומי אף הוא נרתם לנושא. להלן רשימת התוכניות הקיימות נכון לעכשיו.

אבטחת מכולות יצוא
נמל אשדוד, הוא הנמל הישראלי הראשון שזכה באישור המכס האמריקאי לאבטחת מכולות באמצעות משקף. האישור מאפשר השתתפות בפרויקט ה-CSI (Container Security Initiative), במסגרתו נבדקות במדינות הייצוא, מכולות המיועדות לארה”ב בעזרת משקף מכולות. הפרויקט מאפשר את העברת תוצאות הבדיקה בזמן אמת לרשויות המכס בארה”ב, אשר מחליטות אם לאשר את הטענת המכולה לאוניה, בהתאם לתוצאות השיקוף. נמל אשדוד, הוא הנמל ה-54 בעולם המצטרף לפרויקט.

אניה
אנית סחר Merchant Ship, Commercial Vessels

אונייה – כלי שיט המונע בכוח מנוע או מפרשים, שאורכו עולה על 24 מטרים ותפוסתו ברוטו עולה על 100 טון. החוק הימי המסחרי מגדיר אונייה ככלי שיט המוביל מטענים או נוסעים בים.

אניה משותפת
אניה אשר המטען שבה מטופל על ידי מספר סוכני אניה.
מבחינה תפעולית האנייה מיוצגת בכל מסע על ידי סוכן מתפעל (Leader)   שמייצג את בעל האנייה. 
סידור זה נובע מהסכם בין סוכנים להפעיל במשותף קוים מסוימים כאשר מספר אניות פועלות בקו וכל אחת מהן מיוצגת על ידי סוכן אנייה אחר. 
כל מטען יתיר ( Over Manifested)   ייוחס לסוכן המתפעל שתפקידו לברר את הפרטים אצל שותפיו ולהעבירו לנמל. 
מספר ימים אחר ההפלגה מעביר הסוכן המתפעל את הנתונים על האחוז של כל אחד מהשותפים (חלוקה נפרדת לפריקה ולטעינה) שמהווים את 
הבסיס לחלוקת סכומים גלובאליים (שימוש בציוד מיוחד, עבודה בשעות חריגות, המתנות) בין הסוכנים השונים. 

ארגון הסחר העולמי (WTO)
ארגון הסחר העולמי World Trade Organization הינו ארגון בינלאומי העוסק בהתווית הסכמים אוניברסאליים לסחר הבינלאומי המוסכמים על המדינות החברות בו.מטרתו העיקרית להבטיח סחר חופשי שוויוני בטוח וצפוי ככל שניתן בין כל מדינות העולם. ה-WTO פועל בשלושה מישורים:

• פורום לייזום וניהול מו’מ מסחרי מולטילטרלי בין המדינות החברות.
• מעקב אחר יישום ביצוע ההסכמים ע’י כל אחת מן המדינות החברות.
• פורום ליישוב סכסוכי סחר בינ’ל בין המדינות החברות. WTO הוקם בשנת 1995 כארגון הממשיך את פעילות ג.א.ט.ט –  Tariffs and Trade General Agreement – הסכם ומוסד בינלאומי שהוקם ב- 1947 לאחר מלחמת העולם השנייה עם התחלת התאוששותן של כלכלות העולם מהמלחמה.

אשראי דוקומנטרי (Letter Of Credit)
הרוכש פותח קו אשראי בבנק והוא מתחייב בפני המוכר לשלם לו את תכולת הטובין. ההתחייבות נעשית ע’י מכתב אשראי מטעם הרוכש לבנק. שיטה זו היא הבטוחה ביותר למוכר שכן הבנק מתחייב לשלם לו את התמורה בתנאי שימלא את כל ההוראות הכתובות במכתב האשראי.

ב 

ביטוח ימי
ביטוח החל על טובין המובלים בים. המבטח מתחייב כלפי בעל המטען לפצותו על נזקים שיגרמו למטען במהלך המסע הימי. בדרך כלל מתפרש הביטוח על המסע כולו מחצר המוכר ועד חצר הקונה. הבעלות על הפוליסה עוברת מהמוכר לקונה בנקודות שונות במסע על פי מונחי Incoterms הנהוגים בעסקה.חוקי הביטוח הימי החלים בישראל הינם בהתאם לחוקי מכון הביטוח האנגלי ולפי הדין והנוהג האנגלים שנכנסו לשימוש בשנת 1982. לפני החלתם של חוקים אלה נהגו להשתמש בפוליסה משנת 1743 ואשר הייתה כתובה באנגלית עתיקה. על אף הנאמר נחקק בישראל  חוק חוזה הביטוח התשמ’א 1981 אשר מקצת הסעיפים בו חלים על הביטוח הימי. כדי לעסוק בביטוח ימי בישראל נדרשים הן סוכני הביטוח והן חברות הביטוחלעבור את בחינות ההסמכה של המפקח על הביטוח מטעם משרד האוצר ולקבל רישיון מיוחד לעסוק בביטוח ימי. פוליסת הביטוח הינה מסמך סחיר והעברתה לצד שלישי  נעשית בהסבה – ע’י חתימה בגב הפוליסה.פוליסת מסע (Voyage Policy) – מונפקת לכיסוי ביטוחי של מטען ספציפי במסע יחיד. מתאימה בעיקר לאנשים המייבאים או מייצאים באופן חד פעמי.פוליסה פתוחה (Open Policy) מונפקת לכיסוי ביטוחי עבור מטעניו של יבואן/יצואן מסויים אשר יתכן  ויועברו במספר הפלגות. פוליסה זו מחייבת את בעל המטען לעבוד מול חברת ביטוח אחת. הפוליסה מורכבת משני חלקים הרשימה והסעיפים. חלק הרשימה כולל מידע על הטובין המבטח על המסע וחברת הספנות.חלק הסעיפים מכיל מידע על הפוליסה עצמה תנאי הביטוח והסייגים השונים וכן התאמה למטענים מיוחדים וכדומה. התניה ראשונית למעשה הביטוח הוא שהמטען מובל על גבי אוניה מאושרת (Approved Vessel).האוניות מסווגות ע’פ גיל האוניה נפחה צורת הנעתה והחומרים מהם היא בנויה ומאושרות על פי הקריטריונים הרשומים בסיווג.תנאי מוקדם נוסף להכרה בנזק היא שהנזק נגרם כתוצאה מאירוע בלתי צפוי.תנאי נוסף הוא שהנזק נגרם ע’י גורם חיצוני.במידה ואריזת המוצר לא נעשתה באופן תקין- הוא לא מבוטח.על שטעונים הכלולים במסע יש לדווח בתיאור המסע. שטעונים שאינם מצוינים בהליך המסע גורמים להפסקת הביטוח.ניתן לבטח את המטען בשלושה היקפים –

1. Clauses: ביטוח ימי A Clause – ביטוח המכסה כל נזק או אבדן של הציוד המבוטח שנגרם עקב נזק בזדון (לא ע’י המבוטח) בלאי טבעי אריזה לקויה נזקים רדיואקטיביים טביעת האנייה התפוצצות התהפכות חדירת מי ים שברים ועוד. יש אפשרות להרחיב בפרמיה נוספת לנזקי מלחמה ושביתות.
2. ביטוח ימי מסוג B Clause – ביטוח מצומצם בהיקפו ורלוונטי במקרים של התפוצצות אש טביעה רעידת אדמה חדירת מי ים אבדן חבילות שארע בשעת טעינה או פריקה.
3. ביטוח ימי מסוג C Clause – הוא המצומצם ביותר וכולל בתוכו את הסעיפים בB- ללא מקרים של רעידת אדמה חדירת מי ים אבדן חבילה ושטיפה מהסיפון.ביטוח סיכוני מלחמה ושביתה: ביטוח ב- Clause מיוחד נוסף ל- Clauses A B C .בסיכוני מלחמה רק אובדנים פיזיים הנגרמים מפעולות מלחמה כגון הפצצות טורפדו מוקשים ימיים וכדומה מכוסים.הביטוח מתקיים רק כאשר המטען באוניה על פני המים. ביטוח שביתה הינו על נזקים פיזיים הנגרמים למטען ע’י השובתים ומעסיקיהם. הביטוח תקף כמו ביטוח A B C ממחסן למחסן.הביטוח מסתיים באחד מהמקרים הבאים (הראשון מביניהם):א. מסירת הטובין ביעד הנרשם בפוליסת הביטוח.ב. עיכוב הטובין בנמל שלא בשליטת בעל המטען – עד 60 יום מפריקת המטען בנמל הימי.עוד על ביטוח ימי באתר איגוד חברות הביטוח עוד על ביטוח ימי באתר המכון לייצוא.

ביטול יצוא
מטען או מכולה שהיו מיועדים ליצוא דרך הים והיצואן החליט לבטל את היצוא, בין אם כדי לשווקו בשוק המקומי או לייצאו במועד אחר, ולהוציא את המטען משטח הנמל.
לאחר אישור המכס לביטול היצוא  יש להפיק תעודת ליווי  לצורך הוצאת המטען מהנמל (בנמל חיפה התהליך מלווה בטופס מ”ח 114).
יש להבחין בין המקרים שצוינו לבין מצב שבו מטען או מכולה מוכנסים לנמל אחד וסוכן האנייה או המשלח הבינלאומי דואג להעברתם לנמל השני לצורך טעינה. במקרה זה סוכן האנייה מטפל בהעברת המטען/מכולה מנמל אחד לשני מבלי שבעל המטען או שלוחו יהיו מעורבים תפעולית וכספית בתהליך. 
במקרים מועטים ביטול היצוא מתבצע עוד לפני שהמטען נפרק מהמשאית. מקרים אלה נובעים בעיקר מטעות של ניתוב לנמל במקום למסוף מטענים חיצוני ואז הנהג צריך תעודה כלשהי כדי לצאת מהנמל כאשר המטען על המשאית. במקרה זה תהליך הוצאת המטען שהוכנס בטעות לנמל הוא מנהלי בלבד מבלי שתהיינה השלכות כלשהן על מערכת המידע הממוחשבת בנמל. 
 אם המטען נפרק למחסן אזי יש לחייב את סוכן המכס על הפעילות שהייתה כרוכה בפריקת המטען ובטעינתו (אם שהה במחסן מעבר לימי הפטור אזי גם עבור אחסנה).

ג

גאט”ט – הסכם כללי לתעריפי מכס וסחר בינלאומי

הסכם בינלאומי שנחתם בג’נבה בשנת 1947 על ידי עשרים ושלוש מדינות שייצגו כשבעים וחמישה אחוזים מהסחר העולמי. כיום חתומות על ההסכם מעל מאה מדינות. מדינת ישראל נתקבלה כחברה זמנית בארגון בשנת 1959 והפכה לחברה קבועה בשנת 1962.
גאט”ט הנו הסכם בינלאומי וולונטרי המחייב רק את המדינות החברות בו. לחברות זכויות וחובות. מדינה המפרה התחייבות עלולה “להיענש” בנטילת חלק “מזכויותיה”.
האמונה בסחר חופשי כגורם עיקרי ליציבות ולצמיחת הכלכלה העולמית היה הבסיס הרעיוני להקמת גאט”ט. מטרתו של הסכם גאט”ט הייתה לבנות, לאחר שתי מלחמות העולם,  סביבת סחר בינלאומי בטוחה  ויציבה וליצור תהליך מתמשך של שיתוף וליברליזציה בסחר. 
פעילות גאט”ט מתבטאת בארבעה מישורים:
גאט”ט מהווה מערכת כללים מוסכמים להתנהגות המסחרית של המדינות החברות.
גאט”ט מהווה במה מתמדת למו”מ בינלאומי שמטרתו להפוך את סביבת הסחר הבינלאומית לליברלית יותר ויציבה. 

ד 

דמי אחסנה
תעריף המשולם בגין אחסנת המטען בנמל בגמר פריקתו/ תחילת טעינתו ועד ליום יציאתו את הנמל (בדרך הים או היבשה או האוויר). התשלום מבוצע ע”י סוכן המכס או בעל המטען.

ה

היטל דלק (BUNKER ADJUSTMENT FACTOR)
היטל המוטל על דמי ההובלה בשל עליית מחירי הדלק. ההיטל נועד לפצות את המוביל על שינוי במחירי הדלק . במקרים בהם מחיר הדלק יורד יתקבל ניכוי בהתאם. ההיטל מתעדכן כל 15 לחודש בהתאם למחירי הדלק אשר נקבעים במסגרת השוק הפרטי (ברוטרדם).הודעה בדבר ההיטל נמסרת 30 יום מראש.

היטל מסוף נמלי
בקווי הובלה מסוימים מטילות חברות הספנות  היטל מסוף נמלי – THC-Terminal Handling Charge . היטל זה בא לכסות הוצאות נמל שונות בגין הטיפול בסחורה בזמן שהותה בנמלים.

היטל מסוף נמלי (THC-Terminal Handling Charge)
בקווי הובלה מסוימים מטילות חברות הספנות  היטל מסוף נמלי – THC-Terminal Handling Charge . היטל זה בא לכסות הוצאות נמל שונות בגין הטיפול בסחורה בזמן שהותה בנמלים.

היטל סחר

על אף שמדינת ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים האוסרים הטלת מכסים על יבוא קיים, כלי המאפשר הגנה על היצור המקומי ואף מוכר בהסכם ג.א.א.ט ובהסכמי סחר אחרים שישראל חתומה עליהם, כלגיטימי במקרים מסוימים, הוא כלי היטלי הסחר המעוגן בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ”א-1991 ובחוק היטלי הסחר (תקון מס’ 3) התשס”ה 2005.
כאמור כלי זה מוגבל ביותר, וכפוף לעקרון המידתיות. ההיטלים מוטלים ע”י משרד התמ”ת בשיתוף משרד האוצר ולא ע”י משרד האוצר בלבד כמקובל במיסים. ההיטל מוגבל בזמן – בין שנתיים לארבע שנים אם אופציה להארכה, והטלתו אפשרית רק לאחר בדיקה של הממונה מטעם השר לפגיעה יוצאת דופן ביצור מקומי וכן של וועדה ציבורית המייעצת לשר.
אמצעי ההגנה אינו חייב להיות בהיטל כספי הוא יכול להיעשות בהגבלת מכסות יבוא.
החוק עוסק ב-4 סוגי היטלי סחר: היטל היצף, היטל משווה, היטל ביטחה והיטל יבוא, וכן באמצעי הגנה ליבוא הישראלי.

היטל סיכוני מלחמה
היטל הנועד לפצות את בעל האנייה בגין תשלום פרמיית בטוח גבוהה עבור ביטוח אנייה הנכנסת לאזור בו מתנהלת מלחמה.

היטל צפיפות
היטל של חברת הספנות על תעריף הובלת מכולות בשל צפיפות יתר בנמל המוצא/יעד ועיכוב האוניה בנמל בשל העומס. היטלים הנובעים מסוג או אופי המטען המובל.היטל על מטען בעל משקל או גודל חריג המחייב טיפול מיוחד.

היטל שער מטבע (CAFׁ) CURRENCY ADJUSTMENT FACTOR)
היטל המוטל על דמי ההובלה הימית בשל ההפרש בשערי המטבע. פעם בחודש נקבע שער חליפין מוסכם בין חברות הספנות  לארגון המשתמשים בהובלה ימית. בישראל דמי ההובלה נקבעים במטבע הדולר ולכן ההיטל אינו שכיח.

הישבון (Drawback Reimbursement Restitution)
הישבון הוא תהליך החזר מיסי יבוא (מכס מס קניה והיטלי סחר) על טובין ליצואנים העונים על אחת מההגדרות הבאות: 1. מייבאים מרכיבים המשמשים לייצור מוצרים המיועדים ליצוא. 2. רוכשים מרכיבים מיובאים המשמשים לייצור מוצרים ליצוא .3. רוכשים מרכיבים שיוצרו בייצור מקומי בין אם משמשים לייצור מוצרים ליצוא ובין אם מיוצאים כמוצרים.4. מייבאים מוצרים המסווגים כפריט 810  שנעשתה בהם פעולת ייצור מהותית בישראל ויוצאו לאחר יבואם כאמור.פעולת ההישבון נועדה לסייע ליצואנים לייבא חומרי גלם הדרושים לתהליך הייצור או לקנותם בארץ בלי שנטל המיסים המוטלים עליהם יפגע בכדאיות העסקה.מדינת ישראל מציעה לציבור היצואנים החזר מיסי יבוא (מכס ומס קניה) ששולמו על תשומות היצור המיובאים. יצואן ישראלי שמייבא חומרי גלם ומשלם עליהם מכסים או מס קניה יהיה זכאי לקבל החזר של מיסים אלו לאחר הוכחת היצוא לחו’ל של המוצרים שייצר מחומרי הגלם האלה.  

הסכם אזור סחר חופשי
הסכם אזור סחר חופשי הוא הסכם בין שתי מדינות לפחות הקובע פטור מתשלום מכס בסחר שבטובין בין המדינות החתומות.מאפייני הסכמי הסחר פטור מתשלום מכס בסחר שבטובין בין המדינות החתומות על ההסכם. בטול מכשולי סחר כגון: רשיונות יבוא מכסות יבוא והיטלי יבוא הפחתת מכסים באופן מיידי/תהליך מדורג.קביעת הכללים להגדרת מוצר מקורי. מתן האפשרות לכל מדינה לשמור על תעריף מכס חיצוני עצמאי כלפי ארצות שלישיות.הסכם סחר חופשי מחייב משלוח ישיר של הסחורה ליעדה. אפשרות לצבירה של כללי מקור. רשימה של הסכמי אזור סחר חופשי של ישראל:האיחוד האירופי (כולל 27 מדינות) אוסטריה איטליה אירלנד אסטוניה בולגריה בלגיה בריטניה גרמניה דנמרק הולנד הונגריה יוון לוקסמבורג ליטה לטביה מלטה סלובקיה סלובניה ספרד פולין פורטוגל פינלנד צ’כיה צרפת קפריסין רומניה שבדיה. ‘יצואן מאושר’ – הינו יצואן אשר עומד בתנאים שנקבעו ע’י מינהל המכס של המדינה מייצאת ורשראי עם קבלת מעמד זה להצהיר על גבי חשבונית הצהרה בלתי מוגבלת EUR-MED  EUR-1  על טובין בעלי ערך בלתי מוגבל המיוצאים במסגרת ההסכמים האירופאים-ים-תיכוניים כתחליף לחוברת הנפקת תעודת תנועה EUR-1 או EUR-MED על ידי יחידות המכס במועד היצוא.  

הקפי הפוליסות
ביטוח מקיף או כולל A – זהו הכיסוי המורחב ביותר ומכסה כל נזק שיגרם למטען. ביטוח ממוצע מסוג B –  זהו כיסוי פחות מכולל ומכיל רשימת סיכונים מסוימת. ביטוח מצומצם מסוג C – הביטוח מכסה מספר מצומצם של סכנות. 

הקפי הפוליסות
ביטוח מקיף או כולל A – זהו הכיסוי המורחב ביותר ומכסה כל נזק שיגרם למטען.  
ביטוח ממוצע מסוג B – זהו כיסוי פחות מכולל ומכיל רשימת סיכונים מסוימת.
ביטוח מצומצם מסוג C – הביטוח מכסה מספר מצומצם של סכנות.

השמדת מטען
תהליך שבו מושמד מטען המצוי עדיין בנמל או במסוף תחת פיקוח מכס. ההשמדה נעשית על ידי איש נמל בפיקוח נציג של המכס. תהליך כזה מתבצע במקרים בהם המטען הינו מטען אסור  שאי אפשר למוכרו בשוק המקומי או לייצאו.למשל במקרים של  חומרי מזון שאינם עומדים בתקנים סמים תרופות שאינן מותרות בארץ או שפג תוקפן טובין מזוייפים או טובין מפירים(טובין שרשום לגביהם פטנט בארץ ויבוא אותם טובין מהווה הפרת זכויותיו של בעל הפטנט).   

ח 

חברת ספנות 
חברת ספנות הינה חברה אשר בבעלותה אוניות והיא מובילה מטענים או נוסעים באוניות החברה או באוניות מוחכרות.
חברות הספנות במאה ה- 21 בדרך כלל מתמחות בסוגים שונים של מטענים ומחזיקות אוניות מתאימות לסוגי המטען, כמו אוניות מכולות, אוניות למטען כללי, אוניות צובר, מכליות, אוניות נוסעים ועוד. חברה אחת יכולה להתמחות בהובלת מספר סוגי מטען.
לחברות ספנות גדולות קווי הפלגה, כלומר מסלולים קבועים ואוניותיהן פוקדות נמלים קבועים בדרכן. 
בישראל פועלות מספר חברות ספנות ישראליות, כגון צים, מנו ספנות, גדות ועוד. כמו כן פועלות בארץ באמצעות נציגים ישירים
או סוכני אוניה מספר חברות ספנות גדולות מחו”ל כמו MSC ועוד.
חברות הספנות בארץ מאוגדות תחת לשכת הספנות הישראלית אשר הוקמה בשנת 1932. לשכת הספנות מייצגת את 
גורמי הספנות בישראל, חברות בה כ- 56 חברות והיא פועלת לקידום הסחר הימי בישראל.

חומרים מסוכנים
הגדרה:
חומרים מסוכנים הם חומרים שקיומם מאיים על חייו של האדם, בריאותו, סביבתו ורכושו. 
השפעה על הסביבה בטווח מיידי וקצר ועד לטווח ארוך, על הקרקע, על מי-התהום, על הים ועל חופיו ועל איכות האוויר בהווה ובעתיד.
בעולם ידועים כ-  4,000,000 חומרים מסוכנים, לכ- 4,000 מהם יש מספרי או”ם והם מוגדרים   ב”ספר הכתום” ((Orange Book. 
החומרים המסוכנים מאופיינים על פי 4 קריטריונים:

1. שם החומר
2. מספר או”ם
3. קבוצת סיכון Class
4. רמת הסיכון Packing Group

שם החומר ומספר או”ם
לכל חומר המוגדר בספר יש שם מדעי המורכב מאותיות ו/או מספרים והוא חד ערכי לאותו החומר (או לאותה “משפחה” של  חומרים, כגון: סוגי דלקים).
מספר האו”ם  הוא מספר חד ערכי בן  4 ספרות שמזהה חומר כימי.  החומרים מסווגים לקבוצות לפי תכונותיהם. אין חוקיות במספרים עצמם – לא ניתן להסיק מסקנות על החומר לפי מספרו, אלא רק מחיפוש בטבלה שבהמלצות

חומרים מסוכנים (Hazardous Materials)
חומרים מסוכנים הם חומרים שקיומם מאיים על חייו של האדם בריאותו סביבתו ורכושו. השפעה על הסביבה בטווח מיידי וקצר ועד לטווח ארוך על הקרקע על מי-התהום על הים ועל חופיו ועל איכות האוויר בהווה ובעתיד.בעולם ידועים כ-  4000000 חומרים מסוכנים לכ- 4000 מהם יש מספרי או’ם והם מוגדרים   ב’ספר הכתום’ ((Orange Book. החומרים המסוכנים מאופיינים על פי 4 קריטריונים:1. שם החומר2. מספר או’ם3. קבוצת סיכון Class4. רמת הסיכון Packing Groupשם החומר ומספר או’םלכל חומר המוגדר בספר יש שם מדעי המורכב מאותיות ו/או מספרים והוא חד ערכי לאותו החומר (או לאותה “משפחה” של  חומרים כגון: סוגי דלקים).מספר האו’ם  הוא מספר חד ערכי בן  4 ספרות שמזהה חומר כימי.  החומרים מסווגים לקבוצות לפי תכונותיהם. אין חוקיות במספרים עצמם – לא ניתן להסיק מסקנות על החומר לפי מספרו אלא רק מחיפוש בטבלה שבהמלצות האו’ם. המספרים ניתנים על ידי קבוצת מומחים של האו’ם.

חילוט טובין
מנהל המכס רשאי להחרים טובין נושאי עבירה – ליטול בעלות על הטובין זאת מכח פקודת המכס, ופקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש) התשל”ט – 1979. 
טובין נושאי עברה הם טובין המיובאים בהפרת איסור, הגבלה או הסדר, כגון הברחה, יבוא טובין אסורים, הפרת זכויות קניין רוחני ועוד. 
לאחר תפיסת הטובין מוטלת על המכס החובה למסור הודעה ליבואן, תוך שלושה ימים,  על התפיסה ועל סיבתה. על היבואן להודיע למכס תוך חודש ימים מיום התפיסה כי הוא תובע את הטובין התפוסים. 
בעקבות קבלת ההודעה, על המכס למסור ליבואן הודעה כי עליו להגיש בתוך חודשיים מיום ההודעה תובענה להחזרת הטובין התפוסים. 
במידה והיבואן לא יעמוד בדרישה זו, יראו בטובין התפוסים כמוחרמים, והמדינה תהא רשאית לעשות בהם כרצונה ואף להשמידם. 
התוצאה הישירה של החילוט היא שלילת כל הזכויות ברכוש המוחרם מהבעלים המקורי ולטובת המדינה. כמו כן אם נתפס מטען מוברח או מחולט בכלי הובלה ששימש ביודעין להוביל שלא כדין את הטובין  המוברחים או המחולטים, יחולט כלי  ההובלה לטובת המדינה. 

חילוט כסף
החרמת הכספים שהופקדו כעירבון בידי המכס, במזומן או בערבות בנקאית, עד להוכחת עמידה בתנאים בגינם הופקד פיקדון, כמו, הוכחת יצוא טובין, או המצאת מסמכים נדרשים. לעיתים יתכן חילוט ערבויות ע”י המכס גם במקרה של אי עמידה בלוח הזמנים של ההתחייבות. 

חשבון ספק
עותק חשבון מקור יתקבל במקרים הבאים:
א. אם החשבון הוא חשבון מכר ממוחשב המופק ע”י מערכת ממוחשבת .
ב. צילום חשבון או העתק חשבון הנושא חתימה מקורית וחותמת של הספק בליווי הצהרה של הספק או היבואן כי ההעתק נאמן למקור.
ג. בעת הגשת רשימון אחסנה או בשחרור מפוצל ממחסן רשוי, ניתן להגיש צילום של החשבון כאשר עליו יש הצהרה של היבואן או סוכן מכס כי הצילום נאמן למקור.
במקרים הבאים קבלת חשבון לא מקורי יהיה נתון לשיקולו של פקיד המכס:
א. ללא אישור מוקדם של גובה המכס:

1. הטובין פטורים ממס קניה (חייבים מכס ומע”מ, או מע”מ בלבד) והחשבון אינו מהווה מסמך העדפה. 
2. ערך טובין אינו עולה על 1000 דולר, לרבות טובין המשתחררים ברשימון קולקטיבי . 
3. הטובין מיובאים בחבילות דואר. 

ב. באישור מוקדם של גובה המכס: 

1. היבואן מוכר כאמין ואושר לצורך זה על ידי גובה המכס.
2. חשבון עבור טובין שיובאו בדחיפות דרך האוויר או מנמל קרוב מאוד ואינם יכולים להישאר בנמל, ניתן להגיש חשבון פרו – פורמה או צילום חשבון אף אם אינו עומד בתנאים דלעיל, נגד פיקדון להנחת דעתו של גובה המכס, עד להגשת החשבון המקורי.
3. חשבון לטובין נשלחו ללא תמורה (NO CHARGE) כנגד חשבון פרו-פורמה בלבד דוגמאות,פרסומת וכיו”ב). 
4. במקרים חריגים אחרים, לפי שיקול דעתו ובאישור מוקדם של גובה המכס, ובלבד שתופקד בבית המכס ערבות בנקאית או פיקדון במזומן בגובה 15% מערך הטובין, עד להמצאת חשבון המכר המקורי.

 חשבון פתוח (Open Account)
הטובין נשלחים ישירות לרוכש ללא תיווך של מוסדות פיננסיים והרוכש מתחייב לשלם למוכר במועד כלשהו מאוחר יותר. הסיכון על המוכר.

חתימה אלקטרונית
חתימה אלקטרונית – חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני.

חתימה אלקטרונית מאובטחת- חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה:
א. היא ייחודית לבעל  אמצעי החתימה.
ב. היא מאפשרת זיהוי של בעל אמצעי החתימה.
ג. היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה.
ד. היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה.
חתימה אלקטרונית מאושרת- חתימה דיגיטלית מאובטחת המלווה בתעודה אלקטרונית של גורם מאשר (המאושר ע”י רשם
גורמים מאשרים במשרד המשפטים). לחתימה זו יהיה מעמד משפטי זהה לזה של חתימה רגילה.
על פי החוק חתימה אלקטרונית מאושרת, חזקה כי היא חתימה אלקטרונית מאובטחת.

העיגון החוקי:
חוק  חתימה אלקטרונית, התשס”א 2001 , ותקנות

ט

טובין

מטלטלין, סחורות, כל נכס או רכוש הניתן להעברה ממקום למקום, כגון רהיטים, ספרים, מכשירים, בגדים, תכשיטים וכיוצא באלה. 

טובין אסורים
על אף צו ייבוא חופשי חייבת המדינה להגן על אזרחיה. טובין העלולים להזיק אסורים בייבוא כגון, סמים מסוכנים, טובין שאינם חוקיים כגון טובין גנובים, נפצים וצעצועים מסוכנים, פרסומים או דברים אחרים שהם מגונים או פרוצים, כרטיסי הגרלה ודברי פרסומת להפצתם, משחקי מזל, ספרים, ספרונים, עיתונים או כתבי עת, היוצאים לאור בארצות ערב הבאות: אירן, אלג’ריה בחריין, כויית, לבנון, לוב, מועצת אמירויות המפרץ, סודאן, סוריה, סעודיה, עיראק, פקיסטאן, קטאר ותימן ועוד. 
כמו כן קיימים טובין שלשחרורם מהמכס נחוץ אישור מהרשות המוסמכת, כגון, תרופות ללא אישור, פירות טריים, חומר לזריעה ולשתילה, מכשירי טלפון ועוד.
סעיפים 40-42 לפקודת המכס קובעים כדלקמן :
” 40. סמכות לאסור יבוא 
(א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר ייבואם של טובין או של סוג טובין – פרט לפרסומים , שניתן לאסור את ייבואם לפי סעיף קטן (ב) – לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ מוצאם או נתיב ייבואם ובין באופן אחר. 

טובין מפרים

טובין אשר הבאתם לארץ מפרה פטנט או זכויות יוצרים  של בעל הזכויות הנ”ל. 
מדינת ישראל קבלה על עצמה לפעול כנגד הפרת זכויות יוצרים בחתימתה על הסכם טריפס ואימצה את רוחו של ההסכם בחקיקה ובנוהלי המכס.

הגוף האוכף את חוקי הקניין הרוחני ביבוא וביצוא בישראל הוא המכס.
כאשר טובין הנחשדים כמפרים זכויות יוצרים, יעוכבו ע”י המכס ל- 3 ימי עבודה והמכס מודיע  בכתב לבעל סימן המסחר /זכות יוצרים  או נציגו בישראל כי נתפסו טובין החשודים לכאורה בהפרת זכויותיו.  כן יודיע מנהל המכס על גובה הערבות שעל בעל הזכיות להפקיד במכס.
הטוען להפרה מחוייב להגיש למכס טופס בקשה לעיכוב טובין מפרים וכן ערבות בנקאית בגובה שיקבע גובה המכס. הערבות משמשת כבטחון לכך שהשימוש בכלי העיכוב יעשה תוך זהירות מרבית ושיקול דעת,  וכן להבטיח הגנה למכס מפני תביעות אם לא יוכח שאכן הטובין מפרים.
עם הפקדת הערבות הבנקאית בבית המכס,  ועל פי בקשת המתלונן, ימסור גובה המכס לבעל הזכויות את פרטי היבואן  ודוגמאות מהטובין המעוכבים לצורך בדיקתן.
 המתלונן או בא-כוחו חייבים להחזיר את הדוגמה לבית המכס מייד עם סיום בדיקתה ולא יאוחר מ 10- ימים ממועד קבלתה מהמכס ,אלא אם כן גובה המכס השתכנע כי הדוגמה נהרסה לחלוטין במהלך הבדיקה או כי היא תשמש הוכחה בבית המשפט.
אם בעל זכויות היוצרים לא מפקיד ערבות תוך 3 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה- יבוטל עיכוב הטובין. כמו כן- אם לא תוגש תובענה לבית המשפט תוך 10 ימי עבודה יבוטל העיכוב.

י

ימאי
מקור השם מלח מהמילים השומריות “מה” – אוניה “לח” – הלך. 
המונח מלח מוזכר בספר יונה א’, פסוק ה’: “וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם” 
בישראל, ימאים כפופים לדיני העבודה, ונהנים מההגנות של דיני העבודה. כמו כן קיימת מערכת חוקים משמעתיים המוסדרת בעיקרה על ידי 
חוק הספנות (ימאים) התשל”ג-1973.
ישראל שותפה לאמנות בינ”ל של זכות העובדים, בהם הוראות וכללים לתנאי מחייה, שעות העבודה ומשמרות, דרכי העבודה ואופן העבודה של הימאי.
שכר הימאי משולם מידי חודש על סיפון האוניה או על פי הסכמת הימאי לחשבון הבנק שלו. 
אם הימאי נשכר לתקופת הפלגה מסוימת וההפלגה נמשכת מעבר לתקופה הנקובה, ימשיך הימאי להיות מועסק על פי אותם תנאים עד תום ההפלגה.
אשת ימאי זכאית על פי החוק לקבל שליש ממשכורתו של בעלה במהלך ההפלגה.
לימאים זכות לשכר וריפוי בתקופת מחלה והחלמה מפציעה –  Maintenance and Cure הזכות קיימת בפגיעה על האוניה או מחוצה לה במידה והיא נובעת מעצם השרות באוניה,  בחופשת חוף ובדרך מהאוניה או אל האוניה. פגיעה מכוונת או ניסיון לערוק מפקיעים את זכותו זו של הימאי.
באוניה קיימת היררכיה פיקודית וסמכויות שיפוט אשר בראשה עומד הקברניט – מנהל האוניה והימאים כפופים לו. מעל הקברניט – המפקח על הימאים ובית הדין לימאות שפסק דינו סופי.
על כלי שיט ישראלים משרתים ימאים ישראלים ושאינם ישראלים. 
נהוג היה שאוניה ישראלית תהיה תחת קברניט ישראלי ותשעה אנשי צוות ישראלים לפחות. מגמת החוק וטובת המשק הישראלי היא שעל כלי השיט ישרתו ימאים ישראלים, אלא ששכרם של הימאים הישראלים גבוה יותר ולכן נשכרים ימאים לא ישראלים רבים העובדים בהיתר של המפקח על הימאים. 
לקברניט יש סמכות לשכור ימאי זר כשהוא עוגן בנמל זר ויש לו צורך בעובד.
בעבר הרחוק המלחים היו עבדים ושבויי מלחמה אשר שימשו כחותרים. בעבר הקרוב יותר היו המלחים אנשים קשי יום, חלקם אף “גויסו” לעבודה במרמה. הסוכן היה מזמין אותם לכוסית ומטיל מטבע לתחתית הכוס ובזאת היו מחויבים לעבודה. מכאן הנוהג להרים כוס לחיים כדי לבדוק שלא מוטלת מטבע בתחתיתו. 

יצוא ויבוא נשק
 סחר בנשק ובידע בטחוני הינו נושא רגיש ביותר הנוגע בביטחון הלאומי של מדינות העולם. הסחר מפוקח על ידי הסכמים בינלאומיים וחוקים במדינות השונות. 
היצוא הביטחוני מישראל הוא הגבוה בעולם לאחר ארה”ב ורוסיה. ראוי לציין כי הייצוא מישראל לא כולל מטוסים ואוניות. היצוא הביטחוני הישראלי מתבסס בעיקרו על מחקר ופיתוח המתקדמים המעניקים את היתרון היחסי לעומת מדינות אחרות. 
חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, תשס”ז-2007 נחקק בישראל ומטרתו להסדיר את הפיקוח של המדינה על יצוא של ציוד ביטחוני, על העברת ידע ביטחוני ועל מתן שירות ביטחוני,  כדי לשמור על האינטרסים החיוניים של המדינה מבחינת  ביטחון לאומי, יחסי החוץ והתחייבויות בין-לאומיות. כמו כן משרתים הוראות מנכ”ל משרד התמ”ת לפיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים  אינטרסים אלה. 

כ

כללי האג ויגסבי ( Hague-Visby Rules)
חוקים בינלאומיים להובלה של מטענים בים. החוקים קובעים את אחריותם חובותיהם זכויותיהם וחירויותיהם של מובילים ימיים. לראשונה נחתמו כללי האג בשנת 1924 בועידת בריסל אשר שמה הרשמי : ‘International Convention for the Unification of Certain Rules of Law relating to Bills of Lading’  הועידה הבינלאומית לחוקים המתייחסים לשטרי מטען.האמנה שנחתמה בוועידה  שילבה את חוק שטרי המטען האנגלי עם חוק הארטר האמריקאי וקבעה משטר בינ’ל אחיד להובלת מטענים בים ע’פ שטרי מטען. כללי האג ויסבי –’Protocol to Amend the International Convention for the Unification of Certain Rules of Law Relating to Bills of Lading’ החליפו בשנת 1968 את כללי האג. השינוי האחרון נערך ב- 1979.  המדינות השותפות חתמו על השינויים החדשים באופן סמלי   בעיר ויסבי (Visby) בירתו של האי השוודי גוטלנד בים הבלטי. במקום זה נמל עתיק יומין שהחל מהמאה ה-13 היה מרכז למסחר ימי ואשר הוציא חוקים ימיים משלו.עד היום הצטרפו לכללי האג כ- 50 מדינות. רוב המדינות אשר הצטרפו לאמנה  חוקקו חוקים פנימיים לאימוץ האמנה. כך גם פלשתינה ב-1926. החוק באנגליה ובארה’ב דומה ושמו COGSA. מספר מדינות כגון גרמניה ארגנטינה פינלנד ועוד אימצו כללים אלה לתוך מערכת המשפט שלהן. אולם עדיין מדינות רבות לא הפכו את תיקוני האג ויסבי לחלק אינטגראלי של המערכת החוקים המשפטיים הנוגעים להובלת סחורות בים.המשפט הישראלי אימץ כללים אלו במסגרת פקודת הובלת טובין בים. לראשונה אושרה ההצטרפות לאמנה על ידי שלטון המנדט הבריטי ב- 1926 ומדינת ישראל הצטרפה לאמנה בספטמבר 1959. 

כללי מקור
 כללי המקור מגדירים את מקוריות  הטובין. מקוריות הטובין היא ארץ יצורן.
 הגדרת ארץ המקור חשובה כדי להוציא לפועל הסכמי סחר בין המדינות השונות. טובין המיוצאים למדינות החתומות על הסכמי סחר ביניהם זוכים לביטול מכסים או הנחות והטבות מיוחדות בהתאם להסכם.
על  מנת לזכות בהקלות מכס אלה יש להציג במדינת היבוא תעודות המעידות על מקור הטובין, כלומר תעודות מקור ו/או מסמכי העדפה או תעודת תנועה  Movement Certificate- EUR1  ו- EUR MED.
תעודת תנועה  Movement Certificate – EUR1
תעודות המקור EUR1 (“תעודת תנועה”) – משמשת בסחר בין ישראל לבין ארצות האיחוד האירופי, ארצות אפט”א  (EFTA)ומספר מדינות נוספות. התעודות תקפות הן ליצוא מישראל והן ליבוא אליה לצורך קבלת  העדפות מכס על פי הסכמי הסחר אשר נחתמו בין ישראל למדינות אלה. תוקף התעודה הוא 4 חודשים, החל מיום חתימתה ע”י שלטונות המכס.

טובין המיוצרים בארץ היצוא נדרשים להציג גם תעודות לחומרי הגלם של המוצר המוגמר.

כללי רוטרדם
אמנת כללי רוטרדם 2009 החליפה את אמנת האג על תיקוניה השונים. האמנה החדשה פורסמה ברוטרדם בחודש ספטמבר 2009 ותכנס לתוקף בספטמבר 2010 על האמנה חתמו  עשרים ואחת מדינות.   אמנת האג אשר נחתמה בשנת 1924 תוקנה מספר פעמים במהלך השנים על אף זאת בשל השינויים הרבים שחלו בסחר הבינלאומי החליט ארגון האו’ם לקבוע כללים חדשים מתוך כוונה לשפר את יעילות ההובלה הבינלאומית.  כללי רוטרדם באים ליצור אחידות דין בין המובילים הימיים והמשלחים הבינלאומיים הפועלים כמוביל חוזי בכל הסחר הבינלאומי.  כללי רוטרדם מוחלים על כל פרקי ההובלה המשולבת ובלבד שהם כוללים פרק הובלה ימי. הם נוסחו במהלך ארבע השנים האחרונות על ידי וועדת מומחים שהקים האו’ם.הכללים כתובים על פני 18 פרקים הכוללים 96 סעיפים בחלקם מורכבים ואינם פשוטים להבנה. עובדה זו עלולה לגרום לכל מדינה לתת פרשנות שונה שתפגע במטרה של אחידות משפטית בסחר הימי שהכללים התכוונו להשיג מלכתחילה. ראוי לציין שהכללים עוררו תגובות שליליות ומספר גופים כמו לשכת הספנות האירופאית ESC-  European Shippers’ Council וארגון המשלחים האירופאי –  CLECAT  הביעו מחאתם.בעקרון כללי רוטרדם מרחיבים את אחריותם של המובילים החוזיים לעומת האחריות שהטילו עליהם כללי האג  ומתאימים את החוק הבינלאומי לחוקי רוב מדינות העולם בנושאים אלה. לדוגמא הכללים מטילים על המובילים אחריות למועד הגעה של המטען בשווי של פעמיים וחצי מדמי ההובלה ומאריכים את תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לשנתיים. על פי כללי רוטרדם ‘מוביל’ משמעו אדם שמתקשר בחוזה הובלה בו הוא מתחייב להובלה ימית או הובלה משולבת של מטען בין בעצמו ובין באמצעות מישהו אחר. הכללים לא יחולו על מי שפועל כסוכן או שלוח מטעם בעל המטען ואינו לוקח על עצמו את ההובלה. הגדרה זו מחילה את הכללים על המשלחים הבינלאומיים הפועלים בישראל כמובילים חוזיים ומסירה את העמימות הקיימת כיום על אחריותו של המשלח המתפקד כמוביל חוזי. אם וכאשר כללי רוטרדם יוחלו בישראל המשלח הישראלי יוכל לדעת מהו היקף אחריותו כלפי בעל המטען. השוואת המשלח למוביל חוזי תעניק למשלח יכולת שיפוי מהמוביל בדיוק באותו סכום שבו הוא יחויב מול הלקוח.  

מ

מאזני גשר
מאזניים לשקילת משאיות, לבקרת שקילה בכניסה ויציאה מהנמלים, ממפעלים וכדומה. המאזניים בנויים מרציפים, אחד או יותר, עליהם עולות המשאיות.
קיימים מאזני גשר שקועים ומאזני גשר עיליים  לחלקם בסיסים קבועים ולחלקם בסיסים ניידים. בנמלי הים המאזנים בדרך כלל שקועים (מאזני בור),  משטח שקילה למשאיות הינו בגובה הקרקע, ומאפשר תנועה חופשית של משאיות לכל כיווני התנועה. המאזניים מיועדים לשקילה מסיבית, שקילות רבות במהלך היממה. המאזניים מעוגנים לבסיסים יצוקים (רציפים) ומותאמים לסוגי הקרקע השונים. 
יתרונות מאזניים עיליים:

1. נוח לנקיון ותחזוקה שוטפת. 
2. נוח לתיקון במידה ויש תקלה. 
3. ללא עלויות בניית בור ודרכי ניקוז.

חסרונות מאזניים עליים: 

1. דורש שטח ישר פי שלוש משטח מאזני הגשר עצמם!!! 
2. יש לבצע ביסוס למניעת תזוזה של המאזניים.. 
3. יש לבנות רמפות עליה וירידה למאזני הגשר.

מונחי INCOTERMS (INCOTERMS – Intentional Commercial Terms)
מכירה ואספקת סחורה בסחר בינלאומי יכולה להתבצע במספר אופנים. ההבדל ביניהם מלבד צורה ומועד התשלום עבור הטובין הוא אחריותו וחבותו של כל צד יבואן יצואן או בא כוחם למטען לאורך הדרך מחצר היצרן ועד לדלתו של היבואן. אחריות לאריזת המטען להובלת המטען ביבשה.

מזהה עסקה
עסקה ימית מתייחסת למטען שמיובא/מיוצא מספק לקניין באמצעות אוניה.תכולת העסקה מפורטת במסמך שטר מטען. מזהה עסקה הנו מושג נרדף למספר שטר מטען.מספר שטר המטען מזהה את העסקה בה מדובר בתהליך הסחר הבינלאומי. הבעיה בשימוש בנתון זה לזיהוי העסקה בארץ היא שמספר זה אינו ייחודי. הכורח למציאת מזהה חד ערכי הביא לפיתוח מזהה העסקה. מאחר ומדובר בפיתוח מקומי מוכר מזהה העסקה בארץ בלבד.מזהי העיסקה ניתנים ע’י סוכני האוניה והמשלחים הבינלאומיים על פי הכללים הרשומים למטה.כל התהליכים  המסמכים והמסרים האלקטרוניים בסחר הימי בארץ מבוססים על מזהי העיסקה: מצהר היבוא פקודות מסירה העברות בין אתרי מסירה רשימוני המכס ועוד – כולם משתמשים ומדווחים נתון זה.

מחסן רישוי / ערובה
מחסן בפיקוח ורישיון המכס, אשר המכס מאפשר ליבואן לאחסן בו מטענים בטרם שולם המכס עבורם ובטרם שוחררו מפיקוח המכס.

מחסן רישוי/ערובה (Bonded Storage Warehouse Bonded)
מחסן בפיקוח ורישיון המכס אשר המכס מאפשר ליבואן לאחסן בו מטענים בטרם שולם המכס עבורם ובטרם שוחררו מפיקוח המכס. 

מטען כללי ( General Cargo)
מטען שאינו ארוז במכולה נקרא מטען כללי או מטען קונבנציונאלי.מטען כללי יכול להופיע במספר אופנים ביחידות ארוז בחבילות ארגזים בתפזורת כגון גרגרי דגנים גז מוצק ונוזלי דלק ועוד. כל מטען משתייך לקוד אריזה המתאים לו בטבלת קודי אריזה המשמשת את הקהילייה הימית.. כאשר משלוח של מטען כללי מיועד למספר יבואנים תסומן כל מנה מתוך המשלוח בסימון מיוחד הנקרא מרקה או סימנים ומספרים המייחד אותה מתוך כלל המשלוח. 

מכולה
תיבה, העשויה בדרך כלל ממתכת, המיועדת לאחסנת מטען לשם הובלתו. ישנן מכולות מסוגים רבים ובאורכים שונים (20, 30, 40 ו-45 רגל), וכן אוניות משא שתוכננו במיוחד לשאת מכולות (לעיתים עד 12,000 מכולות בהפלגה אחת ויותר).

מכס
המכס הוא מס המוטל על הייבוא בלבד, מטרתו העיקרית להגן על הייצור המקומי מפני יבוא מתחרה. בנוסף, בעת הצורך, הוא משמש ככלי לשיפור מאזן התשלומים ועל תעשיות צעירות (תעשיות ינוקא) וזאת על ידי וויסות היבוא. המכס משמש לעיתים גם כאמצעי פיסקלי אך פחות מבעבר, וזאת לאור מדיניות חשיפת הייצור המקומי ליבוא מתחרה וכן חתימה על הסכמי סחר בינלאומיים עם גושים וארצות בודדות.,מרבית הייבוא לישראל פטור לחלוטין ממכס, בתוקף הסכמי סחר חופשי שעליהן חתמה ישראל עם השוק האירופי המשותף, ארה”ב, אפט”א וכו’.  המכס מוטל רק על קבוצות מוצרים מסוימים  המיובאים  מארצות שלישיות , איתן אין למדינת ישראל הסכמי אזור סחר חופשי.      
 המכס יכול להיות מחושב בשלוש דרכים:מס על הערך- מוטל כאחוז מסוים מן הערך;מס קצוב- מוטל כסכום קבוע בש”ח לפי יחידת המידה המאפיינת את הטובין– לדוגמא המס על הדלק ;מס מעורב – תמהיל של מס על הערך ומס קצוב גם יחד- לדוגמא המס על הסיגריות.

ממגורות אסמים (Granaries Grain Elevators)
ממגורות – אסמי תבואה גדולים מבנה או מקבץ מבנים לאחסון גרעינים בתפזורת.בממגורות מאחסנים בעיקר גרעיני תבואה תירס וקטניות.

ממגורות, אסמים
ממגורות – אסמי תבואה גדולים, מבנה או מקבץ מבנים לאחסון גרעינים בתפזורת.בממגורות מאחסנים בעיקר גרעיני תבואה, תירס וקטניות.

מסמכים לגביה
המוכר מוסר בידי בנק בארצו את כל מסמכי העסקה (שטר מטען, ח-ן). בנק זה מכונה “בנק המוסר” והוא מעביר את המסמכים לבנק הנאמן עליו בארצו של הרוכש. בנק זה מכונה “בנק הגובה” והוא אחראי לגביית התשלוםמהרוכש תמורת מסירת המסמכים לידיו דבר המאפשר לו לשחרר את הטובין.

מסר אלקטרוני
מסר העובר בתקשורת ממחשב למחשב ומכיל נתונים במבנה מסוים המוסכם על הצדדים.
דוגמא למסר המשודר מסוכן אניה למכס – מסר מצהר, יממה לפני שאניה פוקדת נמל סוכן האניה משדר למכס ולנמל 
את רשימת הטובין אשר יפרקו מהאניה בנמל, על פי שטרי המטען המצויים ברשותו.
העברת המסרים בתהליך מקוון מאפשרת אמינות רבה יותר מאשר העברת המידע בתהליכים אחרים אשר נעצרים כאשר
קיימת תקלה באחד הנתונים.

מצהר
שמו של המסר המרכז בתוכו את רשימת כל הסחורות באוניה. הרישום כולל את הפרטים של שולחי הסחורות, לצד שמות מקבלי הסחורות ופירוט מלא של רשימת הסחורות שאמורות להיפרק או להיטען בנמל אשדוד. מוכר בעולם בשם manifest. המצהר הוא מסמך המלווה כל אחת מההפלגות הפוקדות את מדינת ישראל.

מצהר (availability)
רשימת התכולה של האניה המהווה את אוסף  שטרי המטען שעל האניה והמטענים המפורטים בהם אשר מיועדים להפרק בנמלי הארץ .

משלח
אדם או חברה המוסמכים לספק שטר מטען ולקבל על עצמם את האחריות למסירת המטען, בהתאם ליעד שנקבע בשטר. בעולם, מוכר המשלח בשם Contracting Carrier – מוביל חוזי. העברת מטענים בינלאומי מנקודת מקור ליעד מסוים של בעל מטען אחד או יותר.

משלח בין לאומי
INTERNATIONAL DISPATCH ,FORWARDER – המשלח דואג להכנת כל הנדרש להוצאה לפועל של תהליך ההובלה של מטען יבוא או יצוא לרבות ריקון והמכלה . בתהליך יצוא: המשלח דואג לארגון ההובלה היבשתית אל נמל היצואן – ( PRE-CARRIAGE ). מכין את כל מסמכי היצוא והליכי המכס. מבצע קונסולידציה של המטענים של יבואנים שונים במידת הצורך. מתאם ומזמין (BOOKING )מקום למטען אצל המוביל הימי הבין לאומי ומוודא הטענה על האוניה. בתהליך יבוא: ביצוע פיצול של המטענים ליבואנים השונים (במקרה של  קונסולידציה ). מודיע ליבואנים על הגעת המטענים. מקיים קשר עם  פקידי המכס ומוביל יבשתית את המטענים לחצר היבואן בהתאם לעיניין ולצורך.

נ

ניטול מטענים
פריקה והעמסה של מטענים מסוגים שונים: מכולות, מטען כללי, תפזורת ועוד.

ס

ס”ח
ספר החוקים.

סב”ן
סחורה בלתי נדרשת /נתבעת.
הובלה ימית – 90 יום.
הובלה אווירית – 45 יום. זהו פרק זמן הקצר מזה המוקצב לטובין בהובלה ימית בעקבות ההנחה כי טובין המיובאים בדרך האוויר נדרשים לצרכים דחופים מאלו המיובאים בדרך הים.
מחסן ערובה – 12 חודשים.
היה וקיים חשד במכס שהסחורה היא מתכלה ( דבר האובד ) אזי תימכר הסחורה קודם למועדים הנוקבים מעלה.
סעיף65(ג) לפקודת המכס קובע כדלקמן :
“(ג) עברו שלושה חדשים מיום שיובאו אותם טובין או 45 ימים מיום שיובאו טובין לנמל תעופה ולא נתבעו ולא הותר רשמונם, רשאי גובה המכס למכרם; אולם טובין שהם דבר האבד, מותר למכרם ככל עת שיראה גובה המכס, בין לפני שסולקו למחסן ובין לאחר מכן. “.
היטל משווה.

סגר מכולה
SEAL – בשינוע מכולות בעולם, נהוג להשתמש בסגרים (פלומבות) ל”חתימת” המכולות המלאות, על מנת שהמכולה תגיע לייעדה מבלי שתפתח בדרך ללא ידיעת בעליה או מי מטעמו. הסגר הוא חד פעמי. על כל סגר מוטבע מספר ושם חברת הספנות.

סובסידיה
לועזית: subsidy 
מענק בצורת עזרה כספית – הניתן בדרך כלל על ידי ממשלה אוגוף ממשלתי – לשם עידוד פעילות כלכלית מסוימת, למשל: כדי להשפיע על נפח הייצור; או כדי להשפיע על מחיריהם של מצרכיםושירותים מסוימים; או להשפיע על רמת ההכנסה של מִגזר מסויםבמשק. סובסידיה יכול שתנתן ליצואנים על מנת להקל עליהםלהתחרות בשוקי חוץ, (דבר שלפי הסכמים בינלאומיים לא תמיד מותר לעשותו) לתעשיינים המקימים מפעלים באזור שרוצים לפתחו, או למוצרים מסוימים לשם הורדת רמת המחיריםושמירתם מתחת לרמה שהיתה להם אילו היו המחירים נקבעים באופן חופשי. סובסידיה יכול שתינתן בצורה ישירה או בצורה עקיפה (לדוגמה: הנחות במחירי תשומות; מתן הלוואות בתנאים מועדפים; הנחות במִסים וכדומה).

סווארות
מונח תפעולי בנמלים עבור שירותי ניטול מכלי התובלה/ שיט ועד לרציף. 

סוכן האונייה
אדם או חברה האחראית לייצוג האונייה כלפי הגורמים הבאים:
רשויות: 
נמל/ מכס/ משטרת גבולות
כלפי האונייה :
טיפול בנושא צוות/צידה לאונייה/דיווח לבעל האונייה
כלפי הלקוחות :
מידע/הפקת פקודת מסירה + שטר מטען/גביית כסף/טיפול במכולות ריקות/תביעות בגין אובדן ונזק

סוכן מכס
מקצוע חפשי המבוסס על הרשאה הניתנת ע”י המכס שמהותה הסמכות לסווג סחורות לצורך המכס. תפקידו לבצע כבא כוחו של יבואן/יצואן את כל תהליך שחרור/טעינה של מטענים במכס ובנמל. המינוי לסוכן מכס בישראל, מצריך קבלת רשיון, לאחר תהליך הכשרה ועמידה בהצלחה בבחינות. עמיל המכס מייצג את המכס בפני היבואן ובאותה מידה לייצג את היבואן בפני המכס והכול בהתאם לחוקי המכס.

סכום הביטוח
הסכום המרבי שישלם המבטח במקרה של אבדן או נזק כליל. סכום זה אמור להחזיר את המבוטח למצבו ערב קרות הנזק. 

סף פיצוי
סכום קבוע או אחוז מסויים מסכום הביטוח הקבוע בפוליסה אשר במקרים בו סכום זה גבוה מסכום התביעה לא יזכה המבוטח בפיצוי .

ע

ערך לצורכי המכס
הבסיס עליו משלמים את דמי המכס.
אוויר : CIP+ 3% דמי גבייה.
ים : CIF + אגרות רציף וסבלות. 
ערך לצורכי מכס +מיסי מכס+תמ”א

ערך לצורכי מע”מ
ערך לצורכי מכס+מיסי מכס+ערך מס קנייה

ערך מוחלף
מרכיב חומרי הגלם המיובאים ( במוצר המקור ).

ערך מוסף
כל מה שהוסף על חומרי הגלם המיובאים.

ערך עסקה
סעיפים 132 – 133 לפקודת המכס קובעים כדלקמן :’132. ערך עסקה (א) ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן – מחיר העסקה) בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133 ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב). (ב) ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה: (1) אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן למעט – (א) הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין; (ב) הגבלות לגבי האזורים הגיאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין; (ג) הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין; (2) מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין; (3) לא ניתן ליחס למוכר הטובין בין במישרין ובין בעקיפין כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן למעט ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133 אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה; (4) (א) אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן; (ב) היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן – ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב ככל האפשר לאחד מהערכים המפורטים להלן – (1) ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים; (2) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ד; (3) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ה; (ג) סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו. (ג) עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130. (ד) בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין אם נתקיימו כל אלה: (1) דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה; (2) הסדרי המימון נעשו בכתב; (3) היבואן הוכיח אם נדרש לעשות זאת שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון בעת שנעשה הסדר המימון. (ה) הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.  133. התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה (א) לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132 ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן אם אינם כלולים בו מלכתחילה כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן – (1) ההוצאות ששילם הקונה או שעליו לשלמן הקשורות בקניית הטובין כלהלן – (א) עמלות ודמי תיווך למעט עמלות קניה; לעניין זה ‘עמלות קניה’ – תשלומים שמשלם היבואן לסוכנו תמורת שירותי הייצוג בקניית הטובין שהסוכן מעניק לו בחוץ לארץ; (ב) עלות כלי הקיבול הנחשבים לעניין המכס כחלק בלתי נפרד מהטובין; (ג) עלות האריזה לרבות עלות העבודה ועלות חומרי האריזה; (2) הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן שסיפק היבואן במישרין או בעקיפין ללא תמורה או במחיר מוזל בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין – (א) חומרים מרכיבים חלקים ופריטים דומים הכלולים בטובין; (ב) כלים תבניות ופריטים דומים ששימשו בייצור הטובין; (ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין; (ד) הנדסה פיתוח עבודת אמנות עבודת עיצוב תכניות וסקיצות שנעשו מחוץ לישראל ונדרשו בייצור הטובין; (3) תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין שהיבואן חייב בתשלומם במישרין או בעקיפין כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו; (4) ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר במישרין או בעקיפין בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל; (5) העלויות שלהלן הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא – (א) עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לענין זה לרבות סוגי טובין סוגי הובלות ושירותים אחרים; (ב) תשלומים עבור טעינה פריקה וטיפול הקשורים בהובלת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא ובכלל זה אגרות סבלות אגרות סוורות ואגרות רציף; (ג) עלות הביטוח. (ב) בהעדר נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן לצורך חישוב הוצאה או סכום כלשהם מן המפורטים בסעיף קטן (א) שהוצאו במסגרת עסקה לא תשמש העסקה האמורה לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130. ‘.ראה גם דרכי קביעת ערכם של טובין למכס וערך לצורכי מכס.

פ

פוליסה חד פעמית (One Time Policy)
מתייחסת להובלת מטען מסוים ותוקפה פג עם הגיע המטען ליעדו.

פוליסה פתוחה (Open Policy)
מתייחסת לתקופה מסוימת ובאותה תקופה מכוסים כל מטעני המבוטח.

פיקדון
סכום כסף בגובה המיסים והמכס המופקד בחשבון המכס עד לביצוע פעולה כלשהי על ידי היבואן.

פעולת מכס
סעיף 1 לחוק סוכני המכס קובע כי:
“”פעולת מכס” – כל עשייה למען הזולת כלפי רשויות המכס בקשר ליבוא, ליצוא או למעבר טובין, ששר האוצר קבע אותה בצו;”. 

פקודת מסירה
טופס מרכזי במערכתהיבוא,המונפק ע”י ממן מיד עם קליטת המטען ומועבר לחברת התעופה.
לאחר שהטופס עבר שרשרת אישורים לשחרור המטען 
 (חברת תעופה,עמילמכס,מכס),יימסר המטען ללקוח.

פקודת מסירה
ראה DELIVERY  ORDER

פקיד המכס
סעיף 1 לפקודת המכס :
“כל אדם המועסק בשירות רשות-המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רשות-המכס; 

פקיד רישוי
סעיף 16 לחוק סוכני המכס קובע כדקלמן :
“16 . פקיד רשוי
(א) סוכן מכס וכן בעל טובין רשאים, באישור גובה המכס, למנות בכתב אדם המועסק על ידיהם בלבד, לעשות פעולות מכס מטעמם (בחוק זה – פקיד רשוי) ; גובה המכס רשאי, אם ראה טעם מיוחד לכך, ובהסכמת המנהל, לאשר מינוי אדם אחד על ידי כמה סוכני מכס או כמה בעלי טובין אם אלה הסכימו לכך.
(ב) לא יפעל אדם כפקיד רשוי, לא יפרסם ולא יציג עצמו ולא יתחזה כפקיד רשום, אלא אם נתמנה לכך ואושר כאמור בסעיף קטן (א), ולא יעשה פעולות מכס מטעם אדם זולת ממנהו. “.

צ

צבירה
שימוש בחומרי גלם של מדינה שהיא צד להסכם תוך שמירה על מקוריות המוצר.
* אירופה – 100%.

צי”ח
צו יבוא חופשי

ק

ק”ת
קובץ תקנות

קברניט
סעיף 1 לפקודת המכס :
“הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה”.

קונסולידציה
 משלוח-מאוגד המורכב ממטענים של יצואנים שונים. הקונסולידציה רשומה על שטר מטען אחד של חברת התעופה כאשר המטענים הבודדים מזוהים. 

קופה
אחת משתי שיטות התשלום עבור מיסי המכס.
סוכן המכס/ יבואן מגיע פיזית לקופה בתחנת המכס עם הגשת הרשומון הפיזי וצרופותיו .
שכיח במקרים של יבוא אישי או יבוא מזדמן.

ר

רציף
סעיף 1 לפקודת המכס :
“מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להנחת טובין או לטעינתם “.

רשומון (יבוא)
מסמך פורמלי לוגי ופיזי המיועד להתרת הטובין מרשות המכס בעד תשלום המכס והמיסים.זוהי בפועל חשבונית מטעם המדינה המעידה על מיסי היבוא אותם משלם היבואן. להלן סעיפים רלוונטיים בפקודת המכס :’24. רשמון כל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס חוץ מטובין שייבואם אסור ניתן להגיש עליהם רשמון ולקבל עליו התרה בדרך שתיקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת. ”65. התרת הרשמון (א) רשמונו של כל המטען או המשגור שנפרק או שעומד לפריקה יוגש לאחר הגשת התסקיר של האניה או לאחר בוא המשגור תוך הזמן שנקבע לכך או תוך זמן נוסף עליו שראה גובה המכס להתיר. (ב) טובין מתוך מטען או משגור כאמור שלא הוגש עליהם רשמון תוך הזמן שנקבע רשאי גובה המכס להורות על סילוקם לכל מחסן מכס שהוקצה לכך. (ג) עברו שלושה חדשים מיום שיובאו אותם טובין או 45 ימים מיום שיובאו טובין לנמל תעופה ולא נתבעו ולא הותר רשמונם רשאי גובה המכס למכרם;אולם טובין שהם דבר האבד מותר למכרם ככל עת שיראה גובה המכס בין לפני שסולקו למחסן ובין לאחר מכן. ‘המסמכים המצורפים לרשמון נקובים בסעיף 146 לפקודת המכס :’ 146. מסירת חשבון מכר עם הרשמון (א) עם הרשמון על הטובין יש להגיש את כל חשבונות המכר שטרי הביטוח שטרי המטען שטרי החבילות המכתבים והתעודות האחרות הנוגעים למשלוח הטובין והמראים את ערכם במקום קנייתם ואת דמי ההובלה הביטוח ושאר התשלומים שעליהם. (ב) בטובין שייבואם או ייצואם טעון היתר או רשיון יש להגיש עם הרשמון גם את ההיתר או הרשיון…’ (ג) רשאי המנהל לדרוש שעם חשבון המכר המקורי יוגש לו העתק חתום בידי הנשגר או בידי בעל הטובין או בחותמתם ; במקרה זה תעכב רשות-המכס בידיה את חשבון המכר המקורי ותחזיר את ההעתק לבעליו לאחר שנפדו הטובין. (ד) המסמכים והתעודות המפורטים בסעיף זה יוגשו בדרך שתיקבע בתקנות .

רשומון אחסנה משנית
הטובין עוברים ממחסן א למחסן ב.
אין תשלום מיסים בגין העברה זו.
לעניין זה ראה סעיף 91 לפקודת המכס :
“91. רשמון על טובין מוחסנים
טובין מוחסנים מותר לרשמם –
(1) לצריכה בארץ;
(2) לייצוא;
(3) לסילוק אל מקום אחר לשם החסנה.

רשומון יל”צ
רשומון יבוא לשם יצוא.
יבוא סחורה במטרה להעבירה תהליכים גולמיים ולאחר מכן להעבירה תהליך יצוא.
זהו מס נדחה עד להוכחת הייצוא 

רשומון יצוא
מסמך של המכס, הכולל את פרטי התשלומים הנדרשים ע”י המכס, בעבור ייבוא המטען. חותמת המכס על גבי מסמך זה, מהווים אסמכתא לשחרור המטען.

רשומון כנ”מ
כניסה למחסן.
הטובין מועברים למחסן רישוי בפיקוח המכס ללא תשלום מיסים.
המיסים אינם משולמים למעט מיסי נמל ואגרת רשומון של המכס

רשומון פט”מ
רשומון פטור מותנה.
רשומון המונפק ביחס למוצרים שיש עליהם מס גביה והיעוד שלהם הוא לצרכים מוגדרים המקבלים פטור. יש לקבל מראש אישור לפטור מתשלום המיסים.
* או”ם.
* ציוד לנכים.
* ציוד המשמש לקו ייצור.

רשומון שח”ם
שחרור ממחסן רישוי.
השחרור יכול להיות מלא או חלקי.
המיסים משולמים בהתאם למכסה ששוחררה ממחסן הרישוי לרבות שיעורי ההובלה והביטוח היחסיים.

רשות מוסמכת
הרשותה מוסמכת על פי דין להענקת רישיונות.

ש

שטר מטען
המסמך החשוב ביותר בייצוא ובייבוא. מסמך זה מייצג הסכם בין בעל המטען לבין המוביל, בגין העברת הטובין. השטר הנו חלופה נאמנה של המטען עצמו. מספר שטר המטען מזהה את המטען לאורך כל שרשרת האספקה והנו הנתון המקובל ביותר על כלל הגורמים הקשורים בתהליך שיגור וקליטת המטען. 

שיבוב
סוברגציה/ תחלוף זכות הפיצוי של המבוטח כלפי צד שלישי שלא מכוח חוזה ביטוח עוברת למבטח ( גורם אחר ) ששילם למוטב את תגמולי ביטוח.

שיטעון
טעינה מחדש. פריקת מטענים מאונייה בנמל, לצורך העברתם לאונייה אחרת, שתפקוד נמל אחר. השיטעון נהוג במיוחד בקווים ארוכים, כאשר המטען מתפצל ליעדי משנה, באמצעות אוניות הפוקדות את יעדי הקו המקורי.??

שינוי (וביטול) הפוליסה
שינוי הפוליסה יעשה בכתב ובהסכמה בין הצדדים.ביטול חד צדדי של הפוליסה צריך שייעשה בהתאם לדרך הקבועה בסעיף הביטול בפוליסה.סעיף הביטול קובע תקופות ביטול כדלקמן :ימי ואווירי – 30 יום.סיכוני מלחמות ושביתות  7 ימים.סיכוני שביתות לארצות הברית  – 48 שעות.המשמעות : מטען שהובל בתוך תקופה זו יהיה מבוטח עד לתום התקופה.

שיפוי
החזרת המבוטח למצבו הקודםערב קרות הנזק.

שמאות
במקרים בהם נתגלה נזק או אובדן נהוג להעסיק שמאי במטרה לקבל חוות דעת עצמאית לגבי הסיבות לנזק וגובה הנזק.

שער מטבע של המכס
שער חליפין של המכס שהינו שער חליפין יציג + 0.5%.שער החליפין נקבע ביום ו’ והוא תקף עד ליום ב’ בשבוע שלאחר מכן. היה ושיעור השינוי במצטבר עלה על יותר מ – 3% אזי שער החליפין יהיה השער המטבע ביום השחרור מהמכס.

ת

תהליך החשיפה
החל מ – 1.9.91 החל תהליך חדש ואפקטיבי של חשיפת המשק הישראלי לייבוא ממדינות עימהן לישראל אין הסכם סחר.במסגרת התהליך בוטלו ההגבלות המינהליות על היבוא וכן הוטלו שיעורי מכס אשר הופחתו בהדרגה.תהליך החשיפה מביא להפחתה הדרגתית במהלך של  6 או 7 שנים של שיעורי המס על יבוא טובין ממדינות אלו.  כאשר בסיומו של התהליך יוטל מס בשיעור של 12% על מוצרים ו – 8% על חומרי גלם.בשנות ה – 90 אחוז המכס אשר הוטל על היבוא ממדינות אלו היה גבוה ביותר. התהליך ברובו הסתיים בספטמבר 2000 ואמור להימשך עד שלהי 2005. זהו תהליך חד צדדי הגורף ביקורת של התעשיינים לפיה התהליך מהיר מידי ופוגע בתעשייה המקומית.כדאיות התהליך טמונה בעובדה שהמחירים למוצרים אלו בשוק יורדים והדבר מביא לאינפלציה נמוכה.

תום לב
החובה החלה על המבוטח לחשוף לפני המבטח כל פרט רלוונטי ביחס לטובין וביחס למסלול השינוע של הטובין.

תזרים קוד בדיקה
קוד בדיקה אלגוריתמי של המכס לאיתור טובין המצריכים בדיקה. * טובין המיועדים לרשות הפלסטינית.

תל”ח
תקן לא חל.אישור ממכון התקנים שאין צורך באישור.

תמ”א
תוספת מכסת אחוזים אשר מוטל על היבוא ותפקידה השוואה בין מחיר היבוא למחיר הסיטונאי.

תעודת אחסנה
תעודה המעידה על מיקום הטובין במחסן בנמל והמהווה אישור של הרשות המאחסנת ( רשות הנמלים, ממ”ן, מסופים עורפיים ) על קבלת הטובין וכאמור על מקום הימצאם.

תש”ר
תהליך השחרור מהמכס אשר נקבע בפקודת המכס.

תשלום אגב מחאה
סעיף 154 לפקודת המכס קובע כי היה והתגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה. בעל הטובין רשאי תוך שלושה חדשים מיום התשלום להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור כולו או מקצתו. אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה אלא אם לפני התשלום נכתבו ברשומון הטובין המלים ‘שולם אגב מחאה’ ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו.

תשלום מראש (Payment In Advance)
כאשר אין אמון בין הרוכש למוכר או כשהייצור הוא מיוחד התשלום מבוצע מראש עוד בטרם נשלחו הטובין. הסיכון על הרוכש.