מינהל היבוא פועל לקידום התחרות והפחתת יוקר המחיה באמצעות קידום וגיוון היבוא.
המינהל פועל במגוון מישורים, משרדיים ובין-משרדיים הכוללים הורדת חסמים ביבוא, הפחתת רגולציה בהליכי היבוא, במתן רישיונות יבוא ואישורי יבוא, פעילות יזומה לגיוון ערוצי היבוא, קידום רפורמות ביבוא, חלוקת מכסות פטורות ממכס, עידוד יבוא מקביל ועוד, כל זאת מתוך ראיית הצרכן במרכז וטיפול ביוקר המחיה כיעד לפעילותו.
פעילות המנהל מתמקדת בתחומים הבאים:
- ביצוע חקירות כלכליות בנושא עברות סחר ומניעת היצף וסחר לא הוגן.
- חלוקת כ- 150 סוגי מכסות שונות ליבוא מזון מעובד בפטור ממכס.
- הקלות על יבואנים באמצעות חלוקת אלפי אישורי יבוא לפטור מהצגת תקן.
- חלוקת רישיונות ליבוא כלי ירייה וצעצועים מסוכנים.
- הפעלת מוקד ONE STOP SHOP – לכלל פניות היבואנים.
- קידום יבוא ככלי להגברת התחרות.
- הנגשת ידע לציבור היבואנים והצרכנים.
- ריכוז מדיניות היבוא, גיבוש צעדים להסרת חסמי יבוא ויישום מדיניות המשרד בתחום היבוא.
ניהול ופיקוח היבוא
תחום זה עוסק בעבודה השוטפת של טיפול בפניות היבואנים לאישורים, רישיונות ופטורים (2ג2) לצורך יבוא בהתאם לתפקידי משרד הכלכלה על פי צו יבוא חופשי וחוקים אחרים שבסמכות המשרד (מלבד אישורי פטורים בעילת יבוא לשם יצוא ואישורי תקינה). היחידה לניהול ופיקוח היבוא מעניקה כ- 30 אלף אישורי יבוא בשנה ומשפרת בעקביות את תהליך מתן אישורי היבוא עם דגש על זמן טיפול קצר, שירות נגיש וטיפול מקצועי כאמצעי להפחתת הנטל הרגולטורי והוזלת היבוא לארץ.
היטלי סחר
במסגרת החוק להיטלי סחר ואמצעי הגנה תשנ”א-1991 מופקד המינהל על הגנת המשק המקומי מפני פרקטיקות של סחר לא הוגן או לשם הגנה מפגיעה אפשרית של מלחמות סחר בינלאומיות, בהתאם להסכמים עליהם חתומה ישראל במסגרת ארגון הסחר העולמי.
בסמכות המינהל להפעיל ארבעה סוגי היטלים: היטל היצף, היטל משווה, היטל הגנה, והיטל ביטחה. מנהל מינהל היבוא הוא גם הממונה על היטלי סחר, לו מוקנות בחוק סמכויות לניהול חקירות וקבלת החלטות וכן הוועדה המייעצת לשר הכלכלה בעניין היטלים אלו, והשר עצמו.
היטל היצף מוטל על יבוא בהיצף, ככלל – יבוא שמחירי היצוא שלו נמוכים ממחירם בארץ המקור, הגורם נזק ממשי לענף היצרני בארץ; היטל משווה מוטל על יצוא לישראל המסובסד על-ידי הממשלה במדינת היצוא ואשר גורם נזק ממשי לענף היצרני בארץ; היטל בטחה מוטל במקרים שונים המתוארים בחוק; היטל הגנה (אמצעי הגנה) מוטל כאשר גידול ניכר של היבוא בענף מסוים גורם נזק חמור לענף היצרני בארץ, ובהתחשב בתועלת למשק הנובעת מהיבוא.
יצרנים מקומיים המייצגים ענף יצרני בארץ יכולים להגיש לממונה על היטלי סחר תלונה כנגד יבוא במחירי היצף, יבוא במחיר נתמך או גידול ביבוא הגורם נזק לתעשייה המקומית. על תלונה כאמור להיות מבוססת על ראיות לכאורה ולכלול מידע מתמשך ועכבי המבוסס על נתונים לגבי הנזק הנגרם לתעשייה המקומית.
הממונה, לאחר שחקר את התלונה, מעביר את ממצאי חקירתו בעניין היצף או יבוא במחיר נתמך, לוועדה המייעצת אשר שומעת את הצדדים ומעבירה לשר הכלכלה את מסקנותיה והמלצותיה. שר הכלכלה הוא אשר מחליט לבסוף אם להטיל היטל, באיזה שיעור ולאיזו תקופת זמן. את הממצאים בבדיקה בעניין אמצעי הגנה מעביר הממונה ישירות לשר הכלכלה. הממונה על היטלי סחר מושיט עזרה ליצרנים המקומיים בהגשת תלונה/ בקשה ומילוי הדרישות החלות עליהם לפי החוק.
החלטת שר הכלכלה להטיל היטל היצף, היטל משווה, היטל בטחה או נקיטה באמצעי הגנה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
ניהול היבוא
מתן אישורים לפטור מהצגת תקן בהתאם לסעיף (2) (ג) (2) לצו יבוא חופשי:
- יבוא לשם שימוש עצמי
- תרומות
- יבוא ציוד צבאי המיועד לגוף ממשלתי
- יבוא ציוד אודיו ווידאו מקצועי
- יבוא דוגמאות לתצוגה ובדיקת שוק
- יבוא לשם שימוש בתהליך היצור
- יבוא חלקי חילוף
- יבוא ציוד רפואי
- יבוא מחשבים, ציוד מחשבים, מדפסות, מכונות צילום וכלי נגינה חשמליים
- יבוא ספקי כח חיצוניים לציוד מחשב
