על המשלחים הבינלאומיים להימנע מטיפול ביבוא טובין על ידי אונר״א, משום שלא יתאפשר שחרורם של טובין אלו, על פי הוראות שני חוקים חדשים שהתקבלו בכנסת לאחרונה ואשר ייכנסו לתוקף בינואר 2025.
ביום 28.10.24 התקבלו בכנסת שני חוקים, המשלימים זה את זה, החוק להפסקת פעילות אונר״א בשטח מדינת ישראל, התשפ״ה-2024 והחוק להפסקת פעילות אונר״א, התשפ״ה-2024. תחילתם של חוקים אלו היא בתוך שלושה חודשים מיום פרסומם, קרי, החל מסוף חודש ינואר 2025.
שני החוקים נחקקו על רקע דיווחים בתקשורת שלפיהם פעילותה של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב אונר״א UNRWA – United Nations Relief and Works Agency)) (להלן: ״אונר״א״) משמשת לעיתים כיסוי לפעולות טרור. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, בחודשים שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל נחשפו תחקירים בעניין מעורבותם של עובדי אונר״א ברצועת עזה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ב- 7.10.23, כגון השתתפות במעשי טבח והעמדת כלי רכב ואמצעים לצורך ביצוע ההתקפה. עוד פורסמו דיווחים בעניין חברותם של עובדי אונר״א בארגוני חמאס והג׳יהאד האיסלמי.
על רקע זה קובעים שני החוקים הוראות שנועדו לאסור ולמנוע את פעילות אונר״א בישראל. שתי ההוראות העיקריות העשויות להיות רלבנטיות לסוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים בישראל, הן אלו:
״אונר״א לא תפעיל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל״, וכן, ״רשות מרשויות המדינה, לרבות גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לא תקיים כל מגע עם אונר״א או עם מי מטעמה״.
הוראות אלו אוסרות למעשה על ביצועה של כל פעילות של אונר״א בישראל, ובכלל זה, גם פעילות של יבוא ויצוא שמקיימת אונר”א, כולל יבוא של אמצעי סיוע לתושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה.
על רשויות המדינה, לרבות מנהל המכס וכל יתר משרדי הממשלה העוסקים ברגולציה על פעילות היבוא לישראל, נאסר לקיים מגע עם אונר״א או מי מטעמה. איסור זה כולל גם טיפול בהצהרות יבוא של אונר״א בהתייחס לטובין המיובאים על ידה.
| התעלמות מהוראות אלו עלולה לגרום נזקים והפסדים, כולל עלויות אחסנה והשהיית מכולות, והמשלחים הבינלאומיים/סוכני המכס אשר יתעלמו מהוראות אלו ויטפלו ביבוא הטובין לישראל, עלולים להיות חשופים הן לתביעות אזרחיות בגין נזקים והפסדים אלו והן להליכים פליליים |
המשלחים הבינלאומיים וסוכני המכס אמנם אינם רשויות מדינה, אך יתכן שגם לגביהם ניתן לומר כי הם ממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, בהיותם כפופים לחובות המוטלות עליהם על פי חוק סוכני המכס וחוקים נוספים המסדירים את פעילותם.
מכל מקום, גם אם המשלחים הבינלאומיים/סוכני המכס אינם ממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, עליהם להיות ערים לכך כי החל מתחילת חודש ינואר 2025, לא יטפלו רשויות המדינה בשחרור טובין המיובאים על ידי אונר״א.
כפועל יוצא, על המשלחים הבינלאומיים להימנע מטיפול ביבוא טובין על ידי אונר״א, משום שלא יתאפשר שחרורם של טובין אלו, על פי הוראות שני החוקים. האמור לעיל מתייחס גם לפעילות אונר״א כשהיא מוסווית באמצעות צד שלישי, ככל שיש למשלח הבינלאומי/סוכן המכס יסוד לחשוד כי מדובר בפעילות של אונר״א.
התעלמות מהוראות אלו עלולה לגרום נזקים והפסדים, כולל עלויות אחסנה והשהיית מכולות, והמשלחים הבינלאומיים/סוכני המכס אשר יתעלמו מהוראות אלו ויטפלו ביבוא הטובין לישראל, עלולים להיות חשופים הן לתביעות אזרחיות בגין נזקים והפסדים אלו והן להליכים פליליים.
לשון החוק
ביטול ההסכם בין מדינת ישראל לאונר״א
בהנחיית שר החוץ ישראל כ״ץ: משרד החוץ הודיע לאו״ם על ביטול ההסכם בין מדינת ישראל לאונר״א
בהתאם להוראות סעיף 1(ב) לחוק להפסקת פעילות אונר״א, התשפ״ה-2024, שר החוץ ישראל כ״ץ הורה למנכ״ל משרד החוץ יעקב בליטשטיין להודיע היום לאו״ם על ביטול ההסכם בין ישראל ואונר״א משנת 1967. הסכם זה היווה את הבסיס המשפטי ליחסים בין מדינת ישראל לאונר״א.
שר החוץ ישראל כ״ץ:
״אונר״א – הארגון שעובדיו השתתפו בטבח ה-7 באוקטובר ושרבים מעובדיו הם פעילי חמאס – הוא חלק מהבעיה ברצועת עזה ולא חלק מהפתרון. לאו״ם הוצגו אינספור ראיות אודות פעילי חמאס העובדים באונר״א ואודות שימוש במתקני אונר״א למטרות ודבר לא נעשה בעניין. יתרה מזאת, גם את ההמלצות של האו״ם עצמו, שנכתבו בדו״ח קולונה, אונר״א בחר לא ליישם.
אל תאמינו למי שאומר לכם שאין תחליף לאונר״א: כבר עכשיו הרוב המכריע של הסיוע ההומניטרי מועבר דרך ארגונים אחרים, ורק 13 אחוזים ממנו מועבר דרך אונר״א. מדינת ישראל מחויבת לדין הבינ״ל ותמשיך לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה באופן שלא יפגע בביטחון אזרחי ישראל״.
בהרחבה:
- ארגון אונר”א חדור באופן עמוק בידי ארגון הטרור חמאס. עובדי אונר״א היו מעורבים בטבח ה-7.10. רבים נוספים מקרב עובדי אונר״א הם פעילי טרור מארגוני חמאס וגא״פ. חדשות לבקרים מתגלים מקרים חדשים של מעורבות עובדי אונר”א בטרור.
- ישראל העבירה לידי האו”ם חומרים רבים בנושא, כגון רשימה של 100 פעילי חמאס מהזרוע הצבאית העובדים באונר”א כבר ביולי האחרון, אבל אונר”א לא נקט שום פעולה מולם. רק לפני עשרה ימים פורסם אודות עובד אונר״א שהופיע ברשימה זו אשר השתתף בטבח במיגונית בכפר רעים (מחמד אלעטיווי). אונר”א לא נקטה נגדו צעדים למרות שהועבר המידע לגביו. פעיל החמאס הנ״ל אלעטיווי נהרג בפעולת צה״ל אך למרבה הזעזוע מזכ״ל האו״ם גוטרש בחר להביע צער על מותו. בנוסף, פעולות טרור רבות במלחמה התבצעו מתוך מתקני אונר”א, אך אונר”א לא הודיע אפילו פעם אחת לישראל במהלך המלחמה על השימוש הפסול שנעשה במתקניה על ידי ארגון טרור, דבר שעומד בניגוד למחויבויותיה לשמור נייטרליות.
- אונר”א אף לא נקט בצעדים המינימליים שנדרשו ממנו בדו”ח של האו״ם עצמו – דו״ח קולונה: לא פוטרו עובדים שהם גורמי חמאס וגהאד אסלאמי, לא נעשה דבר בעניין הפרת הנייטרליות של המתקנים של אונר״א, והארגון לא שינה את ספרי הלימוד הנלמדים והתכנים המסיתים בבתי הספר של אונר״א. זאת למרות ההתחייבויות של אונר״א למדינות תורמות ולישראל להסיר חומרים אלה מיידית.
- לסיכום יובהר כי אונר״א הוא חלק מהבעיה ברצועת עזה ולא חלק מהפתרון.
- אין אמת בטענה שאין תחליף לאונר״א. כבר עכשיו הרוב המכריע של הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה מועבר דרך ארגונים אחרים, ורק 13 אחוזים ממנו מועבר דרך אונר״א. מדינת ישראל מחויבת לדין הבינ״ל ותמשיך לשתף פעולה עם ארגוני או״ם וארגונים בינ״ל שאינם נגועים בטרור לטובת הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, באופן שלא יפגע בבטחון אזרחי ישראל.
- בהתאם ללשון החוק, החקיקה בנושא אונר״א תיכנס לתוקפה בעוד כשלושה חודשים, שבמהלכם תורחב הפעילות העניפה ממילא מול ארגונים בינ״ל אחרים שאינם נגועים בטרור, ותתבצע היערכות להפסקת הקשר עם אונר״א ולביסוס האלטרנטיבות לאונר״א, והכל בהתאם לדין הבינ״ל.
