העסקה נחתמה: צים נמכרת להאפאג-לויד ב-4.2 מיליארד דולר

פירוט מלא ומשמעויות מיידיות

פברואר 2026

עסקת הענק בענף הספנות הושלמה: חברת הספנות הישראלית צים (ZIM Integrated Shipping Services) נמכרה לענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד (Hapag-Lloyd) בתמורה לכ-4.2 מיליארד דולר במזומן. מדובר במהלך קונסולידציה דרמטי בשוק ההובלה הימית, בעל השלכות מיידיות על מחירי ההובלה, זמינות הקווים, כוח המיקוח של יבואנים וחברות שילוח, וכן על מבנה שרשרת האספקה לישראל.

1. מבנה העסקה – הפרטים המלאים

ב-16 בפברואר 2026 הודיעה חברת צים על חתימת הסכם מיזוג עם האפאג-לויד. להלן הנתונים העיקריים:

1.1 חלוקת הנכסים והפעילות

העסקה כוללת מתווה ייחודי של פיצול פעילות צים לשני גופים נפרדים:

האפאג-לויד תרכוש: 99 אוניות חכורות, קווי ההובלה העיקריים (אסיה-ארה”ב, תוך-אסיה, אמריקה הלטינית), מערך השיווק והמכירות הבינלאומי, רשת הסוכנויות הגלובלית, הסכמי הלקוחות הבינלאומיים, המותג צים בחו”ל, ופעילות הטכנולוגיה של החברה.

קרן פימי (“צים החדשה”) תחזיק: 16 אוניות בבעלות מלאה, קווי ההובלה הלאומיים (ים תיכון-מזרח רחוק, ים תיכון-ארה”ב), מטה החברה בחיפה, מערכות המחשוב, ניהול משאבי אנוש ישראליים, קציני ים ישראלים, ומניית הזהב של המדינה.

1.2 מניית הזהב – הפתרון שאפשר את העסקה

מניית הזהב שמחזיקה מדינת ישראל בצים היוותה מכשול מרכזי בעסקה. מניה זו מעניקה למדינה זכויות מיוחדות, בראשן הדרישה להעמיד 11 אוניות לרשות המדינה במצבי חירום, שמירה על מטה בישראל, ודרישה שרוב הדירקטורים, היו”ר והמנכ”ל יהיו ישראלים.

הפתרון שנמצא: מניית הזהב תועבר לקרן פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל בניהול ישי דוידי (נכסים בהיקף של מעל 11 מיליארד דולר). פימי כבר מחזיקה בעשות אשקלון – חברה ביטחונית עם צו אינטרסים חיוניים – ולכן מוכרת לרגולטורים.

2. הרקע לעסקה – מדוע עכשיו?

2.1 המהפך של צים

צים עברה מהפך דרמטי בשנים האחרונות. כאשר אלי גליקמן הצטרף כמנכ”ל ב-2017, החברה הייתה בהון עצמי שלילי. מאז, צים הפכה למובילת תעשייה עם שולי EBIT מובילים בענף. מאז ההנפקה בינואר 2021, החברה חילקה 5.7 מיליארד דולר בדיבידנדים לבעלי המניות.

עם השלמת העסקה, סך ההון שיוחזר לבעלי המניות יגיע לכ-10 מיליארד דולר – פי 5 משווי השוק ההתחלתי ופי 45 מההון שגויס בהנפקה.

2.2 “פער הגודל” (Scale Gap)

לאחר שרווחי ה-“סופר מחזור” של 2024 התנרמלו באמצע 2025, צים מצאה עצמה ב-“פער גודל” מסוכן – גדולה מספיק להתחרות בנתיבים גלובליים, אך קטנה מכדי לעמוד באסטרטגיות התמחור האגרסיביות של הבריתות החדשות: “Gemini Cooperation” (האפאג-לויד ומארסק) ו-“Ocean Alliance”.

התהליך הואץ בסוף ינואר 2026 בפגישה סגורה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שם הדירקטוריון החליט לבחון “חלופות אסטרטגיות”.

2.3 הליך המכירה

על פי יו”ר צים יאיר סרוסי, היו שלוש הצעות: האפאג-לויד עם 32 דולר למניה, מארסק עם 29 דולר, והצעת ההנהלה (גליקמן ורמי אונגר) עם 20 דולר בלבד – שנדחתה מיד. מארסק העלתה ל-30 דולר, והאפאג-לויד סגרה ב-35 דולר.

דמות מפתח בעסקה היה סאמר חאג’ יחיא, יו”ר בנק לאומי לשעבר, שיצר את הקשר עם האפאג-לויד, חיבר בינה לפימי, וייעץ למתווה העסקה.

3. הצדדים לעסקה

3.1 האפאג-לויד – הרוכשת

האפאג-לויד (Hapag-Lloyd), שנוסדה בהמבורג ב-1847, היא חברת הספנות החמישית בגודלה בעולם. צי הספינות שלה כמעט נמחק לאחר שתי מלחמות העולם, אך היא שרדה וצמחה. כיום היא מפעילה 17,000 עובדים, כ-3 מיליון מכולות ו-300 ספינות משא המקשרות בין למעלה מ-600 נמלים בעולם.

מבנה הבעלות: 30% בידי קבוצה גרמנית-שווייצרית, 30% בידי חברת ספנות מצ’ילה, 12.3% בידי קטאר החזקות, 10.2% בידי קרן העושר הסעודית (PIF), ו-14% בידי העיר המבורג. שווי השוק: כ-20 מיליארד יורו.

הבעלות הקטארית-סעודית עוררה חששות ביטחוניים בישראל, במיוחד לנוכח האשמות ישראל כי קטאר תומכת בחמאס.

3.2 קרן פימי – השותפה הישראלית

קרן פימי בראשות ישי דוידי היא קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל, עם נכסים מנוהלים בהיקף של למעלה מ-11 מיליארד דולר. פימי היא המעסיק הפרטי והגוף התעשייתי הגדול ביותר במדינה. דוידי הצהיר: “פימי מכירה ומאמינה בחשיבותה האסטרטגית של חברת ספנות ישראלית עצמאית וחזקה עבור מדינת ישראל.”

4. השפעות מיידיות (קצרות טווח)

4.1 השפעה על שוק ההון

מניית צים זינקה מעל 33% לאחר ההודעה, והתקרבה ל-29 דולר. מנגד, מניית האפאג-לויד ירדה בכ-9% בפרנקפורט, על רקע ספקות לגבי הפרמיה הגבוהה וסיכוני האינטגרציה.

4.2 שביתת העובדים

עובדי צים יצאו לשביתה מיידית עם פרסום העסקה. ועד העובדים, בראשות אורן כספי, טען כי מתוך כאלף עובדים רק כ-120 צפויים להיקלט בחברה החדשה תחת פימי. “נשרוף את החברה”, הזהיר הוועד. ההסתדרות הגבתה את המאבק במלואו.

האפאג-לויד הביעה כוונה להקים בישראל מרכז מו”פ שיקלוט את עובדי הטכנולוגיה של צים.

4.3 חששות הרגולטורים הישראלים

רשות הספנות והנמלים: פרסמה חוות דעת מדאיגה: “קיימת הסתברות גבוהה לכך שבטווח הקרוב ישראל תמצא עצמה ללא צי – לא בשגרה ולא בחירום”. הרשות הזהירה כי צים החדשה (בבעלות פימי) עלולה להגיע לחדלות פירעון.

רשות החברות הממשלתיות: מנהל הרשות רועי כחלון שוקל לבקש צו מניעה נגד העסקה. לטענת הרשות, העסקה תיצור “חברה ישראלית נכה בשוק שנשלט על ידי ענקים”.

המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית: קרא למדינה להפעיל את מניית הזהב ולבלום את העסקה: “מכירת החברה לידיים זרות המושפעות מהון קטארי וסעודי היא סכנה ביטחונית.”

5. השפעות מבניות (ארוכות טווח)

5.1 שינוי במפת התחרות העולמית

הישות המשולבת תפעיל צי של למעלה מ-400 ספינות עם קיבולת העולה על 3 מיליון TEU (יחידות מכולה) ונפח מטען שנתי צפוי של יותר מ-18 מיליון TEU. נתח השוק של האפאג-לויד יעלה מ-7% ל-8.8%-9.2%.

המומחה לארס יאנסן מ-Vespucci Maritime מציין כי לפני העסקה 39% מצי האפאג-לויד היה בחכירה; לאחריה, שיעור זה יעלה ל-52%.

5.2 השפעה על מחירי ההובלה

מנתחי שוק מעריכים כי צים שימשה כ-“wildcard” – שחקן עצמאי שהפעיל לחץ תחרותי על התמחור. עם היעלמותה כגורם עצמאי, הלחץ כלפי מטה על מחירי ההובלה צפוי להיחלש, מה שעשוי להוביל לעליית עלויות חוזים ארוכי טווח עבור יבואנים גדולים כמו וולמארט ואמזון.

“עידן ה-wildcard בספנות נגמר; עידן הטיטאנים התעשייתיים באמת הגיע”, סיכמו אנליסטים.

5.3 השפעה על שרשרת האספקה לישראל

ישראל מתפקדת בפועל כמדינת אי – 99% מהסחורות מגיעות מהים. בעת משבר כמו מלחמת “חרבות ברזל”, חברות ספנות זרות נמנעו מלהגיע לנמלי ישראל. הדוגמה הבולטת: COSCO הסינית חדלה לפקוד את נמלי ישראל במהלך המלחמה.

התלות ב”צים החדשה” כחברה קטנה יותר מעוררת חשש לגבי היכולת להבטיח רציפות אספקה בעתות חירום.

5.4 השפעה על ברית Gemini

צים החדשה תקבל גישה לרשת Gemini – הברית האסטרטגית בין האפאג-לויד למארסק שהושקה בפברואר 2025, הכוללת 29 קווי שייט משותפים. מנגד, MSC (המתחרה הגדולה ביותר) תאבד את הסכמי שיתוף הספינות עם צים ב-6 קווים טרנס-פסיפיים.

5.5 יתרון טכנולוגי וסביבתי

צים הובילה בפיתוח פתרונות דיגיטליים לספנות, כולל מערכות הזמנה דיגיטליות ומערכות שטר מטען מבוססות בלוקצ’יין. כ-40% מצי צים מופעל על גז טבעי נוזלי (LNG) או מנועים דו-דלקיים – מה שמקנה להאפאג-לויד יתרון משמעותי בהתאמה לתקנות הירוקות המחמירות.

6. הסינרגיות הצפויות

ההנהלה מעריכה סינרגיות שנתיות של 300-500 מיליון דולר, בעיקר מ:

• אופטימיזציה של רשת הקווים
• יעילות ברכש
• קונסולידציה של ציוד
• אינטגרציית מערכות IT
• ביטול תשתיות כפולות

האפאג-לויד הצביעה על ניסיונה המוכח באינטגרציות קודמות: UASC, CSAV ו-NileDutch.

7. מימון העסקה

להאפאג-לויד יתרות מזומן של כ-7.5 מיליארד דולר. לצורך מימון העסקה, החברה מתכננת להשתמש בעתודות אלו בתוספת הלוואת גישור (Bridge Facility) בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר.

יועצי העסקה: Evercore ו-Barclays (ייעוץ פיננסי לצים), משרד עו”ד מיתר ו-Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom (ייעוץ משפטי לצים).

8. אישורים נדרשים והמשך הדרך

העסקה כפופה לאישורים הבאים:

• אישור בעלי המניות של צים
• אישור רגולטורי בארה”ב, אירופה ואסיה
• אישור מדינת ישראל (מניית הזהב)
• העברת מניית הזהב לפימי

עד להשלמת העסקה (צפוי: סוף 2026), שתי החברות ימשיכו לפעול באופן עצמאי תחת “עסקים כרגיל”.

9. סיכום

רכישת צים על ידי האפאג-לויד מסמלת פרק חדש בהיסטוריה של ענף הספנות העולמי ושל הספנות הישראלית. מצד אחד, בעלי המניות של צים נהנים מתשואה יוצאת דופן; מצד שני, עולים חששות כבדים לגבי עתיד הביטחון הימי של ישראל.

בטווח הקצר, יש לצפות להמשך מאבק העובדים, בדיקות רגולטוריות מאתגרות, ואולי אף ניסיון ממשלתי לבלום את העסקה. בטווח הארוך, השוק הימי יהיה מרוכז יותר, עם פחות שחקנים עצמאיים ויותר כוח תמחור בידי “חמשת הגדולים”.

כפי שסיכם מנתח אחד: “עידן ה-wildcard נגמר – עידן הטיטאנים התעשייתיים באמת הגיע.”

מקורות

1. הודעה רשמית של צים (ZIM Investors) – https://investors.zim.com/news/news-details/2026/ZIM-to-be-Acquired-by-Hapag-Lloyd-for-35-00-per-Share-in-Cash/
2. TheMarker – העסקה נחתמה – https://www.themarker.com/markets/2026-02-16/ty-article/.premium/
3. כלכליסט – מכירת צים אושרה – https://www.calcalist.co.il/market/article/29qg571ge
4. כלכליסט – יו”ר צים יאיר סרוסי – https://www.calcalist.co.il/market/article/wko2ko893
5. gCaptain – Hapag-Lloyd’s ZIM Acquisition Reshapes Global Container Shipping – https://gcaptain.com/hapag-lloyds-4-2-billion-zim-acquisition-reshapes-global-container-shipping-map/
6. Supply Chain Dive – Hapag-Lloyd to acquire Zim – https://www.supplychaindive.com/news/hapag-lloyd-buys-zim-in-4b-deal-acquisition/812377/
7. Times of Israel – Israel’s Zim shipping company inks takeover deal – https://www.timesofisrael.com/israels-zim-shipping-company-inks-4-2-billion-takeover-deal-by-german-giant/
8. N12 – למרות החששות נחתמה מכירת צים – https://www.mako.co.il/news-money/2026_q1/Article-a08415ae0176c91026.htm
9. N12 – חשש ממשבר לאומי: האזהרה מקריסת הצי – https://www.mako.co.il/news-money/2026_q1/Article-afa381f0ee16c91027.htm
10. Ynet – העסקה נחתמה – https://www.ynet.co.il/economy/article/rjznjjg0011l
11. Ynet – בבעלות קטארית-סעודית: על האפאג-לויד – https://www.ynet.co.il/economy/article/rkocntlubg
12. כלכליסט – שביתה בצים – https://www.calcalist.co.il/market/article/rkemv1k00zl
13. כלכליסט – רשות החברות בדרך לבלימת העסקה – https://www.calcalist.co.il/market/article/skpedu7d11g
14. Bizportal – המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית – https://www.bizportal.co.il/general/news/article/20027786
15. Freightos – Ocean rates update, February 2026 – https://www.freightos.com/freight-industry-updates/weekly-freight-updates/ocean-rates-ease-as-lny-begins-us-port-call-fees-again-february-17-2026-update/
16. JNS – Israel’s Zim approves sale – https://www.jns.org/israels-zim-approves-4-2-billion-sale-to-hapag-lloyd-fimi/