פרט מכס וסיווג פרט מכס - "יחדיו" שילוח בינלאומי
מה זה "פרט מכס"
פרט מכס מכיל מידע לגבי המוצר אותו אנחנו רוצים לייבא: האם הוא מותר לייבוא לארץ, האם הוא דורש תקן או אישורים מגורמים מיוחדים על מנת לשחררו מהמכס, וכן כמה מכס נשלם עליו,
פרט המכס הוא למעשה מספר, קוד בינלאומי, המכיל 6 ספרות ולפי זה ניתן לדעת מהם אחוןזי המכס אותם תצטרכו לשלם.
מס מכס על פריט - כיצד הוא נקבע?
מס מכס הינו מס המוטל על יבוא סחורות לישראל. מס המכס מהווה כלי לויסות מאזן התשלומים של המדינה וכן מגן על הייצור המקומי מפני תחרות, בכפיפות להסכמים בינלאומיים עליהם חתומה המדינה.
מס המכס משמש כבסיס להטלת מיסים נוספים כגון מע"מ ומס קנייה.
סעיף 1 לפקודת המכס: "מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו בחוק מס קניה טובין ושירותים (התשי"ב – 1952) מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין.
- שיעור המכס – בישראל מתוקף היותה חברה בארגון ה מכס הבינלאומי, נהוג תעריף אחיד המבוסס על השיטה ההרמונית )HS )על פיה נקבע שיעור המכס.
- גובה התשלום – ישראל חתומה על הסכם גאט"ט הקובע כי חשבונית העסקה היא הבסיס לחישוב תשלום המכס.
- חישוב תעריף המכס – תעריפי המכס בישראל שיעור המס על טובין מסווגים לפי אופי הטובין על פי השיטה ההרמונית System Harmonized בשמה המלא: השיטה ההרמונית לתיאור מצרכים וקידודם אשר פותחה על ידי ארגון המכס העולמי (Organization Customs World – WCO) ופורסמה במסגרת אמנת בריסל בשנת 1983.
סיווג פרט מכס - השיטה ההרמונית
על פי נתוני ארגון המכס העולמי, כ – 180 מדינות וכלכלות מיישמות את השיטה ההרמונית, ו – %98 מכלל הסחר הבינלאומי בטובין משתמש בקודי הסיווג של השיטה ההרמונית.
השיטה הינה מערכת קטלוג ענפה, הבנויה לפי פרקים, סעיפים וסעיפי משנה, המאפשרת להקצות לכל מוצר קוד סיווג על פי כללי הסיווג – קוד פרט מכס .
לצידו של כל קוד סיווג ("פרט מכס") מצויין שיעור המכס החל על טובין שמסווגים באותו פרט סיווג.
מידע על סיווג הטובין וקביעת פרט מכס קיים ב"צו תעריף המכס ומס קניה". צו זה מפורסם ע"י אגף המכס כספר בתחילת כל שנה ומעודכן במהלך כל השנה.
הספר מחולק ל- 21 חלקים לפי נושאים שונים, וכל חלק מחולק למספר פרקים, סה"כ 97 פרקים.
לדוגמא: חלק ראשון – עוסק בבעלי חיים ומוצרים מבעלי חיים וכולל פרקים 5-1.
חלק שבעה עשר – עוסק כלי רכב כלי טייס, כלי שייט, וציוד הקשור להובלה, כולל פרקים 89-86.
הפרקים מחולקים לפרטים ופרטי משנה. בנוסף ל- 97 הפרקים המשמשים את כל המדינות המשתמשות בשיטה, יש בחלק האחרון תוספות הרלוונטיות לישראל בלבד, כגון: כללי יבוא לעולים , לתושבים חוזרים, לדיפלומטים וכן נתונים הנוגעים להסכמי הסחר שיש לישראל עם מדינות שונות .
פרט המקוטלג על פי סעיפים אלה נקרא פרט מכס מותנה. לכל חלק ופרק יש מונחים וכללים החלים לגביו.
בסיווג גלום גם מידע לגבי הצורך באישורי רשויות מוסמכות אחרות כגון: מכון התקנים ומשרדי הממשלה השונים: בריאות, תקשורת, חקלאות, איכות הסביבה ועוד.
עוד מאמרים
שילוח בינלאומי – חיסכון בעלויות, קיצור זמני משלוחים
דווקא עכשיו, כשהקורונה מכה בנו, חייבים להמשיך את שגרת העבודה והחיים כרגיל, ופשוט לחשוב איך לצמצם עלויות, ולעשות הכל באופן יעיל יותר. שילוח בינלאומי באמצעות חברת יחדיו מתבצע באופן חסכוני (כל המטענים מגיעים תחת שטר מטען אחד, כלומר התשלום מתחלק בין כמה ספקים), ובזמני שליחה קצרים ויעילים, ללא סיבוכים של ביורוקרטיה או של בלת"מים. מחלקת שילוח בינלאומי של חברת יחדיו
עלות מול תועלת – מתי משתלם לפעול מול ספקים ממזרח אסיה ולא מאירופה?
מבוא החלטה אסטרטגית היכן למקם את שרשרת האספקה שלך, משפיעה על כל ההיבטים של היבוא: עלות, איכות, זמינות, סיכונים גיאופוליטיים, עמידה בתקינה ועוד.הבחירה בין ספקים ממזרח אסיה (סין, הודו, וייטנאם, אינדונזיה ועוד) לבין ספקים מאירופה (גרמניה, איטליה, צ'כיה, טורקיה ועוד) היא דילמה נפוצה בקרב יבואנים ויצרנים ישראלים. במאמר זה נבצע ניתוח עלות־תועלת לפי שיקולים שונים, נציג טבלה השוואתית, ונצביע על
שילוח ירוק – התקנים, השיטות וההזדמנות הלוגיסטית החדשה
מבוא בעולם שבו שיקולים סביבתיים הופכים לחלק בלתי נפרד ממדיניות ממשלות, התייעלות עסקית ומוניטין תאגידי – גם עולם השילוח משנה כיוון. שילוח ירוק, או ליתר דיוק שילוח בעל טביעת פחמן מופחתת, אינו עוד מושג תיאורטי אלא דרישה מעשית. חברות שילוח ויבואנים בישראל מתחילים להבין שלא מדובר רק באחריות אקלימית – אלא ביתרון תחרותי עסקי ממשי. התקנים הסביבתיים החדשים, ובראשם דירוג
שינוע מטענים ברכבת – האם ישראל מוכנה למהפכה לוגיסטית?
מבוא בעולם בו שרשראות אספקה משתנות במהירות ותעבורה כבישית סובלת מעומסים הולכים וגדלים, שינוע מטענים ברכבת מציע פתרון לוגיסטי מתקדם, סביבתי וזול לטווח הארוך. מדינות רבות בעולם, ובראשן גרמניה, סין, הולנד וארה"ב, השקיעו בעשור האחרון בתשתיות רכבת מטענים מתוך הבנה כי תובלה רכבתית יכולה לשפר משמעותית את יעילות שרשרת האספקה, להפחית פקקים בכבישים ולהוריד את עלות ההובלה ליחידת משקל. אך