להלן סקירה עדכנית של המגמות והחדשות המשפיעות על תחומי היבוא, היצוא, עמילות מכס, ושילוח בינלאומי, עם מבט לעבר 2025:

1. שילוח בינלאומי: טכנולוגיה ובריאות סביבה

• דיגיטליזציה מואצת:

  • שימוש גובר ב-בלוקצ’יין למעקב אחר משלוחים ולמניעת זיופים (לדוגמה, פלטפורמות כמו TradeLens).

  • IoT (Internet of Things) ו-חיישנים חכמים לניטור טמפרטורה, לחות ומיקום בזמן אמת, במיוחד עבור מטענים רגישים (כגון תרופות או מזון).

  • דוקומנטציה אוטומטית באמצעות בינה מלאכותית (AI) להפחתת טעויות בניירת.

• קיימות:

  • רגולציה מחמירה להורדת פליטות פחמן:

    • IMO 2023/2025: הגבלות על פליטות גופרית וחנקן מאוניות, ותוכניות להפחתת פליטות CO₂ ב-40% עד 2030.

    • מעבר ל-דלקים ירוקים (אמוניה, מימן, דלקים סינתטיים) וכלי שיט חשמליים.

  • חברות לוגיסטיקה משקיעות ב-אפס פליטות נטו (Net-Zero) דרך פיצוי פחמני ושרשראות אספקה מקומיות יותר.

• גמישות בשרשראות אספקה:

  • מגמת Nearshoring (העברת ייצור למדינות קרובות) ו-Friendshoring (התמקדות במדינות בעלות ברית) כתגובה למתיחויות גיאופוליטיות (כמו מתח בין ארה”ב לסין).

  • גידול במתקני אחסון ביניים (Hub-and-Spoke) כדי לצמצם תלות בנמלים מרכזיים.

2. עמילות מכס: אוטומציה ותאימות גלובלית

• מעבר למערכות דיגיטליות:

  • יישום מערכות AI לאימות נתונים אוטומטי (למשל, סיווג טובין, חישוב מכס).

  • פלטפורמות כמו Single Window המאפשרות הגשת מסמכים מרוכזת לרשויות (לדוגמה, האיחוד האירופי מפעיל את ICS2 להגברת הביטחון).

• תקנים בינלאומיים:

  • עדכונים ב-הַמְכָרָה העולמית (INCOTERMS 2025 הצפוי לכלול התאמות לסיכוני אקלים וסייבר).

  • דגש גובר על ESG (סביבה, חברה, ממשל) בתהליכי יבוא/יצוא, כולל דיווח על טביעת פחמן.

• סיכונים גיאופוליטיים:

  • סנקציות מורכבות (כמו אלו נגד רוסיה ואיראן) מחייבות עדכון שוטף של רשימות אסורות.

  • הגברת האכיפה נגד הלבנת הון בסחר בינלאומי (למשל, רגולציית ה-FATF).

3. יבוא ויצוא: מגמות סחר גלובליות

• הסכמי סחר חדשים:

  • הסכמים אזוריים כמו RCEP (אסיה-פסיפיק) ו-AfCFTA (אפריקה) צפויים להגביר סחר בתוך אזורים אלו ב-25% עד 2025.

  • הסכמי סחר ירוק (כגון EU-CBAM – מנגנון תיקון פחמן בגבול) שישפיעו על יבוא סחורות עתירות פחמן לאירופה.

• צמיחת הסחר האלקטרוני:

  • עלייה ב-דואר אוויר ו-B2C (Business-to-Consumer) עם פלטפורמות כמו Amazon Global ו-Shopify.

  • מדינות מרחיבות ספי פטור ממכס לחבילות קטנות (לדוגמה, ישראל העלתה את הסף ל-75 דולר ב-2023).

• אתגרי עלויות:

  • עליית מחירי הובלה אווירית וימית עקב משברי אנרגיה ומחסור בכוח אדם.

  • מכסים מגנים (Protectionist Tariffs) במדינות כמו הודו וארה”ב להגנה על תעשיות מקומיות.

4. מגמות צפויות עד 2025

• טכנולוגיה פורצת:

  • משלוחים אוטונומיים: ספינות ללא צוות (כגון אלו שפותחו על ידי Rolls-Royce) וכלי רכב אוטונומיים במתחמי נמל.

  • מכס וירטואלי: שימוש בביג דאטה לזיהוי סיכונים וסינון מטענים מבוסס AI.

• מעבר לכלכלה מעגלית:

  • דרישה גוברת ל-Reverse Logistics (מיחזור וניהול פסולת בינלאומי) כתנאי לכניסה לשווקים אירופיים.

  • הטמעת דרכי אריזה מתכלות כדי לעמוד בתקנות כמו EU Plastic Tax.

• התמודדות עם משברים:

  • השקעה ב-רזיליונסיות (Resilience) דרך מערכות ניהול סיכונים מבוססות בינה מלאכותית.

  • גיוון ספקים ושימוש ב-3D Printing לצמצום תלות בשרשראות אספקה ארוכות.

המלצות אסטרטגיות לעסקים עד 2025

1. אימוץ דיגיטלי: השקיעו בפלטפורמות ניהול סחר (TMS) ובאוטומציה של תהליכים.

2. קיימות: התאימו מוצרים ושיטות לוגיסטיות לתקני ESG כדי להימנע מסנקציות ואובדן שווקים.

3. גיוון גיאוגרפי: בחנו אפשרויות לייצור וסחר במדינות עם הסכמי סחר עדיפים (כמו וייטנאם או מרוקו).

4. הכשרת עובדים: צרו צוותים מיומנים בטכנולוגיות חדשות (כגון ניתוח נתונים ורגולציה בינלאומית).

לסיכום, התחום צפוי לעבור טרנספורמציה דרמטית עם דגש על מהירות, שקיפות וירוקות – חברות שישכילו להסתגל יובילו את השוק.