פגיעה ישירה בעסקים ובצרכנים

מלחמת הסחר לא פוגעת רק ביצואנים אלא גם ביבואנים ובצרכנים:

• יבואנים נדרשים לספוג עלויות גבוהות יותר

• מפיצים נדרשים לייקר מחירים כדי לשמור על רווחיות

• צרכנים משלמים יותר עבור אותם מוצרים – או מבצעים החלפה לספקים מקומיים באיכות נמוכה יותר

האסטרטגיה האמריקאית – הגנה או ענישה?

האם מטרת הממשל האמריקאי היא להגן על ייצור מקומי או להעניש את סין? המומחים חלוקים. מצד אחד, יש מגמה לעידוד ייצור מקומי באמצעות הגבלת יבוא. מצד שני, חברות אמריקאיות רבות תלויות בשרשראות אספקה גלובליות – וחוות פגיעה ישירה מהמדיניות.

תגובת סין – מלחמת נגד

בתגובה להחמרת המכסים מצד ארה”ב, סין הטילה מגבלות על יבוא של תוצרת חקלאית אמריקאית, רכיבים אלקטרוניים וטכנולוגיה צבאית. גם חברות רב־לאומיות מתחילות להפעיל לחץ על ממשלות לחדש הסכמי סחר או להקים מסלולים עוקפי-מכס.

האם זו מגמה עולמית?

בעקבות הסנקציות והעיצומים, יותר ויותר מדינות בוחרות לקדם תוצרת לאומית, לייקר יבוא, ולצמצם תלות בספקים זרים. אך בטווח הארוך – יוקר המחיה עולה, התחרות יורדת, והמשק נפגע.

מסר לישראל

הלקח עבור ישראל ברור:

• תכנון מסים מראש הוא חיוני ליבואנים

• שימוש בעמילי מכס מקצועיים עשוי לחסוך מאות אלפי שקלים

• גיוון מקורות יבוא יכול להקטין סיכון גיאו־פוליטי

• מעקב אחר רגולציה בינלאומית חיוני ליצואנים ולאנשי כספים

סיכום

הסיפור של האנייה OOCL Violet הוא לא סיפור מקומי – אלא תמרור אזהרה למנהלים, יבואנים וממשלות. כאשר אנייה אחת נושאת על גבה 417 מיליון דולר במכסים, ברור שמלחמת הסחר כבר איננה תאוריה כלכלית – אלא מציאות קשה שמכתיבה מחדש את כללי המשחק. הגלובליזציה משתנה, ומי שלא יתאים את עצמו – ישלם את המחיר, תרתי משמע.