ישראל וטורקיה חתמו על הסכם הסחר החופשי בשנת 1997, מה שהוביל לשיתוף פעולה כלכלי נרחב בין המדינות בתחומי התעשייה, החקלאות והטכנולוגיה. במשך השנים, טורקיה הפכה לאחד משותפי הסחר החשובים של ישראל, כאשר שתי המדינות נהנו מהפחתת מכסים והגברת הסחר הדו-צדדי.

עם זאת, בעקבות האירועים הפוליטיים בשנים האחרונות, במיוחד לאחר תקרית המרמרה בשנת 2010, והמתיחות הגוברת ביחסים בין המדינות, חלה ירידה משמעותית בשיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לטורקיה.

החרם והפסקת שיתוף הפעולה

• תקרית המרמרה: בשנת 2010, היחסים בין ישראל לטורקיה הידרדרו בצורה חדה בעקבות תקרית המרמרה, שבה השתלטו כוחות צה”ל על ספינה טורקית שניסתה לפרוץ את המצור הימי על רצועת עזה. האירוע הוביל למותם של תשעה אזרחים טורקים ולקרע דיפלומטי בין המדינות.
• הפסקת שיתוף הפעולה: לאחר תקרית המרמרה, טורקיה קיצצה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל לרמה מינימלית, והוכרז על שורה של צעדי חרם כלכלי, כולל הפסקת הסכמי סחר ושיתוף פעולה בתחומים שונים.
• ירידה בסחר: הירידה בשיתוף הפעולה הכלכלי הובילה לירידה משמעותית בהיקף הסחר בין המדינות, אם כי קשרי המסחר לא הופסקו לחלוטין. חברות ישראליות רבות הפסיקו להשקיע בטורקיה, בעוד שחברות טורקיות נאלצו לצמצם את פעילותן בישראל.

חידוש מסוים של שיתוף הפעולה

בעשור האחרון חלה עלייה מתונה בשיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לטורקיה, למרות המתיחות הפוליטית הנמשכת:

• המשך הסחר במוצרים מסוימים: הסחר בין המדינות התחדש בחלקו, במיוחד בתחומי האנרגיה, התשתיות והחקלאות. עם זאת, רמות הסחר נותרו נמוכות יחסית בהשוואה לתקופה שלפני המשבר.
• שיתוף פעולה בתחום האנרגיה: למרות המתיחות, טורקיה וישראל דנו בשנים האחרונות באפשרות לשתף פעולה בתחום האנרגיה, במיוחד בנוגע להובלת גז טבעי ממאגרי ישראל לשוק האירופי דרך טורקיה.

השפעות על הסכם הסחר

• הסכם הסחר החופשי נותר בתוקף: למרות המתיחות והחרם החלקי, הסכם הסחר החופשי משנת 1997 בין ישראל לטורקיה נותר בתוקף. המשמעות היא שחלק מהמכסים על מוצרים תעשייתיים וחקלאיים הוסרו, והסחר מתבצע במסגרת ההסכם, אם כי בהיקפים קטנים יותר.
• השפעות על חברות ישראליות: המתיחות עם טורקיה פגעה בעסקים ישראליים שפעלו בטורקיה או ייבאו ממנה מוצרים. חברות אלו נאלצו לחפש שווקים חלופיים או למצוא דרכים להתמודד עם המצב המורכב.
• הזדמנויות עתידיות: למרות המתיחות הפוליטית, אם היחסים בין המדינות ישתפרו בעתיד, ייתכן ששיתוף הפעולה הכלכלי יחזור להתרחב. תחום האנרגיה עשוי להיות המפתח לחידוש היחסים הכלכליים בין המדינות.

סיכום

הסכם הסחר החופשי בין ישראל לטורקיה משנת 1997 תרם לשיתוף פעולה כלכלי משמעותי בין המדינות, אך בעקבות האירועים הפוליטיים, כולל תקרית המרמרה, חלה ירידה חדה בסחר ובשיתוף הפעולה הכלכלי. למרות החרם והפסקת שיתוף הפעולה בתחומים רבים, הסכם הסחר נותר בתוקף, והקשרים הכלכליים בין המדינות לא הופסקו לחלוטין. עם זאת, על מנת לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשיתוף פעולה זה, יהיה צורך בשיפור היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה בעתיד.

החרם הטורקי בעקבות מלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל, המתרחשת בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, נרשמה מתיחות גוברת ביחסי ישראל-טורקיה. המתיחות הפוליטית בין המדינות הביאה להכרזות של חרם כלכלי טורקי על ישראל, כמו גם לקריאות להפסיק את שיתוף הפעולה הכלכלי והדיפלומטי.

1. רקע למתיחות

טורקיה, תחת הנהגתו של הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן, הביעה תמיכה עקבית בעניין הפלסטיני ובמיוחד בארגון חמאס, שמוגדר כארגון טרור על ידי ישראל ורבות מהמדינות המערביות. במהלך מלחמת חרבות ברזל, התגברה הביקורת הטורקית כלפי הפעולות הצבאיות של ישראל בעזה, מה שהוביל להחרפת המתח בין המדינות.

2. הכרזת החרם והשלכותיו

א. הכרזת חרם כלכלי

• הפסקת סחר עם ישראל: בעקבות המלחמה, ממשלת טורקיה הכריזה על חרם כלכלי כלפי ישראל. החרם כלל קריאות להפסקת סחר בין המדינות והגבלת ייבוא מוצרים ישראליים לטורקיה. זאת בנוסף לקריאות מצד גורמים טורקיים להחרים מוצרים ישראליים בשווקים המקומיים.
• ביטול הסכמים כלכליים: חלק מהחברות הטורקיות הודיעו על ביטול הסכמים מסחריים עם חברות ישראליות, מתוך תמיכה בקריאה לחרם. בנוסף, התעוררו קריאות בקרב המגזר העסקי והציבורי בטורקיה להפסיק כל שיתוף פעולה עם ישראל.

ב. השפעות על סחר החוץ

• ירידה בהיקפי הסחר: החרם הביא לירידה משמעותית בהיקפי הסחר בין המדינות, במיוחד בתחומי החקלאות, התעשייה והטכנולוגיה. חברות ישראליות רבות שמייצאות לטורקיה נפגעו מהמהלך ונאלצו לחפש שווקים חלופיים.
• הפסדים כלכליים: שני הצדדים עשויים לסבול מהפסדים כלכליים כתוצאה מהחרם. ישראל, שהייתה שותפת סחר משמעותית עבור טורקיה בתחומים שונים, עלולה לאבד גישה לשוק הטורקי, ואילו טורקיה עשויה לספוג הפסדים כתוצאה מהפסקת הייבוא של מוצרים חיוניים מישראל.

3. השלכות מדיניות ודיפלומטיות

א. העמקת הקרע הפוליטי

• מתיחות דיפלומטית מוגברת: החרם הכלכלי מהווה חלק ממתיחות פוליטית רחבה יותר בין המדינות. טורקיה ביטאה את התנגדותה לפעולות ישראל בעזה בקשת רחבה של הזדמנויות דיפלומטיות, כולל במוסדות בינלאומיים. הצעדים הללו רק מעמיקים את הקרע הפוליטי בין המדינות.
• אפשרות לניתוק יחסים דיפלומטיים: המתיחות הגוברת עלולה להוביל לצעדים נוספים מצד טורקיה, כולל אפשרות לניתוק יחסים דיפלומטיים מלאים, כפי שקרה בעבר בעקבות תקרית המרמרה.

ב. השפעות על היחסים האזוריים

• שיתוף פעולה עם מדינות ערביות: החרם הטורקי עשוי לעודד מדינות ערביות נוספות לנקוט צעדים דומים, במיוחד במדינות שבהן יש תמיכה ציבורית נרחבת בעניין הפלסטיני. זה עשוי להוביל להרחבת הבידוד של ישראל באזור.
• חיזוק הבריתות האזוריות של ישראל: בתגובה לחרם הטורקי, ישראל עשויה לחזק את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות באזור, כולל מדינות המפרץ שאיתן נחתמו הסכמי אברהם, וכן לחפש שותפים כלכליים חדשים באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית.

4. התגובות הציבוריות והכלכליות בטורקיה ובישראל

א. תגובות בטורקיה

• תמיכה ציבורית בחרם: בטורקיה, הציבור הרחב מגלה תמיכה רחבה בחרם על ישראל, והנשיא ארדואן מנצל זאת לצורך הגברת הפופולריות הפוליטית שלו. תמיכה זו משתקפת בהגברת הקריאות לחרם בכלי התקשורת ובמוסדות ציבוריים.
• השפעות על המשק הטורקי: למרות התמיכה הציבורית, חברות טורקיות עלולות לספוג הפסדים כלכליים בשל הפסקת הסחר עם ישראל, במיוחד בתחומים כמו תעשייה וטכנולוגיה שבהם היה שיתוף פעולה פורה בין המדינות.

ב. תגובות בישראל

• גינויים רשמיים: ממשלת ישראל גינתה את החרם הטורקי ואת התמיכה של טורקיה בחמאס, והביעה מחויבות להמשיך להגן על אזרחי ישראל ולפעול נגד ארגוני טרור.
• חיפוש שווקים חלופיים: החברות הישראליות המייצאות לטורקיה החלו לחפש שווקים חלופיים במדינות אחרות, כדי למזער את הפגיעה הכלכלית מהחרם. בנוסף, הממשלה עשויה לתמוך במאמצי החברות לגוון את היצוא ולהפחית את התלות בשוק הטורקי.

סיכום

החרם הטורקי בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוא תוצאה של מתיחות פוליטית ארוכת שנים בין ישראל לטורקיה, שהגיעה לשיא חדש בעקבות העימות האחרון בעזה. החרם והפסקת שיתוף הפעולה הכלכלי פוגעים בשתי המדינות מבחינה כלכלית ודיפלומטית, אך הם גם מדגישים את הצורך של ישראל להמשיך ולחפש שווקים חלופיים ולחזק את קשרי הסחר עם מדינות אחרות. במקביל, החרם עשוי להעמיק את הקרע הפוליטי בין ישראל לטורקיה, ולהשפיע על היחסים האזוריים במזרח התיכון כולו.