חקיקה Archives - יחדיו שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע"מ Sun, 23 Mar 2025 08:09:04 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9 https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2020/02/united-yachdav-logo-neg-120x120.png חקיקה Archives - יחדיו 32 32 יבוא ויצוא מאירופה – מדריך מקיף לשנת 2025 https://www.unitedxp.co.il/%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%90-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94/ Sun, 23 Mar 2025 07:21:15 +0000 https://webxl.agency/united/?p=2457 מבוא היבוא והיצוא מאירופה תופסים מקום מרכזי בסחר העולמי ומציעים מגוון הזדמנויות עסקיות לחברות ברחבי העולם. עבור מדינת ישראל, השוק האירופי הוא יעד מסחרי אסטרטגי רב-חשיבות בזכות הקרבה הגאוגרפית היחסית, ההסכמים הכלכליים המיוחדים ותחומי ההתמחויות הנרחבים של כלכלה אירופית מגוונת.מטרת מאמר זה היא להעניק תמונה מקיפה של תהליכי היבוא והיצוא מאירופה, לבחון יתרונות ואתגרים, להציג […]

The post יבוא ויצוא מאירופה – מדריך מקיף לשנת 2025 appeared first on יחדיו.

]]>

מבוא

היבוא והיצוא מאירופה תופסים מקום מרכזי בסחר העולמי ומציעים מגוון הזדמנויות עסקיות לחברות ברחבי העולם. עבור מדינת ישראל, השוק האירופי הוא יעד מסחרי אסטרטגי רב-חשיבות בזכות הקרבה הגאוגרפית היחסית, ההסכמים הכלכליים המיוחדים ותחומי ההתמחויות הנרחבים של כלכלה אירופית מגוונת.
מטרת מאמר זה היא להעניק תמונה מקיפה של תהליכי היבוא והיצוא מאירופה, לבחון יתרונות ואתגרים, להציג היבטי רגולציה וחקיקה, ולהסביר את התהליכים העומדים מאחורי העסקאות. נוסף לכך, נדון בהיקף הסחר האירופי עם ישראל, במוצרים העיקריים המגיעים אליה ויוצאים ממנה, ונספק תחזיות ועדכונים לשנת 2025.
המאמר מחולק לפרקים כדי להקל על הקריאה, וכולל מבוא כללי, התייחסות למגמות היסטוריות, ניתוח שוק מפורט, המלצות ליצואנים וליבואנים, סיכום וסקירה של מילות מפתח רלוונטיות. הוא מכיל לפחות 3000 מילים, הכוללות התייחסות לתקנות סחר, תהליכי עבודה, והדגשת הצדדים המעשיים של התקשרות מול הספקים והלקוחות בשווקים האירופיים.

רקע היסטורי ומגמות

אירופה משמשת מזה מאות שנים כמעצמה כלכלית ומסחרית, והיבשת ידועה כיצואנית ויבואנית של מגוון רחב של מוצרים. מאז עידן המהפכה התעשייתית במאה ה-18, אירופה ביססה את מעמדה כמרכז תעשייתי וטכנולוגי בעל השפעה עולמית. היקפי הסחר ההיסטוריים בין אירופה ליתר העולם הלכו ותפחו עם התקדמות התחבורה, פיתוח הנמלים והסכמים בינלאומיים שונים.
במהלך השנים חלו תמורות משמעותיות במבנה השווקים האירופיים – החל מהקמת האיחוד האירופי (EU), דרך הרחבותיו למדינות נוספות, ועד הסכמי סחר חופשי שנחתמו בינו לבין שותפות אסטרטגיות. ישראל, למשל, נהנית מהסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי שנחתם בשנות ה-90, ומאז היקף הסחורות והשירותים העוברים בין הצדדים גדל באופן עקבי.

מגמות עכשוויות כוללות מעבר לתעשייה מתקדמת יותר, השקעה בטכנולוגיות ירוקות ובאנרגיה מתחדשת, ופיתוח פתרונות דיגיטליים משולבי בינה מלאכותית. שינויים אלו משפיעים על אופי המוצרים והפיתוחים שנסחרים בין אירופה לישראל, כאשר ניתן לראות עלייה ביבוא מוצרים טכנולוגיים, חומרים גלם חכמים ופתרונות מתקדמים לתעשיות שונות.

ההשפעה של אירועי הכלכלה העולמית, דוגמת משברים פיננסיים, מגפות ופוליטיקה בין-לאומית, ניכרת גם בפעילות הסחר בין ישראל לאירופה. עם זאת, לאורך זמן, היחסים המסחריים נשארו איתנים ויציבים יחסית, בין היתר בזכות ההסכמים הגלובליים והשאיפה ההדדית ליציבות ושגשוג כלכלי.

יתרונות היבוא והיצוא מאירופה

יבוא ויצוא מאירופה טומנים בחובם שורה של יתרונות חשובים עבור העוסקים בסחר בין-לאומי, ובמיוחד עבור חברות ישראליות המבקשות להרחיב את פעילותן אל מעבר לים.

שוק מגוון:
אירופה היא יבשת מגוונת להפליא הן מבחינת תרבות והן מבחינת תחומי תעשייה. כאשר חברה ישראלית בוחרת לייבא מוצרים מאירופה, היא מקבלת גישה למגוון עצום של ספקים, מוצרים ושירותים. המשמעות היא שאפשר לייבא הכל – מטקסטיל, צעצועים וכלי בית, דרך מכונות וציוד תעשייתי מתקדם, ועד חומרים לתעשיות מתקדמות כגון ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה.

תקנים ואיכות:
אחד הסממנים הבולטים של התעשייה האירופית הוא الالتزام בתקני איכות קפדניים. מוצרים רבים באירופה עומדים בתקנים בינלאומיים מחמירים (כמו CE), לצד תקני איכות פנימיים שכל מדינה מחמירה באמצעותם את הפיקוח. עבור הלקוח הישראלי, רכישת מוצרים שעומדים בתקינה אירופית מקנה רמת ביטחון גבוהה יותר באיכות ובבטיחות המוצרים.

מוניטין ואמינות:
לשווקים האירופיים שם עולמי בזכות ההיסטוריה הטכנית וההנדסית ארוכת השנים שהובילה לפיתוחים חשובים בתחומי רכב, חלל, רפואה, אנרגיה ועוד. יבוא מוצרים מאירופה או ייצוא אליה נלווים לעיתים קרובות לתדמית חיובית של איכות ואמינות. עבור עסק ישראלי, שיתוף פעולה עם ספקים מהשורה הראשונה באירופה עשוי לחזק את המיצוב ולהרחיב את מעגל הלקוחות הפוטנציאליים גם מחוץ לגבולות אירופה.

גישה למספר רב של מדינות:
האיחוד האירופי, שמונה כיום 27 מדינות (לאחר פרישת בריטניה), פועל על בסיס שוק משותף ומדיניות מכסים אחידה בין המדינות החברות. משמעות הדבר היא שאם הצלחתם להיכנס לשוק של מדינה אחת באיחוד האירופי, דרככם לשווקים שכנים עשויה להתנהל באופן חלק יותר, ללא מכסים מיותרים או מגבלות כבדות. זו הזדמנות משמעותית עבור יצרנים או יצואנים ישראלים הרוצים להתפשט באירופה בהדרגה.

יתרונות לוגיסטיים:
קרבתה היחסית של אירופה לישראל מפחיתה משמעותית את עלויות ההובלה בהשוואה ליבוא או ייצוא לאמריקה או למזרח הרחוק. זמן השילוח הימי או האווירי קצר יחסית, והקשרים הקרובים בין חברות ספנות, חברות תעופה ומפעלים לוגיסטיים תורמים ליעילות השרשרת התפעולית. גם התדירות הגבוהה של טיסות ושירותי הובלה מסייעת להבטיח זמני אספקה מהירים יותר.

תקנות וחקיקה ביבוא ויצוא מאירופה

הבסיס המשפטי לסחר מול אירופה מורכב ממכלול של חקיקה ותקנות בינלאומיות, חוקי האיחוד האירופי, והסכמי סחר חופשי או דו-צדדי עם מדינות שונות. ישראל חתומה על הסכם אס”ח (FTA) עם האיחוד האירופי החל משנת 1995, המעניק הקלות מכס והעדפות בתחום היבוא והיצוא.

פסקה ראשונה – סימון CE:
סימון CE הוא תקן מחייב למגוון רחב של מוצרים המיוצרים או נמכרים בשטח האיחוד האירופי. סימון זה מעיד על כך שהמוצר עומד בדרישות הבטיחות, הבריאות וההגנה על הסביבה לפי התקנות האירופיות. כאשר מייבאים מוצרים מאירופה לישראל, סימון CE עשוי להעיד על איכות ובטיחות, אך עבור יבואנים מסוימים אין זו חובה חוקית בישראל. מצד שני, יצואנים ישראלים השואפים למכור באירופה, נדרשים לוודא שמוצריהם מתאימים לדרישות הסימון.

פסקה שנייה – מכס ורשיונות:
למרות שהסכם הסחר החופשי בין ישראל לאירופה מעניק הפחתות מכס משמעותיות, ישנם מוצרים שעליהם עדיין חלים מכסים או מכסות מיוחדות. חשוב לבדוק מראש את סעיפי המכס הרלוונטיים ואת הנהלים המשתנים מעת לעת. בנוסף, בתחומים כמו ציוד רפואי, כימיקלים, מוצרים חקלאיים או ביטחוניים, עלולים להידרש רשיונות יבוא מיוחדים או עמידה בהנחיות מחמירות.

פסקה שלישית – תקני איכות ורגולציה ענפית:
מעבר לסימון CE, קיימים באירופה תקנים ענפיים ייחודיים. כך למשל, בענף המזון יש תקנות מחמירות בנושא סימון אלרגנים והצהרות תזונתיות, בענף האלקטרוניקה ישנה דרישה לעמידה בתקנים להפחתת חומרים מזהמים (RoHS ו-WEEE) ועוד. ביצוא או יבוא, מומלץ לבדוק מול הגורמים האירופיים הרלוונטיים (או מול נציגויות מסחריות בישראל) אילו תקנים חלים על המוצר הספציפי.

פסקה רביעית – ניירת ומסמכים נדרשים:
התקשרות מסחרית עם שותפים באירופה דורשת הכנת מסמכי ייבוא או ייצוא מלאים ומדויקים. בין השאר נדרשים חשבוניות מס, תעודות מקור (Certificate of Origin), תעודות בדיקה (במידת הצורך), תעודות בריאות (למוצרים חקלאיים) ועוד. הכנה נכונה של המסמכים, לפי דרישות רשויות המכס באירופה או בישראל, יכולה לחסוך זמן ועלויות מיותרות.

תהליך היבוא מאירופה

תהליך היבוא מאירופה מורכב ממספר שלבים שיש לבצע בצורה מתוכננת ומסודרת.

פסקה ראשונה – איתור ספקים:
בשלב הראשוני, יש לחפש ספקים אמינים ובעלי מוניטין בשווקים האירופיים. ניתן להיעזר בפלטפורמות B2B, ירידים מקצועיים ותערוכות ענפיות, וגם בקשרים דיפלומטיים או מסחריים של ישראל באירופה. מומלץ לבדוק את ההיסטוריה העסקית של הספק ואת רמת האמינות שלו בתחום הייצור או השיווק.

פסקה שנייה – בדיקת עלויות ותנאי תשלום:
לאחר שמאתרים ספק פוטנציאלי, יש לערוך מו”מ על מחיר המוצרים, הגבלות מינימום להזמנה (MOQ), ותנאי תשלום. נהוג לשלב הסדרי תשלום כמו מכתב אשראי (Letter of Credit), תשלום מראש או חלוקה למספר תשלומים בנקודות ייצור ואספקה שונות.

פסקה שלישית – תיאום שילוח ולוגיסטיקה:
יש לבחור אם לייבא באמצעות הובלה אווירית (מהירה יותר אך יקרה יותר) או הובלה ימית (איטית יותר אך זולה יותר). בחלק מהמקרים ניתן גם לשלב הובלה יבשתית אם מדובר במדינה אירופית בעלת גישה נוחה. חשוב לתאם מול חברות השילוח (או סוכני המכס) את כל ההיבטים הלוגיסטיים – ביטוח מטען, אריזה נכונה, סימון המוצרים ועמידה בלוח הזמנים.

פסקה רביעית – מכס ועמילות:
לפני שהסחורה מגיעה לנמל בישראל, יש להסדיר את נושא המכס ועמילות המכס. לעיתים, המוצר פטור ממכס בשל ההסכם עם אירופה, אך עדיין יש להגיש מסמכים ולהצהיר על תכולה ועל שווי הסחורה. שיתוף פעולה הדוק עם סוכן מכס מנוסה יכול לחסוך עיכובים ובעיות בזמן השחרור.

פסקה חמישית – בדיקת איכות ושחרור הסחורה:
עם הגעת המשלוח לארץ, הרשויות עשויות לדרוש בדיקת איכות או בדיקת התאמה לתקנים ייעודיים (למשל במוצרים רפואיים או חקלאיים). לאחר שהמוצרים עוברים את כל הבדיקות הנדרשות ומשתחררים מהמכס, ניתן להתחיל בהפצתם לשוק המקומי או לשנע אותם למחסן החברה.

תהליך היצוא לאירופה

בזמן שתהליך היבוא נחשב למוכר מאוד לחברות ישראליות בתחומי הסחורות המקובלים, קיים גם פוטנציאל אדיר ליצוא טכנולוגיות, שירותים ומוצרים חדשניים מישראל לאירופה.

פסקה ראשונה – מחקר שוק והתאמת המוצר:
לפני שמתחילים לייצא, חשוב לבצע מחקר שוק מעמיק לגבי הביקוש למוצר הספציפי באירופה. המחקר כולל בדיקת תחרות בשווקים שונים, הרגלי צריכה של הלקוחות, תקני איכות המחייבים את התעשייה, וכן התאמות תרבותיות של המוצר (למשל תיוג בשפות מקומיות).

פסקה שנייה – רישום ובדיקת התאמה רגולטורית:
לעיתים קרובות יהיה צורך לבדוק אם המוצר או השירות מחייבים אישורים מיוחדים. כך למשל, מוצרים רפואיים מחויבים לתקן CE Medical Devices, מזון דורש אישורי בטיחות מתאימים ותוויות תזונתיות, ומוצרים אלקטרוניים צריכים לעמוד בתקני RoHS. ללא עמידה בדרישות, ייבוא המוצר לאיחוד האירופי עלול להיחסם בכניסה.

פסקה שלישית – בחירת ערוץ הפצה ושיתוף פעולה:
כדי להצליח בשוק האירופי המורכב, רבים מהיצואנים הישראלים מעדיפים לשתף פעולה עם מפיצים מקומיים או סוכני מכירות המתמחים באזורים ספציפיים או בענפים מסוימים. שת”פ זה מאפשר חדירה מהירה יותר לשוק, כיוון שהמפיץ האירופי מכיר היטב את ההעדפות המקומיות ואת אופן הפעולה מול הרשויות.

פסקה רביעית – תנאי משלוח ותמחור:
הגדרת תנאי משלוח (Incoterms) ותמחור נכונים הם אלמנטים חיוניים בכל עסקת יצוא. חשוב לסכם עם הלקוח האירופי מראש מי נושא בעלויות ההובלה, הביטוח ועמילות המכס. כמו כן, יש לקבוע האם המכירה תתבצע במטבע אירופי (אירו) או בשקל, ולבחור במנגנוני הגנה מהתנודות בשערי המטבע.

פסקה חמישית – בניית מותג ויחסי ציבור:
במדינות אירופאיות רבות, במיוחד באיחוד האירופי, צרכנים נוטים להעדיף מוצרים שהם מזהים כחלק מהתרבות האירופית או האזורית. חברה ישראלית יכולה למנף את המותג הישראלי – בין אם מדובר בחדשנות טכנולוגית, חקלאות מתקדמת או גסטרונומיה מזרח-תיכונית. יחד עם זאת, מומלץ להשקיע בקמפיינים שיווקיים מקומיים ובאמצעי פרסום רלוונטיים על מנת להסתגל להעדפות הצרכן בשוק היעד.

היקף הסחר בין ישראל לאירופה

הסחר בין ישראל לאירופה, במונחים של סחורות ושירותים, נמצא כבר שנים רבות במגמת עלייה. לפי נתונים רשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל (הלמ”ס) ומקביליה באיחוד האירופי, אירופה מהווה אחד משותפי הסחר הגדולים ביותר של ישראל.

פסקה ראשונה – ערך הסחר:
בשנים האחרונות, ערך היבוא והיצוא הכולל בין ישראל למדינות האיחוד האירופי נע סביב עשרות מיליארדי אירו בשנה. כ-30% ומעלה מסך היבוא הישראלי מגיע ממדינות אירופה, בעוד שהיצוא הישראלי לאירופה נאמד גם הוא בסכומים מהותיים. מגמה זו עשויה להתחזק ככל שחברות נוספות מרחיבות פעילותן בשווקים הבינלאומיים, וככל שמעגל ההסכמים וההקלות מרחיב את תנאי הסחר.

פסקה שנייה – יצוא שירותים וטכנולוגיה:
מלבד סחורות פיזיות, ישראל מייצאת לאירופה גם שירותים מגוונים: החל מפיתוח תוכנה והייטק, דרך ייעוץ טכנולוגי ורפואי, ועד פתרונות אבטחת סייבר ומערכות מתוחכמות לתעשייה הביטחונית. בשנים האחרונות, נתח השירותים גדל באופן משמעותי, בשל הביקוש הטכנולוגי שעולה באירופה לחידושים ולפיתוחים עתירי ידע.

פסקה שלישית – איחוד אירופי ומדינות חוץ:
מעבר למדינות האיחוד האירופי עצמו, סוחרות חברות ישראליות עם מדינות נוספות ביבשת, כגון שווייץ, נורווגיה ובריטניה (שפרשה מהאיחוד). בין כל אחת מהמדינות הללו לישראל עשויים לחול הסכמי סחר ייחודיים או מכסים שונים, לכן על היבואנים והיצואנים לוודא כי הם מודעים להתפתחויות הפוליטיות והכלכליות המשפיעות על שוקי יעד אלו.

מוצרים עיקריים ביבוא וביצוא

המוצרים העיקריים המוחלפים בין ישראל לאירופה משקפים את יתרונות הליבה של כל צד בסחר הבין-לאומי.

פסקה ראשונה – מוצרים עיקריים ביבוא:

  1. מוצרי מכונות וציוד תעשייתי: אירופה נחשבת לאחד המרכזים העולמיים בפיתוח מכונות לתעשייה כבדה, ציוד אוטומציה ומערכות טכנולוגיות מתקדמות.

  2. כלי רכב וחלפים: גרמניה, למשל, היא אחת מיצואניות הרכב הגדולות בעולם. גם חברות רכב אחרות באירופה משווקות לישראל מכוניות פרטיות, משאיות ואוטובוסים.

  3. מוצרי צריכה וכלי בית: כלל ענפי הטקסטיל, ההנעלה, כלי מטבח ועיצוב הפנים מקיפים יבוא משמעותי לישראל. כמו כן, מותגים אירופיים מובילים בתחומי האופנה וההנעלה פופולריים מאוד בשוק הישראלי.

  4. מוצרי פארמה וכימיקלים: תעשיית התרופות והכימיקלים באירופה מהמפותחות בעולם, ומוצרים אלו מיובאים לישראל בהיקף גדול, הן לצורך שימוש רפואי והן למפעלים מקומיים שמייצרים מוצרים מוגמרים.

  5. מזון ומשקאות: אלכוהול, גבינות, שוקולדים, מאפים ועוד מגוון של מאכלים אירופיים מייצגים תרבות קולינרית מפותחת. ישראל מייבאת חלק גדול מהמוצרים הללו כדי לספק את הביקוש המקומי והאהבה למזון בינלאומי.

פסקה שנייה – מוצרים עיקריים ביצוא:

  1. טכנולוגיה והייטק: ישראל נחשבת ל”אומת סטארטאפ”, ולכן לאירופה מיוצאת כמות נכבדה של תוכנות, פתרונות סייבר וציוד אלקטרוני חדשני.

  2. כימיקלים ומוצרים כימיים: תעשיית הכימיקלים הישראלית מתמקדת בייצור דשנים ומוצרים מתקדמים לחקלאות. כמו כן, חברות רבות עוסקות בייצור תרופות גנריות המתבססות על מו”פ ישראלי.

  3. מוצרים חקלאיים: פירות, ירקות ופרחים המגודלים בישראל זוכים להערכה בשווקים האירופיים בשל איכותם הגבוהה והסבב המהיר ממועד הקטיף ועד הגעתם למדפי החנויות באירופה.

  4. מוצרי ביטחון וטכנולוגיה צבאית: ישראל מייצאת מערכות מודיעין, ציוד אלקטרוני ושירותים הקשורים בתחומי ביטחון פנימי.

  5. תעשיות מסורתיות במודל חדשני: לצד ההייטק, ישנן חברות ישראליות המשווקות מוצרים מסורתיים יותר כמו טקסטיל, פלסטיק ומוצרי צריכה, אך עם תוספת חדשנות טכנולוגית או עיצובית המעניקה להם יתרון תחרותי בשוק האירופי.

המלצות ליצואנים וליבואנים

קיימות שיטות רבות לייעל את פעילות היבוא והיצוא, ולהימנע משגיאות יקרות או מעיכובים מיותרים.

פסקה ראשונה – הקפדה על בדיקת איכות:
בין אם מדובר ביבוא ובין אם ביצוא, חשוב להבטיח שהמוצרים עומדים בסטנדרטים הרלוונטיים. מומלץ להעסיק גורם מקצועי, או לבצע בדיקות מעבדה חיצוניות, כדי לוודא שהסחורה תקינה.

פסקה שנייה – חקר שווקים מתמשך:
השוק האירופי מתפתח ומשתנה ללא הרף, וכדאי לעקוב אחר מגמות וצורכי לקוח חדשים. הרצון הקולקטיבי במוצרים ירוקים, או בקיימות, עשוי לפתוח אפיקי הזדמנות חדשים. מוצר שמתאים לשוק מסוים בצפון אירופה לא בהכרח יתאים לשוק מדרום היבשת, ולהיפך.

פסקה שלישית – התקשרות חוזית מדויקת:
ההתקשרות החוזית עם הספק או הלקוח האירופי חייבת להיות מפורטת ובהירה. יש להגדיר תנאי תשלום, מועדי אספקה, תנאי ביטוח ונושאי אחריות. חוזה מפורט וברור מצמצם אי-הבנות ועשוי למנוע מחלוקות עתידיות בבתי משפט.

פסקה רביעית – הבנה של הבדלי תרבות ועסקים:
אירופה אינה ישות אחידה מבחינה תרבותית, ושיטות העבודה והתקשורת העסקיות עשויות להשתנות מאד מאזור לאזור. במדינות סקנדינביה, למשל, ניתנת חשיבות רבה לשילוב חברתי ולניהול פתוח, בעוד במדינות דרום אירופה מתנהל מו”מ לעיתים בקצב שונה. חשובה יכולת ההתאמה והרגישות להבדלי מנטליות וסגנון.

פסקה חמישית – השקעה בשירות לקוחות ושיווק:
מוצרים ושירותים איכותיים לא תמיד מספיקים בכדי להצליח בשוק תחרותי כמו אירופה. יש להשקיע בשירות לקוחות בשפות שונות, בערוצי מכירה מקוונים, ובנוכחות ברשתות חברתיות פופולריות. נראות חזקה ומענה מהיר יכולים לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

תחזית לשנת 2025

העולם משתנה בקצב הולך וגובר, והכלכלה האירופית אינה יוצאת דופן. הסתכלות קדימה לשנת 2025 צריכה להביא בחשבון כמה מגמות מאקרו שישפיעו על סחר החוץ של אירופה וישראל כאחד.

פסקה ראשונה – המשך המעבר לכלכלה ירוקה:
האיחוד האירופי התחייב להפחית פליטות פחמן וכבר מיישם חוקי רגולציה נוקשים יותר בנושאי איכות הסביבה והייצור. מוצרים בעלי “טביעת רגל פחמנית” נמוכה, פתרונות אנרגיה ירוקה וחדשנות אקולוגית צפויים לבלוט. חברות ישראליות המציעות טכנולוגיות נקיות או פתרונות בני-קיימא ימצאו עצמן בנתיב צמיחה מבוקש בשוק האירופי.

פסקה שנייה – דיגיטציה ובינה מלאכותית:
אירופה מעודדת חברות אימוץ טכנולוגיות דיגיטליות בתחום הייצור והתעשייה 4.0, אשר כוללות שימוש בבינה מלאכותית לייעול שרשראות אספקה וקבלת החלטות. ישראל יכולה למנף את היכולות ההייטקיות שלה בתחום הבינה המלאכותית (AI) והמידע הענן (Cloud) ולייצא פתרונות חדשניים שיעזרו לחברות אירופיות לשפר פרודוקטיביות.

פסקה שלישית – סחר אלקטרוני והפצה מקוונת:
הקניות המקוונות באירופה, שכבר גדלו מאוד במהלך מגפת הקורונה, צפויות להמשיך לעלות. ערוצי הפצה דיגיטליים יהיו מקום חשוב ליצואנים וליבואנים – בין אם מדובר בחנויות מקוונות, בפלטפורמות B2C עולמיות או במערכות B2B מתקדמות. חברות שיאמצו מסחר אלקטרוני מוקדם ויתאימו את מערכות הלוגיסטיקה והתשלום לזירה הדיגיטלית, צפויות להוביל בשוק.

פסקה רביעית – אתגרי שרשרת האספקה:
למרות ההתפתחות הטכנולוגית, שרשרת האספקה העולמית נותרה פגיעה לזעזועים. עיכובים בנמלים, עלייה במחירי ההובלה הימית ושינויים בנהלי המכס עלולים לגרום להפתעות לא נעימות. לצד זה, ממשלות אירופיות רבות מבקשות לחזק את “העצמאות האסטרטגית” שלהן ולגוון את מקורות היבוא. יצואנים ישראלים שיקימו שיתופי פעולה או אפילו מרכזים לוגיסטיים בתוך אירופה, עשויים ליהנות מחיסכון בעלויות ומהפחתת תלות בשרשרת אספקה בינלאומית ארוכה.

פסקה חמישית – אי-ודאות פוליטית:
הפוליטיקה העולמית צפויה להמשיך להשפיע על הסחר – בין אם בשל הסכמי סחר חדשים, שינויים במכס או חיכוכים גיאו-פוליטיים. אף שהאיחוד האירופי שואף להישאר גוף מאוחד, לחצים פנימיים בין מדינות החברות בו ושינויי שלטון במדינות שונות, עלולים להשפיע על תנאי הסחר ואפילו על המטבע (אירו). יצואנים ויבואנים צריכים לעקוב אחר עדכונים, להישאר גמישים ולהיות מוכנים לתרחישים משתנים.

פסקה שישית – סיכוי להתרחבות הסכם הסחר:
למרות האי-ודאות, קיימת אפשרות להעמקת קשרי הסחר בין ישראל לבין גוש האירו. בדומה להסכמי סחר חדשים שנחתמו בשנים האחרונות עם מדינות נוספות, ייתכן שבשנים הקרובות יתגבשו הסכמים מוגברים או עדכונים לאס”ח הקיים, שייטיבו עוד יותר עם סחר של מוצרים ושירותים. אפשרות זו מהווה פתח להגדלת היקף המסחר ולהנגשתם של תחומים נוספים.

פסקה שביעית – מיקוד בשיתוף פעולה אזורי:
העובדה שישראל ממוקמת בצומת גיאוגרפי שמקשר בין אסיה, אפריקה ואירופה עשויה להוות יתרון לוגיסטי נוסף. אם מדינות נוספות במזרח התיכון יתחברו להסכמי סחר חופשי עם אירופה, הדבר עשוי לפתוח אפיקי שיתוף פעולה אזוריים, כגון יצירת רשתות הפצה חכמות ושילוב של תשתיות אנרגיה ירוקה. מהלך כזה עשוי לחזק עוד יותר את מעמדה של ישראל כנקודת מעבר וסחר חשובה לאירופה.

פסקה שמינית – סיכויי צמיחה לסטארט-אפים:
ישראל ידועה בסצנת סטארט-אפ משגשגת, ובייחוד בפתרונות תוכנה, חקלאות מתקדמת (AgTech) ורפואה דיגיטלית (Digital Health). עם העלייה בביקוש האירופי לחדשנות בתחומים אלו, חברות סטארט-אפ ישראליות עשויות למצוא הזדמנויות יוצאות דופן לשיתופי פעולה, מחקר ופיילוטים בשוק האירופי. השוק האירופי מספק קרקע פוריה לניסויים בקנה מידה קטן, אך גם מאפשר גישה לאוכלוסייה גדולה ומשתנה תרבותית, מה שמסייע בבדיקת התאמת המוצר לפני פריסה עולמית רחבה.

סיכום

היבוא והיצוא מאירופה הם מנוע כלכלי מרכזי עבור ישראל, ובעלי פוטנציאל צמיחה מתמשך בשנים הקרובות. הקשרים ההדוקים בין שני הגורמים המסחריים נשענים על הסכמי סחר קיימים ועל תמריצים משותפים לפתח תעשייה מתקדמת, תחבורה ולוגיסטיקה, רפואה, טכנולוגיות ירוקות ועוד.
כדי להצליח בתחום זה, מומלץ לכל עוסק בסחר חוץ להכיר את החקיקה והרגולציה האירופית, להציב רף איכות גבוה המתאים לתקנים הנדרשים, ולהיערך בחוכמה לאתגרים לוגיסטיים ותרבותיים. התחרות באירופה אמנם מאתגרת, אך היא מעניקה פוטנציאל רווח משמעותי לחברות שמסוגלות להוכיח יתרון יחסי או טכנולוגי ולחבור לשותפים מקומיים.
בעתיד הנראה לעין, אירופה צפויה להמשיך להוות שחקן מרכזי בסחר העולמי, עם דגש הולך וגובר על קיימות, חדשנות ואיכות. חברות ישראליות, הידועות ברוח יזמות ויכולת פיתוח מהירה, יכולות לנצל מגמה זו ולבנות מערכות יחסים עסקיות מוצלחות עם לקוחות וספקים באירופה. לשם כך, הן צריכות לפעול בחתירה מתמדת לאיכות, אמינות ושיווק המתאים למגוון התרבויות שביבשת.
המסע אל השוק האירופי דומה לסיור קולינרי: עשיר בטעמים, מגוון, ומלא הזדמנויות לגלות מרכיבים חדשים. חשוב רק להצטייד בתאבון מתאים, להבין את ההבדלים הקטנים בין המטבחים השונים, ולהתעקש על שימוש בחומרי גלם איכותיים. כך תוכלו לנווט בשוק האירופי רחב ההיקף ולהשיג את הפוטנציאל הגלום בו.

בסופו של יום, הפוטנציאל העומד בפני מי שמייבא או מייצא מאירופה הוא עצום, אך דורש ניהול נכון, מחקר מדוקדק, ובניית רשת קשרים מסחרית יציבה. יש להתעדכן בשינויים הרגולטוריים, להתאים את עצמנו לטכנולוגיות החדשות, ולהציע ללקוחות האירופים הצעה ייחודית שתבליט אותנו מעל המתחרים. כל אלו יחדיו הם המפתח ליצירת שיתוף פעולה פורה וארוך טווח עם אירופה, ההולך וצובר תאוצה בשנת 2025 ומעבר לה.

The post יבוא ויצוא מאירופה – מדריך מקיף לשנת 2025 appeared first on יחדיו.

]]>
משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318 https://www.unitedxp.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%97%d7%93/ Sun, 16 Feb 2025 06:50:24 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16264 משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318,  באמצעות הממונה על חוקיות היבוא במשרד. מנתוני הכלכלן הראשי, דצמבר 2016, עולה כי בהשוואה למדיניות ה- OECD, המשק הישראלי חשוף ברמה נמוכה ליבוא. ונכון לשנת 2014, ישראל נמצאת במקום ה-106 מתוך 140 כלכלות במדד החשיפה ליבוא (מתוך הפורום הכלכלי העולמי). בהשוואה של היקף היבוא […]

The post משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318 appeared first on יחדיו.

]]>
משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318,  באמצעות הממונה על חוקיות היבוא במשרד. מנתוני הכלכלן הראשי, דצמבר 2016, עולה כי בהשוואה למדיניות ה- OECD, המשק הישראלי חשוף ברמה נמוכה ליבוא. ונכון לשנת 2014, ישראל נמצאת במקום ה-106 מתוך 140 כלכלות במדד החשיפה ליבוא (מתוך הפורום הכלכלי העולמי). בהשוואה של היקף היבוא ביחס לכלכלה, עומד היבוא בישראל על 20%, לעומת 27% בממוצע ה- OECD. כמו כן, בהשוואת היקף היבוא מתוך סל הצריכה, מהווה היבוא כ-10% בסל הצריכה של משקי הבית בישראל, וזאת בהשוואה ל-19%. מדיניות זו מונחת ברוח התפיסה כי סחר חופשי מגביר תחרות ומייעל את הקצאת המקורות במשק. מכאן, מטרת המדיניות היא הקלה משמעותית בתהליכי היבוא והפחתת עלויות היבוא בפרט, ויוקר המחייה ככלל.

פנייה לממונה על חוקיות היבוא

הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה – מר אנואר חילף. הממונה פועל מול כלל משרדי הממשלה האחראים על הרשויות המוסמכות ביבוא. ניתן לפנות לממונה בשאלות בנוגע לחוקיות היבוא, בכתובת דואר אלקטרוני: import-regulation@economy.gov.il

החלטת ממשלה 2318 – הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא

החלטה מספר  יקר/14 של ועדת שרים לענייני יוקר המחייה, הריכוזיות ועידוד התחרותיות במשק מיום 01.12.2014 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה  תוקף  של החלטת ממשלה ביום 11.12.2014 ומספרה הוא 2318(יקר/14).

נושא ההחלטה:

הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא

מחליטים:

  1. לאמץ את המלצות דו”ח הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים ביבוא בראשות מנכ”ל משרד הכלכלה מיום 11.11.2014.
    (דו”ח הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים ביבוא נמצא בתיקי מזכירות הממשלה)
  2. כחלק מיישום המלצות הוועדה ובהתאם להחלטת הממשלה מס’ 2118(חכ/39) מיום 22.10.2014) (להלן: “החלטה 2118”), להטיל על שר האוצר ועל שר הכלכלה, ביחד עם שרי הממשלה הממונים על הרשויות המוסמכות, כהגדרתן בצו יבוא חופשי התשע”ד-2014 (המופיעות בספר הרגולטורים לפי החלטה 2118), כל שר בתחומו, להביא לאישור הממשלה, בתוך 180 יום, תכנית עבודה, אשר תכלול, בין השאר, לוחות זמנים לתיקוני החקיקה הנדרשים ועיקריהם אשר יופצו כתזכירי חוק בהליכי החקיקה המקובלים. תכנית העבודה תוכן לצורך התאמת מדיניות יבוא טובין לישראל כמקובל במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים, ותוך התאמה לאמור בהחלטה 2118.
  3. תכנית העבודה תתבסס על העקרונות הבאים:
    1. ככלל, התאמה מלאה של דרישות חוקיות היבוא שחלות על מוצרים המיובאים לישראל לדרישות בינלאומיות הנהוגות במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים, למעט חריגים, ככל שיוצדקו בהתאם להוראות סעיף 4(ב) ו – (ג) להחלטה.
    2. ככלל, לעניין טובין אשר יבואם למדינות מפותחות טעון באותן מדינות, באותו הקשר, הצהרת יבואן, תנאי ליבוא טובין אלה לישראל (ושחרורם מהמכס) יהיה הגשת הצהרה מהיבואן לרשות המוסמכת על עמידה בהוראות הדינים הרלוונטיים ובדרישות חוקיות היבוא החלות על הטובין. הצהרה כאמור תכלול את פירוט המסמכים הנמצאים ברשות היבואן והמאמתים את הצהרתו. במקרים בהם סברה הרשות המוסמכת כי קיים חשש ממשי לפגיעה בביטחון, בבטיחות או בבריאות האדם, החי או הצומח או באיכות הסביבה, תוכל לדרוש דרישות אחרות כתנאי ליבוא הטובין לישראל וזאת בשים לב לנהוג במדינות המפותחות. הרשות המוסמכת תשדר במערכת מסלול רישיון או אישור לשחרור בהתאם לדרישות האמורות. לעניין סעיף זה, הצהרה לרבות תצהיר כאשר אין די בהצהרה להשגת מימד הרתעתי.
    3. ככלל, יחויבו הן היבואן והן המשווק וחוליות נוספות בשרשרת השיווק לפי הצורך ובשים לב למקובל במדינות המפותחות, להחזיק מסמכים המעידים על עמידה בדרישות חוקיות היבוא וככל הניתן שדרישה זו לא תמנע “יבוא מקביל” (היינו יבוא שלא במסגרת קשר ישיר בין היבואן ליצרן).
    4. הקמה, חיזוק והרחבה של סמכויות פיקוח ואכיפה הנתונות על פי דין למאסדרים, לרבות אלה הנתונות לרשויות המוסמכות, על מנת לאכוף את דרישות הדינים החלים על הטובין עוד בשלב שהיית הטובין ברשות המכס והן בשלב הפיקוח בשווקים וכן הקמת מערכי פיקוח ואכיפה חדשים לפי הצורך לשם יצירת פיקוח והרתעה אפקטיביים ומבלי לגרוע מהסמכויות הקיימות.
    5. פיקוח בשווקים – האכיפה והפיקוח יתבססו, בין היתר, על מודל ניהול סיכונים.
    6. קביעת חובותיו של יבואן ומשווק וחוליות נוספות בשרשרת השיווק לפי הצורך ובשים לב למקובל במדינות המפותחות, כך שתורחב האחריות המשפטית המוטלת על אלו, באמצעות הגדרת חובות עמידה של הטובין המיובאים והמשווקים בדרישות לפי דין לעניין חוקיות היבוא.
    7. למען הסר ספק, מטרת הוראות סעיף זה לאפשר יבוא מקביל מקום שהעקרונות המנויים בסעיף זה והוראות כל דין מתקיימים.
  4. תכנית העבודה תוגש על ידי הרשויות המוסמכות הכלולות בנספח להחלטה 2118 בתוך 180 יום, והיא תהיה כלולה במסגרת התכנית השנתית לשנת 2015 שהם נדרשים לה לפי החלטה 2118. על אף לוחות הזמנים האמורים בסעיף 2, יתר הרשויות המוסמכות אשר אינן כלולות בנספח להחלטה 2118 יגישו את התכנית במסגרת התכנית השנתית, לפי החלטה 2118, לשנת 2016. כמו כן, לתקן את הנספח בהחלטה 2118 כפי שמפורט בנספח המצורף להחלטה זו.
  5. במסגרת תכנית העבודה, להטיל על שר האוצר ועל שר הכלכלה, ביחד עם כל אחד משרי הממשלה הממונים על רשות מוסמכת, להעביר בתוך 90 יום הצעה מפורטת שתכלול את הפרטים הבאים בהתאם לעקרון ההתאמה המלאה בסעיף 2(א):
    1. פירוט הטובין עליהם אמון כל שר תוך ציון פרט המכס, הדרישות החלות על הטובין בעת יבואם לארץ ובציון הוראת הדין עליה נשענות הדרישות כאמור.
    2. לצד כל דרישה יצוין האם מקורה בהוראת הדין הישראלי או שמקורה ברגולציה בינלאומית וכן תצוין הייחודיות של ישראל ביחס לדרישות שלגביהן אין התאמה מלאה.
    3. הרשות המוסמכת תנמק כל מקרה שלגביו מתקיימות נסיבות מיוחדות בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, המחייבות לקבוע דרישות מיוחדות ללא התאמה מלאה לנהוג במדינות המפותחות.
  6. להטיל על שר האוצר ועל שר הכלכלה בתוך 180 יום:
    1. לגבש מתודולוגיה ממשלתית מנחה לפיקוח בשווקים וניהול סיכונים בתיאום עם הרשויות המוסמכות.
    2. להסדיר העברת תוצאות ניהול הסיכונים הרלוונטי מרשות המסים לידי כל רשות מוסמכת, בהתאם למידע שהעבירה הרשות המוסמכת ולקריטריונים לניהול סיכונים שקבעה הרשות המוסמכת וזאת לצורך סיוע בביצוע בדיקות מתאימות על ידי הרשות המוסמכת בשווקים. לצורך כך שר האוצר יבצע, במידת הצורך, את שינויי החקיקה הנדרשים. הכל בהתאם להעברת המידע מהרשויות המוסמכות כפי שיוסדר בסעיף ג’ להלן.
    3. להקים צוות לתיאום והגברת שיתוף פעולה בתחום של ניהול סיכונים, פיקוח בשווקים וחוקיות יבוא בראשות המנהל הכללי של משרד הכלכלה ומנהל מינהל המכס ובהשתתפות נציגי אגף תקציבים באוצר וכל הרשויות המוסמכות. מטרות הצוות הינן הסדרת העברת מידע רלוונטי בין הרשויות המוסמכות למנהל המכס לצורך ניהול סיכונים כאמור בסעיף 4(ב), שיתוף ידע, תיאום דרכי פעולה, הגברת היכולות המקצועיות והצעת פתרונות לסוגיות בחוקיות יבוא. הצוות יתכנס לפחות פעם בחודש.
  7. להטיל על שר הכלכלה לקדם הליכים לכריתת הסכמי הכרה בינלאומיים עם מדינות אחרות בדבר הכרה בתעודות התאמת טובין לתקנים מחייבים או לדרישות טכניות אחרות.
  8. לצורך ביצוע המדיניות בהחלטה זו, יפעל משרד הכלכלה, בין היתר, להסברה, הכרה והטמעה של מדיניות היבוא החדשה מול הגורמים העסקיים במשק.
  9. להטיל על שר הכלכלה להסיר רשמיות מהוראות בתקנים רשמיים שקובעות National Deviations (דרישות לאומיות), שלא ניתן להצדיקן על פי העילות להכרזה על רשמיות לפי סעיף 8 לחוק התקנים, התשי”ג – 1953 (להלן: “חוק התקנים”). הסרת הרשמיות מהוראות אלה או העברתם למסלול הגשת תצהיר יבואן תיעשה עד לסוף שנת 2015.
  10. להטיל על שר הכלכלה לתקן את סעיפים 2א ו-2ב לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל”ט-1979 (להלן: “הפקודה”) כך שבמקום החובה להגשת תצהיר בדבר התאמה של טובין לתקן רשמי, תתאפשר גם הגשת הצהרה בדבר התאמה כאמור, וזאת ללא שינוי ההסדרים הנוספים שנקבעו בסעיפים אלו, ככל שאין בהצהרה גריעה משמעותית בהרתעה. בנוסף להטיל על שר הכלכלה לקבוע בפקודה או בחוק התקנים כלי מינהלי או פלילי להרתעה בדבר מתן הצהרה כוזבת שניתנה כאמור.
  11. להטיל על שר הכלכלה להגדיל את מספר נציגי הממונה על התקינה או מי מטעמו, המשתתפים בוועדות התקינה הציבוריות המתכנסות במכון התקנים הישראלי לשם קביעת תקנים רשמיים וכן לקבוע בדין את השתתפותם כחברים קבועים בוועדות.
  12. להטיל על שר הכלכלה לאפשר נגישות לפי דין לפרוטוקולים של ועדות התקינה במכון התקנים הדנות בתקנים רשמיים לכל דורש.
  13. להטיל על הממונה על ההגבלים העסקיים לגבש תזכיר חוק עם תיקוני חקיקה נדרשים, מבלי לגרוע מהוראות חוק ההגבלים העסקיים, התשמ”ח-1988, לצורך איסור על פעולות אנטי-תחרותיות של יבואנים רשמיים אשר עניינן או תכליתן בפגיעה ביבוא מקביל למדינת ישראל ובתחרות בשוק מיבוא מקביל.
  14. לקבוע כי בדומה להחלטת הממשלה מספר 1564 מיום 24 באפריל 2014 שעניינה הסרת חסמים ליבוא אישי, יאומצו המלצות הוועדה לבחינת הסרת חסמי יבוא סחורות לישראל בראשותו של המנהל הכללי של משרד הכלכלה ביחס ליבוא אישי גם ביחס ליבוא מסחרי, כמפורט:
    1. משרדי הממשלה האחראים על רשויות המוסמכות יקיימו היוועצות עם הממונה על חוקיות היבוא בכל קביעה הנוגעת לדרישות ולתנאים בנושא חוקיות היבוא, לרבות קביעה שבדין, בנוהל, בהנחיה או בכל הוראה כללית אחרת, בטרם הקביעה. זאת בין היתר, במטרה למלא את מחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל במסגרת הסכמי סחר. לשם כך יגובש נוהל בהיוועצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובו יפורטו מועדים להיוועצות, לרבות אפשרות קיום היוועצות בדיעבד במקרים דחופים שאינם סובלים דיחוי.
    2. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן א’, משרדי הממשלה האחראים על הרשויות המוסמכות יעבירו את הנוסח המחייב של כל קביעה בנושא חוקיות יבוא, כמשמעותה בסעיף א’ לעיל, לממונה על חוקיות היבוא במקביל להעברתה למנהל המכס.
    3. הממונה על חוקיות היבוא רשאי לדרוש מהרשויות המוסמכות מידע בנושאי יבוא, בכפוף לכל דין. מידע כאמור שביקש הממונה יועבר אליו לכל המאוחר בתוך 30 יום קלנדריים.
  15. להטיל על משרד הכלכלה ועל משרד האוצר לרכז באתר אינטרנט אחד את כל המידע על יבוא (מסחרי ואישי) לרבות דרישות חוקיות היבוא, נהלים והנחיות, הפניה לטפסים מקוונים הנדרשים לצורך הפניה לרשות המוסמכת לשם הגשת בקשה לאישור או רישיון, חברות השילוח ואמצעים אפשריים ליבוא לישראל. למען הסר ספק יבהיר הממונה כי הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי שנקבע על ידי בעל הסמכות.
  16. אחת לשנה יפרסם הממונה על חוקיות היבוא קובץ הנחיות ונהלים עדכני, שבו יאגד את כל הקביעות שהעביר למכס בנושא חוקיות היבוא, לרבות קביעה שבדין, בנוהל, בהנחיה או בכל הוראה כללית אחרת, לרבות איסורים על יבוא עד למועד פרסום הקובץ. כמו כן, רשאי הממונה לכלול בקובץ זה גם מידע נוסף הנוגע ליבוא. קובץ ההנחיות והנהלים יפורסם באתר האינטרנט האמור בסעיף 14. למען הסר ספק יבהיר הממונה כי הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי שנקבע על ידי בעל הסמכות.
  17. להורות למשרדי הממשלה לבצע את החלטת ממשלה מס’ 177 מיום 13.05.2013 בנושא שיפור וייעול תהליך הנפקת אישורים ורישיונות כאמור באמצעות הטמעתם במערכת מסלול.
  18. להטיל על שר הכלכלה לתקן את הסמכות שניתנה לרשויות המוסמכת מכוח צו יבוא חופשי, התשל”ח-1978 ולקבוע כי לכל רשות מוסמכת כהגדרתה בצו יבוא חופשי, התשע”ד-2014 תהא גם סמכות ליתן פטור. בהתאם, להטיל על כל הרשויות המוסמכות כהגדרתן בהחלטה זו להסדיר נוהל מתן פטורים.
  19. להטיל על שר האוצר ועל שר הכלכלה לדווח כל חצי שנה לממשלה על יישום החלטה זו או על החלטות הנגזרות ממנה ממועד אישורה.
  20. יישום החלטה זו יכלול, בין היתר, את ההיבטים התפעוליים, הארגוניים והמשאבים התקציביים הנדרשים.

נספח – תיקון נספח להחלטה 2118

רשויות מוסמכות ליישום תכנית שנתית לשנת 2015 בתחום היבוא

  1. במקום הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן שתחת שר הכלכלה, ייכנסו הרשויות המוסמכות הבאות:
    מינהל תעשיות, סביבה ופיתוח בר קיימא, מינהל יהלומים, מחוז המרכז, משקולות ומידות, מינהל תקינה, מכון התקנים.
  2. במקום תחום טלקום במשרד התקשורת ייכנסו הרשויות המוסמכות הבאות: הנדסה ורישוי, ספקטרום אלקטרו מגנטי.

הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה.
הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות.
החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.

The post משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318 appeared first on יחדיו.

]]>
נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס – המדריך המלא https://www.unitedxp.co.il/customs/ Mon, 03 Feb 2025 07:52:42 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16183 נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: כלים, תקנות ואפשרויות שכל יבואן צריך להכיר פעילות היבוא והיצוא מהווה חלק מרכזי בתפקודה של כלכלה גלובלית ומחייבת הכרה מעמיקה של החוקים, התקנות והאפשרויות שמעניקה פקודת המכס. פקודה זו מהווה את הבסיס לניהול סחר בינלאומי תקין, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות, יעילות ושוויון בין יבואנים ויצואנים. יבואנים המבקשים לפעול […]

The post נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס – המדריך המלא appeared first on יחדיו.

]]>

נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: כלים, תקנות ואפשרויות שכל יבואן צריך להכיר

פעילות היבוא והיצוא מהווה חלק מרכזי בתפקודה של כלכלה גלובלית ומחייבת הכרה מעמיקה של החוקים, התקנות והאפשרויות שמעניקה פקודת המכס. פקודה זו מהווה את הבסיס לניהול סחר בינלאומי תקין, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות, יעילות ושוויון בין יבואנים ויצואנים.

יבואנים המבקשים לפעול בשוק הבינלאומי בצורה מקצועית ויעילה נדרשים להכיר את הכללים והנוהלים שמכתיבה פקודת המכס, כמו גם את ההזדמנויות הטמונות בה. הבנה מעמיקה של כלים כמו מחסני ערובה, נוהלי סיווג טובין, הטיפול בקניין רוחני, ושיטות לקבלת החזרי מכס יכולה לעשות את ההבדל בין ניהול עסק רווחי לבין התמודדות עם קשיים וקנסות רגולטוריים.

בסדרת מאמרים זו, נתמקד בנושאים המרכזיים מתוך פקודת המכס שכל יבואן צריך להכיר. נעמיק בהבנת הכללים, ננתח את ההשפעות על העוסקים בתחום ונציג את האפשרויות שמציעה הפקודה לשיפור תהליכים וחיסכון בעלויות. בין הנושאים שיידונו: מחסנים רשויים ובונדד, נוהל קניין רוחני, טובין שנותבו לבדיקה פיזית, החזרי מכס, סיווג טובין, ושחרור טובין בתנאי ערבות.

בכל שבוע פורסם פרק אחד מתוך סדרת המאמרים, המעמיקה בנושאים המרכזיים מתוך פקודת המכס. אם אתם רוצים לשדרג את הידע שלכם, לייעל את תהליכי היבוא ולחסוך בעלויות – שווה לעקוב!

מטרת המאמרים היא לספק ליבואנים ידע פרקטי, להעצים את יכולתם לפעול בהתאם לדרישות החוק, ולמקסם את התועלות הכלכליות שהם יכולים להפיק מתהליך היבוא.

יבואנים רבים נתקלים באתגרים משמעותיים בתהליכי היבוא, הנוגעים למכס, רגולציה וזכויות קניין רוחני. הבנת הכללים והאפשרויות המוקנות בפקודת המכס יכולה לסייע ליבואנים לא רק לעמוד בדרישות החוק אלא גם לחסוך בעלויות ובזמן. מאמר זה יציג נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס שכל יבואן צריך להכיר, ויסביר כיצד ניתן לנצל אותם כדי לייעל את תהליך היבוא.

 
פרקנושא 1נושא 2נושא 3נושא 4
פרק ראשון: יסודות המכסהערכת טובין לצורכי מכססיווג טוביןהליך שחרור מותנה באישור רגולטורי

סב”ן

פרק שני: תהליכי יבואמחסני ערובהמחסנים רשוייםיבוא זמנייבוא אישי לעומת יבוא מסחרי
פרק שלישי: רגולציה ואכיפהנוהל קניין רוחניטובין אסוריםהיטלי סחרעיכוב טובין והחרמתם
פרק רביעי: אפשרויות חיסכוןהחזר מכס ששולםניהול מלאי חכם במחסני ערובהשחרור מהיר במשלוחים קטניםמיסוי סביבתי על טובין מזהמים
22 דצמ' 24

פרק ראשון - יסודות המכס

למאמר המלא לחצו כאן

29 דצמ' 2024

פרק שני - תהליכי יבוא

למאמר המלא לחצו כאן

01 ינואר 2025

פרק שלישי: רגולציה ואכיפה

למאמר המלא לחצו כאן

08 ינואר 2025

פרק רביעי: אפשרויות חיסכון

למאמר המלא לחצו כאן

קבצים להורדה

פקודת המכס [נוסח חדש]

The post נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס – המדריך המלא appeared first on יחדיו.

]]>
ארה”ב צפויה להחמיר את הפיקוח על משלוחים קטנים https://www.unitedxp.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%94%d7%91-%d7%a6%d7%a4%d7%95%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%97-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d/ Sat, 25 Jan 2025 22:20:12 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16088 מבוא ארצות הברית מתכננת שינויים רגולטוריים משמעותיים בתחום הסחר הבינלאומי, עם הצעת חוק חדשה בשם Entry of Low-Value Shipments (ELVS), אשר עשויה להשפיע באופן נרחב על יבואנים ויצואנים ברחבי העולם, ובמיוחד על חברות ישראליות הסוחרות עם השוק האמריקאי. בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים במערכות הפיקוח והרגולציה על היבוא לארצות הברית, במיוחד כשמדובר במשלוחים קטנים. […]

The post ארה”ב צפויה להחמיר את הפיקוח על משלוחים קטנים appeared first on יחדיו.

]]>

מבוא

ארצות הברית מתכננת שינויים רגולטוריים משמעותיים בתחום הסחר הבינלאומי, עם הצעת חוק חדשה בשם Entry of Low-Value Shipments (ELVS), אשר עשויה להשפיע באופן נרחב על יבואנים ויצואנים ברחבי העולם, ובמיוחד על חברות ישראליות הסוחרות עם השוק האמריקאי.

בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים במערכות הפיקוח והרגולציה על היבוא לארצות הברית, במיוחד כשמדובר במשלוחים קטנים. תהליכים אלו נובעים משילוב בין התקדמות טכנולוגית, הגברת המודעות לאיומי אבטחה גלובליים, ומאמץ להגן על הכלכלה האמריקאית מפני הברחות, זיופים או אובדן הכנסות ממסים. במאמר זה נסקור את הצעדים החדשים שצפויים להיות מיושמים, את השפעתם על הסחר הבינלאומי, ואת הדרכים בהן חברות וצרכנים יכולים להיערך לשינויים.

הרקע להחמרת הפיקוח

בארצות הברית נרשמה בשנים האחרונות עלייה משמעותית בהיקף המשלוחים הקטנים, במיוחד עקב גידול במסחר האלקטרוני. פלטפורמות כמו Amazon, eBay ו-Shopify הקלו על קמעונאים קטנים להיכנס לשוק הגלובלי, מה שהוביל לגל של משלוחים קטנים המגיעים למדינה מדי יום.

עם זאת, העלייה הזו הביאה עמה גם אתגרים משמעותיים:

  1. חששות ביטחוניים: משלוחים קטנים נתפסים כנקודת תורפה שעלולה לשמש להברחת חומרים מסוכנים.
  2. זיופים והפרות קניין רוחני: מוצרים מזויפים, כולל תרופות, טכנולוגיה ומותגים, מציפים את השוק האמריקאי.
  3. אובדן הכנסות ממסים: החוקים הקיימים מקנים פטור ממסים על משלוחים קטנים מתחת לסכום מסוים (כיום 800 דולר), מה שמוביל לאובדן הכנסות משמעותי עבור הממשל.

צעדים צפויים בפיקוח על משלוחים קטנים

הצעדים הבאים כבר נדונים בממשל ובקרב הרגולטורים, וצפויים להיכנס לתוקף בעתיד הקרוב:

  1. הורדת רף הפטור ממסים: כיום משלוחים בשווי של עד 800 דולר פטורים ממס, אך ישנה כוונה להוריד את הרף כדי להבטיח גביית מסים אפקטיבית.
  2. הגברת הבדיקות הפיזיות: רשויות המכס והביטחון הפנימי (DHS) מתכננות להגדיל את מספר הבדיקות הפיזיות של משלוחים קטנים, במיוחד אלו המגיעים ממדינות בעלות סיכון גבוה.
  3. שימוש בבינה מלאכותית ואנליטיקה מתקדמת: טכנולוגיות חדשות ישמשו לזיהוי חשדות למשלוחים המכילים חומרים אסורים או מוצרים מזויפים.
  4. דרישות דיווח מחמירות יותר: ייתכן שיוטלו דרישות נוספות על ספקים לציין פרטים מדויקים יותר בנוגע למקור המשלוחים ותוכנם.

השפעות על סוחרים בינלאומיים וצרכנים

הצעדים החדשים צפויים להשפיע בצורה משמעותית על כל מי שעוסק בסחר בינלאומי:

  • קמעונאים קטנים ובינוניים: אלו עשויים להתמודד עם עלייה בעלויות עקב חובת תשלומי מכס נוספים ועיכובים במשלוחים.
  • צרכנים פרטיים: קניות מאתרים בינלאומיים עשויות להתייקר, במיוחד אם רף הפטור ממסים יופחת.
  • חברות שילוח: צפויה עלייה בביקוש לשירותים מותאמים להבטחת עמידה בתקנות החדשות.

כיצד ניתן להיערך לשינויים

  1. מעקב אחר שינויי רגולציה: עסקים צריכים לעקוב באופן פעיל אחרי השינויים הצפויים ולהיערך מראש.
  2. שיפור תהליכי הדיווח והעמידה בתקנות: השקעה במערכות לניהול נתונים ושקיפות יכולה לצמצם סיכונים.
  3. שיתוף פעולה עם מומחים וחברות שילוח: שימוש בחברות בעלות ידע וניסיון ברגולציה האמריקאית יבטיח עמידה בתנאים החדשים.
  4. בחינת עלויות ומודלים עסקיים: עסקים קטנים יכולים לשקול דרכים לייעל את עלויות המשלוח והמכס, כגון שילוב משלוחים.

מסקנות

החמרת הפיקוח על משלוחים קטנים בארצות הברית היא צעד מתבקש על רקע העלייה באיומים ביטחוניים והלחצים הכלכליים. יחד עם זאת, שינוי זה מהווה אתגר עבור העוסקים בסחר בינלאומי, אך עם תכנון נכון והשקעה בטכנולוגיה ותהליכים, ניתן לצלוח את השינויים ולהתאים את הפעילות העסקית למציאות החדשה.

The post ארה”ב צפויה להחמיר את הפיקוח על משלוחים קטנים appeared first on יחדיו.

]]>
נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק רביעי אפשרויות חיסכון https://www.unitedxp.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%a4%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%a1-%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%a8%d7%91%d7%99/ Wed, 08 Jan 2025 07:51:56 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16152 נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: כלים, תקנות ואפשרויות שכל יבואן צריך להכיר… פרק רביעי ואחרון – פרק רביעי אפשרויות חיסכון 22 דצמ' 24 פרק ראשון – יסודות המכס למאמר המלא לחצו כאן 29 דצמ' 2024 פרק שני – תהליכי יבוא למאמר המלא לחצו כאן 01 ינואר 2025 פרק שלישי: רגולציה ואכיפה למאמר המלא לחצו כאן […]

The post נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק רביעי אפשרויות חיסכון appeared first on יחדיו.

]]>

נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: כלים, תקנות ואפשרויות שכל יבואן צריך להכיר…

פרק רביעי ואחרון – פרק רביעי אפשרויות חיסכון

22 דצמ' 24

פרק ראשון - יסודות המכס

למאמר המלא לחצו כאן

29 דצמ' 2024

פרק שני - תהליכי יבוא

למאמר המלא לחצו כאן

01 ינואר 2025

פרק שלישי: רגולציה ואכיפה

למאמר המלא לחצו כאן

08 ינואר 2025

פרק רביעי: אפשרויות חיסכון

למאמר המלא לחצו כאן

הקדמה

פרק רביעי של פקודת המכס בישראל מתמקד בקידום יעילות כלכלית וחיסכון באמצעות מנגנונים כמו החזרי מכס, ניהול מלאי חכם, שחרור מהיר למשלוחים קטנים, ומיסוי סביבתי. פרק זה משקף את הצורך לאזן בין תמריצים לייבוא יעיל לבין אחריות סביבתית, תוך שמירה על תחרותיות בשוק הבינלאומי.

1. החזר מכס ששולם

מטרה: הבטחת הגינות כלכלית ומניעת תשלומי יתר על ידי החזר מכס במקרים של טעויות, החזרת טובין, או ניצול הסכמי סחר.
הליכים עיקריים:

  • תנאים להחזר:

    • יבואן שילם מכס גבוה מהנדרש (למשל עקב טעות בחישוב שווי הטובין).

    • החזרת טובין ליצואן (כגון פגמים או ביטול עסקה).

    • הטבות לפי הסכמי סחר (כמו פטור מכס לטובין ממדינות שותפות).

  • הגשת בקשה:

    • הגשת טופס רשמי למכס בתוך שנה מתאריך התשלום, עם מסמכים תומכים (קבלות, הסכמי סחר, דוח ביקורת).

    • ערבות כספית זמנית במקרה של ערעור.

  • אתגרים: עיכובים בבירור בקשות עקב ביורוקרטיה, או מחלוקות על פרשנות הסכמי סחר.

דוגמה: חברת אלקטרוניקה קיבלה החזר של 500,000 ש”ח לאחר שהוכיחה כי שילמה מכס על רכיבים שכבר קיבלו פטור בהסכם סחר עם יפן.

2. ניהול מלאי חכם במחסני ערובה

מטרה: צמצום עלויות אחסון ושיפור התזרים באמצעות טכנולוגיות ניהול מתקדמות.
טכנולוגיות וכלים:

  • RFID ו-IoT: מעקב בזמן אמת אחר מיקום ומצב הטובין (למשל, חיישני טמפרטורה לתרופות).

  • תוכנות ניהול מלאי: אינטגרציה עם מערכות המכס לדיווח אוטומטי ומניעת טעויות.

  • בינה מלאכותית: חיזוי ביקוש ואופטימיזציה של זמני אחסון.
    יתרונות:

  • הקטנת סיכונים כמו פגיעה בטובין או תפוגת מוצרים.

  • הפחתת עלויות אחסון עקב ניצול יעיל של שטח המחסן.
    אתגרים: עלויות ראשוניות גבוהות של הטמעת טכנולוגיה, וחשש מפריצות סייבר.

דוגמה: חברת ביגוד השתמשה במערכת ניהול מבוססת ענן כדי לצמצם את זמן האחסון במחסני ערובה מ-30 ל-10 ימים, וחסכה 20% מעלויות הלוגיסטיקה.

3. שחרור מהיר במשלוחים קטנים

מטרה: זירוז הסחר עבור עסקים קטנים וצרכנים פרטיים, במיוחד בעידן המסחר המקוון.
מנגנונים:

  • סף מינימום (de minimis): משלוחים מתחת ל-75 דולר פטורים ממכס (נכון ל-2023).

  • תוכנית AEO (Authorized Economic Operator): עסקים מורשים עם היסטוריית ציות מקבלים שחרור מיידי.

  • מערכת דיגיטלית: הגשת מסמכים מראש (כגון הצהרת מכס אלקטרונית) דרך פלטפורמת “מע”מ נט”.
    יתרונות:

  • קיצור זמן האספקה מ-7 ימים ל-24 שעות עבור משלוחים דחופים.

  • הפחתת עומס על נמלים.
    אתגרים: סיכון להגברת ייבוא טובין אסורים תחת מסווה של משלוחים קטנים.

דוגמה: חנות מקוונת ישראלית הגדילה מכירות ב-40% הודות לשחרור מיידי של משלוחים קטנים מאירופה.

4. מיסוי סביבתי על טובין מזהמים

מטרה: עידוד ייבוא מוצרים ירוקים וצמצום נזקים אקולוגיים באמצעות מנגנוני מס מתקדמים.
סוגי מיסוי:

  • מס פחמן: חישוב מס לפי פליטות CO₂ בדרך לישראל (לדוגמה, 100 ש”ח לטון פחמן).

  • מס על מוצרים חד-פעמיים: כגון כלי פלסטיק (20% מערך הטובין).

  • פטורים: למוצרים מתכלים או בעלי תו תקן ירוק (כמו ISO 14001).
    הליכי אכיפה:

  • דירוג טובין לפי מדד סביבתי המבוסס על הרכב החומרים ואורך החיים.

  • שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים (כמו OECD) ליישור מדיניות.
    אתגרים: התנגדות יצרנים זרים בשל עלויות נוספות, וסיבוכים בחישוב מדדים סביבתיים.

דוגמה: מס של 30 מיליון ש”ח הוטל בשנת 2022 על יבוא צמיגים לא ממוחזרים, מה שהוביל לירידה של 15% בייבוא צמיגים מזהמים.

סיכום והשלכות עתידיות

פרק רביעי של פקודת המכס מציג תפיסה מודרנית המשלבת חיסכון כלכלי עם אחריות סביבתית. מנגנונים כמו ניהול מלאי חכם ושחרור מהיר למשלוחים קטנים מחזקים את התחרותיות של עסקים מקומיים, בעוד מיסוי ירוק משקף מחויבות גלובלית לקיימות. אתגרים עתידיים כוללים הטמעת טכנולוגיות בינה מלאכותית לניבוי צורכי מכס, והרחבת הסכמי סחר ירוקים. עם זאת, הפרק מהווה צעד משמעותי בהפיכת ישראל לצומת סחר חכם ובר-קיימא.

The post נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק רביעי אפשרויות חיסכון appeared first on יחדיו.

]]>
נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק שלישי רגולציה ואכיפה https://www.unitedxp.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%a4%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%a1-%d7%a4%d7%a8%d7%a7-%d7%a9%d7%9c%d7%99/ Wed, 01 Jan 2025 07:29:26 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16127 נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: כלים, תקנות ואפשרויות שכל יבואן צריך להכיר… עד כה עסקנו ב 2 פרקים:יסוגות נמכס, תהליכי יבוא, השבוע נעסוק בפרק שלישי – רגולציה ואכיפה 22 דצמ' 24 פרק ראשון – יסודות המכס למאמר המלא לחצו כאן 29 דצמ' 2024 פרק שני – תהליכי יבוא למאמר המלא לחצו כאן 01 ינואר 2025 […]

The post נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק שלישי רגולציה ואכיפה appeared first on יחדיו.

]]>

נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: כלים, תקנות ואפשרויות שכל יבואן צריך להכיר…

עד כה עסקנו ב 2 פרקים:יסוגות נמכס, תהליכי יבוא, השבוע נעסוק בפרק שלישי – רגולציה ואכיפה

22 דצמ' 24

פרק ראשון - יסודות המכס

למאמר המלא לחצו כאן

29 דצמ' 2024

פרק שני - תהליכי יבוא

למאמר המלא לחצו כאן

01 ינואר 2025

פרק שלישי: רגולציה ואכיפה

למאמר המלא לחצו כאן

08 ינואר 2025

פרק רביעי: אפשרויות חיסכון

למאמר המלא לחצו כאן

הקדמה

פרק שלישי של פקודת המכס בישראל מהווה ציר מרכזי באסדרת הסחר הבינלאומי ובאכיפת מדיניות המכס. הוא מגדיר את הסמכויות וההליכים לטיפול בהיבטים קריטיים כמו קניין רוחני, טובין אסורים, היטלי סחר, ועיכוב או החרמת טובין. מאמר זה יסקור את הרגולציה והאכיפה בכל אחד מתחומים אלה, תוך הדגשת החשיבות באיזון בין סיכול עבירות לבין קידום סחר חופשי.

1. נוהל קניין רוחני

מטרה: הגנה על זכויות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים ופטנטים מדגמים מפני זיוף וסחר בלתי חוקי.
הליכים עיקריים:

  • רישום זכויות: בעלי זכויות יכולים לרשום את נכסיהם הרוחניים במערכת המכס, באמצעות טופס ייעודי. רישום זה מאפשר לפקידי המכס לזהות טובין החשודים כמזויפים.

  • בקשות לעיכוב טובין: בעל זכות יכול להגיש בקשה מנומקת לעיכוב משלוח החשוד בהפרה, כולל ערבות כספית לכיסוי נזקים פוטנציאליים.

  • בירור וטיפול: עם עיכוב הטובין, מוזהרים שני הצדדים (בעל הזכות והיבואן). אם מוכחת ההפרה, הטובין מוחרמים ומושמדים, או שמוגש תיק פלילי.
    אתגרים: זיהוי מזויפים מתוחכמים (כגון מוצרי אלקטרוניקה או תרופות), ושיתוף פעולה בין-לאומי עם רשויות קניין רוחני.

דוגמה: בשנת 2022 עצרה מכס ישראל משלוח תרופות מזויפות מסין שנועדו לשוק המקומי, בזכות רישום מוקדם של החברה בעלת הפטנט.

2. טובין אסורים

קטגוריות עיקריות:

  • נשק ותחמושת (ללא רישיון).

  • סמים מסוכנים (כגון קוקאין, הרואין).

  • מינים מוגנים (פוחלצים, שנהב, צמחים נדירים לפי אמנת CITES).

  • חומרים מסוכנים (כימיקלים רעילים, פסולת רעילה).

  • טובין פיראטיים (סרטים, תוכנות, ספרים).

הליכי אכיפה:

  • סריקת משלוחים באמצעות טכנולוגיות כמו מכשירי רנטגן וכלבי גילוי.

  • ענישה: קנסות עד פי 3 משווי הטובין, מאסר (עד 3 שנים עבור סחר בסמים), והחרמת הטובין.

  • הבחנה בין “אסור” ל”מוגבל”: טובין מוגבלים (כגון תרופות) דורשים אישור מיוחד, בעוד טובין אסורים אינם מותרים כלל.

סוגיה בולטת: עלייה בתפיסות של חיות בר בסחר בינלאומי, לרבות צבים וציפורים נדירות.

3. היטלי סחר

מטרה: הגנה על התעשייה המקומית ויצירת הכנסות למדינה.
סוגי היטלים:

  • מכסים (ערך, ספציפי, או משולב).

  • היטלי הגנה (אנטי-דמפינג, היטלי איזון נגד סובסידיות זרות).

  • מס קנייה (על מוצרים כמו כלי רכב).

תהליך חישוב:

  • שווי העסקה נקבע לפי מחיר הקניה בפועל, עם התאמות (עפ”י כללי WTO).

  • בדיקת מקור הטובין לקבלת הטבות מכס (כמו הסכמי סחר חופשי עם ארה”ב או האיחוד האירופי).

עררים: יבואנים יכולים לערער על שיעורי המכס בפני ועדות מקצועיות או בית המשפט.

דוגמה: הטלת היטל דמפינג על ייבוא מוצרי פלדה מסין עקב השפעה הרסנית על יצרנים מקומיים.

4. עיכוב טובין והחרמתם

עילות לעיכוב:

  • חשד להפרת קניין רוחני.

  • טובין ללא מסמכי מקור או אישורים מתאימים.

  • חשד להימנעות מתשלום היטלים (הערכת שווי מטעה).

הליכים:

  • הודעה ליבואן: בתוך 48 שעות מעיכוב הטובין, עם זכות להגשת השגה.

  • בירור: פקידי המכס בודקים את המסמכים ומזמינים חוות דעת מקצועית (למשל, מומחה לזיופים).

  • החרמה: אם נקבעת הפרה, הטובין מועברים לרשות המדינה. חלקם מושמדים (סמים), נמכרים במכרז (רכבים), או מועברים לתרומה (פריטי לבוש).

זכויות בעלי הטובין: אפשרות לעתור לבית המשפט בתוך 30 יום, עם הצגת ראיות לכאורה.

מקרה בולט: החרמת משלוח טלפונים מזויפים בשווי 2 מיליון ש”ח בנמל אשדוד, לאחר שהחברה הרושמת זיהתה את הזיוף.

סיכום והשלכות

פרק שלישי של פקודת המכס משקף את המורכבות בניהול סחר בינלאומי בעידן גלובלי. מצד אחד, הוא מגן על האינטרסים הכלכליים והציבוריים של ישראל באמצעות אכיפה קפדנית. מצד שני, הליכים כמו רישום קניין רוחני או עררים על היטלים מספקים כלים ליבואנים ולבעלי זכויות להגן על עסקיהם. אתגרים עתידיים כוללים שימוש בבינה מלאכותית לסריקת משלוחים והתמודדות עם סחר דיגיטלי (כגון רכישות מקוונות). עם זאת, הפרק נותר מרכיב חיוני בשמירה על שלמות השוק והוגנות הסחר.

The post נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק שלישי רגולציה ואכיפה appeared first on יחדיו.

]]>
נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק ראשון יסודות המכס https://www.unitedxp.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%9b%d7%96%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%a4%d7%a7%d7%95%d7%93%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%9b%d7%a1-%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a7/ Sat, 21 Dec 2024 22:15:30 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=15878 נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: כלים, תקנות ואפשרויות שכל יבואן צריך להכיר פעילות היבוא והיצוא מהווה חלק מרכזי בתפקודה של כלכלה גלובלית ומחייבת הכרה מעמיקה של החוקים, התקנות והאפשרויות שמעניקה פקודת המכס. פקודה זו מהווה את הבסיס לניהול סחר בינלאומי תקין, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות, יעילות ושוויון בין יבואנים ויצואנים. יבואנים המבקשים לפעול […]

The post נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק ראשון יסודות המכס appeared first on יחדיו.

]]>

נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: כלים, תקנות ואפשרויות שכל יבואן צריך להכיר

פעילות היבוא והיצוא מהווה חלק מרכזי בתפקודה של כלכלה גלובלית ומחייבת הכרה מעמיקה של החוקים, התקנות והאפשרויות שמעניקה פקודת המכס. פקודה זו מהווה את הבסיס לניהול סחר בינלאומי תקין, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות, יעילות ושוויון בין יבואנים ויצואנים.

יבואנים המבקשים לפעול בשוק הבינלאומי בצורה מקצועית ויעילה נדרשים להכיר את הכללים והנוהלים שמכתיבה פקודת המכס, כמו גם את ההזדמנויות הטמונות בה. הבנה מעמיקה של כלים כמו מחסני ערובה, נוהלי סיווג טובין, הטיפול בקניין רוחני, ושיטות לקבלת החזרי מכס יכולה לעשות את ההבדל בין ניהול עסק רווחי לבין התמודדות עם קשיים וקנסות רגולטוריים.

בסדרת מאמרים זו, נתמקד בנושאים המרכזיים מתוך פקודת המכס שכל יבואן צריך להכיר. נעמיק בהבנת הכללים, ננתח את ההשפעות על העוסקים בתחום ונציג את האפשרויות שמציעה הפקודה לשיפור תהליכים וחיסכון בעלויות. בין הנושאים שיידונו: מחסנים רשויים ובונדד, נוהל קניין רוחני, טובין שנותבו לבדיקה פיזית, החזרי מכס, סיווג טובין, ושחרור טובין בתנאי ערבות.

בכל שבוע יפורסם פרק אחד מתוך סדרת המאמרים, המעמיקה בנושאים המרכזיים מתוך פקודת המכס. אם אתם רוצים לשדרג את הידע שלכם, לייעל את תהליכי היבוא ולחסוך בעלויות – שווה לעקוב!

מטרת המאמרים היא לספק ליבואנים ידע פרקטי, להעצים את יכולתם לפעול בהתאם לדרישות החוק, ולמקסם את התועלות הכלכליות שהם יכולים להפיק מתהליך היבוא.

יבואנים רבים נתקלים באתגרים משמעותיים בתהליכי היבוא, הנוגעים למכס, רגולציה וזכויות קניין רוחני. הבנת הכללים והאפשרויות המוקנות בפקודת המכס יכולה לסייע ליבואנים לא רק לעמוד בדרישות החוק אלא גם לחסוך בעלויות ובזמן. מאמר זה יציג נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס שכל יבואן צריך להכיר, ויסביר כיצד ניתן לנצל אותם כדי לייעל את תהליך היבוא.

 
פרקנושא 1נושא 2נושא 3נושא 4
פרק ראשון: יסודות המכסהערכת טובין לצורכי מכססיווג טוביןהליך שחרור מותנה באישור רגולטורי

סב”ן

פרק שני: תהליכי יבואמחסני ערובהמחסנים רשוייםיבוא זמנייבוא אישי לעומת יבוא מסחרי
פרק שלישי: רגולציה ואכיפהנוהל קניין רוחניטובין אסוריםהיטלי סחרעיכוב טובין והחרמתם
פרק רביעי: אפשרויות חיסכוןהחזר מכס ששולםניהול מלאי חכם במחסני ערובהשחרור מהיר במשלוחים קטניםמיסוי סביבתי על טובין מזהמים
22 דצמ' 24

פרק ראשון - יסודות המכס

למאמר המלא לחצו כאן

29 דצמ' 2024

פרק שני - תהליכי יבוא

למאמר המלא לחצו כאן

01 ינואר 2025

פרק שלישי: רגולציה ואכיפה

למאמר המלא לחצו כאן

08 ינואר 2025

פרק רביעי: אפשרויות חיסכון

למאמר המלא לחצו כאן

פרק ראשון: יסודות המכס 

פעילות היבוא היא עמוד התווך של הסחר הבינלאומי ומחייבת היכרות מעמיקה עם פקודת המכס ותקנותיה. כל יבואן, בין אם הוא מתחיל ובין אם הוא ותיק, נדרש להכיר את “כללי המשחק” שנקבעו בחוק ואת האפשרויות העומדות בפניו לניהול תהליכים יעילים, עמידה בדרישות החוק וחיסכון בעלויות.

פרק זה, הראשון מבין ארבעה, עוסק ביסודות המכס – הנושאים המרכזיים המכתיבים את התהליך הבסיסי של יבוא טובין לישראל. בין הנושאים שיידונו: הערכת טובין לצורכי מכס, סיווג טובין והליך שחרור מותנה באישור רגולטורי. הבנת נושאים אלו יכולה לחסוך ליבואנים משאבים רבים, למנוע עיכובים ולאפשר פעילות מסחרית רווחית וחוקית.

1. הערכת טובין לצורכי מכס

הערכת טובין היא אבן יסוד בתהליך היבוא, שכן על בסיסה מחושבים כל המיסים, כולל מכס, מע”מ ומסי קנייה. הפקודה מתווה כללים ברורים שמטרתם להבטיח שהערך המדווח של הטובין משקף את הערך האמיתי שלהם.

מאפיינים ייחודיים

  • שיטת הערכה בינלאומית: פקודת המכס מבוססת על אמנת WTO ומחייבת הערכה לפי ערך העסקה בפועל.
  • מרכיבי הערכה נוספים: הערכה כוללת עלויות הובלה, ביטוח ואריזה.

יתרונות מרכזיים

  • שקיפות: מנגנון אחיד וברור לקביעת ערך הטובין.
  • מניעת סכסוכים: הצהרה נכונה מצמצמת מחלוקות מול המכס.

כיצד לנצל?

  1. הצהרה מדויקת: יש לדווח על ערך העסקה האמיתי, כולל כל ההוצאות הנלוות.
  2. מסמכים תומכים: שמרו על חשבוניות, חוזים ואישורי הובלה.
  3. שירותי עמיל מכס: הסתייעו במומחה כדי להבטיח הערכה נכונה ולמנוע טעויות.

2. סיווג טובין

סיווג הטובין הוא השלב הבא בתהליך המכס, והוא קובע את שיעור המכס והמע”מ שיחולו עליהם. הסיווג נעשה לפי ספר המכס הישראלי, המבוסס על המערכת ההרמונית (HS Code) הבינלאומית.

מאפיינים ייחודיים

  • מבנה היררכי: כל טובין מסווגים בהתאם לתיאורם הטכני, השימוש שלהם וחומרי הגלם שמרכיבים אותם.
  • התאמה לתקנות בינלאומיות: הסיווג מבטיח תאימות עם מדינות אחרות.

יתרונות מרכזיים

  • חישוב מדויק של חובות המס: סיווג נכון מונע תשלום מכס גבוה מהנדרש.
  • מניעת עיכובים: סיווג מדויק מבטיח תהליך חלק מול המכס.

כיצד לנצל?

  1. ייעוץ מקצועי: עמיל מכס מנוסה יכול לסייע בסיווג מדויק.
  2. תיאור מפורט של הטובין: הקפידו לכלול מידע מלא ומדויק על הסחורה במסמכים המוגשים למכס.
  3. בדיקה מוקדמת: בדקו את קוד הסיווג לפני ייבוא הטובין.

3. הליך שחרור מותנה באישור רגולטורי

במקרים מסוימים, פקודת המכס דורשת אישור מגופים רגולטוריים לפני שחרור הטובין. אישורים אלו נחוצים כדי להבטיח שהטובין עומדים בתקנים ובדרישות החוק, במיוחד כאשר מדובר בטובין רגישים.

מאפיינים ייחודיים

  • מוצרים הדורשים אישור: תרופות, מוצרי מזון, חומרים כימיים ועוד.
  • גופים רגולטוריים: משרד הבריאות, משרד הכלכלה, איכות הסביבה וגופים נוספים.

יתרונות מרכזיים

  • הגנה על הציבור: הבדיקות מבטיחות שמירה על בריאות הציבור ובטיחות המוצרים.
  • עמידה בדרישות חוק: קבלת אישורים מונעת עיכובים ועבירות על החוק.

כיצד לנצל?

  1. בדיקת דרישות מראש: ודאו אילו אישורים נדרשים לפני הגעת הטובין לנמל.
  2. שימוש במערכות דיגיטליות: פלטפורמות המכס מאפשרות הגשת מסמכים ומעקב אחרי האישור.
  3. שיתוף פעולה עם יועצים רגולטוריים: מומחים יכולים להאיץ את התהליך ולהבטיח עמידה בדרישות.

סיכום: עמודי התווך של המכס

שלושת הנושאים המרכזיים שנדונו – הערכת טובין לצורכי מכס, סיווג טובין והליך שחרור מותנה באישור רגולטורי – מהווים את עמודי התווך של פעילות היבוא. הכרה מעמיקה של נושאים אלו ויישומם בתהליך היבוא יכולים לחסוך ליבואנים זמן, כסף ועיכובים מיותרים.

פרק זה, הראשון מתוך ארבעה, מתווה את הבסיס להבנת “מגרש המשחקים” של המכס. בפרקים הבאים נעסוק בתהליכי היבוא, ברגולציה ואכיפה, ובאפשרויות החיסכון שעומדות לרשות היבואנים, תוך הרחבת הידע הנחוץ לניהול מסחר בינלאומי מוצלח.

קבצים להורדה

פקודת המכס [נוסח חדש]

The post נושאים מרכזיים מתוך פקודת המכס: פרק ראשון יסודות המכס appeared first on יחדיו.

]]>
נכנס לתוקף התיקון לחוק המחמיר עם יבואנים ישירים שיפגעו בתחרות מול היבוא המקביל והאישי https://www.unitedxp.co.il/%d7%a0%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a3-%d7%94%d7%aa%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%a2%d7%9d-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90%d7%a0/ Tue, 26 Sep 2023 07:43:34 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=12314 התיקון לחוק התחרות הכלכלית מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר. בתקופה האחרונה ניתן לזהות מגמה כללית בחקיקה העוסקת בהגברת התחרות. במסגרת החקיקה הורחבו סמכויות רשות התחרות, […]

The post נכנס לתוקף התיקון לחוק המחמיר עם יבואנים ישירים שיפגעו בתחרות מול היבוא המקביל והאישי appeared first on יחדיו.

]]>

התיקון לחוק התחרות הכלכלית מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר.

בתקופה האחרונה ניתן לזהות מגמה כללית בחקיקה העוסקת בהגברת התחרות. במסגרת החקיקה הורחבו סמכויות רשות התחרות, הורחב היקף המגבלות החלות על יבואנים, והורחב מגוון המצבים שבהם תוכל רשות התחרות להטיל עיצומים כספיים. 

כחלק מאותה מגמה כללית שמטרתה הגברת התחרות, נקבעו הוראות חוק המקדמות את איסור הפגיעה ביבוא המקביל, והן נכנסות לתוקף היום, ב-21 בספטמבר: חוק התחרות הכלכלית (תיקון מס’ֿ׳ 23 והוראת שעה), התשפ״ג-2023).

בדברי ההסבר להצעת החוק צוינו הדברים הבאים: ״ליבוא ישנה חשיבות רבה כמחולל תחרות במשק הישראלי. נפוצים שני מסלולי יבוא עיקריים: יבוא ׳מורשה׳ ויבוא ׳מקביל׳. בדרך כלל, יבואן של סחורה מתקשר בחוזה עם ספק הטובין, וספק הטובין מעניק לו מעמד של יבואן מורשה של מוצריו. לעומת זאת, יבואן מקביל אינו קונה את הסחורה ישירות מספק הטובין המקורי אלא בדרכים אחרות, למשל מעודפי מלאי של מפיצים של ספק הטובין במדינות אחרות, או מרשתות קמעונאיות. מסלול יבוא נוסף, אשר חשיבותו התחרותית גוברת בשנים האחרונות, הוא יבוא אישי ישיר על ידי הצרכן הסופי של המוצר, בעיקר באמצעות האינטרנט.

התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר. יבוא מקביל יכול להוזיל מחיר לצרכן, בנסיבות מתאימות, על ידי ניצול הזדמנויות של ארביטראז׳ בינלאומי: היבואן המקביל קונה טובין בשווקים שבהם המחיר שגובה הספק הבינלאומי נמוך מזה שהוא גובה עבור טובין המיועדים לשוק הישראלי, או עודפים מסיטונאי גדול בעל כוח קנייה משמעותי. רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על לבו של הצרכן מקום שבו מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין-מותגית עזה ויבואן מורשה מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא.

החוק מגדיר מיהו יבוא ישיר: ״יבואן ישיר״ – אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ. (2) הוא מייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ.

החוק קובע כי לא יעשה יבואן ישיר מעשה מהמעשים המפורטים בתוספת (נפרט בהמשך מהם אותם מעשים), אם מתקיים לגבי המעשה אחד מאלה: 1 –  כתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף. 2 – עיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי. 3 – הוא עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי ואינו נחוץ למימוש עיקרו של יבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר.

ומהם אותם מעשים שלגביהם קובע החוק שאסור ליבואן ישיר לעשותם אם יתקיימו לגביהם אחת מהעילות הנ״ל?

ובכן, הנה הם: 1. היותו של היבואן הישיר צד להסדר;2. התניה או דרישה של תנאים מסחריים;3. שינוי תנאים מסחריים באופן מוסכם או באופן חד־צדדי;4. התערבות אצל קמעונאי בעניין סימון שונה או אופן הצגה שונה של טובין שיובאו ביבוא מקביל לעומת טובין שיובאו על ידי יבואן ישיר; 5. סירוב לספק טובין או שירות; 6. דיווח על טובין שמקורם בייבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה, כולה או חלקה, של אותם טובין; 7. שינוי במאפיינים או בתכונות של טובין.

בדברי ההסבר לחוק נמסרו ההבהרות הבאות:

התיקון קובע איסור על מעשים שתוצאתם פגיעה ביבוא מקביל ופגיעה בתחרות בענף. האיסור הוא על יבואן ישיר לעשות מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף. 

התיקון גם קובע איסור על מעשים שעיקרם פגיעה ביבוא מקביל או שאינם נחוצים לצורך עיקר יבוא טובין כיבואן ישיר. האיסור הוא על יבואן ישיר לעשות מעשה שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי, או מעשה שעלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי כאמור ואינו נחוץ לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על-ידו כיבואן ישיר. סעיף זה אוסר על מעשה של יבואן ישיר שעיקרו הפחתת או מניעת התחרות מצד יבוא מקביל, ללא בחינה מהותית ביחס להשפעתו האפשרית של המעשה על התחרות הכוללת בענף. 

וגם אם עיקרו של המעשה אינו בהפחתה או מניעה של יבוא מקביל ויש לו תכלית עסקית לגיטימית אחרת, אך הוא עלול להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל, יהיה המעשה אסור, אלא אם הוא נחוץ ליבואן הישיר לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר. דהיינו, אלא אם אין ליבואן הישיר דרך אחרת (שאינה עלולה לפגוע בתחרות מצד יבוא מקביל) להשיג את אותה תכלית עסקית לגיטימית שעומדת בבסיס המעשה הנבחן.

החוק קובע עיצומים כספיים כבדים ליבואן ישיר שיפר את הוראות החוק. החוק קובע כי: ״הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של עד 1,113,310 שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 111,331,200 שקלים חדשים״. 

רישמו לפניכם: תאגיד עד מחזור מכירות של 10 מיליון שקל – חשוף לעיצום כספי של כ 1.1 מיליון שקל. תאגיד עם מחזור מכירות שמעל 10 מיליון שקל חשוף לעיצום כספים של עד 8 אחוזים ממחזור המכירות.

 לסיכום: החוק החדש מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר.

The post נכנס לתוקף התיקון לחוק המחמיר עם יבואנים ישירים שיפגעו בתחרות מול היבוא המקביל והאישי appeared first on יחדיו.

]]>
חקיקה מחמירה כנגד יבואנים ישירים שיפגעו בתחרות מול היבוא המקביל והאישי https://www.unitedxp.co.il/%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%9e%d7%97%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%a0%d7%92%d7%93-%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%92/ Thu, 31 Aug 2023 09:04:50 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=12075 החוק החדש שייכנס לתוקף בספטמבר הקרוב מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר. בתקופה האחרונה ניתן לזהות מגמה כללית בחקיקה העוסקת בהגברת התחרות. במסגרת החקיקה הורחבו סמכויות […]

The post חקיקה מחמירה כנגד יבואנים ישירים שיפגעו בתחרות מול היבוא המקביל והאישי appeared first on יחדיו.

]]>

החוק החדש שייכנס לתוקף בספטמבר הקרוב מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר.

בתקופה האחרונה ניתן לזהות מגמה כללית בחקיקה העוסקת בהגברת התחרות. במסגרת החקיקה הורחבו סמכויות רשות התחרות, הורחב היקף המגבלות החלות על יבואנים, והורחב מגוון המצבים שבהם תוכל רשות התחרות להטיל עיצומים כספיים. 

כחלק מאותה מגמה כללית שמטרתה הגברת התחרות, נקבעו הוראות חוק המקדמות את איסור הפגיעה ביבוא המקביל, והן ייכנסו לתוקף באמצע חודש ספטמבר 2023 (חוק התחרות הכלכלית (תיקון מס’ֿ׳ 23 והוראת שעה), התשפ״ג-2023).

בדברי ההסבר להצעת החוק צוינו הדברים הבאים: ״ליבוא ישנה חשיבות רבה כמחולל תחרות במשק הישראלי. נפוצים שני מסלולי יבוא עיקריים: יבוא ׳מורשה׳ ויבוא ׳מקביל׳. בדרך כלל, יבואן של סחורה מתקשר בחוזה עם ספק הטובין, וספק הטובין מעניק לו מעמד של יבואן מורשה של מוצריו. לעומת זאת, יבואן מקביל אינו קונה את הסחורה ישירות מספק הטובין המקורי אלא בדרכים אחרות, למשל מעודפי מלאי של מפיצים של ספק הטובין במדינות אחרות, או מרשתות קמעונאיות. מסלול יבוא נוסף, אשר חשיבותו התחרותית גוברת בשנים האחרונות, הוא יבוא אישי ישיר על ידי הצרכן הסופי של המוצר, בעיקר באמצעות האינטרנט.

התחרות מצד היבוא המקביל היא בעלת משמעות רבה, בעיקר בהיבט התחרות על המחיר. יבוא מקביל יכול להוזיל מחיר לצרכן, בנסיבות מתאימות, על ידי ניצול הזדמנויות של ארביטראז׳ בינלאומי: היבואן המקביל קונה טובין בשווקים שבהם המחיר שגובה הספק הבינלאומי נמוך מזה שהוא גובה עבור טובין המיועדים לשוק הישראלי, או עודפים מסיטונאי גדול בעל כוח קנייה משמעותי.

רכישת המוצר במחיר המוזל עשויה להתגלגל, בתורה, לצרכן הישראלי. התחרות מיבוא מקביל אף עשויה להיות מקור התחרות העיקרי על לבו של הצרכן מקום שבו מסיבות שונות לא מתקיימת תחרות בין-מותגית עזה ויבואן מורשה מחזיק בכוח שוק ביחס למותגים שהוא מייבא.

החוק מגדיר מיהו יבוא ישיר: ״יבואן ישיר״ – אדם שמתקיים לגביו אחד מאלה:  (1) הוא מייבא לישראל טובין או מפיץ טובין שיובאו לישראל, בהתאם להסדר עם יצרן הטובין במדינת חוץ. (2) הוא מייצר טובין בישראל, מכוח הסדר עם אדם במדינת חוץ.

החוק קובע כי לא יעשה יבואן ישיר מעשה מהמעשים המפורטים בתוספת (נפרט בהמשך מהם אותם מעשים), אם מתקיים לגבי המעשה אחד מאלה:

  1. כתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף.
  2. עיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי.
  3. וא עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי ואינו נחוץ למימוש עיקרו של יבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר.

ומהם אותם מעשים שלגביהם קובע החוק שאסור ליבואן ישיר לעשותם אם יתקיימו לגביהם אחת מהעילות הנ״ל?

ובכן, הנה הם:

  1. היותו של היבואן הישיר צד להסדר.
  2. התניה או דרישה של תנאים מסחריים.
  3. שינוי תנאים מסחריים באופן מוסכם או באופן חד־צדדי.
  4. התערבות אצל קמעונאי בעניין סימון שונה או אופן הצגה שונה של טובין שיובאו ביבוא מקביל לעומת טובין שיובאו על ידי יבואן ישיר
  5. סירוב לספק טובין או שירות
  6. דיווח על טובין שמקורם בייבוא מקביל באופן המאפשר מעקב אחר שרשרת האספקה, כולה או חלקה, של אותם טובין
  7. שינוי במאפיינים או בתכונות של טובין.

בדברי ההסבר לחוק נמסרו ההבהרות הבאות:

התיקון קובע איסור על מעשים שתוצאתם פגיעה ביבוא מקביל ופגיעה בתחרות בענף. האיסור הוא על יבואן ישיר לעשות מעשה שכתוצאה ממנו עלול להיפגע יבוא מקביל או יבוא אישי בענף שבו פועל היבואן הישיר, ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף. 

התיקון גם קובע איסור על מעשים שעיקרם פגיעה ביבוא מקביל או שאינם נחוצים לצורך עיקר יבוא טובין כיבואן ישיר. האיסור הוא על יבואן ישיר לעשות מעשה שעיקרו מניעה או הפחתה של התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי, או מעשה שעלול למנוע או להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל או יבוא אישי כאמור ואינו נחוץ לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על-ידו כיבואן ישיר. סעיף זה אוסר על מעשה של יבואן ישיר שעיקרו הפחתת או מניעת התחרות מצד יבוא מקביל, ללא בחינה מהותית ביחס להשפעתו האפשרית של המעשה על התחרות הכוללת בענף. 

וגם אם עיקרו של המעשה אינו בהפחתה או מניעה של יבוא מקביל ויש לו תכלית עסקית לגיטימית אחרת, אך הוא עלול להפחית את התחרות מצד יבוא מקביל, יהיה המעשה אסור, אלא אם הוא נחוץ ליבואן הישיר לצורך מימוש עיקרו של יבוא הטובין על ידו כיבואן ישיר. דהיינו, אלא אם אין ליבואן הישיר דרך אחרת (שאינה עלולה לפגוע בתחרות מצד יבוא מקביל) להשיג את אותה תכלית עסקית לגיטימית שעומדת בבסיס המעשה הנבחן.

החוק קובע עיצומים כספיים כבדים ליבואן ישיר שיפר את הוראות החוק. החוק קובע כי: ״הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של עד 1,113,310 שקלים חדשים; היה המפר תאגיד והיה לו, בשנה שקדמה לשנת הכספים שבה בוצעה ההפרה, מחזור מכירות בסכום העולה על עשרה מיליון שקלים חדשים, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של עד שמונה אחוזים ממחזור המכירות כאמור, ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 111,331,200 שקלים חדשים״. 

רישמו לפניכם: תאגיד עד מחזור מכירות של 10 מיליון שקל – חשוף לעיצום כספי של כ 1.1 מיליון שקל. תאגיד עם מחזור מכירות שמעל 10 מיליון שקל חשוף לעיצום כספים של עד 8 אחוזים ממחזור המכירות.

 לסיכום: החוק החדש מציג עמדה מחמירה כלפי יבואנים ישירים – הן בכך שהוא קובע טווח רחב של מקרים המהווים הפרה של החוק, לרבות פגיעה בתחרות מצד יבוא מקביל, והן בכך שהוא מאפשר הטלת עיצומים כספיים בסכומים נכבדים ביותר.

פורסם באתר port2port

The post חקיקה מחמירה כנגד יבואנים ישירים שיפגעו בתחרות מול היבוא המקביל והאישי appeared first on יחדיו.

]]>