מעל 100 חברות ישראליות בראשות שר הכלכלה והתעשייה ח”כ ניר ברקת וראשי המגזר העסקי.

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: “יציאתה של המשלחת הכלכלית להודו היא צעד משמעותי להעמקת הקשרים הכלכליים בין המדינות, לחיזוק כלכלת ישראל באמצעות צמיחה גדולה ביצוא ולהורדת יוקר המחיה באמצעות הרחבת היבוא. בהזמנת שר הכלכלה ההודי פיוש גויאל, אנו יוצאים למסע שיביא לפתיחת שווקים חדשים, הגדלת הסחר והסרת חסמים עבור התעשייה הישראלית. השילוב בין החדשנות הישראלית לשוק ההודי העצום, מהווה מנוע צמיחה אדיר לכלכלת ישראל, ואנו מחויבים למנף אותו לטובת הציבור והמשק הישראלי״

בצעד היסטורי לחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל להודו, יצאה הבוקר (ב’) משלחת עסקית, בהובלת שר הכלכלה והתעשייה ח”כ ניר ברקת ובהזמנת שר התעשייה והמסחר ההודי, פיוש גויאל. זוהי המשלחת הישראלית הגדולה ביותר שיצאה להודו אי פעם, וכוללת למעלה מ-100 חברות טכנולוגיה ישראלית ויבואנים, במטרה לפתח את קשרי המסחר בין המדינות.

המשלחת, המאורגנת על ידי משרד הכלכלה והתעשייה באמצעות מינהל סחר חוץ ומכון היצוא ובשיתוף מנהלת צמיחה, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, תשהה בהודו בין התאריכים 10-13 בפברואר 2025, ותשתתף במגוון אירועים כלכליים ועסקיים. לצד שר הכלכלה והתעשייה ברקת ומנכ”ל המשרד, מוטי גמיש, יובילו את המשלחת יו”ר מכון היצוא, אבי בלשניקוב, נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר, ומנכ”לית איגוד לשכות המסחר, גילית רובינשטיין.

במהלך הביקור תתקיים סדרת אירועים עסקיים ומפגשים רמי דרג, בהם:

• פורום עסקי ישראל-הודו בהשתתפות שרי הכלכלה ובכירי ממשל משתי המדינות
• פאנל “הגשר לצמיחה – שיתופי פעולה כלכליים ישראל-הודו
• מפגשי- B2B – מאות מפגשים בין החברות משתי המדינות
• סיורים מקצועיים במוקדי חדשנות ותעשייה בהודו, כולל שבוע האנרגיה ההודי 2025

המשלחת תתמקד ביצירת שיתופי פעולה בתחומים אסטרטגיים:

• חקלאות וטכנולוגיות מים – פתרונות להשקיה חכמה וניהול משאבי מים
• סייבר ואבטחת מידע – הגנה על תשתיות קריטיות ומערכות פיננסיות
• בריאות דיגיטלית –רפואה מרחוק, מכשור רפואי ובינה מלאכותית
• אנרגיה מתחדשת – טכנולוגיות סולאריות ורשת חכמה
• תעשייה 4.0 – אוטומציה, רובוטיקה ו IoT
• תחבורה חכמה – תחבורה אוטונומית וערים חכמות

בנוסף, במהלך הביקור יתקיימו דיונים על הרחבת שיתופי הפעולה להבאת כוח אדם מקצועי מהודו לישראל, תוך שמירה על תנאי העסקה הוגנים וחיזוק שוק העבודה הישראלי.

אבי בלשניקוב, יו”ר מכון היצוא: “הודו היא יעד אסטרטגי ראשון במעלה עבור החברות הישראליות, והמשלחת הנוכחית היא הזדמנות יוצאת דופן להרחבת קשרי המסחר והטכנולוגיה בין המדינות.”

נשיא התאחדות התעשיינים, ד״ר רון תומר: ״אני שמח וגאה לעמוד בראש המשלחת העסקית שמלווה את השר ברקת להודו. להודו פוטנציאל עצום להיות אחת משותפות הסחר המרכזיות של ישראל והטכנולוגיות הישראליות המתקדמות משמעותיות לצרכים של הממשל ההודי בדרכו לצמיחה. המשלחת מהווה הזדמנות לתעשיינים ישראלים להכיר אנשי עסקים וממשל הודיים, ליצור קשרים עסקיים, בשאיפה שיהפכו לשיתופי פעולה מסחריים בעתיד ויעזרו ליצוא הישראלי לצמוח וגם יחזקו את הברית האזורית בין ישראל הודו ומדינות המפרץ”.

מנכ”ל משרד הכלכלה והתעשייה, מוטי גמיש: המשלחת הכלכלית להודו מהווה מהלך אסטרטגי להרחבת היצוא הישראלי בכלל ולחיזוק הקשרים של ישראל עם אחת הכלכלות הצומחות בעולם בפרט. יש כאן הזדמנות משמעותית לחברות הישראליות להשתלב בשוק משמעותי, לבסס את נוכחותן בזירה הבינלאומית ולמצב את ישראל כמרכז עולמי של חדשנות וטכנולוגיה. המפגשים העסקיים והשותפויות שיתקיימו במהלך הביקור יסייעו לחיזוק הכלכלה הישראלית, יצירת מקומות עבודה חדשים והגדלת התחרותיות שלנו בעולם”.

גילית רובינשטיין, מנכ״לית איגוד לשכות המסחר: היחסים המתחזקים בין ישראל להודו יוצרים הזדמנויות מסחר חדשות בשוק רחב וידידותי, עם פוטנציאל שטרם מוצה. הודו, כאחת הכלכלות הגדולות בעולם, מהווה יעד אסטרטגי לגיוון שרשראות האספקה ולפיתוח קשרי סחר. המגזר העסקי הישראלי הפגין בשנה וחצי האחרונות גמישות ויכולת הסתגלות למצבי משבר, תוך זיהוי שווקים חדשים ואיתור שותפים פוטנציאליים. חיזוק הקשרים עם הודו יאפשר להרחיב את המסחר הישיר, להגדיל את היקפי הייבוא והייצוא ולבסס תשתית מסחרית יציבה”.

נתוני סחר
היקף הסחר בין ישראל להודו ממשיך לגדול ולהתבסס כאחד מצירי המסחר המרכזיים של ישראל באסיה. בשנת 2024 הסתכם הסחר הכולל בין המדינות בכ-5.01 מיליארד דולר, כולל סחורות, שירותים ויהלומים. מתוך סכום זה, יצוא הסחורות והשירותים מישראל להודו עמד על כ-2.39 מיליארד דולר, והיבוא מהודו לישראל הסתכם בכ-1.42 מיליארד דולר. בנוסף, סחר היהלומים בין המדינות הגיע לכ-1.2 מיליארד דולר. הודו נותרה יעד אסטרטגי ליצוא הישראלי, עם נתח משמעותי של 3.48% מכלל היצוא, כאשר מגזרים מובילים כוללים מוצרי תחבורה, כימיקלים, מכשור רפואי ותוצרת חקלאית. מגמת ההתרחבות במסחר הדו-צדדי, לצד שיתופי פעולה טכנולוגיים מתקדמים, מעידה על פוטנציאל אדיר לצמיחה ולהעמקת הקשרים הכלכליים בין המדינות בשנים הקרובות.