תוכן עניינים
תחזית עומסים לחודש דצמבר 2025
התחזית מתבססת על נתוני:
זמני הפלגה צפויים
מספר אוניות בקו
נתוני ביטחון אזוריים
עומסים רגולטוריים
נמל חיפה – מגמת התייצבות
התחזית מצביעה על עיכובים ממוצעים של בין 1.8 ל־2.3 ימים.
הנמל צפוי לגלות יציבות, במיוחד במסלולי יבוא כלליים.
נמל אשדוד – עומס בינוני־גבוה
צפי לעיכובים של כ־3 ימים בממוצע, כאשר תשתיות זמניות עשויות לגרום לקפיצות נקודתיות.
מסלולי יבוא ברכב ובמכולות קירור צפויים להיות העמוסים ביותר.
נמל הדרום – הזדמנות ליבואנים
התחזית מצביעה על זמני עיכוב קבועים של 1–1.3 ימים בלבד.
הנמל נחשב לאלטרנטיבה יעילה לחברות שרוצות ודאות מרבית.
מדד העיכובים – תמונת מצב חודשית
הגרף מציג את ממוצע ימי העיכוב בנמלים המרכזיים בישראל במהלך ארבעת שבועות החודש.
נמל אשדוד מציג עומסים גבוהים לאורך כל התקופה, נמל חיפה שומר על יציבות עם תנודתיות קלה, ונמל הדרום ממשיך להוביל בזמן טיפול מהיר וביציבות גבוהה.
הנתונים מבוססים על זמני עגינה, מהירות פריקה ושחרור מהמכס – ומספקים הערכה סבירה לרמת העומס הצפויה בשרשרת האספקה.
פרשנות תפעולית בשפה עסקית – למנהלי רכש ולוגיסטיקה
ניתוח עסקי: מה המשמעות של המגמות בגרף עבור רכש ושרשרת אספקה?
הנתונים מראים בבירור כי אשדוד ממשיך להוות גורם אי־ודאות אסטרטגי, עם עיכובים של 3–3.6 ימים בממוצע. עבור ארגונים בעלי מוצר רגיש למועד אספקה (Retail, Pharma, Food), המשמעות היא:
עליית עלויות תפעוליות עקיפות
(אחסנה, המתנות, תנועת משאיות, SLA מול לקוחות).הגדלת סיכון לכשלי אספקה
במיוחד בתקופות עומס עונתי או בעיות ביטחוניות.
לעומת זאת, נמל חיפה מציג יציבות יחסית המאפשרת חיזוי טוב יותר של זמני אספקה, מה שמעניק יתרון למי שפועל בשוק יציב או בעל מלאים קבועים.
העיקרי והמשמעותי ביותר – נמל הדרום. הוא מאפשר למנהלי רכש:
שיפור Lead Time כולל
הורדת עלות כוללת למטען (TCO)
שיפור אמינות מול הלקוחות
הקטנת מקרים של Stock-Out
הפחתת חשיפה לעומסים רגולטוריים/תשתיתיים
המלצות פעולה פרקטיות על בסיס הגרף
1. לבצע Diversification של נמלי היעד
לא להסתמך על נמל אחד.
הפיזור מגדיל גמישות ומקטין חשיפה לעיכובים חדים.
2. לנתח מחדש את Window לשילוח
יש תקופות בחודש שבהן אחוז העיכובים נמוך משמעותית.
בחירה נכונה בחלון זמן מתאים מצמצמת סיכון תפעולי.
3. להעדיף את נמל הדרום במוצרים רגישים לזמן
רכש של מוצרים בעלי תוחלת מדף קצרה או זמינות קריטית – חייב לעבור בנמל בעל SLA גבוה ויציב.
4. לייצר סנכרון מוקדם עם המשלח
כל שינוי בלוח הפלגות משפיע על מועד ההגעה –
ועדכון יזום מונע הפתעות בשער הנמל.
5. לעדכן תמידית את תחזית המלאי
כאשר שבוע מסוים “אדום” במפה – יש להתאים את המלאים בצורה דינמית, כדי למנוע משברים בשרשרת האספקה.
פרשנות תפעולית בשפה עסקית – למנהלי רכש ושרשרת אספקה
הבנה עמוקה של איפה באמת נתקע המטען
הפירוק לשלושת המרכיבים מאפשר למנהלי רכש לזהות בצורה מדויקת היכן מתרחש העיכוב המשמעותי ביותר:
נמל אשדוד – צוואר הבקבוק מתחיל עוד לפני שהאונייה נוגעת ברציף
הנתונים מצביעים על כך שהשלב הארוך ביותר הוא המתנה לעגינה.
כלומר: המטען מתעכב עוד לפני שנעשית פעילות תפעולית כלשהי.
המשמעות העסקית:
קושי בתכנון זמני אספקה
סיכון גבוה ל־Stock-Out
צורך בהגדלת מלאים ביטחוניים
בנוסף, זמן המכס הגבוה בשטח הנמל מגביר את ה־TCO (עלות כוללת למטען).
נמל חיפה – תפקוד טוב בפריקה, בינוני בשחרור
השלב הארוך יותר אצל חיפה הוא הפריקה, אך לא בצורה דרמטית.
העיכוב במכס מצביע על צורך בתיאום מסמכים מוקדם יותר מצד היבואן.
המשמעות העסקית:
מתאים למטענים שאינם דחופים
טוב עבור משלוחים רציפים ויציבים
דורש עבודה מסודרת מול עמיל מכס כדי לקצר את שרשרת השחרור
נמל הדרום – היעילות הגבוהה בישראל
הגרף מציג מציאות ברורה:
כל שלושת השלבים—עגינה, פריקה, מכס—קצרים משמעותית לעומת שאר הנמלים.
המשמעות האסטרטגית:
יתרון תחרותי עצום לתעשיות בהן זמן הוא קריטי
שיפור SLA ללקוחות קצה
הורדת עלויות תפעוליות באופן עקבי
מנהלי רכש יכולים להסתמך על הנמל הזה בניהול קווי אספקה קבועים וברמת ודאות גבוהה.
המלצות אסטרטגיות המבוססות על הגרף
1. איתור בעיית הליבה בשרשרת האספקה
- אם זמן העגינה הוא הארוך ביותר → כדאי לשקול הסטת נמל.
- אם המכס הוא צוואר הבקבוק → יש להשקיע במסמוך ובתכנון.
2. רכש רגיש לזמן חייב להתבסס על נמל הדרום
הפירוק הגרפי מוכיח זאת בצורה חד־משמעית.
3. בנייה מחדש של אסטרטגיית חלוקת מטענים (Port Allocation)
ניתוח המרכיבים מאפשר להעביר לקווים מהירים סחורות עם SLA קצר, ולהשאיר מטענים שאינם רגישים לזמן בנמלים עמוסים יותר.
4. שימוש במדד כבסיס למשא ומתן מול משלח
נתונים שקופים = יותר כוח מסחרי.
סיכום מורחב – מדד העיכובים בנמלי ישראל: דצמבר 2025
דצמבר 2025 התגלה כאחד החודשים המשמעותיים ביותר עבור שרשרת האספקה הישראלית, עם פערים חריפים בין הנמלים, עלייה בתנודתיות לוחות ההפלגה ושינויים ביכולת התפעולית של כל אחד משלושת הנמלים המרכזיים: חיפה, אשדוד ונמל הדרום. המדד מציג תמונה רחבה ובהירה של מצב העיכובים, באמצעות ניתוח של זמני עגינה, קצב פריקה, עומסים רגולטוריים וזמני שחרור מהמכס. התוצאה מאפשרת להבין כיצד כל נמל משפיע בפועל על עלויות, זמני אספקה ורמת הוודאות התפעולית של יבואנים.
החודש התאפיין בעומסים חריגים בנמל אשדוד, שם זמני העיכוב הגיעו לשיא שנע בין 3.1 ל־3.6 ימים בממוצע. עיקר העיכוב נרשם בשלב ההמתנה לעגינה, המשקף שילוב של עבודות תשתית, זמינות כוח אדם חלקית ותנועת אוניות גבוהה במספר ימי שיא. עיכובים אלו יצרו פגיעה בשרשרת האספקה של יבואנים מתחומי המזון, הפארמה והקמעונאות, הנדרשים ל־Lead Time קצר ולרציפות אספקה.
נמל חיפה הציג שיפור בביצועים לעומת חודשים קודמים, אך המשיך לסבול מתנודתיות הנובעת מעומסים ביבשה ותזמון משאיות. למרות זאת, זמני הפריקה ברציף נשארו יציבים, והמדד הממוצע נע בין 1.8 ל־2.4 ימים. מדובר בביצועים הממקמים את חיפה במקום בינוני מבחינת יעילות, אך יציבים למדי עבור יבואנים שאינם פועלים במוצרים רגישים או דחופים.
ברקע שני הנמלים הוותיקים, נמל הדרום ממשיך להוביל בפער ניכר. זמני העגינה, הפריקה והמכס נותרו הנמוכים ביותר בישראל, עם מדד כולל של 1.0–1.4 ימים בלבד. השילוב בין תפעול פרטי, זמינות תשתיות טובה ויציבות בכוח אדם הופכים את נמל הדרום לנמל בעל ה־SLA הגבוה ביותר. יבואנים שמבקשים ודאות תפעולית או לנהל קווי אספקה קבועים מוצאים בו פתרון אמין, בעיקר עבור משלוחים מאירופה ומטענים כלליים.
בצד המגמות הרחבות, דצמבר 2025 התאפיין בגידול בביקוש למכולות קירור למזון ומוצרים עונתיים, מה שהעמיס מחדש על מתקני קירור בנמלים. בנוסף, שינויי לוחות הפלגה גלובליים והשלכות מזג אוויר יצרו “גלי אוניות” – תופעה שבה מספר אוניות מגיעות בזמן קצר ויוצרות עומס נקודתי. גם במישור הרגולטורי נרשמו עיכובים במכס בעקבות תקנות חדשות בתחומי אלקטרוניקה וציוד תקשורת, שהגדילו את מספר הבדיקות הנדרשות.
השפעה ישירה של העיכובים ניכרת בעלויות התפעול של יבואנים: אחסנה נוספת, המתנות משאיות, שיבושי הפצה, פגיעה ב־SLA מול לקוחות, ואף עלייה ב־TCO של כל משלוח. מנהלי רכש נדרשו לבצע התאמות בתכנון המלאי ולהיערך לתרחישים של Stock-Out, בעיקר בשבועות בהם המדד הצביע על עומס חריג באשדוד.
תחזית ה־30 יום הבאה מצביעה על המשך יציבות בנמל הדרום, שיפור מתון בחיפה, אך עומס מתמשך באשדוד – ללא צפי לירידה משמעותית. לכן, המלצות הפעולה למנהלי רכש כוללות: פיזור נמלי יעד (Port Diversification), הסטת משלוחים רגישי זמן לנמל הדרום, ביצוע Pre-Clearance במסמכי מכס, ושימוש במדדי דצמבר לתכנון חלונות שילוח אופטימליים בחודשים הקרובים.
בסיכום, מדד דצמבר 2025 מדגיש את הצורך בניהול לוגיסטי גמיש, מקדים ומבוסס נתונים. השוני החד בין הנמלים דורש קבלת החלטות מושכלות, תכנון חכם של חלונות אספקה ושילוב אסטרטגי בין נמלים שונים כדי לשמור על רציפות עסקית ועל יעילות תפעולית.





