שאלות ותשובות בנושא תקנות שעת החירום בשל התפרצות נגיף הקורונה החדש
דף זה מטרתו לסייע לעסקים ומפעלים לקבל תשובות לשאלות העולות עקב פרסום תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום העבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש”ף- 2020
וכן תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום העבודה בשל התפרצות נגיף הקורונה החדש), התש”ף – 2020 (להלן- תקנות שעת החירום). יש לעקוב מקרוב אחר ההנחיות של משרד הבריאות ופיקוד העורף. המידע מעודכן לתאריך 26 במרץ, 2020.יבוא ותקינה
חלק מהרגולטורים פרסמו הקלות לתקופה זו, ביניהם שירות המזון במשרד הבריאות והממונה על התקינה.
במידה ויש קושי לאתר את המידע הדרוש, ניתן לפנות לממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה והתעשייה, מר אנואר חילף,
במייל: Anwar.Hilf@economy.gov.il או בטלפון 074-7502417.
כן.
מינהל התקינה פועל במתכונת מצומצמת, ומפעיל תורנים בכל המחלקות אליהם ניתן לפנות. לפרטים נוספים ופרטי קשר, ראו אתר מינהל תקינה.
בנוסף, למינהל יש נציגות במוקד החירום שמפעיל המשרד וניתן להפנות שאלות בקשות גם דרכו.
כן, בשלב זה אין פגיעה בשירותי הבדיקות של המכון והמעבדות המאושרות (כולל המוכרות שביניהן). מומלץ בהמשך לעקוב לאחר הודעות הממונה על התקינה באתר.
ייתכנו עיכובים, אולם אנו עושים כל שביכולתנו כדי לא לפרוץ את מסגרת המועדים הקבועה בדין.
יצוא ופיתוח עסקי בינלאומי
בחירום, כמו בשגרה, אנו כאן על-מנת לסייע לכם לשמור על ההמשכיות העסקית ומגויסים על מנת לתמוך בכם בשימור הקשר עם הלקוחות בשווקים השונים באמצעות מערך הנספחים הכלכליים של מינהל סחר חוץ. משרד הכלכלה והתעשייה מפעיל מערך של 42 נספחים כלכליים בכל העולם, שתפקידם לסייע בעידוד ופיתוח הסחר בין ישראל למדינות בעולם ולסייע ליצואנים ישראלים בפעילותם בחוץ לארץ, באיתור סוכנים, יבואנים ומפיצים וכן בסיוע מול השלטונות המקומיים בארצות השירות. יחד עם זאת, נוכח השפעות הווירוס הגלובאליות, מדינות רבות מצויות בסגר, ועל כן חשוב להבין כי היכולת לתת מענה מצומצמת בעת הזו.
כן, האגף ממשיך להפעיל את מערך הרישוי, וצפוי לעשות כן גם כאשר שירות המדינה במתכונת חירום. ההגשה והטיפול במתכונת הרגילה (הגשה מקוונת). האגף ערוך לטפל בבקשות בפורמט הרגיל גם במידה ששירות המדינה יעבור לעבודה מהבית.
יש לפנות באמצעות המייל: exportcontrol@economy.gov.il
כן, האגף ממשיך לטפל בבקשות מחברות פעילות. חשוב להדגיש כי דו”חות רבעוניים ובקשות התשלום יטופלו בעדיפות גבוהה על פני בקשות אחרות.
למידע נוסף יש לפנות באמצעות המייל: shalav@economy.gov.il או MF@economy.gov.il.
המערך ייבחן בחיוב התגמשות בתכניות פעולה לאחר החזרה לשגרה. שינוי רוחבי יחייב אישור ועדות התכניות אשר תתכנסנה לאחר החזרה לשגרה. חברות אשר תכנית הפעולה שלהן מסתיימת בימים אלה וזקוקות להארכה, יש לפנות במייל לרכזת התכנית הרלבנטית.
למידע נוסף יש לפנות באמצעות המייל: shalav@economy.gov.il או MF@economy.gov.il.
עוד מאמרים

טראמפ מקפיא ל-90 יום את המכסים הגבוהים – ומקפיץ אותם לסין: ניתוח המהלכים וההשלכות
הכרזת המכסים הדרמטית ב-10 באפריל 2025 הודיע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על מהלך מפתיע בזירת הסחר הבינלאומי: הקפאה זמנית של 90 יום למכס בגובה 35% שהוטל בחודשים האחרונים על יבוא מסחורות מ-86 מדינות, ביניהן ישראל. בתקופה זו יופחת שיעור המכס ל-10%, וזאת בתגובה לפניות של יותר מ-75 מדינות שביקשו לנהל משא ומתן כלכלי עם הממשל האמריקאי. עם זאת, סין לא נכללה במהלך ההקלות –

מדריך בנושא כללי מקור ואימות מקור בהסכם הסחר החופשי ישראל – ארה”ב
ההסכם, שנחתם בשנת 1985, הינו הסכם האס”ח הראשון שעליו חתמה ארה”ב והשני שעליו חתמה ישראל, ומהווה גם כיום את עיקר התשתית לסחר בין המדינות. מרכיב מרכזי בהסכם הוא האפשרות לייצא מוצרים מישראל לארה”ב בפטור ממכס, בתנאי שהמוצרים עומדים בכללי המקור שנקבעו בהסכם. כללי המקור מגדירים מהו “מוצר ישראלי” הזכאי ליהנות מההטבות שמקנה ההסכם. מטרת המדריך היא לספק ליצואן הישראלי מידע מעשי הנוגע לאופן העמידה בכללים אשר

המכסים החדשים של ארה”ב – מטה מינהל סחר חוץ
נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הכריז ב-2.4.25 על הטלת מכסים גלובליים על ייבוא סחורות לארה”ב מכל המדינות. טראמפ הגדיר את המכסים כמכסים הדדיים (Reciprocal Tariffs), והסביר שמטרתם המרכזית היא לאזן את גרעון הסחר של ארה”ב מול העולם. המכסים ההדדיים חלים באופן גלובלי ללא יוצא מן הכלל, כולל מדינות להן הסכם אזור סחר חופשי עם ארה”ב, וביניהן ישראל. גובה המכסים ההדדיים משתנה בין מדינה למדינה, ונקבע לפי

מדיניות המכסים החדשה של ארה”ב – וובינר עם מומחי סחר חוץ בשיתוף מכון היצוא והתאחדות התעשיינים
תמצית הוובינר מבוסס על תלול בימים האחרונים הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכס בגובה 17% על כלל היבוא מישראל לארה”ב. מדובר במשבר בעל השלכות משמעותיות על היצוא הישראלי, שנאמד בכ-10 מיליארד דולר בשנה. הצעד עלול להביא לפגיעה משמעותית בתחרותיות וברווחיות של יצואנים ישראלים רבים, בעיקר בתחומים כמו קוסמטיקה, יין, טקסטיל ופלסטיקה. נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר, ציין כי המשמעות הכלכלית של המכס החדש עשויה