המכסים החדשים של ארה”ב Archives - יחדיו

נייר עמדה פורסם על ידי ארגון התאגידים בנושא ביטוח ותעריפי המכס בארה״ב

עורך ראשי — Tue, 26 Aug 2025 16:27:02 +0000

ארגון התאגידים פרסם נייר שדן בשאלה כיצד משפיעים תעריפי המכס החדשים בארה״ב על פרמיית ביטוח מטענים. בנוסף להשפעה על תשלומי המכס, מומלץ ליצואנים לארה״ב לשקול כיצד השינויים בשיעור המכסים הללו משפיעים על ביטוח המטענים

ארגון התאגידים פרסם בתחילת השבוע מאמר שעוסק ברפורמת המכס בארה״ב ודן בשאלה כיצד משפיעים תעריפי המכס החדשים בארה״ב על פרמיית ביטוח מטענים. כידוע לכל, שיעור המכסים על סחורות המיובאות לארה״ב עולים באחוזים ניכרים ועומדים על כ-15%. כפי שפורסם בתקופה האחרונה, שיעור המכסים על סחורות המיובאות לארה״ב עולים באחוזים ניכרים. בנוסף להשפעה על תשלומי המכס, מומלץ ליצואנים לארה״ב לשקול כיצד השינויים בשיעור המכסים הללו משפיעים על ביטוח המטענים.

הביטוח הימי אמור לכסות את המטען בכפוף לתנאי הפוליסה מפני נזקים ממקור חיצוני במהלך ההובלה בין המדינות (אלא אם הוא נכתב במפורש לכיסוי מקומי בלבד).

הביטוח הימי כולל כיסוי למשלוחים / מטענים בינלאומיים. וכאשר שעורי מכס גבוהים נכנסים לתוקף על סחורות המיובאות לארצות הברית, עליכם לשקול כיצד סכום התוספת שאתם משלמים עבור מכסים, מסים ואגרות יכול להשפיע על פוליסת ביטוח המטען הקיימת שלכם או על כל פוליסה עתידית שתופק באמצעות המבטחים של חברתכם.

יש לקחת בחשבון את שיעור המכסים בעת חישוב שווי המטען

עם כל תעריף המכס שנקבע על ידי הרשויות בארה״ב, עליכם לחשוב מחדש על הערכת שווי הסחורות שלכם לצורך ביטוח המטען. והאם הכיסוי מספק גם מבחינת הערך המתאים, וזאת מנת להימנע מ״תת ביטוח״.

במונחים של ביטוח מטען, ״הערכת שווי״ היא אומדן של שווי המטען, שקובע את גובה הכיסוי הנדרש.

הערכת השווי המסורתית מחושבת בשיעור של CIF/ CIP + 10%. , כאשר ה-‘C’ מייצג ‘Cost’) עלות) וכולל את הסכום שהמבוטח משלם עבור הסחורה. ה-‘F’ מייצג ‘Freight’) הובלה) שהוא הסכום שהמבוטח משלם לחברת ההובלה כדי להביא את הסחורה.

חישוב מוסכם זה משמש את חברת הביטוח כדי לקבוע את הסכום המקסימלי שפוליסת ביטוח המטען תשלם במקרה של תביעה. התוספת של 10% מיועדת באופן מסורתי לכסות עלויות נלוות כגון: מכס ששולם, בדיקות מכס, אגרות נמל, עמלות סוכן, אחסנה.

הוצאות תביעה כלליות (עלויות הובלה יבשתית קצרה, עמלות העברה וכו׳). עם זאת, עלייה בשיעור המכס של 10% או 25%, תוספת ה-10% האופיינית שנלקחת בחשבון בפוליסה שלכם עלולה שלא להספיק כדי לכסות אתכם בכל מקרה של נזק ו/או אובדן.

חשוב לשאול את עצמכם ״מה יקרה אם אאבד את המשלוח הגדול ביותר שלי השנה באופן מוחלט או אם יוכרז TOTAL LOSS?״ ולוודא שאתם מכוסים לאירוע כה גדול בצורה נכונה ונבונה.

בסכום התביעה של פוליסת ביטוח המטען שלכם.

הבנת המושג ׳מכס ששולם׳

סכום המכס ששילם היצואן על המשלוח יכול להיכלל בתביעה רק אם המכס ששולם למכס ולרשות הגנת הגבולות בארה״ב נחשב ל׳מכס ששולם בפועל׳. מכס נחשב ל״שולם בפועל״ כאשר נוצרה החובה החוקית לשלמו. לכן, לא רק שהמכסים שולמו, אלא שהסחורה גם הוכנסה לצריכה במדינה.

מאידך, אם האובדן שלכם מתרחש לפני שהמכס נחשב ל׳שולם בפועל׳, אזי סכום המכס ששולם לא ייכלל

דוגמה להשפעת מכסים על ביטוח מטען

הטבלה למטה מדגימה דוגמה פשוטה לחישוב שספק ביטוח המטען שלכם יבצע כדי לקבוע את הסכום המקסימלי שתוכל הפוליסה לשלם במקרה של תביעה. דוגמה זו מניחה ששווי ה-CIF כולל הוא 100,000$, שלמבוטח יש השתתפות עצמית של 1,000$, וכי אין סעיפי הרחבה רלוונטיים או פיצויים מהמוביל שיש לקחת בחשבון.

ערך CIP/CIF כולל	$100,000.00
תוספת	+$10,000.00
סך הכל % CIP/CIF + 10	110,000.00$
השתתפות עצמית – ראו הערה מטה	($1,000.00)
הפוליסה משלמת למבוטח	109,000.00$

נוכח החישוב לעיל, ניתן להיווכח שהסכום המקסימלי שפוליסת ביטוח מטען זו יכולה לשלם הוא 109,000$. כעת בואו נראה מה קורה אם יש תביעה ולמבוטח יש מכס ששולם בפועל בסך 25,000$ כתוצאה משיעור מכס מוגבר שחל עליו.

עלות והובלה כוללת	100,000.00$
מכס ששולם בפועל	25,000.00$
סכום אובדן כולל	$125,000.00
סכום שניתן לקבל מהפוליסה	109,000.00$
תת-ביטוח	($16,000.00)

כפי שניתן לראות, ישנו סכום של 16,000$ שהמבוטח לא הצליח לקבל חזרה בשל העובדה שהמכס ששולם בפועל בתביעה היה גבוה מהתוספת של 10% שנעשתה בעת עריכת הפוליסה. זוהי דרך ישירה שבה מכסים משפיעים על ביטוח מטען ויכולים לפגוע במבוטח כאשר מתרחשת תביעה.

וודאו שאתם לוקחים בחשבון את ״גבול הכיסוי לנזק ו/ או אובדן״

״גבול הכיסוי לאובדן״ הוא הסכום המקסימלי שפוליסת ביטוח מטען תשלם על תביעה אחת. לכן, אם לחברה שלכם יש גבול כיסוי לאובדן של 500,000$, גבול זה צריך להיות גבוה מספיק כדי לכסות תביעה במקרה שהמשלוח הגדול ביותר שלכם השנה נזוק ו/או אבד לחלוטין, ומוחל עליו ערך של CIF + 10%./ CIP

אם כעת מוטל מכס על הסחורות המיובאות שלכם ואתם משלמים תוספת של 25% מכס, גבול הכיסוי שלכם הקיים כיום לנזק /לאובדן אינו מספיק בכדי לכסות נזק/אובדן של המשלוח.

אם המוצר של החברה שלכם כפוף לשיעור מכס חדש, מומלץ לפנות אל מבטחי המטען על מנת לבחון לרענן את תנאי פוליסת ביטוח המטען של חברתכם על מנת להבטיח שהנכם מכוסים בצורה נכונה במקרה של נזק /אובדן.

כמובן שה-Deductible יכול להשתנות בהתאם לתיאור המטען ולאופן ההובלה שלו, למשל מבוקרי טמפרטורה, תרופות, פלאפונים, רכבים, תחמושת, נשק ועוד. מכולות Flat מכולות פתוחות גג/צד, איזוטנקים, ועוד.

לסיכום, יצואנים שכיום מבטחים את מטעניהם לפי בסיס הערכה: ערך מטען בתוספת דמי הובלה+ 10%, מומלץ לשקול לשנות את בסיס ההערכה ל: ערך מטען בתוספת דמי הובלה + 25% או לפי אחוז המס הנגבה בפועל בארה״ב.

הפרמיה שתגבה במצב מסוג זה בגין הפער בין בסיס ההערכה הקיים לחדש, נחשבת מינורית, ובכל מקרה תגן עליכם מפני מצב של ״תת ביטוח״.

מומלץ למבוטחים לפנות אל המבטחים שלהם או להגדיל בהתאמה לאחוז המכס בארה״ב או לשנות לבסיס בפוליסה השנתית שבה הם מדווחים למבטחים, שידווחו לפי בסיס ההערכה CIP/ CIF + customs & Duty + 10% ידווחו על המיסים ששולמו וכך יכסו את עצמם.

לגבי הפוליסות שבאמצעות המשלחים/ סוכני מכס – הפורמט יצטרך להיות CIF + האחוזים שהלקוח ביקש, והפרדה בין יצוא ליבוא (משום שהמכס ביבוא מארה״ב לא יהיה הדדי וצפוי להיות פטור בכל מקרה).

פורסם ב אתר port2port

The post נייר עמדה פורסם על ידי ארגון התאגידים בנושא ביטוח ותעריפי המכס בארה״ב appeared first on יחדיו.

רגולציה מתקרבת – מה צפוי בהסכמי הסחר החדשים של ישראל

עורך ראשי — Sun, 10 Aug 2025 18:30:32 +0000

בעשור הקרוב, ישראל צפויה להרחיב את הסכמי הסחר החופשי עם מדינות מפתח בעולם, לצמצם מכסים על מאות קטגוריות מוצרים, ולשנות את מפת היבוא והיצוא. עבור יבואנים, יצואנים, עמילי מכס וחברות שילוח – מדובר בהזדמנות עסקית אדירה, אך גם באתגר תפעולי ומשפטי הדורש היערכות מוקדמת.

מבוא

העולם הכלכלי של שנת 2025 מאופיין בקצב שינויים מואץ, ובמרכזו מגמה של פתיחת שווקים והסרת חסמים בסחר הבינלאומי. ממשלת ישראל נמצאת בימים אלה במשא ומתן עם שורה של מדינות וגושים כלכליים לחתימת הסכמי סחר חופשי (Free Trade Agreements – FTA)[1], במטרה להרחיב את האפשרויות העסקיות של המשק הישראלי.
הסכמים אלו כוללים לרוב הורדות מכסים, ביטול מכסות, התאמת תקנים, וקביעת כללי מקור[2] שיאפשרו לשווקים ליהנות ממחירים תחרותיים.
במאמר זה נבחן את המפה הצפויה של ההסכמים, את השפעתם על ענפי השילוח, העמילות, והלוגיסטיקה, את ההזדמנויות והסיכונים, ונציע דרכי פעולה מעשיות לעסקים.

מפת ההסכמים הצפויה

סקירת ההסכמים הקיימים

נכון להיום, לישראל יש FTA עם מספר שותפות מרכזיות:

ארה”ב – הסכם סחר חופשי מלא, ביטול מכסים על רוב המוצרים.
האיחוד האירופי – גישה מועדפת לשוק של מעל 450 מיליון צרכנים.
מדינות EFTA – שווייץ, נורווגיה, איסלנד וליכטנשטיין.
קנדה, דרום קוריאה, איחוד האמירויות – הסכמים חדשים יחסית המרחיבים אפשרויות יבוא ויצוא.

FTA עתידיים בדיונים

הודו – הפחתת מכסים על רכיבי אלקטרוניקה, טקסטיל ומזון.
יפן – הסכם רחב הכולל תעשיית הרכב והציוד הרפואי.
אוסטרליה וניו־זילנד – דגש על חקלאות, טכנולוגיה ומוצרי מזון.
מדינות אפריקה – פתיחת שוק למוצרי טכנולוגיה ישראליים והורדת מכסים על תוצרת חקלאית.

השפעה על ענף השילוח

התאמת מסלולי השינוע

הפחתת מכסים עלולה לשנות את כדאיות ההובלה הימית לעומת האווירית. מוצרים בעלי ערך גבוה ומשקל נמוך, שעד כה נשלחו ימית כדי לחסוך בעלויות, עשויים לעבור למשלוח אווירי בזכות חיסכון במכס.

הגדלת נפחי עבודה

כניסה לשווקים חדשים צפויה להגדיל את היקפי המטענים. חברות שילוח שיזהו מגמות מוקדם יוכלו להיערך עם חוזים מול קווים ימיים וחברות תעופה, ולהבטיח זמינות מכולות ומשלוחים מהירים.

אינטגרציה טכנולוגית

החלת FTA חדשים מלווה לעיתים בדרישות לדיווח דיגיטלי מלא. שילוח שידע לשלב מערכות Track & Trace[3] עם מערכות המכס הלאומיות, יקבל יתרון תחרותי.

השלכות על עמילות מכס

עדכוני סיווג טובין

FTA לרוב משנה את קודי ה־HS (Harmonized System) למוצרים מסוימים. עמילי מכס יצטרכו להכיר את השינויים כדי למנוע חיוב מכס שגוי.

דרישות תיעוד חדשות

כללי מקור שונים יכולים לחייב הצגת תעודת מקור או הצהרת יבואן. במקרים מסוימים, ביטול חובת הצגת המסמכים יקצר משמעותית את הליך השחרור.

הכשרת כוח אדם

הטמעת השינויים תדרוש הדרכות לעמילי מכס ולצוותים לוגיסטיים, כולל עדכון נהלים ומערכות מידע.

הזדמנויות לעסקים

הוזלת עלויות יבוא – הפחתת מכסים תוזיל מחירים ותאפשר הגדלת מגוון המוצרים.
חדירה לשווקים חדשים – במיוחד למדינות עם ביקוש לטכנולוגיה ישראלית.
שיתופי פעולה אזוריים – שותפויות עם חברות שילוח במדינות היעד לשיפור מהירות ואמינות השירות.
מיתוג ירוק – חלק מההסכמים כוללים פרקי קיימות, מה שיכול לסייע במיתוג סביבתי.

סיכונים ואתגרים

אי־ודאות בתקופת מעבר – שינויי מכסים יוצרים בלבול בשוק.
עומסים במכס – בתקופות שינוי תעריפים יש עומסי עבודה ועיכובים.
פערי מידע – עסקים קטנים עלולים לא להבין את הזכויות החדשות.
דרישות איכות מחמירות – חלק מההסכמים כוללים תקנים מחמירים שיחייבו התאמות בייצור.

טבלה – סקירה משווה

מדינה / הסכם	מצב נוכחי	שינוי צפוי	השפעה על שילוח
הודו	מכסים ממוצעים 12%	ירידה ל־5% על טכנולוגיה ואלקטרוניקה	עלייה ביבוא רכיבי מחשוב
יפן	אין FTA מלא	פתיחת השוק לרכב וציוד רפואי	גידול בשילוח רכבים וחלקי חילוף
אוסטרליה	מכסים גבוהים על מזון	הפחתה הדרגתית ל־0% למזון ויין	גידול ביצוא מזון ומשקאות
מדינות אפריקה	מכסים משתנים גבוהים	הורדה ל־0–5% למוצרי חקלאות וטכנולוגיה	פתיחת שוק חדש ליצואנים ישראלים

סיכום

ההסכמים הצפויים הם יותר מאשר שינוי טכני במכס – הם מפת דרכים חדשה לעסקים ישראליים. מי שיתחיל עכשיו להתכונן – בבדיקת קטגוריות מוצרים, בעדכון חוזי שילוח, ובהכשרת צוותים – יוכל לנצל את ההזדמנויות ולמנוע תקלות בתקופת המעבר. הצלחה בתחום הזה היא שילוב של ידע רגולטורי, הבנה לוגיסטית ויכולת להגיב מהר לשינויים.

שאלות ותשובות – הסכמי סחר חדשים

שאלות ותשובות – הסכמי הסחר החדשים של ישראל

הסכם סחר חופשי הוא הסדר בין מדינות להפחתה או ביטול של מכסים ומגבלות סחר. לישראל הוא מאפשר יבוא זול יותר, גישה רחבה לשווקים ליצואנים, ולעיתים גם הקלה בדרישות תקינה.

בין הכיוונים המדוברים: הודו, יפן, אוסטרליה וניו־זילנד, וכן מדינות באפריקה. הדגשים משתנים בין מגזרי טכנולוגיה, תעשייה וחקלאות.

צפוי גידול בנפחי המטענים ושינויים במסלולי הובלה. יתכנו דרישות שונות לכללי מקור ותיעוד, וגם הזדמנויות להוזלת עלויות תפעוליות ולשחרור מהיר יותר מהמכס.

בדרך כלל נרשמים עומסים במכס, בלבול זמני בסיווגים ובתעריפים, ופערי מידע אצל עסקים קטנים. הדרכה ותכנון מראש מצמצמים עיכובים ועלויות.

למפות קטגוריות מוצרים מושפעות, לעדכן חוזי שילוח, לשפר תהליכי תיעוד וכללי מקור, ולהיעזר ביועצי סחר בינלאומי לשדרוג הנהלים.

The post רגולציה מתקרבת – מה צפוי בהסכמי הסחר החדשים של ישראל appeared first on יחדיו.

טראמפ מטיל מכס של 15% על ישראל – איך זה ישפיע על הכלכלה המקומית?

עורך ראשי — Sat, 02 Aug 2025 21:50:46 +0000

מבוא: כשהברית הכלכלית מתערערת

ההכרזה הלילית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הטלת מכס של 15% על יצוא מישראל לארה”ב, תפסה את מקבלי ההחלטות בירושלים לא מוכנים. עד לפני זמן קצר, ישראל נחשבה לאחת מבעלות הברית הקרובות של ארה”ב, עם שיתופי פעולה בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והמסחר. אלא שכעת, במסגרת מדיניות סחר חדשה שנכנסת לתוקף, ישראל שובצה ברשימת מדינות עליהן יוטלו מכסים משמעותיים – בדומה לגרמניה, טייוואן, הודו ואחרות.

המאמר שלפניכם סוקר את הרקע להחלטה, בוחן את ההשפעות האפשריות על הכלכלה הישראלית, מנתח את התגובה הממשלתית והעסקית, ומציע כיווני פעולה למזעור הנזק. לא מדובר רק בשורת צעדים בירוקרטיים – אלא בתמרור אזהרה אסטרטגי לעתיד היחסים הכלכליים בין שתי המדינות.

המכס החדש: תמונה כללית

המכס שהוטל על ישראל, בשיעור של 15%, נכנס לתוקף באופן מיידי. הוא חל על כל היקף היצוא מארץ הקודש לארצות הברית – החל ממוצרי טכנולוגיה מתקדמת, דרך פרמצבטיקה וכלה ביצוא חקלאי. בעבר, ישראל נהנתה מהסכם סחר חופשי עם ארה”ב, שהסיר כמעט כל חסם מכס. ההחלטה החדשה מבטלת למעשה את הפטור ההיסטורי, והופכת את היצוא הישראלי לפחות תחרותי בשוק האמריקאי.

מדינות אחרות, כמו ברזיל, סוריה וטורקיה, חוו מכסים גבוהים יותר – של עד 41%. עם זאת, ישראל נכללה ברשימת המדינות שזכו ליחס “מופחת”, אך ההבדל בין 0% ל־15% הוא עצום. גם יצרנים קטנים וגם תאגידים גדולים ירגישו את ההשפעה במאזן השנתי.

מה עומד מאחורי ההחלטה?

לכאורה, מדובר במהלך כולל במסגרת מדיניות “America First” של טראמפ, שמטרתה לצמצם את הגירעון המסחרי של ארה”ב. אך יש מי שרואה במהלך אצבע מאשימה כלפי מדינות ש־לשיטתו – “לא תורמות מספיק למערכת הכלכלית הגלובלית ביחס ליתרונות שהן מקבלות ממנה”.

גורמים בממשל האמריקאי טוענים כי ישראל, כמו מדינות נוספות, “נמנעת מלהיפתח מספיק לשוק האמריקאי”. אחרים מצביעים על לחצים מצד תעשיות מקומיות בארה”ב, שמוטרדות מהתחרות של חברות ישראליות, בעיקר בתחומי התרופות, התקשורת והטכנולוגיה הצבאית.

בנוסף, ייתכן שההחלטה מהווה כלי מיקוח להשגת ויתורים בהסכמים כלכליים ואזוריים – לרבות בתחום ההשקעות, השירותים והפטנטים.

הענפים שייפגעו ראשונים

פגיעת המכס תורגש במהירות בתעשיות שמהוות קטר ייצוא משמעותי של ישראל:

טכנולוגיה ותקשורת: חברות ישראליות רבות מוכרות פתרונות תוכנה, חומרה, סייבר ובינה מלאכותית לשוק האמריקאי. עלייה במחיר הסופי תקטין את האטרקטיביות שלהן.
תרופות ופארמה: ענף שמגלגל מיליארדים מדי שנה. חברות כמו טבע עלולות להיתקל בהתייקרות משמעותית שמורידה תחרותיות.
תעשייה ביטחונית: אמנם חלק מהציוד הביטחוני מוחרג מהחוקים הרגילים, אך חלק ניכר מהטכנולוגיות הדואליות (אזרחיות-ביטחוניות) כפוף כעת למכס.
חקלאות ויצוא מזון: פירות הדר, אבוקדו ויין ישראלי יתייקרו עבור הקונים האמריקאים – עובדה שעלולה לצמצם את הביקוש.

תגובת הממשלה: בין בלימה להרגעה

הממשלה הישראלית פועלת בשני מישורים. ראשית, נפתחו ערוצים דיפלומטיים מול הבית הלבן כדי לנסות ולהחריג לפחות חלק מהתחומים המרכזיים מההחלטה. שנית, משרד הכלכלה בשיתוף מכון היצוא בוחן אפשרויות למתן סובסידיות זמניות או הקלות מס ליצואנים שייפגעו.

למרות האכזבה מהמהלך, במשרד האוצר מנסים לשדר אופטימיות זהירה. לדבריהם, העובדה שישראל קיבלה את אחד משיעורי המכס הנמוכים יחסית מהווה “עדות ליחסים המיוחדים”. אולם, בשוק הפרטי התחושות שונות לחלוטין.

איך מגיבים היצואנים?

בחברות רבות נשמעה קריאת השכמה. יבואנים אמריקאים החלו לחפש חלופות זולות יותר למוצרים ישראליים. מנכ”ל חברת טכנולוגיה בינונית מהמרכז סיפר כי “בתוך יומיים איבדנו שני לקוחות בגלל המחיר החדש”. ענפים קטנים ובינוניים, שבעבר הצליחו לחדור לשוק האמריקאי תודות לפטור ממכס, עלולים לאבד נתח שוק משמעותי.

במקביל, יש גם מגמה של חיפוש שווקים חדשים. מדינות באסיה ובאירופה עשויות ליהנות מהמצב, שכן ישראל תגביר את מאמצי הייצוא אליהן. אך תהליך כזה דורש חודשים ולעיתים שנים של בניית אמון, תשתיות שיווק ועמידה בתקנים.

האם יש מקום לתביעות או לערוצים משפטיים?

ישראל יכולה לפנות לארגון הסחר העולמי (WTO) בטענה לאפליה או הפרת הסכמים קיימים. אך הדרך המשפטית היא ארוכה ולא בהכרח אפקטיבית מול מדיניות של ממשל תקיף כמו זה של טראמפ. יתרה מכך, טראמפ הביע בעבר זלזול במוסדות בינלאומיים, כך שספק אם לחץ משפטי ישפיע.

במקום זאת, מרבית המאמץ צפוי להיות ממוקד בזירה הדיפלומטית והכלכלית הישירה, תוך ניסיון לצמצם נזקים ולהכין את הקרקע להסכם סחר חדש במידה והנסיבות ישתנו בעתיד.

ההשלכות על הצרכן הישראלי

לכאורה, מדובר ביצוא – אך גם הצרכן המקומי עלול להיפגע. חברות שמפסידות שוק בארה”ב עשויות להעביר את עודפי המלאי לשוק המקומי, ובכך ליצור עודף היצע ולחץ תזרימי. כתוצאה מכך, ייתכנו פיטורים, קיצוצי שכר, ואף העלאת מחירים בישראל עצמה כדי לפצות על הירידה ברווחיות.

כמו כן, פיחות צפוי בשער השקל עשוי להתרחש אם יירשמו ירידות משמעותיות בייצוא. במצב כזה, כל המוצרים המיובאים (לרבות מזון, חשמל, דלק וטכנולוגיה) יתייקרו, מה שעלול לייקר את יוקר המחיה ולשחוק את כוח הקנייה של הציבור.

טבלת השפעה לפי ענף

ענף	פוטנציאל פגיעה	תגובה צפויה
טכנולוגיה	גבוה מאוד	אובדן חוזים והסבת פעילות לשווקים חלופיים
תרופות	גבוה	לחץ להוזלת מוצרים או מעבר לייצור מקומי בארה”ב
חקלאות	בינוני-גבוה	ירידה בביקוש, חיפוש שווקים באירופה
תעשייה ביטחונית	נמוך-בינוני	פנייה למנגנונים ממשלתיים לעקיפת מכס
שירותים פיננסיים	נמוך	פגיעה עקיפה דרך חולשה במשק המקומי

האם זו מגמה שתישאר?

למרות שטראמפ ידוע בשינויי מדיניות חדים, קשה להתעלם מהעובדה שהחלטותיו מייצרות תקדים. גם אם בעתיד הנשיא יוחלף או ימתן את הגישה, ייתכן וההסדרים הקודמים לא יחזרו. מדינות רבות כבר לומדות להסתמך פחות על יצוא לארה”ב ומחפשות לפזר סיכונים.

גם בישראל, התקווה לשוב לימי ה”פטור המוחלט” עשויה להיות לא מציאותית. לכן, החוכמה כעת היא לבנות אסטרטגיה ארוכת טווח, שתשמור על חוסן הייצוא הישראלי ותמנע זעזועים בעתיד.

סיכום: אתגר או הזדמנות?

הטלת מכס של 15% על הייצוא הישראלי לארה”ב מהווה מהלומה לא פשוטה, אך גם קריאה לפעולה. זוהי הזדמנות אמיתית לבחון את מבנה הכלכלה הישראלית, לחזק שווקים חלופיים, ולשפר את התנאים עבור יצרנים מקומיים. במקביל, יש לפעול נחרצות בזירה הבינלאומית כדי לצמצם את הפגיעה ולהבטיח שישראל תישאר שחקנית תחרותית בזירה הגלובלית.

לסיום, כדאי לזכור – כל משבר טומן בחובו גם פוטנציאל לצמיחה. ההחלטה של טראמפ אמנם מסמנת שינוי כיוון, אך לא סוף הדרך.

The post טראמפ מטיל מכס של 15% על ישראל – איך זה ישפיע על הכלכלה המקומית? appeared first on יחדיו.

אי ודאות נמשכת בשוק המכולות לקראת פקיעת הפסקת המכסים

עורך ראשי — Sat, 05 Jul 2025 21:24:39 +0000

דונלד טראמפ והמכסים חוזרים שוב לכותרות החדשות בענף הספנות, עם דיווח על הסכם עקרוני שכבר הושג ומספר מגעים נוספים שמתנהלים במרץ לקראת דדליין בשבוע הבא.

תאריך פקיעת ההקפאה של הבית הלבן על המכסים ההדדיים שהוטלו באפריל על שורה ארוכה של מדינות מתקרב במהירות, וצפוי ב-9 ביולי. הממשל מסר כי בכוונתו לסיים את המו״מ עם עשר שותפות הסחר הגדולות שלו לאחר ה-4 ביולי, ועלול לקבוע באופן חד-צדדי את שיעורי המכס על מדינות אחרות בקרוב. אתמול פרסם טראמפ ברשתות החברתיות כי הושג הסכם סחר עם וייטנאם.

לדבריו של טראמפ, המכס על וייטנאם יעמוד כעת על 20% בלבד, לעומת 46% קודם לכן. עם זאת, יוטלו מכסים בגובה 40% על תובלה עקיפה (transhipping) של סחורות, מהלך שמכוון ישירות נגד סין, שלדברי ממשל טראמפ משתמשת בוייטנאם כ״דלת אחורית״ לייצוא מחדש של סחורות תחת תוויות חדשות לארה״ב. בתמורה, וייטנאם תבטל לחלוטין את המכסים שהטילה על מוצרים אמריקאיים.

עוד לפני ההודעה על ההסכם עם וייטנאם, שטרם אושרה באופן רשמי, פרסמה אתמול חברת הספנות מארסק כי בממוצע משלמים כיום חברות תעריף מכס אפקטיבי של כ-21% ביחס להובלה במכולה על כלל היבוא לארה״ב. בשיאו, מיד לאחר ה-2 באפריל, עמד שיעור זה על 54%.

פורסם ב אתר port2port

The post אי ודאות נמשכת בשוק המכולות לקראת פקיעת הפסקת המכסים appeared first on יחדיו.

טראמפ מקפיא ל-90 יום את המכסים הגבוהים – ומקפיץ אותם לסין: ניתוח המהלכים וההשלכות

עורך ראשי — Thu, 10 Apr 2025 08:15:22 +0000

הכרזת המכסים הדרמטית

ב-10 באפריל 2025 הודיע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על מהלך מפתיע בזירת הסחר הבינלאומי: הקפאה זמנית של 90 יום למכס בגובה 35% שהוטל בחודשים האחרונים על יבוא מסחורות מ-86 מדינות, ביניהן ישראל. בתקופה זו יופחת שיעור המכס ל-10%, וזאת בתגובה לפניות של יותר מ-75 מדינות שביקשו לנהל משא ומתן כלכלי עם הממשל האמריקאי. עם זאת, סין לא נכללה במהלך ההקלות – ולה הועלו המכסים ל-125% באופן מיידי. טראמפ הסביר את הצעד כתגובה ל”חוסר הכבוד שהפגינה סין כלפי השווקים העולמיים”.

לטענת טראמפ, המדינות שזכו להקלה נקטו בגישה פרו-אמריקאית ונמנעו מתגמול כלכלי, בעוד שסין המשיכה במדיניות סחר שלדבריו פוגעת באינטרסים של ארצות הברית. בכך סימן את סין כיריבה המרכזית בזירה הכלכלית העולמית.

תגובות בינלאומיות והחרפת מלחמת הסחר

סין הגיבה להחרפת המכסים בהכרזה על מכסים בגובה 84% על סחורות מארצות הברית, בנוסף למכסים קיימים בגובה 50%. משרד הסחר הסיני הצהיר כי “סין תילחם עד הסוף” כנגד מה שכינה מדיניות סחטנית של הממשל האמריקאי, והודיע על בחינה של צעדי תגובה נוספים.

מדינות האיחוד האירופי הצטרפו אף הן לתגובות: למעט הונגריה, שאר המדינות אישרו מכסי נגד בגובה 25% על מוצרים אמריקאיים ובהם פלדה, אלומיניום, שקדים ומיץ תפוזים – בהיקף של כ-22 מיליארד דולר לשנה. מכסים אלה צפויים להיכנס לתוקפם ב-15 באפריל, אך ניתן יהיה להשעותם אם ארה”ב תסכים לפתוח במו”מ מסחרי מחודש.

ישראל, מצדה, ביטלה את המכסים על תוצרת חקלאית טרייה מארצות הברית – מהלך שנתפס כמחווה כלפי הממשל האמריקאי, אך מעורר ביקורת פנימית בשל חשש לפגיעה ביצרנים מקומיים.

תגובת השווקים וההשפעות הכלכליות

הודעתו של טראמפ חוללה תגובת שרשרת בשוקי ההון. מדד S&P 500 זינק ב-9.5% – העלייה היומית החדה ביותר מאז המשבר של 2008. מדד נאסד”ק קפץ ב-12%, ומניות טכנולוגיה בולטות, כגון אפל וטסלה, עלו ביותר מ-10%. התנודתיות התבטאה גם בשוקי המט”ח: הדולר נחלש אל מול השקל ונסחר בשער של 3.76 ש”ח, והיורו ירד ל-4.15 ש”ח.

מטבעות דיגיטליים הגיבו אף הם בעוצמה. ביטקוין זינק לשער של 82,700 דולר, ואתריום רשם עלייה של 9%. עם זאת, בשוק האג”ח נרשמה עלייה במדד ה-MOVE לרמה של 140 – רמה שמעידה על לחץ גובר. תשואות האג”ח הממשלתיות ל-10 שנים עלו ל-4.51%, נתון המצביע על עלייה בחששות למיתון.

הרציונל מאחורי המהלך

על פי נשיא ארה”ב, מטרת ההקפאה היא לתמרץ מדינות להעדיף דיאלוג ולמנוע תגובת נגד שתפגע בכלכלה האמריקאית. במקביל, העלאת המכסים על סין נתפסת כניסיון להגביר את הלחץ ולהוביל את בייג’ינג בחזרה לשולחן המו”מ.

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אישר כי מדובר במהלך מתוכנן כחלק מאסטרטגיית הסחר: “זה היה הרעיון של הנשיא מההתחלה – לדחוף את סין לעמדה גרועה”. עם זאת, ישנם מבקרים הטוענים כי המדיניות פוגעת דווקא ביצרנים האמריקאים, שמסתמכים על יבוא מרכיבים ומוצרים מסין, ומובילה לעלייה במחירי הצריכה.

היבטים גיאו-פוליטיים

המהלך של טראמפ מחזק את הגישה האגרסיבית מול סין, אך מעלה חשש להידרדרות נוספת במערכות היחסים הבינלאומיות. נשיא ארה”ב הדגיש כי סין “רוצה עסקה אך אינה יודעת כיצד”, וטען כי תהליך המשא ומתן יהיה מהיר מכפי שמעריכים.

ביחס לאירופה, המכסים ההדדיים משקפים מתיחות אך גם פתח להסדרה, כאשר הנציבות האירופית הצהירה כי היא נכונה לבטל את המכסים בתנאי לחזרה למו”מ. בזירה הפוליטית הפנימית, הכרזתו של טראמפ מגיעה לאחר תקופה של ביקורת ציבורית וירידה באמון הציבורי במדיניותו הכלכלית, כולל סקרים בהם 58% מהאמריקאים הביעו אי שביעות רצון ממנה.

סיכום: איזון בין לחץ מדיני לסיכון גלובלי

ההחלטה להקפיא מכסים לרוב מדינות העולם תוך החמרה כלפי סין ממחישה את הניסיון של ממשל טראמפ לאזן בין ריכוך המתחים הכלכליים מול בעלי ברית לבין שמירה על קו תקיף מול יריבתו המרכזית. אף שהמהלך הביא לעליות מיידיות בשווקים, הוא עלול להוביל להסלמה בסכסוכי סחר בינלאומיים. לפי הערכת בנק ההשקעות ג’יי.פי מורגן, הסבירות למיתון עולמי עלתה לכ-60%, נתון שמצביע על כך שהשלכות הצעדים שננקטו עדיין אינן ברורות – אך עשויות להיות משמעותיות עבור הכלכלה העולמית בשנה הקרובה.

The post טראמפ מקפיא ל-90 יום את המכסים הגבוהים – ומקפיץ אותם לסין: ניתוח המהלכים וההשלכות appeared first on יחדיו.

מדריך בנושא כללי מקור ואימות מקור בהסכם הסחר החופשי ישראל – ארה”ב

עורך ראשי — Thu, 10 Apr 2025 07:40:15 +0000

ההסכם, שנחתם בשנת 1985, הינו הסכם האס”ח הראשון שעליו חתמה ארה”ב והשני שעליו חתמה ישראל, ומהווה גם כיום את עיקר התשתית לסחר בין המדינות.

מרכיב מרכזי בהסכם הוא האפשרות לייצא מוצרים מישראל לארה”ב בפטור ממכס, בתנאי שהמוצרים עומדים בכללי המקור שנקבעו בהסכם. כללי המקור מגדירים מהו “מוצר ישראלי” הזכאי ליהנות מההטבות שמקנה ההסכם.

מטרת המדריך היא לספק ליצואן הישראלי מידע מעשי הנוגע לאופן העמידה בכללים אשר נקבעו בהסכם וכן מידע בנוגע לחקיקה ולנהלי רשות המכס האמריקאית בהקשר זה.

מעת לעת רשות המכס האמריקאית עשויה להחליט על ביצוע אימות לעמידה בכללי המקור של משלוח מסוים. במרבית המקרים, יפנה היבואן האמריקאי ליצואן הישראלי לצורך קבלת המידע הנדרש. המדריך מספק מידע ודגשים חשובים בנוגע להליך האימות אשר מבוצע ע”י רשות המכס האמריקאית ומספק עצות להתנהלות במסגרת הליך זה.

האגף למדיניות והסכמי סחר במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה אחראי על הסכמי הסחר של ישראל ומסייע לחברות ישראליות בנושאי רגולציה וחסמי סחר בייצוא לארה”ב וכן לשווקים אחרים ברחבי העולם.

קבצים להורדה

The post מדריך בנושא כללי מקור ואימות מקור בהסכם הסחר החופשי ישראל – ארה”ב appeared first on יחדיו.

המכסים החדשים של ארה”ב – מטה מינהל סחר חוץ

עורך ראשי — Thu, 10 Apr 2025 07:34:21 +0000

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ הכריז ב-2.4.25 על הטלת מכסים גלובליים על ייבוא סחורות לארה”ב מכל המדינות. טראמפ הגדיר את המכסים כמכסים הדדיים (Reciprocal Tariffs), והסביר שמטרתם המרכזית היא לאזן את גרעון הסחר של ארה”ב מול העולם.

המכסים ההדדיים חלים באופן גלובלי ללא יוצא מן הכלל, כולל מדינות להן הסכם אזור סחר חופשי עם ארה”ב, וביניהן ישראל. גובה המכסים ההדדיים משתנה בין מדינה למדינה, ונקבע לפי גרעון הסחר של ארה”ב עם אותה מדינה, היצוא של אותה מדינה לארה”ב, המכסים שאותה מדינה מחילה על הייבוא מארה”ב וחסמי סחר נוספים; ניתן לקרוא על האופן בו נקבעו שיעורי המכס באתר של נציג הסחר האמריקאי (USTR). גובה המכסים מתחיל מ-10% ברמה המינימלית ומגיע עד 50% ברמה המקסימלית, כשעל ישראל יחול מכס בגובה 17%.

המכסים ההדדיים ייכנסו לתוקף בשתי פעימות. פעימה ראשונה בשיעור של 10% תיכנס לתוקף ב-5.4.25, ופעימה שנייה בשיעור של 7% נוספים תיכנס לתוקף ב-9.4.25. המועדים כולם נקבעים לפי השעה AM12:00 EST. סחורות שעזבו את הנמל בישראל לפני כניסת הפעימות לתוקף, לא יחולו עליהן המכסים ההדדיים בהתאם לפעימה שלפניה הם יצאו. כך שסחורה שיצאה מהנמל עד ה-5.4.25 לא יחול עליה מכס כלל, וסחורה שיצאה בין ה-5.4 ל-9.4 יחול עליה מכס של 10%.

המכסים ההדדיים יחולו על כלל הייבוא לארה”ב, פרט למספר תחומים. קבוצה אחת של תחומים היא של אלה שחל או יחול עליהם מכס ייעודי של 25% וכוללים אלומיניום, פלדה, רכבים וחלקים לרכב (ניתן לקרוא על המכסים על אלומיניום ופלדה כולל פירוט של המוצרים עליהם חל המכס בפוסט זה שפרסמנו). קבוצה אחרת כוללת תחומים שעליהם אין מכס ייעודי וכוללת נחושת, מינרלים קריטיים, אנרגיה, בוליון, מוצרי עץ, תרופות ושבבים. על שני התחומים האחרונים טראמפ הצהיר באופן לא רשמי שיחול עליהם מכס בעתיד. בקישור זה ניתן לראות את פרטי המכס שעליהם המכסים ההדדיים לא חלים.

המכסים ההדדיים יחולו לצד המכס הכללי שכבר חל בארה”ב. מאחר ולישראל הסכם סחר עם ארה”ב, הרוב המוחלט של המוצרים המיוצאים לארה”ב פטורים ממכס, לכן יחולו עליהם המכסים ההדדיים בלבד. מבחינת כללי המקור אין שינויים בארה”ב בנושא, ובהתאמה גם כללי המקור שנקבעו בהסכם האס”ח בין ישראל לארה”ב עדיין בתוקף. ראו בקישור מדריך מקיף שערכנו על כללי מקור בהסכם.

ארה”ב היא שותפת הסחר המשמעותית ביותר של ישראל – ב-2024 ייצוא הסחורות לארה”ב עמד על 17.3 מיליארד דולר (כולל יהלומים), וייבוא הסחורות מארה”ב עמד על 9.3 מיליארד דולר (כולל יהלומים). בהתאם לכך מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה פועל בחודשים האחרונים כדי לבטל או לצמצם את המכסים על ישראל, הן מהמטה בירושלים והן בנספחות הכלכלית בוושינגטון. אנו עומדים בקשר עם גורמי הממשל הרלוונטיים בארה”ב ועם חברי קונגרס, ואנו לוקחים חלק במהלכים אופרטיביים לצמצום חסמי הסחר על הייבוא מארה”ב שהמשמעותיים מביניהם הם ביטול המכסים המעטים הנותרים על הייבוא מארה”ב, והתנעת רפורמה בתקינה “מה שטוב לאמריקה טוב לישראל” לפיה ניתן יהיה לייבא מארה”ב מוצרים שעומדים בתקינה האמריקאית ללא דרישות תקינה נוספות בישראל בדומה לרפורמה שכבר יצאה לדרך לגבי התקינה של האיחוד האירופי.

נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במדיניות הסחר של הממשל האמריקאי, ולפעול בכל הערוצים ולהשקיע את מרב המאמצים לביטול או לפחות צמצום המכסים לטובת התעשייה הישראלית והכלכלה הישראלית בכלל.

The post המכסים החדשים של ארה”ב – מטה מינהל סחר חוץ appeared first on יחדיו.

מדיניות המכסים החדשה של ארה”ב – וובינר עם מומחי סחר חוץ בשיתוף מכון היצוא והתאחדות התעשיינים

עורך ראשי — Thu, 10 Apr 2025 07:04:19 +0000

תמצית הוובינר מבוסס על תלול

בימים האחרונים הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכס בגובה 17% על כלל היבוא מישראל לארה”ב. מדובר במשבר בעל השלכות משמעותיות על היצוא הישראלי, שנאמד בכ-10 מיליארד דולר בשנה.

הצעד עלול להביא לפגיעה משמעותית בתחרותיות וברווחיות של יצואנים ישראלים רבים, בעיקר בתחומים כמו קוסמטיקה, יין, טקסטיל ופלסטיקה. נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר, ציין כי המשמעות הכלכלית של המכס החדש עשויה להגיע להפסד של עד 3 מיליארד דולר בשנה ולפיטוריהם של עשרות אלפי עובדים בישראל.

במסגרת וובינר מיוחד שקיימו מכון היצוא, התאחדות התעשיינים ומשרד הכלכלה, הודגש כי המהלך האמריקאי אינו ממוקד בישראל בלבד, אלא הוא חלק ממהלך גלובלי של ארה”ב להקטנת הגירעון המסחרי שלה מול העולם. תומר קרא ליצואנים לא לקבל החלטות פזיזות ולא להיכנע לפאניקה, וציין כי מתקיימים מאמצים נרחבים מצד הממשלה והגופים הכלכליים להקטנת הפגיעה.

רועי פישר, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, הבהיר כי מדובר באירוע בעל השפעה ארוכת טווח, וכי הממשלה פועלת בכל הכלים האפשריים מול הממשל האמריקאי, כולל ביקור רה”מ בארה”ב, כדי להפחית את המכס.

נילי שליו, מנכ”לית מכון היצוא, המליצה לחברות הישראליות להיערך לתרחישים שונים ולבחון הזדמנויות בשווקים חדשים על מנת לפזר סיכונים ולהקטין את התלות בשוק האמריקאי.

איפת אלון-פרל ממשרד הכלכלה הציגה את המהלכים שנעשו להפחתת החיכוך, כולל ביטול מכסים על מוצרי חקלאות ומזון אמריקאים המיובאים לישראל. יואב סיידל, ראש המשלחת הכלכלית בוושינגטון, הבהיר כי המגעים נמשכים ושהמכס הנוכחי הוא נקודת פתיחה במו”מ מול האמריקאים.

המשתתפים המליצו ליצואנים להישאר מעודכנים, לנצל את הכלים הזמינים של מכון היצוא ומשרד הכלכלה, ולבחון היטב את הרכבי המוצרים שלהם כדי לוודא את מידת החשיפה שלהם למכס החדש.

The post מדיניות המכסים החדשה של ארה”ב – וובינר עם מומחי סחר חוץ בשיתוף מכון היצוא והתאחדות התעשיינים appeared first on יחדיו.

מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין עולה מדרגה

עורך ראשי — Tue, 08 Apr 2025 18:16:41 +0000

מבוא

מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין עולה מדרגה – והיא לא עוצרת בגבולות אסיה. בחודשים האחרונים, ממשלת ארצות־הברית החלה להטיל מכס אחיד של 17% על כלל היבוא, כחלק ממאמץ לחזק את התעשייה המקומית ולצמצם את התלות הכלכלית בסין. ההחלטה, שמוצגת כתגובה למדיניות הסחר האגרסיבית של בייג׳ינג, נושאת השלכות רוחב על שותפות סחר כמו ישראל – גם אם היא לא צד ישיר בעימות.

בעוד שסין וארה”ב מטילות זו על זו מכסים דרקוניים בשיעורים של 34% ואף יותר, יצואנים ישראלים מוצאים עצמם בעין הסערה – בין רגולציה מחמירה, חשש לעיכובים במשלוחים, ופגיעה תחרותית מיידית בשוק האמריקאי. המאמר שלפניכם משלב את תמונת המצב הגאו-פוליטית עם מפת דרכים פרקטית להתמודדות ישראלית מושכלת עם המשבר.

המלחמה בין המעצמות: הרקע למכס החדש

מלחמת הסחר החלה עוד בתקופת ממשל טראמפ, אך בשנים האחרונות הסלימה מחדש. ארה”ב מאשימה את סין בהטייה שיטתית של כללי הסחר, סבסוד ממשלתי אגרסיבי, העתקות טכנולוגיות ואי-שקיפות. בתגובה, וושינגטון בנתה חומת מכסים שהולכת ומתעבה – לאחרונה נוספו 34% נוספים על מוצרים מסין. סין לא נשארה חייבת, והטילה מכסים דומים על סחורות אמריקאיות.

בעוד שתי המעצמות נאבקות על הגמוניה כלכלית וטכנולוגית, העולם כולו משלם את המחיר. ישראל, כמדינת סחר פתוח התלויה בייצוא, מרגישה היטב את ההדף.

ישראל בתווך: מה המשמעות של מכס אמריקאי של 17%?

ארה”ב, בתגובה לסחר הסיני המסובסד, החליטה להטיל מכס בסיסי של 17% על כלל הסחורות המיובאות – כולל ממדינות שאינן סין. כלומר, גם מוצרים מישראל מתייקרים באופן אוטומטי. בענפים כמו פלדה, בהם כבר הוטל מכס לפי סעיף 232 (25%), סך המכס מגיע ל-42%.

הענפים הפגיעים ביותר

שרשרת אספקה בעין הסערה

הטלת מכסים היא רק חלק מהבעיה. מלחמת הסחר יוצרת אי-ודאות, השפעה פסיכולוגית על הקונים, שיבושי לוגיסטיקה, ומעברי ייצור פתאומיים בין מדינות. יצואנים ישראלים צריכים:

לבצע מיפוי HTS מדויק
לשקול Tariff Engineering להפחתת שיעור המכס
לרכז משלוחים למוקד לוגיסטי יחיד בארה”ב
להשתמש במחסנים חופשיים (FTZ) לדחיית תשלום המכס

הסכם הסחר ישראל–ארה”ב: לא הפתרון המובטח

ה-FTA הקיים אינו פוטר אוטומטית ממכס – מוצרים שמכילים רכיבים מסין עלולים לאבד את זכאותם לפטור. כללי המקור (ROO) נבחנים בקפדנות תחת משקפת הסכסוך הגאו-פוליטי.

תמחור ומיתוג בעידן של סחר רגיש

הלקוח האמריקאי שומע חדשות על “סחורה סינית”, ומחפש אלטרנטיבות “נקיות”. ישראל יכולה לנצל זאת:

לשדר שקיפות וערך מוסף
לייצר חבילות שירותים נלוות שמצדיקות את המחיר
לחתום על חוזים המגלמים את עלות המכס מראש

גיוון שווקים ואסטרטגיית יציאה

הפתרון הוא לא רק לחזק את הנוכחות בארה”ב – אלא לצמצם תלות בה. ישראל צריכה להעמיק חדירה לאיחוד האירופי, הודו, איחוד האמירויות, אפריקה וקנדה.

צעדים קריטיים ליצואנים ישראלים

מיפוי סחורות לפי HTS
בדיקת זכאות לפי FTA
התאמות תמחור/עלויות
הערכת תשתיות ייצור לפי מדינה
גיבוש אסטרטגיית מיתוג חדשה
הגשת בקשות לפטורים
שימוש בכלי מימון ומענקים ממשלתיים
מעקב אחר התפתחויות רגולטוריות

סיכום

המערכה בין סין לארה”ב כבר אינה “עניין ביניהם”. ההחלטות של בייג׳ינג ושל וושינגטון נוגעות באופן ישיר בכל מי שפועל בזירה הגלובלית – וישראל בראשם. כדי לשמור על תחרותיות, גמישות ואמינות, יצואנים ישראלים חייבים לפעול באומץ, באחריות ובתכנון מדויק. זהו לא משבר זמני – אלא עידן חדש של סחר, בו כל החלטה צריכה לעבור דרך מסננת גאו-אסטרטגית.

The post מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין עולה מדרגה appeared first on יחדיו.

שיעור חדש בסחר: מה עושים כשארה״ב מטילה 17% מכס על היצוא שלך?

עורך ראשי — Tue, 08 Apr 2025 17:51:17 +0000

מבוא

ה־5 באפריל 2025 נכנס להיסטוריה הכלכלית כיום שבו ארצות‑הברית הטילה מכס בסיסי של 17% על כל טובין מיובאים – צעד חד‑צדדי שמטלטל את שרשראות האספקה הגלובליות ומשנה את כללי המשחק ליצואנים ישראלים. ההחלטה, שהוצגה כחלק ממהלך “הוגן והדדי” לשיקום התעשייה האמריקאית, נושאת בחובה השלכות על תמחור, לוגיסטיקה, ניהול סיכונים ואפילו על יחסי העבודה עם לקוחות מעבר לים.

הבשורה המרה מתווספת למסגרת מכסים ענפיים קיימים – למשל 25% על פלדה ואלומיניום לפי סעיף 232 – ויוצרת מציאות חדשה שבה סך הנטל על חלק מהמוצרים עשוי לטפס ל‑42%. בעוד חלק מהאנליסטים מהמרים על משא ומתן שיוריד את השיעור, ההיסטוריה מלמדת שמכסים נוטים “להיתקע” גם אחרי שהסערה התקשורתית נרגעת. יצואן שאינו נערך בזמן עלול למצוא את עצמו עם חוזים הפסדיים, מלאי תקוע או לקוחות אמריקאים שמהססים להזמין משלוח נוסף.

המטרה של המאמר היא להציע מפת דרכים בת 360°: מאבחון סיכונים דרך אופטימיזציית סיווג ועד טקטיקות תמחור חכמות. כל סעיף קצר, מעשי וניתן ליישום – כי בזמן שהמכס רץ קדימה, אסור לכם להישאר מאחור.

רקע: למה זה קורה דווקא עכשיו?

רשורסינג ופוליטיקה פנימית – ממשל ארה״ב מבקש להחזיר מקומות עבודה ולשפר מאזן סחר.
קלף מיקוח מול סין וה‑EU – העלאת מכסים על ישראל היא חלק מפאזל רחב; ברגע שהאמריקאים פותחים “מכרז” למי יזכה בהקלות, כל מדינה לוחצת על כפתור הלובי שלה.
הקשר האלקטורלי – שנה בחירות בארה״ב תמיד מועדת לצעדים פופוליסטיים.

מבנה המכסים החדשים: מה בדיוק משתנה?

מכס בסיסי 17% על כל טובין מיובאים.
תוספת ענפית 25% על פלדה, אלומיניום ומוצרים נגזרים (סעיף 232).
עלויות ייעודיות – למשל 50% על וופרים סולאריים וטונגסטן, 7% על מוצרים מסוימים בתחום הביטחוני.
שיעורים מצטברים – יצואן פלדה עלול לשלם 42% (17%+25%).

ענף	שיעור מכס צפוי	רמת סיכון	תגובה מיידית מומלצת
פלדה ואלומיניום	42%	גבוהה	הגשת בקשות פטור 232, העברת עיבוד למפעל אמריקאי
יהלומים מלוטשים	17%	בינונית	מודל VMI עם מפיצים, מיתוג פרימיום להצדקת מחיר
שבבים (ICs)	17%	גבוהה	בדיקת כללי מקור FTA, הרכבה במקסיקו או קנדה
ציוד רפואי	17%	בינונית	שימוש במחסני FTZ, חוזים ארוכי‑טווח עם בתי חולים
תרופות	17%	נמוכה	לובי רגולטורי, דגש על USP של איכות אירופית

סיכון מחיר – עליית עלות‑טובין (COGS) שעלולה למחוק מרווחי רבעון שלם.
סיכון זמן – עיכובי מכס עקב ביקורת מוגברת.
סיכון מוניטין – לקוח אמריקאי שמרגיש שהפכתם “יקרים מדי”.
עם זאת, יצואנים אסייתיים רבים סופגים שיעורים של 54% ומעלה, כך שנפתח חלון הזדמנויות לגנוב נתח שוק אם תתמחרו נכון ותשדרו ערך מוסף.

ניהול שרשרת אספקה חכמה

Tariff Engineering – שינוי קל במוצר או באריזתו כדי לעבור לסיווג זול יותר.
קוד HTS מדויק – סיווג שגוי גורר קנס חמור; השקעה במערכת סיווג אוטומטית חוסכת כאב‑ראש.
Consolidation Hubs – שילוח ממחסן ייעודי בניו‑ג’רזי במקום משלוחים מפוצלים חוסך דמי טיפול ומפחית סיכון בדיקה.

מינוף כלי הסחר: FTA, FTZ ו‑Bonded Warehouses

הסכם הסחר החופשי ישראל‑ארה״ב מעניק פטור לרוב הטובין התעשייתיים, אך רק למי שממלא בקפדנות את כללי המקור (ROO). אם רכיב סיני חורג מ‑35% מערך המוצר, תאבדו את הפטור. חלופה: שלחו את המוצר ל‑FTZ אמריקאי; תשלמו מכס רק כשהטובין יוצאים לשוק המקומי – ואם תייצאו מחדש, המכס מתאפס.

התאמות תמחור ושיווק

אל תגלגלו את כל העלות ללקוח. שקלו:

Split‑Duty Contracts – הלקוח משתתף בעלות, ואתם מציעים שירותי Value‑Added בתמורה.
Bundles חכמים – הארכת אחריות, הדרכה טכנית והטמעה, שמצדיקים מחיר גבוה גם אחרי מכס.
Storytelling – שקיפות לגבי העלויות, הדגשת חדשנות ישראלית ו‑ROI משופר ללקוח.

ציות דיגיטלי ומניעת קנסות

מערכות ACE ו‑Automated Export System משתדרגות תדיר. חברות שמשדרגות ל‑ERP עם מודול Trade Compliance מדווחות על ירידה של 40% בשגיאות מסמכים.

שיתופי פעולה מקומיים

מפיץ אמריקאי בעל רישיון Importer of Record יכול לשלם את המכס ולגלם אותו במחיר הקמעונאי, מה שמקל עליכם במזומן ובביורוקרטיה. בנוסף, מפיץ כזה מחויב פחות להחליף ספק אם הוא כבר השקיע בהליך היבוא.

גיוון שווקים – אסטרטגיית “פיזור סיכונים”

אל תסתמכו רק על הדוד סם. קנדה, איחוד אירופי, איחוד האמירויות והודו משקיעים בהקלות מס ומענקים ליצואנים. פיתוח נתח שוק של 20% מחוץ לארה״ב יכול לאזן את הסיכון הפוליטי.

תמריצי ממשלה ומימון

משרד הכלכלה הישראלי מפעיל מסלולי מענקים לחברות שנפגעות ממכסים. הלוואות בריבית מסובסדת יכולות לממן את תוספת ה‑17% לשנה הראשונה. במקביל, ה‑SBA האמריקאית מציעה קווי אשראי ליבואנים – שת”פ משותף עשוי להוזיל את המימון לצד האמריקאי ולשמר הזמנות.

צפי עתידי ותרחישים

תרחיש שמרני – המכס הבסיסי נשאר 17% עד סוף 2026.
תרחיש מחמיר – שיעור בסיס עולה ל‑22% ומתרחבים סעיפי 232 (נחושת, שבבים).
תרחיש אופטימי – מו״מ דו‑צדדי מוריד את המכס ל‑12% על ענפים אסטרטגיים (יהלומים, מד‑טק).
עקבו אחר שימועים ציבוריים ב‑USTR והגישו עמדה – קול ישראלי עשוי להטות את הכף.

סיכום: תוכנית פעולה ל‑90 הימים הקרובים

מיפוי מוצרי הדגל לפי קוד HTS והשיעור החדש 17%.
בדיקת כללי מקור והפקת תעודות FTA.
בחינת הרכבה חלקית בארה״ב להפחתת מכס או כניסה כ‑USMCA.
חישוב השפעת מכס על מחיר וגיבוש אסטרטגיית תמחור.
שיחות עם מפיצים לחלוקת עלויות ואופטימיזציית מלאי.
הגשת בקשות פטור (232/301) היכן שאפשר.
ביטוח סיכוני סחר להבטחת רווחיות.
הדרכת צוות מכס – טעות ב‑CBP עולה יותר ממחקר שוק.
תקציב שיווק חדש עם דגש על ערך מוסף ו‑Customer Success.
קפה שחור – כי לילות ארוכים של ניירת עוד לפניכם.

The post שיעור חדש בסחר: מה עושים כשארה״ב מטילה 17% מכס על היצוא שלך? appeared first on יחדיו.