מבוא

כל עסק שמייבא סחורה לישראל, בין אם זו מכולה שלמה ובין אם זה משלוח אווירי קטן, חייב להבין איך בנוי המיסוי על היבוא. רבים מתמקדים רק במחיר שרואים על החשבונית מהספק – “10,000 דולר על הציוד, מעולה, זה זול” – אבל העלות האמיתית של יבוא לישראל גבוהה יותר באופן שיטתי. היא מושפעת מגורמים כמו מכס, מס קנייה, מע״מ, היטלים רגולטוריים, עלויות בדיקה, אחסנה בנמל, רישוי, ובמרכז: פרשנות נכונה של סיווג הטובין בתעריף המכס.

מטרת המדריך היא לתת לעסק משתמש סוף-סוף תמונה מלאה: איך המדינה מחייבת מיסי יבוא בפועל, איך מחשבים אותם צעד-אחר-צעד, איך ניתן להפחית אותם באופן חוקי מראש, ואיך להימנע מטעויות יקרות שמעסיקות אחר כך יועצים משפטיים במקום למכור את הסחורה ללקוח. התועלת הישירה: לדעת לתמחר את עלות היחידה ללקוח בישראל (העלות המוכרת בשם Landed Cost[1]), לפני שסוגרים מחיר מול ספק בחו״ל.

מה כוללים מיסי היבוא בישראל

מכס

מכס הוא מס שמוטל על טובין בעת כניסתם לישראל. שיעור המכס אינו אחיד: הוא נקבע לפי סיווג הטובין (HS Code[2]). יש מוצרים שחייבים ב-0% מכס, יש מוצרים ב-8% או 12%, ויש תחומים שחייבים בשיעורים גבוהים יותר. בפועל, המכס הוא מנגנון כלכלי שמשרת גם מדיניות תעשייתית – למשל הגנה על ייצור מקומי – וגם מדיניות פיסקלית.

מס קנייה

מס קנייה הוא מס פנימי, חל רק על קטגוריות מסוימות (לדוגמה: כלי רכב, אלכוהול, טבק, ציוד אלקטרוני מסוים). מס קנייה מתווסף מעל המכס, כלומר לא מדובר ב”או זה או זה”, אלא ייתכן שתשלמו גם מכס וגם מס קנייה על אותו מוצר. זהו מרכיב שיכול להפוך יבוא של מוצר מסוים (כמו רכב פרטי או ציוד אלכוהול יוקרתי) מ”עסקה מצוינת על הנייר” לעסקה שפשוט מאבדת רווחיות ברגע שנוחתים בארץ.

מע״מ

מע״מ (מס ערך מוסף, VAT[3]) הוא מס עקיף החל בישראל כיום בשיעור של 17%. סעיף מבלבל: המע״מ לא מחושב רק על ערך הסחורה המקורי, אלא על סכום רחב יותר הכולל את ערך היבוא לצרכי מכס, המכס עצמו, ולעיתים גם מס קנייה. המשמעות: המע״מ נגבה “על גבי” מסים קודמים. מבחינת היבואן זה מרגיש לפעמים כמו מס על מס – וזה נכון חשבונאית.

היטלים ואגרות רגולטוריות

מעבר למסים הישירים יש רכיבים כמו היטל איכות סביבה, אגרות בדיקה (למשל בדיקות מכון התקנים או משרד הבריאות), אגרות אחסנה, היטל מיחזור, או דמי טיפול. רכיבים אלה לעיתים לא נקראים “מס”, אבל הם סכומים שחייבים לשלם בפועל כתנאי לשחרור הסחורה. עבור יבואן קטן, אגרות מסוג זה יכולות להפוך 3%–4% תוספת לעלות הכוללת, וזה כבר משמעותי במחיר ליחידה.

השלב הראשון בכל חישוב: ערך היבוא לצרכי מכס (CIF)

מה זה ערך CIF

הבסיס לכל חישוב מס יבוא הוא ה-CIF (Cost, Insurance and Freight[4]). זהו הערך של המשלוח לצורכי מכס, והוא כולל שלושה מרכיבים:

• עלות הטובין לפי החשבונית – כמה שילמתם לספק.
• ביטוח משלוח – ביטוח ימי או אווירי עד הגעת הסחורה לישראל.
• הובלה בינלאומית – עלויות הובלה עד לנמל בישראל.

ברגע שיש CIF, זה הערך שעליו המכס מתחיל לעבוד. למה זה חשוב? כי גם אם קניתם “בזול” מהספק, אבל שילמתם הובלה אווירית יקרה וביטוח רחב, הערך לצרכי מכס קופץ למעלה – ומשם גם המס.

מה קורה אם אין ביטוח מוצהר

אם אין מספר ביטוח מפורש במסמכים, רשויות המכס רשאיות להכניס רכיב ביטוח משוער (בדרך כלל סביב 1% מערך הסחורה) כדי שהערך לצרכי מכס יהיה ריאלי. המסר ליבואן: אל תבנו על “שכחנו לרשום ביטוח, אז לא יחשבו אותו”. יחשבו.

FOB לעומת CIF

במקרים רבים החשבונית תוצג בערכי FOB (Free On Board[5]). משמעות FOB היא שהספק אחראי להביא את הסחורה עד לנקודת ההעמסה על כלי השיט בנמל המוצא, ומאותו רגע האחריות עוברת אליכם. במצב כזה, לצורך חישוב ה-CIF, מוסיפים ל-FOB את הביטוח וההובלה עד ישראל.

לעומת זאת אם קניתם בתנאי CIF, כלומר הספק כבר גלגל אליכם מחיר כולל הובלה וביטוח עד לישראל, הערך הזה כמעט מוכן לשימוש ישיר מול המכס. לכן תנאי המכר הבינלאומיים (Incoterms[6]) משפיעים על המס, לא רק על הלוגיסטיקה.

נוסחת החישוב של מיסי היבוא – דוגמה מלאה

נתוני הבסיס

נניח שאתם מייבאים מכונת אריזה תעשייתית. להלן הנתונים:

• מחיר לפי חשבונית (FOB): 10,000$
• הובלה וביטוח עד ישראל: 1,000$
• ערך CIF: 11,000$
• שיעור מכס על הסיווג: 8%
• מס קנייה: 0%
• מע״מ בישראל: 17%

שלב 1 – חישוב המכס

מכס = ערך CIF × שיעור המכס מכס = 11,000$ × 8% = 880$

שלב 2 – חישוב מס קנייה

במוצר הזה אין מס קנייה (0%). אם היה מס קנייה, הוא היה מחושב על בסיס ערך CIF בתוספת המכס. כלומר מס הקנייה “יושב מעל” המכס, ולא במקביל אליו.

שלב 3 – סכום הביניים לפני מע״מ

סכום ביניים = ערך CIF + מכס + מס קנייה סכום ביניים = 11,000$ + 880$ + 0$ = 11,880$

שלב 4 – חישוב מע״מ

מע״מ = סכום ביניים × 17% מע״מ = 11,880$ × 17% = 2,019.6$

שלב 5 – סך כל המיסים

סה״כ מיסי יבוא = מכס + מס קנייה + מע״מ סה״כ מיסים = 880$ + 0$ + 2,019.6$ = 2,899.6$

כלומר, על מוצר שנראה לכם “10,000$ מהספק”, בפועל תשלמו כמעט 2,900$ נוספים רק במסים. וזה לפני אגרות בדיקה, אחסנה בנמל, עמלות שחרור וכדומה. מכאן החשיבות של חישוב מלא מראש ולא בדיעבד.

למה מע״מ מחושב אחרי המכס ולא לפניו

הלוגיקה של רשויות המס

המדינה רואה במע״מ מס על הצריכה בישראל. מבחינתה, ברגע שהטובין הגיעו ארצה, “מחירם לצרכן” כולל לא רק את המחיר ששילמתם לספק אלא גם את העלויות להביא אותם לישראל ואת המיסוי האחר שכבר חל עליהם. לכן מע״מ מחושב לאחר שהוספתם את המכס, ולעיתים גם את מס הקנייה, ולא רק על שווי החשבונית המקורי.

ליבואן חדש זה נראה כמו מיסוי כפול. בפועל זה פשוט מנגנון טכני שמטרתו לגבות מע״מ כאילו המוצר כבר הפך למוצר זמין בשוק המקומי. חשוב לזכור: מע״מ עסקי הוא בדרך כלל מס תשומות שניתן לקזז מול מע״מ עסקאות, אבל תזרימית – אתם משלמים אותו במעמד השחרור.

מס קנייה – מתי הוא רלוונטי ומדוע הוא מסוכן לרווחיות

קטגוריות רגישות

מס קנייה חל בעיקר על קטגוריות שהמדינה רוצה למסות בצורה ייעודית, למשל רכב פרטי, אלכוהול, טבק ולעיתים סוגי אלקטרוניקה. יבואנים שנכנסים לשוק הרכב לראשונה מופתעים מאוד: מס הקנייה על רכב יכול להיות מהגורמים הכי משמעותיים במחיר. זה אומר שבתחומים מסוימים, רווחיות היבוא אינה תלויה רק במחיר היצרן אלא בבחירת קטגוריית מוצר שמשק המדינה החליטה למסות.

חישוב מדרגי

ברגע שיש מס קנייה, הוא מחושב על ערך CIF בתוספת המכס. אחר כך המע״מ מחושב על הכול ביחד. כלומר, יש כאן שכבות מס זו על גבי זו. מי שנכנס לקטגוריה עם מס קנייה חייב לבצע סימולציה כלכלית מלאה לפני שהוא מתחייב לספק בחו״ל, אחרת הוא עלול לגלות שהמוצר בלתי תחרותי בישראל.

הטבות יבוא מהסכמי סחר חופשי (FTA)

מה זה FTA

ישראל חתומה על מספר הסכמי סחר חופשי, הידועים בשם FTA – Free Trade Agreement[7], מול מדינות ואזורים כמו האיחוד האירופי, ארצות הברית, בריטניה, טורקיה, קנדה ועוד. מה המשמעות עבורכם? חלק מהטובין שמקורם במדינות אלו עשויים להיות פטורים לחלוטין ממכס או ליהנות משיעור מכס מופחת.

מה צריך כדי לקבל את ההטבה

כדי שהמכס בישראל יכיר בהטבת FTA, צריך שני תנאים מצטברים:

• להציג הוכחת מקור – תעודת מקור (לדוגמה EUR.1) או הצהרת יצואן תקפה על גבי החשבונית.
• להוכיח שהטובין עומדים בכללי המקור – כלומר שהם באמת יוצרו או עוברו עיבוד מהותי במדינה הרלוונטית, ולא רק נארזו שם לשעה.

טעות נפוצה: יבואן רוכש מטורקיה, מניח “זה טורקי אז יש פטור”, אבל לא דואג למסמכים. בלי מסמך מקור תקף וללא עמידה בכללי המקור – ההטבה לא קיימת. במקום מכס 0%, העסק ישלם שיעור מכס מלא, לפעמים 12% ומעלה. על מכולה שלמה, זה הבדל של אלפי דולרים.

סיווג הטובין (HS Code) – הבסיס המשפטי לחישוב המס

מה זה סיווג

כל מוצר מסווג לפי קוד סחורה בתעריף המכס הישראלי, המבוסס על ה-HS Code[2] (Harmonized System). מדובר בקוד מספרי (בדרך כלל שמונה ספרות בישראל) שמגדיר את זהות הטובין לצורכי מיסוי, פיקוח וסטנדרטים.

למה זה חשוב

לכל סיווג יש: שיעור מכס, קיום או היעדר מס קנייה, חובות תקינה (כמו בדיקת מכון התקנים), ולעיתים גם דרישות רישוי ממשרד ייעודי (בריאות, חקלאות, תקשורת וכדומה). אם הסיווג שלכם שגוי – כל החישוב נופל. מעבר לזה, סיווג שגוי עלול לגרום לעיכוב בשחרור במכס, לחיוב רטרואקטיבי במסים שלא שולמו בזמן או לקנסות.

למה לא עושים את זה “בערך”

יבואנים מנוסים לא מסווגים לבד מוצרים חדשים ללא בדיקה. בדרך כלל מעבירים מראש לעמיל המכס מפרט טכני, תמונות ושאלות שימוש (“למה זה משמש בפועל?”). לפעמים אפשר – בצורה חוקית לחלוטין – להגדיר מוצר כ”חלק חילוף למכונה תעשייתית” ולא כמוצר עצמאי, ובכך להחיל עליו שיעור מכס נמוך יותר. אבל חייבים להיות מסוגלים להגן על ההגדרה הזאת טכנית ומסמכים, אחרת זה ייחשב ניסיון התחמקות.

עמיל המכס – השכבת הגנה העסקית שלכם

התפקיד בפועל

עמיל מכס הוא הנציג המקצועי שמטפל בשחרור הסחורה מהמכס. הוא מגיש את הצהרות היבוא במערכת הישראלית “שער עולמי”, עוקב אחרי דרישות בדיקה או עיכוב, מבצע את חישובי המס הצפויים מבעוד מועד, מוודא שהחשבונית, רשימת האריזה (Packing List) ותנאי הסחר תואמים למסמכים שהמכס יקבל, ומוודא שסיווג הטובין נכון.

למה זה חשוב תזרימית

כל עיכוב בשחרור מייצר עלויות אחסנה. אחסנה יומית בנמל איננה “עוד 200 שקל נחמד” אלא סכום שיכול להגיע לאלפי שקלים אם מכולה יושבת יומיים-שלושה בלי שחרור סופי. עמיל מכס טוב לא רק “מגיש ניירת”, אלא מונע מכם להגיע למצב שבו הסחורה כבר כאן, אתם כבר שילמתם הובלה ימית (אווירית), אבל היא תקועה כי חסר מסמך.

יתרון עבודה עם גוף אחד

כאשר עובדים עם גורם משולב שמנהל גם את השילוח וגם את העמילות – כמו UnitedXP – יש עקביות במסמכים מהרגע שהמשלוח יוצא עד השחרור. המשמעות: אין ויכוחים פנימיים בין “המשלח” לבין “העמיל”. יש אחריות אחת שמלווה אתכם מקצה לקצה.

יבוא אישי לעומת יבוא מסחרי

יבוא אישי

במסגרת יבוא אישי, הכללים בישראל קובעים מדרגות:

• עד 75 דולר – פטור ממסים (למעט חריגים כמו אלכוהול, טבק וטלפונים סלולריים).
• 75–500 דולר – בדרך כלל חייבים במע״מ בלבד.
• מעל 500 דולר – חלים כל מיסי היבוא הרגילים: מכס, מס קנייה (אם חל על סוג המוצר), מע״מ וכן הלאה.

מהרגע שהמשלוח כבר לא נראה “לשימוש אישי וסביר” אלא “למכירה מסחרית”, המכס עשוי לדרוש הליך שחרור מלא.

יבוא מסחרי

כאשר מדובר בכמויות מסחריות, מוצרים למכירה בארץ או מוצרים שדורשים אישור רגולטורי, זה כבר נתפס כיבוא מסחרי. כאן אין “קיצור דרך”. אתם חייבים רשימון יבוא, סיווג מסודר, ולרוב גם אישורי משרדי ממשלה (לדוגמה, ציוד רפואי מול משרד הבריאות). בשלב הזה כבר אין משמעות “זה רק בשבילי”, כי ברגע שהטובין מיועדים למסחר – הם כפופים לחוקי יבוא מלאים.

העלות הסופית ליחידה: Landed Cost

מה נכנס ל-Landed Cost

Landed Cost[1] הוא לא רק המיסים. זה המחיר האמיתי של יחידת מוצר אחרי הכול:

• מחיר רכש מהספק בחו״ל.
• הובלה בינלאומית (ים / אוויר).
• ביטוח מטען.
• מכס, מס קנייה, מע״מ.
• אגרות רגולטוריות (בדיקות מכון תקנים, משרד הבריאות וכו’).
• אחסנה בנמל והובלה פנימית עד המחסן שלכם בישראל.
• עמלות שחרור ועמילות מכס.

זה המספר שבאמת חשוב למנהל כספים, למנהל רכש ולמנהל המכירות. זה המספר שאיתו אתם צריכים לגשת ללקוח בישראל ולבנות מחירון.

למה חובה לחשב אותו מראש ולא בדיעבד

אם מגלים את ה-Landed Cost רק אחרי שהמכולה כבר כאן, זה מאוחר מדי. בשלב הזה אתם מחויבים לספק בחו״ל, שילמתם הובלה, שילמתם ביטוח, הסחורה בדרך או יושבת במחסן ערובה (Bonded Warehouse, “בונד”), ואתם לא בהכרח יכולים לגלגל את העלות הלא צפויה על הלקוח בלי לפגוע בכדאיות העסקה.

תכנון מס נכון ביבוא – איך אפשר להפחית את החבות בצורה חוקית

בחירת מדינת מקור

אם אפשר לרכוש את אותו מוצר מספק שנמצא במדינה עם הסכם סחר חופשי מוכר ותקף מול ישראל, ייתכן שתוכלו לחסוך מכס כמעט לחלוטין. לפעמים מוצר שנראה “יקר יותר בייצור אירופאי” יוצא בפועל זול יותר בארץ ממוצר שנרכש במזרח, בגלל פטור ממכס.

סיווג מדויק וחכם

לעיתים יש דרך חוקית לחלוטין לסווג מוצר כחלק מערכת ולא כמוצר עצמאי. לדוגמה: חלק חילוף של מכונה תעשייתית יכול להיות ממוסה פחות מאשר “מכשיר עצמאי לשימוש כללי”. אבל אפשר לעשות זאת רק אם זה נכון הנדסית, מגובה במסמכים, ומובן למכס. זו עבודה מקצועית של עמיל מכס.

תזמון ואיחוד משלוחים

איחוד משלוחים, בחירה בין FCL (מכולה מלאה) לבין LCL (קונסולידציה עם מטענים של יבואנים אחרים), והתאמת תנאי המכר (Incoterms[6]) יכולים לשנות משמעותית עלויות שחרור, עמלות נמל ועלויות מינימום. לפעמים עדיף לשלם עוד קצת על מכולה מלאה ולחסוך דרמה שלמה של טיפול פר יחידה במשלוח מפוצל.

טבלה מסכמת: מרכיבי המס והבסיס לחישוב

סיכום

חישוב מיסי יבוא הוא לא “טופס לזמן השחרור”, אלא חלק מתכנון הרווחיות של העסק. אם אתם לא יודעים כמה יעלה לכם להביא מוצר עד המחסן בארץ, אתם לא באמת יודעים אם העסקה כדאית. לפעמים מוצר שנראה זול מספק במזרח הופך למוצר יקר בישראל אחרי מכס, מס קנייה, מע״מ, בדיקות תקינה ועלויות אחסנה. מצד שני, מוצר שנראה יקר יותר מאירופה עלול להיות עדיף כלכלית, כי הוא נכנס בפטור מכס מתוקף הסכם סחר חופשי (FTA).

המסקנה: את החישוב הזה עושים לפני שסוגרים עם הספק, לא אחרי שהמכולה כבר בדרך. כאן נכנס הערך של ליווי מקצועי. UnitedXP – שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע״מ – פועלת כגוף אחד שמלווה את היבואן מקצה לקצה: בדיקת סיווג, בדיקת הטבות סחר, אומדן מלא של מיסים ועלויות נלוות, טיפול במסמכים מול “שער עולמי”, ושחרור מהיר שמונע אחסנה יקרה. המטרה ברורה: שהסחורה תגיע ותעבוד בשבילכם כמה שיותר מהר, ושאתם תדעו מראש בדיוק כמה היא באמת עולה ליחידה בישראל.

מילון מושגים

מכס (Customs Duty)

מס שמוטל על טובין מיובאים לישראל. שיעור המס נקבע לפי סיווג הטובין בתעריף המכס. למכס יש לעיתים גם היגיון כלכלי-אסטרטגי: המדינה יכולה להגן על תעשייה מקומית באמצעות הטלת מכס גבוה על יבוא מתחרה. מכס משולם בדרך כלל במעמד השחרור ומחושב על בסיס ערך היבוא לצרכי מכס (CIF).

מס קנייה (Purchase Tax)

מס פנימי שמוטל על סוגי מוצרים מסוימים כמו רכב פרטי, אלכוהול, טבק ומוצרים אחרים שהמדינה רוצה למסות באופן ייחודי. ביבוא מס קנייה מתווסף מעל המכס, ולכן קטגוריות עם מס קנייה עשויות להפוך ליבוא יקר במיוחד. מבחינת תמחור, נדרש לבדוק אותו מראש כדי לא “להיתקע” עם מלאי לא כלכלי.

מע״מ (VAT)

מס ערך מוסף בישראל (Value Added Tax – VAT[3]). כיום 17%. המע״מ ביבוא לא מחושב רק על מחיר הסחורה לפי החשבונית אלא על כל הערך שנוצר עד שהטובין נכנסים לשוק המקומי – כולל מכס, לעיתים מס קנייה, ועלויות נוספות. המע״מ משולם בשחרור, אך עבור עוסק מורשה הוא מהווה תשומה שניתן לקזז בדיווחי המע״מ התקופתיים.

CIF (Cost, Insurance and Freight)

ערך היבוא לצרכי מכס (Cost, Insurance and Freight[4]). זה הסכום שמשקף את מחיר הסחורה, הביטוח והובלה הבינלאומית עד לנמל בישראל. זה הבסיס הראשי לחישוב המכס. גם אם הרגשיתם שקניתם בזול, עלויות הובלה אווירית יקרות או ביטוח מורחב יכולים להעלות את ה-CIF, וכך גם את חבות המס.

FOB (Free On Board)

תנאי מסחר בינלאומי (Incoterm) שבו הספק אחראי על הסחורה עד שלב ההעמסה לכלי השיט בנמל המוצא, ומאותו רגע האחריות (כולל ביטוח והובלה) עוברת ליבואן. כאשר העסקה בתנאי FOB[5], לצורך חישוב ערך היבוא לצרכי מכס בישראל יש להוסיף את הביטוח ואת ההובלה עד ישראל כדי להגיע לערך CIF.

Incoterms

סט כללים בינלאומי רשמי שמגדיר מי משלם על מה, מי אחראי על הביטוח ומתי עוברת האחריות על המטען בין המוכר לקונה. בין המונחים הידועים: FOB, CIF, DDP (Delivered Duty Paid), EXW (Ex Works) ועוד. בחירה לא נכונה של Incoterm יכולה לגרום ליבואן לשלם עלויות שלא תכנן וגם להשפיע על הערך לצרכי מכס, ולכן על גובה המס בפועל.[6]

HS Code (תעריף מכס)

HS Code הוא קוד סיווג בינלאומי (Harmonized System) בן 6–8 ספרות שמגדיר בדיוק מה המוצר. לכל סיווג מוצמדים שיעורי מכס, מס קנייה פוטנציאלי, דרישות רישוי ורגולציה ולעיתים זכאות להטבת מכס לפי הסכמי סחר. סיווג שגוי הוא אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב סחורות ולחיובי מס בדיעבד.[2]

FTA (Free Trade Agreement)

הסכם סחר חופשי בין מדינות או גושי סחר (Free Trade Agreement – FTA[7]). ברגע שמוצר עומד בכללי המקור של אותו הסכם, ניתן לקבל פטור או הפחתה במכס. המשמעות העסקית: לפעמים ייצור במדינה “יקרה” כביכול עדיף כי הוא מגיע לארץ עם מכס 0%, בעוד ייצור “זול” במדינה ללא הסכם סחר ייעודי יחויב במכס גבוה.

רשימון יבוא

רשימון יבוא הוא ההצהרה הרשמית המוגשת לרשות המכס בישראל בעת שחרור הסחורה. במסמך זה מצוינים פרטי המשלוח, הערך לצרכי מכס, מדינת המקור, הסיווג (HS Code), וכדומה. זה המסמך שעל בסיסו נגבים המסים. רשימון שגוי או חלקי יכול לעכב את השחרור ואף להוביל לבדיקה פיזית.

שער עולמי

“שער עולמי” היא המערכת הממוחשבת של רשות המסים לשחרור טובין ביבוא וביצוא. דרך המערכת מוגשים רשימונים, נבחנים מסמכי המקור, ניתנות דרישות להשלמות ולעיתים מתקבל אישור השחרור. ללא סגירה תקינה במערכת הזו – הסחורה לא יוצאת מהנמל באופן חופשי.

מחסן ערובה (בונד)

מחסן ערובה (Bonded Warehouse) הוא מחסן בפיקוח רשות המכס שבו ניתן להחזיק טובין שטרם שולמו עליהם כל המיסים, לעיתים כדי לדחות תשלום או כדי להפריד טובין לפי יעדים. זה כלי ניהולי ולוגיסטי לעסקים, אבל הוא כרוך בעלויות אחסנה ותפעול, ולכן איננו פתרון קסם אלא חלק מניהול תזרים.

עמיל מכס

עמיל מכס הוא הגורם המקצועי שמייצג את היבואן מול המכס. הוא אחראי לחשב מיסי יבוא בצורה מדויקת, להגיש את המסמכים לשחרור, לוודא שהסיווג נכון ולהקטין את הסיכון לבדיקות חריגות או קנסות. תפקידו קריטי במיוחד ביבוא ראשון, ביבוא עם רגישות רגולטורית או ביבוא בהיקפים גבוהים, שם כל עיכוב מתורגם מידית לעלות.