בזמני שגרה, עבודתו של עמיל המכס כבר מורכבת ומרובת פרטים – אך כאשר פורצת מלחמה, מופעלות התרעות ביטחוניות, או מושבתים נמלי הים והאוויר, עולות דרישות רבות יותר הן מצד המדינה והן מצד היבואנים. במהלך מבצע “עם כלביא”, חווה המשק הישראלי שיבושים חריפים בשרשרת האספקה, ועמילי המכס מצאו עצמם בקו הראשון של ההתמודדות: בין יבואנים מודאגים, סחורות תקועות, ורגולציה ביטחונית מתעדכנת כל שעתיים.

מהו תפקידו של עמיל המכס בשעת חירום?

בשעת חירום, עמיל המכס אינו רק מתווך טכני – אלא רכז תפעול קריטי בתהליך שחרור הסחורות, עם תפקידים מורחבים:

• קבלת מידע ממערכת “שער עולמי” על סטטוס עיכוב, ביטול או תפיסה

• תיאום שחרורים מיוחדים מול מנהלת אזרחית, פיקוד העורף, משרד הביטחון וצה”ל

• ניהול פניות דחופות לשחרור מוצרים חיוניים (רפואה, ביטחון, תשתיות)

• איתור מסלולי יבוא חלופיים ותיאום לוגיסטי מחדש עם סוכן השילוח

• הגשת בקשות לשחרור סחורה בתפיסה ביטחונית

אתגרים בפעילות עמיל המכס בעת מבצע “עם כלביא”

נמל מושבת

במהלך המבצע, חלק מנמלי ישראל פעלו באופן חלקי בלבד (למשל, נמל אשדוד וכניסות לנמל חיפה). המשמעות:

• אי אפשר לשחרר סחורה שהגיעה – גם אם יש לה את כל האישורים

• דרישה לפיזור עומסים והפניה לנמלים חלופיים (פורט סעיד, עקבה, לימסול)

• זמני המתנה של שבועות בתור לפריקה

עמיל המכס נדרש לזהות במהירות חלופה תפעולית, לעדכן את רשומון היבוא בהתאם, ולתאם את השחרור מחדש.

עיכובים ביטחוניים

בזמן מבצעים, חלות הנחיות סודיות על עיכוב סוגי סחורות (לדוגמה: מוצרי אלקטרוניקה, כימיקלים, ציוד רפואי רגיש). במקרים אלה:

• הסחורה מוחזקת תחת פיקוח צה”ל או המנהל האזרחי

• שחרור הסחורה מותנה באישור משרד הביטחון או ועדת חריגים

• לעיתים הסחורה נשלחת לאחסון זמני באתר ממוגן (ולא למחסן הרגיל)

חלופות לשחרור חירום – כלים מעשיים לעמיל המכס

עבודה מול מנהל אזרחי, צה”ל ורשויות חירום

במקרים של יבוא לרשות הפלסטינית או לשטחי יהודה ושומרון, נדרש תיאום עם המינהל האזרחי – תהליך שכולל:

• בקשת היתר העברה

• בדיקת מקור הסחורה

• תיאום מעבר במחסומים צבאיים

כמו כן, כאשר סחורה מסווגת כביטחונית או רגישה, צה”ל עשוי לעכב אותה לצורך בדיקה או להפנותה למסלול בקרה מיוחדת.

במקרים מסוימים, עמיל המכס אחראי לפנייה לוועדת חריגים של משרד הביטחון על מנת לאפשר את השחרור.

סחורה בתפיסה – מה עושים?

במהלך “עם כלביא”, הוגדרו קטגוריות סחורות ככאלו העלולות לשמש לאויב, ונכנסו לרשימת “מעוכבות ביטחונית”.

הטיפול כולל:

1. פנייה למחלקת פיקוח במכס

2. תיעוד מלא של מקור, יעד ושימוש בסחורה

3. במידת הצורך – תצהיר משפטי

4. בקשה לשחרור חריג

ללא מעורבות מקצועית של עמיל מכס, הסיכוי לשחרור הסחורה נמוך מאוד.

מקרה מהשטח: יבוא גנרטורים לאזור אש

יבואן ציוד חירום ניסה לשחרר מכולה שהכילה גנרטורים לצורכי בתי חולים. עקב החשש לשימוש כפול, הסחורה נעצרה. רק לאחר התערבות עמיל המכס, שכללה:

• תצהיר שימוש

• אישור משרד הבריאות

• ערבות בנקאית לתקופת הבדיקה

הסחורה שוחררה תוך 48 שעות.

האם קיימים נוהלי חירום רשמיים לעמילי מכס?

כן. רשות המיסים מפרסמת נהלים זמניים לשעת חירום, המאפשרים בין היתר:

• הארכת מועדים לדיווח

• שחרור ללא הצגת מסמכים מקוריים

• עבודה לפי “מסלול ירוק מיוחד”

עמיל המכס חייב להכיר את הנהלים העדכניים ולהפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו.

סיכום

בעיתות חירום, כאשר המשק מתמודד עם תקיפות טילים, השבתות נמלים ונהלים מתחלפים מדי יום, עמיל המכס הופך לשחקן אסטרטגי. הידע, הקשרים, והיכולת להבין ולפעול בהתאם להנחיות משתנות – הם שמבדילים בין סחורה שתשתחרר בזמן לבין סחורה שתיתקע לחודשים.

לכן, דווקא בזמני משבר – בחירת עמיל מכס מנוסה, יוזם וגמיש היא קריטית לרציפות האספקה ולעמידה בהתחייבויות עסקיות.

טבלה: השוואת פתרונות לעמיל מכס בשעת חירום

The post עמיל מכס במצבי חירום – איך פועלים כשנמל מושבת או כשיש מגבלות בטחוניות? appeared first on יחדיו.

המצב הביטחוני בישראל, שהתעצם בעקבות מבצע “עם כלביא” וההסלמה האזורית מול איראן, שינה את כללי המשחק בתחום הסחר הבינלאומי. חברות שילוח, סוכנויות ביטוח ויבואנים נדרשים כעת להתמודד עם עלויות בלתי צפויות – בראשן פרמיות ביטוח המלחמה שזינקו בפי שלושה בתוך שבועות ספורים. מצב זה יוצר אתגר משמעותי הן לתזרים המזומנים של עסקים קטנים והן לרווחיות של גופים יבואניים גדולים.

מהו ביטוח מלחמה ולמה נדרש?

ביטוח מלחמה (War Risk Insurance) הוא פוליסת ביטוח משלימה, הנרכשת בנוסף לביטוח מטען רגיל, שנועדה להגן על המשלוח מפני נזקים או אובדן שנגרמו עקב אירועים צבאיים, טרור, התקפות טילים, חבלה מכוונת ואירועים ביטחוניים חמורים. פוליסות אלו מופעלות בדרך כלל באזורים מוגדרים כ”סיכון גבוה” – לרוב על ידי ארגון Lloyd’s או גופי ביטוח ימי בינלאומיים.

מה גרם לעלייה בפרמיות?

1. הכללה רשמית של נמלי ישראל ברשימות אזור סיכון על ידי Underwriting Agencies.

2. תקיפות ישירות באזור אשדוד וחיפה, כולל דיווחים על ניסיון פגיעות בתשתיות נמליות.

3. דריכות ביטחונית ימית בים האדום ובנתיבי הגישה לישראל (כולל תעלת סואץ).

4. התרעות מה־Joint War Committee של לויד’ס, שהובילו את חברות הביטוח לשנות את תנאי הפוליסות ולהעלות תעריפים.

5. חשש משיבוש בשרשרת האספקה עקב פגיעות תדירות בנתיבי היבוא הימי.

כיצד מתבטאת העלייה בפועל?

הנתונים שמספקות חברות שילוח וביטוח בינלאומיות מצביעים על:

• עלייה בפרמיית ביטוח המלחמה למשלוח ימי לישראל מ־0.3% מערך המטען ל־0.9% ואף 1.2% בחלק מהמקרים.

• דרישה לתשלום מראש של הפרמיה, גם לפני טעינה של המטען.

• צמצום במספר החברות שמוכנות לבטח משלוחים לישראל – כלומר פחות תחרות, יותר עלות.

ההשפעה על היבואנים והיצואנים

עלויות שוטפות קופצות:

• יבואנים קטנים מדווחים על תוספת של עשרות אלפי שקלים למשלוחים רגילים.

• יצואנים נדרשים לעיתים לספק ביטוח לטובת הלקוחות – ולספוג את העלות.

• עליית עלויות נלווית במחסנים, בשל דחיית פריקה או הסטת אוניות לנמלים חלופיים.

פגיעה בתחרותיות:

• עסקים מקומיים מתקשים לשמור על רווחיות מול מקבילים באירופה או במזרח הרחוק.

• עלייה במחיר הסופי לצרכן – בעיקר בתחומי המזון, חומרי גלם לתעשייה, וציוד רפואי.

עצירת עסקאות:

• לקוחות בחו”ל מבטלים עסקאות עם ספקים ישראלים עקב הסיכון הביטוחי או עלויות משלוח לא אטרקטיביות.

• חברות שילוח מבקשות ערבויות נוספות, ביטחונות, ולעיתים אינן מציעות כלל כיסוי מלחמה.

כיצד ניתן להתמודד?

ניהול משא ומתן מחודש עם מבטח

עסקים בעלי היקף פעילות משמעותי יכולים לפנות לסוכנות ביטוח בינלאומית ולדרוש חבילת ביטוח כוללת שתשקלל את כלל המשלוחים, תוך הפחתת הסיכון לכל משלוח בודד.

בחינת אפשרות לביטוח עצמי (Self-Insurance)

חלק מהחברות הגדולות בוחרות שלא לרכוש ביטוח מלחמה כלל, אלא לשמור רזרבה פנימית לשם כיסוי נזקים. פתרון זה מתאים לחברות יציבות בלבד, עם תזרים חזק ויכולת ספיגת הפסדים.

קונסולידציה עם לקוחות אחרים

יבואנים קטנים מתאגדים (לעיתים דרך לשכות מסחר או איגודים מקצועיים) ומשנעים סחורות באותו מכולה כדי לחלק את עלויות הביטוח והמשלוח.

מעבר למסלולי יבוא אלטרנטיביים

• שימוש בנמלים חלופיים כמו נמל עקבה בירדן או נמלי יוון וקפריסין.

• יבוא אווירי, למרות עלותו הגבוהה, מציע זמינות גבוהה וביטחון יחסי.

• שימוש ב-Free Zones באירופה לצורך אחסון מוקדם עד הירגעות המצב.

מגמות צפויות לטווח הקרוב

1. שימור רמות מחירים גבוהות של ביטוח המלחמה – כל עוד ימשכו האיומים.

2. כניסת שחקנים ישראלים לתחום הביטוח הימי, במטרה להציע פתרונות מותאמים לשוק המקומי.

3. גיבוש מדיניות ממשלתית לעידוד המשך פעילות סחר – כולל סבסוד ביטוחים לעסקים קטנים.

4. חידוש חוזים עם סעיפי Force Majeure ספציפיים, שמבוססים על ההגדרות של מצב מלחמה בישראל.

מה כדאי לעסק לעשות עכשיו?

מיפוי הסיכונים

כל עסק יבוא חייב לבחון את רמות החשיפה הנוכחיות – מהיכן מגיעים המשלוחים, איזה נמל יעד, אילו סחורות מבוטחות ובאילו תנאים.

שדרוג חוזים וספקים

יש לכלול סעיפי אחריות ביטוחית, מנגנוני פיצוי, והגדרות ברורות לגבי פרמיית ביטוח המלחמה. חשוב לנהל מו”מ חוזי מתוחכם עם הספקים והלקוחות.

תכנון תזרים משופר

יש לכלול את עלויות הביטוח החדשות בתמחור, ולעיתים אף לגלגל את העלות על הלקוח הסופי – תוך שקיפות ותקשורת שיווקית חכמה.

טבלה: השוואת פרמיות ביטוח מלחמה לפני ואחרי מבצע “עם כלביא”

סיכום

העלייה החדה בפרמיות ביטוח המלחמה על משלוחים לישראל מציבה אתגר לא פשוט בפני קהילת הסחר המקומית. לצד התייקרות התובלה והביטוח, עומדים עסקים ישראליים בפני צורך דחוף להיערך מחדש, להתאים חוזים, לשקול מסלולים חלופיים ולבצע ניהול סיכונים חכם. המצב הנוכחי מדגיש את החשיבות של תגובה אסטרטגית מהירה – כדי להבטיח רציפות תפעולית ותחרותיות בשוק גלובלי משתנה. זו הזדמנות לעסקים ישראליים לגלות גמישות, יצירתיות וניהול מושכל של הסיכונים.

The post פרמיות ביטוח המלחמה למשלוחים לישראל זינקו פי שלושה: השפעות, סיכונים ודרכי התמודדות appeared first on יחדיו.

כאשר מדינת ישראל נתונה תחת לחימה או מבצע צבאי, אחת השאלות המרכזיות שעולות בקרב יבואנים, יצואנים, חברות שילוח ובעלי עסקים נוגעת ליכולת הפעולה של נמלי הים. אלו משמשים כעורק תחבורה מרכזי לאספקת מוצרים, חומרי גלם וציוד חיוני. במאמר זה נסקור את מצב הנמלים בעיצומו של המבצע הנוכחי, נבחן את השפעותיו על שרשרת האספקה, ננתח את אופן ההתמודדות של נמלי ישראל עם האתגרים הלוגיסטיים ונציע המלצות למנהלים בתחום היבוא והיצוא.

מצב נמלי הים נכון ל־15 ביוני 2025

• כל נמלי הים בישראל פתוחים לפעילות נכנסת ויוצאת של אניות מסחריות, פרט לאניות המטען של חומרים מסוכנים (חומ״ס) שאינן מורשות להיכנס לנמלים

• חברות כמו MSC, צים, יאנג מינγκ ו‑OOCL ממשיכות לפקוד את הנמלים כרגיל

• למרות דיווחים קודמים על השהיית פעילות החברה בנמל חיפה, הודעה חדשה מציינת כי חברת OOCL ממשיכה לפקוד את נמלי ישראל ללא שינוי

• לדוגמה: על פי נתוני תס״ק ים –

  • נמל אשדוד: ממתינות 7 אניות צובר, 2 אניות מתכות ואנייה עם מטען עץ.

  • נמל חיפה (המרכזי והמפרץ): ממתינות אניות מסוגים שונים, כולל צובר ומתכות—5 אניות צובר, 5 אניות מתכות ועוד

נמלים הם נכס אסטרטגי – גם בעת חירום

נמלי חיפה, אשדוד ואילת מהווים חלק בלתי נפרד מהתשתיות הלאומיות של מדינת ישראל. גם כאשר שדות תעופה נסגרים או שהמרחב האווירי מוגבל, הים ממשיך להיות נתיב פתוח ויציב להעברת סחורות. המיקום האסטרטגי של ישראל, והיכולת שלה להפעיל נמלים תחת איום ביטחוני, מהווים יתרון תחרותי חשוב, במיוחד בעתות חירום.

הפעילות בנמלים נמשכת – עם התאמות

למרות המצב הביטחוני הרגיש, נמלי ישראל ממשיכים לתפקד כמעט כבשגרה. אניות סוחר מגיעות לפריקה וטעינה, הצוותים עובדים במשמרות מתוגברות, והמערכות התפעוליות מתואמות מול גופי הביטחון. עם זאת, קיימת מגבלה מסוימת על כניסת אניות נושאות חומרים מסוכנים, ומובילים בתחום זה נדרשים לתיאום מקדים והיערכות לוגיסטית שונה.

התאוששות מהירה – הודות להשקעות בתשתיות

בשנים האחרונות בוצעו השקעות משמעותיות בפיתוח תשתיות הנמלים בישראל. פתיחת נמל המפרץ בחיפה, הרחבת נמל הדרום באשדוד, הכנסת אוטומציה ומערכות בקרה חכמות – כל אלה הפכו את מערכת הנמלים בישראל לאחת מהמתקדמות באזור. יכולת זו מאפשרת התאוששות מהירה מהפרעות ביטחוניות ועמידה ביעדי פריקה וטעינה גם תחת לחץ מבצעי.

כיצד משפיע המצב על יבואנים ויצואנים?

יבואנים ויצואנים אמנם אינם מושבתים, אך כן נדרשים לשים לב לכמה נקודות:

• עיכובים פוטנציאליים בפריקה וטעינה עקב עומסי תנועה ימית

• הגבלות על סוגי מטען מסוימים (כגון חומ”ס)

• הצורך במעקב שוטף אחר זמני הגעה של אניות

• שינוי מסלולים לפי זמינות תשתיות יבשתיות

עסקים המעוניינים להימנע משיבושים, צריכים לנהל תיאום צמוד עם סוכני אנייה, רשויות המכס והספקים.

טבלת השוואה – פעילות נמלים בזמן שגרה מול זמן חירום

המלצות פרקטיות למנהלי יבוא ויצוא

1. תכננו מראש – שריינו מקום באניות מוקדם מהרגיל.

2. בדקו זמינות חומ”ס – ודאו כי למטען שלכם אין מגבלה ביטחונית.

3. עבדו מול כמה נמלים – אל תתבססו רק על נמל אחד.

4. השתמשו בדו”חות AIS – עקבו בזמן אמת אחר מיקום האניות.

5. עדכנו ביטוחים – ודאו כיסוי מלא כולל “מצב מלחמה”.

סיכום

המציאות הביטחונית בישראל מחייבת היערכות תמידית, אך העובדות מלמדות כי נמלי ישראל ממשיכים לפעול גם תחת איומים צבאיים. בזכות תשתיות חזקות, ניסיון מבצעי וניהול גמיש – ניתן לשמור על רציפות תפקודית גם בתנאים קשים. עבור מנהלים בתחום היבוא והיצוא, זהו זמן קריטי לפעול באחריות, לעדכן תהליכים פנימיים ולהתאים את האסטרטגיה הלוגיסטית למציאות המשתנה.

The post מצב נמלי הים נכון ל־15 ביוני 2025 appeared first on יחדיו.

The post מבצע “עם כלביא” appeared first on יחדיו.