חרבות ברזל Archives - יחדיו https://www.unitedxp.co.il/category/חרבות-ברזל/ שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע"מ Wed, 15 Oct 2025 08:37:00 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9 https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2020/02/united-yachdav-logo-neg-120x120.png חרבות ברזל Archives - יחדיו https://www.unitedxp.co.il/category/חרבות-ברזל/ 32 32 שינויים בנתיבי המסחר העולמיים בעקבות חסימות ים סוף https://www.unitedxp.co.il/red-sea/ Sun, 12 Oct 2025 08:43:59 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=17841 מבוא בעשור האחרון, נתיבי המסחר העולמיים חוו טלטלות חסרות תקדים. משברים גיאופוליטיים, מגפת הקורונה, והתגברות מתקפות על אוניות במעבר ים סוף הפכו את אחד ממסלולי הסחר המרכזיים בעולם לאזור סיכון משמעותי. נתיב זה, המחבר בין אסיה לאירופה דרך תעלת סואץ, מהווה שער כניסה קריטי לסחורות, דלקים ומזון. כאשר השייט דרכו משתבש – כל שרשרת האספקה […]

The post שינויים בנתיבי המסחר העולמיים בעקבות חסימות ים סוף appeared first on יחדיו.

]]>

מבוא

בעשור האחרון, נתיבי המסחר העולמיים חוו טלטלות חסרות תקדים. משברים גיאופוליטיים, מגפת הקורונה, והתגברות מתקפות על אוניות במעבר ים סוף הפכו את אחד ממסלולי הסחר המרכזיים בעולם לאזור סיכון משמעותי. נתיב זה, המחבר בין אסיה לאירופה דרך תעלת סואץ, מהווה שער כניסה קריטי לסחורות, דלקים ומזון. כאשר השייט דרכו משתבש – כל שרשרת האספקה העולמית מרגישה את ההשפעה.

בשנת 2024–2025 נרשמו מאות תקיפות ודיווחים על עיכובים, שגרמו למאות אוניות להסיט את מסלולן דרך כף התקווה הטובה שבדרום אפריקה. השינוי הזה האריך את זמן ההפלגה ב־10–14 ימים בממוצע, והעלה את עלויות השילוח ב־40–60%. במאמר זה נבחן כיצד חברות שילוח ישראליות מתמודדות עם האתגר, מהן ההשלכות הכלכליות והאסטרטגיות, ואילו פתרונות חדשניים נכנסו לשימוש.

תמונת מצב עולמית

החסימות במרחב ים סוף לא רק משפיעות על ישראל, אלא על כלל שרשראות האספקה העולמיות. תנועת המכולות בין המזרח הרחוק לאירופה צנחה בלמעלה מ־25%, לפי נתוני Drewry Shipping Index. המחסור באוניות זמינות הוביל לעליות תעריפים חדות ולצווארי בקבוק בנמלים בדרום אפריקה.

האוניות הגדולות, שנבנו במיוחד למעבר בתעלת סואץ, נאלצו להתמודד עם מגבלות ניווט לאורך החוף האפריקאי. התוצאה: הארכת מסלולים, צריכת דלק גבוהה יותר, ועלייה ניכרת בפליטת מזהמים – נושא שהעלה מחדש את סוגיית לוגיסטיקה ירוקה והרגולציה של ה־EU ETS על פליטות פחמן.

ההשפעה על השוק הישראלי

המשק הישראלי, הנשען במידה רבה על יבוא ימי, חווה עליות מחירים משמעותיות. לפי נתוני Port2Port, מחירי הובלה ממזרח אסיה לישראל זינקו ביותר מ־70% בחודשים הראשונים לאחר הסבת המסלולים. חברות שילוח מקומיות, בהן חברת יחדיו – שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע״מ, נאלצו להיערך במהירות: להאריך זמני אספקה צפויים, לשנות חוזים עם לקוחות, ולנהל מחדש מלאים לוגיסטיים.

היבואנים הקטנים נפגעו במיוחד, משום שבמקרים רבים הם תלויים במשלוחים בקונסולידציה (LCL – Less than Container Load), והעלויות הקבועות מתפזרות על פחות סחורה. לעומתם, יבואנים גדולים שהחזיקו חוזי FCL – Full Container Load הצליחו לשמור על יציבות יחסית.

טבלה: השוואת מסלולים – תעלת סואץ לעומת כף התקווה הטובה

פרמטרמעבר תעלת סואץדרך כף התקווה הטובה
זמן הפלגה ממוצע (שנגחאי–אשדוד)18–20 יום30–34 יום
עלות הובלה ממוצעת למכולה4,000–5,000 דולר6,000–7,500 דולר
צריכת דלק לאונייהנמוכה יותרגבוהה בכ־35%
חשיפה לסיכונים ביטחונייםגבוההנמוכה
השפעה סביבתיתבינוניתגבוהה (פליטות פחמן)
זמינות נמלים עיקרייםעקביתמוגבלת בדרום אפריקה
רמת ודאות בזמניםבינוניתגבוהה יחסית

דרכי ההתמודדות של חברות שילוח ישראליות

חברות ישראליות נאלצו להסתגל במהירות למציאות החדשה. חברת יחדיו, לדוגמה, אימצה מספר צעדים אופרטיביים:

  1. תכנון דינמי של מסלולים – שימוש במערכות ניתוח נתונים בזמן אמת כדי לבחור מסלול אופטימלי בהתאם למצב הביטחוני ולתחזיות מזג האוויר.

  2. הסכמים עם מפעילים בינלאומיים בדרום אפריקה – ליצירת רצף שילוח חלק בין נמלים.

  3. ניהול עומסים במכולות משותפות (Consolidation Management) – לאיזון בין לקוחות קטנים וגדולים.

  4. שימוש בביטוחי סיכון מוגברים – במיוחד נגד עיכובים ונזקים במסלולים החדשים.

  5. תקשורת יזומה עם הלקוחות – עדכון שוטף על זמני הגעה צפויים ומעקב אונליין אחר מכולות.

הגישה הישראלית מתאפיינת באלתור חכם ובחיפוש אחר גמישות: חברות רבות בחרו לשלב גם שילוח יבשתי דרך ירדן או מצרים לחלק מהיעדים, כדי לקצר זמני שחרור.

השלכות על זמני אספקה ועלויות

הסבת המסלולים דרך כף התקווה הטובה הגדילה את זמן ההפלגה בכ־40%. כתוצאה מכך נוצר פער בין זמני ייצור אסייתיים לבין ביקוש אירופי וישראלי. עסקים שיבאו מוצרים עונתיים (לדוגמה, צעצועים או טקסטיל לחגים) נאלצו להזמין סחורות חודשים מראש.

מבחינת עלויות, מחירי השילוח הימי זינקו משמעותית – אך גם הביטוחים, דמי העגינה והעמלות הנלוות. על פי הערכות Drewry, עלות ההובלה הכוללת לישראל עלתה בממוצע בכ־2,500 דולר למכולה בין 2023 ל־2025.

פתרונות חדשניים והסתכלות קדימה

חברות השילוח פונות כיום לטכנולוגיות מתקדמות:

  • AI לתחזיות עיכובים ומזג אוויר

  • מערכות IoT למעקב אונליין אחר תנאי המכולה

  • מנועי אופטימיזציה דלקית (Fuel Optimization Engines)

  • ו־חוזים דינמיים עם לקוחות, המאפשרים התאמה בזמן אמת לעלויות משתנות

בנוסף, ישראל מצטרפת למגמה עולמית של דיגיטציה של ניהול משלוחים, עם פתרונות כמו מסמכים אלקטרוניים (e-BL) וממשקים למכס אונליין, כדי לצמצם בירוקרטיה ולייעל את זמן השחרור.

הקשר בין חסימות ים סוף לשינויי סחר גלובליים

השינויים בנתיבי הסחר אינם רק תגובה נקודתית. הם יוצרים דינמיקה חדשה שבה כף התקווה הטובה הופכת לשחקן אסטרטגי חשוב. מדינות אפריקה משקיעות בנמלים חדשים ובתשתיות דלק ותחזוקה. מנגד, חברות ביטוח ימית נאלצות לעדכן מדיניות, וחברות שילוח נדרשות לאזן בין עלות לזמן.

סיכום

המשבר בים סוף חשף את הפגיעות של שרשרת האספקה העולמית אך גם את יכולת ההסתגלות של חברות השילוח הישראליות. הסבת המסלולים דרך כף התקווה הטובה יצרה אתגרי תפעול, עלויות גבוהות וקשיי תיאום, אך גם הזדמנות לפיתוח תשתיות חדשות ולחיזוק הקשרים עם ספקים באפריקה ובאירופה.

הלקח העיקרי: ארגונים חייבים לגוון את נתיבי האספקה ולפתח גמישות לוגיסטית מתמדת. בעידן שבו אירוע אזורי משפיע על סחר עולמי, השילוב בין טכנולוגיה, תכנון קדימה ויכולת תגובה מהירה – הוא המפתח לשרידות.

שאלות ותשובות – חסימות ים סוף והסבת מסלולים דרך כף התקווה הטובה

למה נשקלה הסטת אוניות מנתיב ים סוף למסלול כף התקווה הטובה?
החרפת הסיכונים הביטחוניים במרחב ים סוף והחשש לעיכובים גרמו לחברות ספנות להעדיף מסלול ארוך ובטוח יותר סביב אפריקה.
כמה זמן מוסיף המסלול דרך כף התקווה הטובה לעומת תעלת סואץ?
בדרך כלל 10–14 ימים נוספים, תלוי במהירות האונייה, תנאי מזג האוויר, ותורי עגינה בנמלים בדרך.
מה ההשפעה העיקרית על מחירי ההובלה הימית לישראל?
עלייה חדה בתעריפים עקב זמן הפלגה ארוך יותר, צריכת דלק מוגברת, פרמיות ביטוח ושיבושי זמינות צי.
איך זה משפיע על יבואני LCL לעומת יבואני FCL?
יבואני LCL רגישים יותר לעלויות קבועות ולשינויים בלוחות זמנים בקונסולידציה; יבואני FCL נהנים מוודאות יחסית בחוזים ובזמינות.
האם יש יתרון סביבתי למסלול כלשהו?
לרוב, מעבר בסואץ קצר וחוסך דלק ולכן בעל פליטות נמוכות יותר; המסלול דרך הכף מגדיל פליטות בשל מרחק ארוך בכ־35% בממוצע.
אילו צעדים נוקטים משלחים ישראליים כדי לצמצם פגיעה בזמני האספקה?
אופטימיזציית מסלולים בזמן אמת, הרחבת שיתופי פעולה בנמלי אפריקה, חיזוק ניהול LCL, ביטוחי עיכוב ותקשורת יזומה ללקוחות עם ETAs.
האם תעלת סואץ עדיין פועלת, ומתי צפויה חזרה מלאה אליה?
התעלה פעילה, אך חלק מהמפעילים בוחרים עקיפה עד לייצוב ביטחוני. חזרה מלאה תלויה בהפחתת סיכונים במרחב ים סוף.
מה ניתן לעשות כדי להפחית סיכוני מלאי בתקופת אי-ודאות?
תכנון ביקושים ארוך טווח, הזמנות קדימה לעונות שיא, גידור מלאי קריטי, וגיוון נתיבים כולל שילובים יבשתיים/אוויריים נקודתיים.
כיצד משפיע המצב על תנאי הביטוח הימי?
פרמיות עולות והכיסויים מורחבים לעיכובים וריראוט. מומלץ לבחון הרחבות ספציפיות למסלול ולעדכן ערכי ביטוח.
מה הלקח האסטרטגי לטווח ארוך ליבואנים וליצואנים?
גמישות לוגיסטית: גיוון נתיבים, שקיפות נתונים, חוזים דינמיים עם ספקים, והשקעה בכלי חיזוי (AI) להקטנת סיכוני זמני אספקה.

The post שינויים בנתיבי המסחר העולמיים בעקבות חסימות ים סוף appeared first on יחדיו.

]]>
אחת מכל שש אניות מסומנת כמטרה פוטנציאלית של החות׳ים https://www.unitedxp.co.il/%d7%90%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%a9-%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%aa-%d7%9b%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%94-%d7%a4%d7%95%d7%98%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%9c/ Thu, 10 Jul 2025 04:06:52 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=17092 שתי התקפות קטלניות בים האדום בתוך יממה מחזירות את המרד החות׳י לכותרות, עם שלושה ימאים הרוגים ואיומים של ארגון המורדים לפגוע בכל אנייה הקשורה אי-פעם לישראל – איום המכסה כ–16% מהצי העולמי. תעשיית הספנות העולמית הזדעזעה השבוע לגלות כי החו׳תים בתימן פתחו בסדרת התקפות קטלניות בים האדום, במערכה הימית האלימה ביותר מאז ראשית 2024. לפחות […]

The post אחת מכל שש אניות מסומנת כמטרה פוטנציאלית של החות׳ים appeared first on יחדיו.

]]>

שתי התקפות קטלניות בים האדום בתוך יממה מחזירות את המרד החות׳י לכותרות, עם שלושה ימאים הרוגים ואיומים של ארגון המורדים לפגוע בכל אנייה הקשורה אי-פעם לישראל – איום המכסה כ–16% מהצי העולמי.

תעשיית הספנות העולמית הזדעזעה השבוע לגלות כי החו׳תים בתימן פתחו בסדרת התקפות קטלניות בים האדום, במערכה הימית האלימה ביותר מאז ראשית 2024. לפחות שלושה ימאים נהרגו, אחרים נפצעו, וככל הנראה מספר אנשי צוות נחטפו.

אניית המטען בתפזורת Eternity C, בבעלות יוונית אשר מפליגה תחת דגל ליבריה, הותקפה בליל שני באמצעות מל״טים, טילים וסירות חמושות – מתקפה מתואמת שהותירה את האנייה ללא עוגן, ונספחת בזרם, ואנשי צוותה מוכים. החות׳ים עלו לסיפון, הטמינו חומרי נפץ והטביעו את האנייה.

כוחות האיחוד האירופי במסגרת Operation Aspides אישרו אתמול (ד׳) כי שישה ניצולים – חמישה פיליפינים והודי – חולצו מהים. עם זאת, שלושה אנשי צוות נהרגו, שניים נוספים נפצעו קשה וכמה עדיין מוגדרים נעדרים.

בהודעה של שגרירות ארצות הברית בתימן נמסר כי חלק מאנשי הצוות נחטפו בידי התוקפים החות׳ים. ״אנו קוראים לשחרורם המיידי והבלתי-מותנה״, נאמר, תוך חזרה על הגדרת ארה״ב את החות׳ים כארגון טרור.

על סיפון Eternity C שהו בעת ההתקפה 22 אנשי צוות: 21 פיליפינים ורוסי אחד, וכן צוות אבטחה בן שלושה לוחמים. לפי דיווחים, אחד הפצועים איבד רגל. האנייה עשתה דרכה לתעלת סואץ כאשר הותקפה כ-50 מיל ימי דרומית-מערבית לחודיידה, תימן.

24 שעות לפני כן הוטבעה אניית המטען Magic Seas, אף היא בבעלות יוונית, לאחר מתקפה עזה שכללה מל״טים, טילים, RPG ונשק קל. צוות של 22 ימאים נאלץ לנטוש את האנייה.

שני האירועים הם התקפות החות׳ים הראשונות נגד אניות מסחר מאז סוף השנה שעברה, ומעוררים חשש להסלמה מחודשת בעוצמה רבה יותר.

הזרוע הצבאית של החות׳ים קיבלה אחריות לפגיעה ב-Eternity C, וטענה כי האנייה הותקפה משום שבעליה סחר בעבר בנמלים ישראליים. המורדים הזהירו כי כל אנייה המקושרת לישראל – בעבר או בהווה – תותקף, ללא קשר לדגל או ליעדה הנוכחי.

עמי דניאל, מייסד חברת ניתוח המידע הימי Windward, העריך כי המדיניות החדשה הופכת כ-16% מצי הסוחר העולמי למטרות לגיטימיות בעיני החות׳ים.

קהילת הספנות הבינלאומית גינתה בחריפות את ההתקפות. ג׳ו קראמק, נשיא ומנכ״ל World Shipping Council, אמר: ״מה שאנו רואים בים האדום הוא מזעזע ובלתי קביל. ימאים נהרגים רק משום שהם עושים את עבודתם. איננו יכולים לאפשר שהתקפות על אניות מסחר יהפכו לנורמה או לכלי נשק פוליטי״.

גם ארסני  דומינגז, מזכ״ל IMO, הביע דאגה עמוקה ודרש פעולה רב-צדדית דחופה לשיקום הביטחון הימי.

בתמונה: סיפון Eternity C לאחר הפגיעה

 

The post אחת מכל שש אניות מסומנת כמטרה פוטנציאלית של החות׳ים appeared first on יחדיו.

]]>
החות׳ים מסלימים את התקיפות בים האדום: טיבעו אניית סוחר נוספת https://www.unitedxp.co.il/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%b3%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%98/ Thu, 10 Jul 2025 04:01:37 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=17086 המורדים החות׳ים לקחו אחריות על הפגיעה באניית המשא ETERNITY C והבטיחו להסלים את ההתקפות בים האדום. החות׳ים שיגרו אזהרה חדשה לכל חברות הספנות הבינלאומיות מפני ההשלכות של מגע עם נמלי ישראל. החות׳ים בתימן אישרו אתמול כי פעלו נגד אניית המשא ETERNITY C, מאחר שהייתה בדרכה לנמל אילת. לפי החות׳ים, התקיפה בוצעה באמצעות כלי שיט בלתי […]

The post החות׳ים מסלימים את התקיפות בים האדום: טיבעו אניית סוחר נוספת appeared first on יחדיו.

]]>

המורדים החות׳ים לקחו אחריות על הפגיעה באניית המשא ETERNITY C והבטיחו להסלים את ההתקפות בים האדום. החות׳ים שיגרו אזהרה חדשה לכל חברות הספנות הבינלאומיות מפני ההשלכות של מגע עם נמלי ישראל.

החות׳ים בתימן אישרו אתמול כי פעלו נגד אניית המשא ETERNITY C, מאחר שהייתה בדרכה לנמל אילת. לפי החות׳ים, התקיפה בוצעה באמצעות כלי שיט בלתי מאויש וכן שישה טילי שיוט וטילים בליסטיים. החות׳ים אישרו כי התקיפה הובילה לטביעה מוחלטת של האנייה.

בהצהרה רשמית שפורסמה בכלי התקשורת של החות׳ים, הם הבהירו כי התקיפה הזו היא חלק מ״פעולות תמיכה וסיוע ישיר להתנגדות הפלסטינית ברצועת עזה״. הם אמרו עוד כי האנייה שהותקפה התעלמה מקריאות ואזהרות קודמות מצד כוחות החות׳ים.

לפי ההודעה, לאחר ביצוע המתקפה, אנשי הכוחות המיוחדים של החות׳ים התערבו כדי לחלץ את צוות האנייה ולהעניק להם טיפול רפואי. צעד זה, לפי ההודעה, מדגיש כי התקיפה כוונה ״לאנייה ולא לצוות״.

עוד נאמר בהודעה כי האנייה ובעליה הפרו את ההחלטה של החות׳ים האוסרת על מגע עם נמלים ישראליים, ובמיוחד עם נמל אילת. המשך התנועה הימית לנמלים אלו נחשבת, לדברי החות׳ים, כ״שותפות בתוקפנות הישראלית על עזה״. יצוין כי לפי הדיווחים העדכניים, מתוך 25 אנשי צוות על סיפון האנייה, עד כה חולצו ששה בלבד.

במסגרת ההודעה שפורסמה אתמול, החות׳ים שיגרו אזהרה חדשה לכל חברות הספנות הבינלאומיות מפני ההשלכות של מגע עם נמלי ישראל. הם הדגישו כי כל אנייה שתפעל מול נמלים אלו ״תיחשב למטרה לגיטימית״, ללא קשר לזהותה או למסלולה, כל עוד היא בטווח יכולותיהם של הכוחות החות׳ים.

ההודעה הדגישה גם כי מטרת הפעולות הימיות המתמשכות היא להטיל מצור ימי על ישראל בים האדום והים הערבי, ו״לאלץ אותה להפסיק את תוקפנותה ולהסיר את המצור מעזה״. ההודעה נחתמה בהתחייבות מצד החות׳ים להמשיך את פעולות התקיפה הימיות, ולהסלימן בהדרגה עד להפסקת המלחמה בעזה והסרת המצור ממנה לחלוטין.

The post החות׳ים מסלימים את התקיפות בים האדום: טיבעו אניית סוחר נוספת appeared first on יחדיו.

]]>
בעקבות תקיפות ארה״ב בתימן: הח׳ותים מאיימים על אניות אמריקאיות https://www.unitedxp.co.il/%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a8%d7%94%d7%b4%d7%91-%d7%91%d7%aa%d7%99%d7%9e%d7%9f-%d7%94%d7%97%d7%b3%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%99/ Sun, 23 Mar 2025 06:15:18 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16494 מבוא במזרח התיכון, שם מתחלפים שליטים וקואליציות מהר יותר ממזג האוויר במדבר, נראה שיש דבר אחד שנשאר קבוע: מתיחות צבאית בים האדום. בעשור האחרון, זירת הסכסוך בתימן הפכה ממאבק פנימי לקרקע פורה לעימותים בינלאומיים, תוך שילוב של גורמים אזוריים כמו איראן וסעודיה, ומעצמות כמו ארצות הברית. אחת הדמויות המרכזיות בזירה זו הוא עבד אל-מלכ אל-ח׳ותי, […]

The post בעקבות תקיפות ארה״ב בתימן: הח׳ותים מאיימים על אניות אמריקאיות appeared first on יחדיו.

]]>

מבוא

במזרח התיכון, שם מתחלפים שליטים וקואליציות מהר יותר ממזג האוויר במדבר, נראה שיש דבר אחד שנשאר קבוע: מתיחות צבאית בים האדום. בעשור האחרון, זירת הסכסוך בתימן הפכה ממאבק פנימי לקרקע פורה לעימותים בינלאומיים, תוך שילוב של גורמים אזוריים כמו איראן וסעודיה, ומעצמות כמו ארצות הברית. אחת הדמויות המרכזיות בזירה זו הוא עבד אל-מלכ אל-ח׳ותי, מנהיג המיליציה החות׳ית, שלאחרונה שב לקדמת הבמה עם איום ישיר נגד אניות אמריקאיות. ההצהרה הגיעה לאחר מתקפה נרחבת שביצעה ארצות הברית נגד יעדים חות׳ים בתימן.

במאמר זה ננתח את התהליכים שהובילו לאיום החות׳י החדש, את ההקשר האזורי והבינלאומי של הסכסוך, את משמעותו מבחינה צבאית וכלכלית ואת האפשרויות להמשך. כל זאת תוך שמירה על חלוקה מסודרת לפסקאות, תרשים זרימה של ציר הזמן המרכזי של האירועים, ומילות מפתח אשר יסייעו לעקוב אחרי הנושא במבט ממוקד.

הרקע לסכסוך החות׳י-אמריקאי

תימן: ממלחמה אזרחית לעימות גלובלי

המלחמה בתימן החלה כמאבק פנימי בין ממשלה הנתמכת על ידי הקהילה הבינלאומית לבין המורדים החות׳ים, שהצליחו להשתלט על בירת המדינה סנאע ועל שטחים נרחבים בצפון המדינה. החות׳ים, הנתמכים באופן ישיר או עקיף על ידי איראן, הפכו לשחקן משמעותי במאבק האזורי בין סעודיה ואיראן. ההקשר הבינלאומי התרחב עם כניסת ארצות הברית למערכה – תחילה באמצעות סיוע לסעודים ולאחר מכן בפעולות צבאיות ישירות.

הקשר האיראני

המיליציה החות׳ית, אם לומר בעדינות, לא פועלת בחלל ריק. איראן, בשקט או בגלוי, סיפקה תמיכה צבאית, מודיעינית ופוליטית לחות׳ים, כחלק מהאסטרטגיה שלה לייצר אזורי השפעה במזרח התיכון ולהפעיל לחץ על יריבותיה – סעודיה, ישראל, וכמובן, ארצות הברית. החות׳ים מצידם לא מסתירים את קשריהם לטהראן ומניפים את הדגל האיראני לא רק כסמל אלא ככלי מיקוח בזירה הבינלאומית.

התקיפה האמריקאית והתגובה החות׳ית

מתקפת סוף השבוע: מה קרה?

במהלך סוף השבוע האחרון, ארצות הברית ביצעה מתקפה רחבת היקף על מטרות חות׳יות בתימן. על פי הדיווחים, התקיפה הביאה למותם של לפחות 53 בני אדם, ופגעה גם באניית המטען Galaxy Leader, אשר הייתה בשליטת החות׳ים מאז נובמבר 2023. המתקפה הוצגה כחלק מ”קמפיין הלחץ המקסימלי” שמנהיג ממשל טראמפ נגד איראן וגרורותיה.

הצהרת עבד אל-מלכ אל-ח׳ותי

בעקבות התקיפה, עבד אל-מלכ אל-ח׳ותי נשא נאום טלוויזיוני בו איים ישירות על אניות אמריקאיות באזור הים האדום. “אם הם ימשיכו בתוקפנותם, נמשיך בהסלמה”, הצהיר. בכך סימן החות׳י עליית מדרגה בעימות, כשהוא עובר מאיומים כלליים למטרות מוגדרות וברורות – אניות אמריקאיות, סמל נייד של הנוכחות האמריקאית באזור.

ים אדום של סכנות: החשיבות האסטרטגית של האזור

נתיב שיט עולמי

הים האדום הוא אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, ומקשר בין המפרץ הפרסי, תעלת סואץ והים התיכון. דרכו עוברות סחורות, נפט וגז אשר שווים מאות מיליארדי דולרים בשנה. כל פגיעה במסלול זה, ולו הקטנה ביותר, עלולה להוביל לזינוק במחירי הנפט ולהשפעות כלכליות גלובליות.

חשיבות צבאית

השליטה בים האדום אינה רק כלכלית. היא מספקת גישה מהירה למפרץ הפרסי, מאפשרת תמרון צבאי רחב באזור ומקנה יתרון אסטרטגי לכל כוח שולט. לכן, גם החות׳ים וגם ארצות הברית רואים את השליטה בו כקריטית. לא בכדי ממוקמות באזור נושאות מטוסים, צוללות ואניות מלחמה אמריקאיות.

נאומים והצהרות: מלחמת גרסאות

דונלד טראמפ - נשיא ארה"ב

טראמפ: “חנקו את הספנות העולמית”

דונלד טראמפ פרסם נאום ברשת Truth Social, בו טען: “הח׳ותים חנקו את הספנות באחד מנתיבי המים החשובים בעולם, עצרו חלקים נרחבים מהמסחר העולמי, ותקפו את עקרון חופש השיט שהוא הבסיס לכלכלה העולמית”.

 

שר ההגנה פיט הגסת׳

פיט הגסת׳: “המבצע יימשך”

שר ההגנה פיט הגסת׳ הוסיף בראיון ל-Fox News: “ברגע שהח׳ותים יפסיקו לירות על האניות שלנו, נפסיק ליירט את המל”טים שלהם – עד אז, המבצע יימשך. איראן תומכת בהם יותר מדי זמן – הגיע הזמן שזה ייפסק”.

ים אדום של סכנות: החשיבות האסטרטגית של האזור

נתיב שיט עולמי

הים האדום הוא אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם, ומקשר בין המפרץ הפרסי, תעלת סואץ והים התיכון. דרכו עוברות סחורות, נפט וגז אשר שווים מאות מיליארדי דולרים בשנה. כל פגיעה במסלול זה, ולו הקטנה ביותר, עלולה להוביל לזינוק במחירי הנפט ולהשפעות כלכליות גלובליות.

חשיבות צבאית

השליטה בים האדום אינה רק כלכלית. היא מספקת גישה מהירה למפרץ הפרסי, מאפשרת תמרון צבאי רחב באזור ומקנה יתרון אסטרטגי לכל כוח שולט. לכן, גם החות׳ים וגם ארצות הברית רואים את השליטה בו כקריטית. לא בכדי ממוקמות באזור נושאות מטוסים, צוללות ואניות מלחמה אמריקאיות.

תקיפות חות׳יות קודמות והפסקת האש

התרחבות לאיומים גלובליים (2021–2023)

  • 2021: החות’ים תוקפים ספינות מסחר במצר באב אל-מנדב – עלייה בעלויות הביטוח הימי.

  • ינואר 2022: תקיפת אבו דאבי (איחוד האמירויות) במל”טים – 3 הרוגים.

  • אפריל 2022: הפסקת אש בתימן בחסות האו”ם – מתמוטטת תוך חודשים.

  • 2023:

    • מאי: החות’ים משגרים טילים לעבר אילת (ישראל) – חלק מ”ציר ההתנגדות” הנתמך על ידי איראן.

    • דצמבר: שיחות שלום בין סעודיה לחות’ים בעומאן – ללא פריצת דרך.

אירועים בולטים ב-2024: הסלמה בים האדום

  • ינואר 2024: החות’ים מאיימים על ספינות הקשורות לישראל בים האדום – תקיפות באמצעות מל”טים וטילים.

    • ארה”ב ובריטניה משיקות תקיפות אוויריות נגד יעדים חות’ים בתימן (מבצע “שומר השפע”).

    • החות’ים מכריזים: “כל ספינה הקשורה לישראל היא מטרה”.

  • פברואר-מרץ 2024:

    • תקיפות חות’ים על ספינות אמריקאיות – ארה”ב מסווגת את החות’ים כארגון טרור.

    • החות’ים משגרים טילים לעבר אילת ואיים באוקיינוס ההודי.

  • אפריל 2024:

    • הסלמה בתקיפות נגד ספינות מסחר – עלייה במחירי הסחורות העולמיות.

    • האו”ם מזהיר: משבר הומניטרי בתימן מחמיר – 80% מהאוכלוסייה תלויה בסיוע.

הקשרים אזוריים ובינלאומיים

  1. תמיכה איראנית:

    • איראן מספקת לחות’ים טילים, מל”טים ומומחים צבאיים – חלק מ”ציר ההתנגדות” (חמאס, חזבאללה, החות’ים).

  2. השפעה על ישראל:

    • החות’ים מצהירים כי תקיפותיהם נועדו “לתמוך בפלסטינים” – שיגור טילים לדרום ישראל ואיומים על נתיבי שיט.

  3. מעורבות ארה”ב:

    • הגנה על סחר ימי דרך מבצע שומר השפע.

    • תקיפות ישירות נגד תשתיות חות’יות בתימן.

נקודות ציון במאמצי שלום

  • 2018: הסכמי סטוקהולם – הסכם חלקי להפסקת אש בנמל חודיידה.

  • 2022–2023: שיחות סעודיה-חות’ים – דיונים על פתיחת נמלים ושדות תעופה בתימן.

  • 2024: לחץ בינלאומי להפסקת המלחמה לצד המשך תקיפות חות’יות.

השלכות עיקריות (2024)

  • אזוריות: תימן הפכה לזירת קרב בין סעודיה (בתמיכת ארה”ב) לאיראן.

  • גלובליות: סכנה לסחר העולמי דרך הים האדום והעלאת מחירי האנרגיה.

  • הומניטריות: כ-377,000 הרוגים בתימן מאז 2015, לפי האו”ם, ורעב המוני.

סיכום

האיומים של החות׳ים אינם נולדים בחלל ריק, אלא הם תגובה ישירה למתקפות ולמדיניות הלחץ של ארצות הברית, ומגלמים בתוכם מאבק רחב הרבה יותר – בין המעצמות האזוריות, בין המזרח למערב, ובין כוחות כלכליים לצבאיים. הים האדום הופך שוב לזירה שבה נבחנת היכולת של כוחות שונים להשפיע על העולם דרך שליטה על מסחר חופשי.

העתיד הקרוב יראה אם איומי החות׳ים יתממשו או שמא מדובר בטקטיקה שנועדה לשמר הרתעה. כך או כך, ברור שהעימות אינו בדרך להסתיים – אלא אולי רק בתחילתו.

The post בעקבות תקיפות ארה״ב בתימן: הח׳ותים מאיימים על אניות אמריקאיות appeared first on יחדיו.

]]>
בעקבות תקיפות צה״ל בעזה: קטן הסיכוי כי הספנות תשוב לים האדום בקרוב https://www.unitedxp.co.il/%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a6%d7%94%d7%b4%d7%9c-%d7%91%d7%a2%d7%96%d7%94-%d7%a7%d7%98%d7%9f-%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%99-%d7%9b%d7%99-%d7%94/ Sun, 23 Mar 2025 05:48:59 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16488 המעוניינים להפעיל נתיבי שיט בים האדום. בשנים האחרונות היה נראה שהיציבות היחסית במרחב הימי הזה תאפשר התאוששות של פעילות מסחר גלובלית, אך נראה שדווקא כעת חלה נסיגה חדה. על פי הנתונים העדכניים, תנועת אניות מכולה בים האדום בשנת 2025 נמוכה בכ-90% ביחס לנתוני 2023 – נתון דרמטי שמציב סימני שאלה רבים לגבי העתיד. התקיפות האחרונות […]

The post בעקבות תקיפות צה״ל בעזה: קטן הסיכוי כי הספנות תשוב לים האדום בקרוב appeared first on יחדיו.

]]>

המעוניינים להפעיל נתיבי שיט בים האדום. בשנים האחרונות היה נראה שהיציבות היחסית במרחב הימי הזה תאפשר התאוששות של פעילות מסחר גלובלית, אך נראה שדווקא כעת חלה נסיגה חדה. על פי הנתונים העדכניים, תנועת אניות מכולה בים האדום בשנת 2025 נמוכה בכ-90% ביחס לנתוני 2023 – נתון דרמטי שמציב סימני שאלה רבים לגבי העתיד.

התקיפות האחרונות של צה”ל בעזה יצרו מתיחות חריפה, והביאה גורמים אזוריים ובינלאומיים להעריך מחדש את סיכוני האזור. החברות שמפעילות אניות מכולה ואניות סחר אחרות חוששות לא רק מאיומים ישירים, אלא גם מעלייה בפרמיות הביטוח, דרישות אבטחה גבוהות, וקשיים לוגיסטיים כלליים העלולים להתרחש באזור הסובל מאי יציבות ביטחונית. כתוצאה מכך, נתיבי השיט המסורתיים עוברים שינויים משמעותיים, וזרם הספנות באזור הים האדום מצטמצם במהירות.

במאמר זה ננסה לבחון לעומק את הגורמים המשפיעים על הירידה בתנועת האניות, את ההשלכות הכלכליות והמדיניות, ואת הסיכויים לחזרה של הספנות לים האדום בעתיד הקרוב. כמו כן, ננסה להציע רעיונות ואפשרויות שיכולים לתרום להסדרה ולשיקום המסחר הימי במרחב כה חשוב, ולו רק כדי שלא נגיע למצב שבו במקום אוניות מודרניות – נתחיל לחשוב על שיירות גמלים.

רקע ביטחוני וההסלמה האחרונה

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא גורם מתמשך של מתיחות במזרח התיכון. לעיתים, הסלמות באזור עזה נוגעות לא רק ליחסי ישראל-חמאס אלא גם משפיעות על יחסי ישראל עם שכנותיה ועל היחסים הכלכליים של האזור כולו. תקיפות צה״ל בעזה, כמו גם ירי רקטות לעבר יישובים בישראל, מייצרים דינמיקה ביטחונית רגישה. לעיתים, הדבר כולל תגובות בינלאומיות של מדינות מהאזור או גורמים גלובליים שבוחנים מחדש את מידת הסיכון הכרוכה במעבר אניות במסלולים סמוכים לזירה ביטחונית דליקה.

למעשה, לא כל פעולה ביטחונית בעזה מיידית משליכה על הים האדום, שכן המרחק הגאוגרפי בין עזה לים האדום הוא משמעותי. אולם הגורם העיקרי כאן הוא התפיסה הבינלאומית בדבר היציבות האזורית. חברות ספנות וגורמים כלכליים אחרים בדרך כלל לא נרתעים רק מ”רדיוס הפגיעה” הישיר, אלא מהסיכון הפוטנציאלי להתלקחות גדולה יותר באזור כולו. כך קורה שככל שהסיכון עולה ברצועת עזה – מתקבל הרושם שכל המרחב עלול לסבול מהשלכות. הפרמיות הביטוחיות קופצות למעלה, ושחיקת האמון באפשרות ניווט בטוח מתגברת.

בנוסף, בשנים האחרונות קיימת זיקה בין מתיחות מול עזה לבין התגבשות ציר של גורמים עוינים נוספים באזור, לרבות מיליציות או ארגוני טרור הפועלים בחצי האי סיני ובסביבתו. הים האדום, אשר חולש על אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם (התעלה המצרית המובילה לים התיכון), הופך רגיש עוד יותר כאשר מתיחות אזורית עלולה לגלוש או להתפשט. ארגונים ביטחוניים ממליצים כבר זמן רב להגביר אמצעי הגנה על כלי שיט, אך ההחרפה הנוכחית גרמה לחברות רבות לוותר כליל על האפשרות של מעבר דרך הים האדום.

תולדות הסחר בים האדום והמשמעות האסטרטגית

הים האדום היה במשך אלפי שנים עורק מסחר מרכזי בין מזרח למערב. מאז ימי קדם, שיירות סחורות הפליגו בו והעבירו תבלינים, בדים, זהב וסחורות יקרות ערך אחרות בין המזרח הרחוק, חצי האי ערב ואפריקה לבין ארצות אגן הים התיכון ואירופה. בתקופות שונות, למשל בעת שליטת האימפריות הערביות או האימפריה העות’מאנית, הוא היה מסדרון קריטי לחלוטין לחיבור הגלובלי.

בימינו, חשיבותו גדלה עוד יותר עם פתיחתה והרחבתה של תעלת סואץ, המקשרת את הים האדום לים התיכון. תעלה זו מאפשרת קיצור דרך עצום במסחר הימי, ומאפשרת לאניות שיוצאות מהמפרץ הפרסי או מהמזרח הרחוק להגיע לאירופה ולחוף המזרחי של ארה״ב בפרק זמן קצר יותר בהשוואה למעבר מסביב לאפריקה. במילים אחרות, הנתיב דרך הים האדום ותעלת סואץ הוא נתיב מבוקש ורווחי עבור חברות ספנות, ולא בכדי – עלויות הדלק, זמני ההפלגה ועלות התפעול מצטמצמות בצורה משמעותית.

אולם, כאשר תנאי הביטחון מתערערים, חברות הספנות נכנסות לדריכות. כל אירוע של פגיעה בכלי שיט, או אפילו שמועה על איום ממשי, יכול לגרום לנזק כלכלי עצום ולפגיעה במוניטין של החברה. חברות הביטוח דורשות פרמיות גבוהות יותר, ציוד הגנה נוסף, משמרים חמושים ואמצעים לוגיסטיים יקרים. בסופו של דבר, העלויות הללו גוברות על היתרונות שמעניק המסלול הקצר. כך, חברות רבות מתחילות לבחור במסלולים ארוכים יותר סביב יבשת אפריקה, או אף לבחור במסלולים אוויריים – תלוי באופי ובדחיפות המטען.

השפעות כלכליות גלובליות

כאשר אנו מסתכלים על ירידה של 90% בתנועת אניות המכולה בים האדום, אנו מדברים על פגיעה עצומה לא רק בשוק המקומי אלא במסחר הגלובלי בכללו. חברות רבות שנשענו על המעבר דרך הים האדום כדי לספק אספקה מהירה וקבועה לאזורים שונים בעולם, נאלצות כעת לבחון פתרונות אחרים.

פגיעה מרכזית נוספת היא בהיקפי היבוא והיצוא של מדינות המזרח התיכון ואפריקה. החיבור דרך הים האדום מאפשר נגישות זולה יחסית לסחורות מכל רחבי העולם. עם הצמצום הדרמטי בפעילות הספנות, מחירי המוצרים באזור עלולים לעלות. בנוסף, התייקרות ההובלה הימית תשפיע על כלל השווקים הגלובליים, שכן חלק משמעותי מחומרי הגלם החקלאיים, הנפט והגז, והסחורות התעשייתיות עוברים בנתיבים אלה.

מדינות כמו סעודיה, מצרים, סודן, אריתריאה, ואתיופיה הנסמכות רבות על תנועת סחורות בים האדום צפויות להתמודד עם זמני הובלה ארוכים יותר. מדינות אלו עלולות לספוג נזק מצטבר בשל עיכובים באספקת חומרים חיוניים. במקביל, אירופה וארה״ב עלולות לראות עלייה במחירים של מוצרים ספציפיים, במיוחד כאלה המגיעים ממזרח אסיה או המפרץ הפרסי ונסמכים על קיצור הדרך דרך תעלת סואץ.

חברות הספנות וגורמי ההחלטה

ההחלטות של חברות הספנות מתבססות על שקלול עלויות, סיכונים, ורווחיות צפויה בטווח הארוך. כאשר הן רואות עלייה בסיכון הביטחוני באזור מסוים, הן ממהרות לחפש פתרונות חלופיים. בעוד שבעבר ראינו תנועה מסוימת של אניות לשבילים ארוכים יותר סביב אפריקה, הרי שבשנת 2025, בעקבות שיפורים טכנולוגיים ועלייה בתחליפים כמו מטוסי מטען גדולים או קווי רכבת מהירים (במיוחד בסין ובאירופה), חלק מהסחורות פשוט עוברות מסלול שונה לגמרי, לא בהכרח בים.

למשל, קיימים כיום פרויקטים של “דרך המשי החדשה” המשלבים תשתיות רכבת וכבישים מהירים שחוצים את אירואסיה. פרויקטים אלה עדיין לא מחליפים לחלוטין את ההובלה הימית, אך הם מהווים גורם תחרותי. ככל שהסיכון במסלולי הים האדום גדל, כך התחבורה היבשתית עשויה למשוך אליה יותר סוחרים המעוניינים בהורדת הסיכון הביטחוני, גם אם העלות הלוגיסטית עשויה להיות גבוהה יותר.

חברות הספנות עצמן נמצאות בין הפטיש לסדן: מצד אחד, הנתיב הקצר דרך הים האדום הוא תמיד אטרקטיבי מבחינה כלכלית. מצד שני, גופים רגולטוריים ובעלי המניות מצפים מהן לנהוג בזהירות ולא לסכן את צוותי האניות או את המטענים. כתוצאה, נוקטות החברות בגישה של “ברירת מחדל”: להתרחק מהים האדום ולחזור אליו רק כאשר יהיה ברור שהסיכון ירד לרמה סבירה.

השפעות פוליטיות ומדיניות

הירידה בתנועת הספנות אינה מתקיימת בחלל ריק. היא משפיעה על היחסים הדיפלומטיים בין מדינות באזור לבין מעצמות עולמיות. ישראל, המנסה לשמור על יציבות ביטחונית ולהדגיש את נכונותה לחיים כלכליים משותפים עם מדינות האזור, עלולה לספוג ביקורת משום שהתקיפות בעזה נתפסות כמקור הסלמה גם במעגלים רחבים יותר. מנגד, בישראל טוענים שהמבצעים הצבאיים הכרחיים לשמירה על ביטחון אזרחיה, וכי חמאס וגורמים נוספים מגבירים בעצמם את הסיכון הביטחוני באזור.

סעודיה ומצרים, הממוקמות גיאוגרפית לאורך הים האדום, נאלצות להתמודד עם חוסר הוודאות של חברות הספנות. מצרים בפרט עלולה להיפגע קשות, שכן הכנסות תעלת סואץ הן חלק אסטרטגי מתקציבה הלאומי. אם חברות ספנות בוחרות שלא לעבור בנתיב זה, עלולות להתקבל השלכות חמורות על הכלכלה המצרית. לכן, אנו עשויים לראות מאמצים דיפלומטיים של מצרים, סעודיה, ואולי גם של מדינות נוספות במפרץ, להשיב את היציבות לאזור ולהוריד את רף המתיחות.

ברמה הבינלאומית, ארה״ב והאיחוד האירופי, כמו גם סין ורוסיה, מחזיקות באינטרס להבטיח זרימה חופשית של סחורות באזור. הן מעוניינות למנוע פגיעה בהיצע העולמי של נפט וגז או של מוצרים חיוניים אחרים. יחד עם זאת, מעצמות אלו חלוקות לגבי האופן שבו יש לטפל בגורמי הטרור, המיליציות השונות או בסכסוכים הפנימיים של מדינות האזור.

תפקידן של חברות הביטוח והסיכונים המסחריים

יש גורם מרכזי שמשפיע בצורה דרמטית על החלטות הספנות והוא חברות הביטוח הימי. כאשר רמת הסיכון עולה, הפרמיות מטפסות לשמים. ספינה המעוניינת לפלס דרכה באזור מסוכן נדרשת לא פעם לכיסוי ביטוחי מיוחד. כיסויים כאלה מכונים לעיתים “מלחמה וסיכון פוליטי”, וכוללים היערכות להתמודד עם פיראטיות, טרור, או סיכונים ביטחוניים אחרים.

במקרים רבים, העלות הנוספת של הביטוח גורמת לכך שכל הרווח מהמסלול הקצר נמחק. מעבר לכך, לעיתים קיימת חובה להחזיק צוות אבטחה מיוחד על האונייה או לשדרג את מערכות ההגנה עליה. תוסיפו לכך את חששם של אנשי הצוות ואת הסיכון הממשי שחלילה האונייה תותקף – והרי לנו מתכון לעזיבה. אם כך, אין זה פלא שחברות רבות פשוט מעדיפות לבחור במסלול ארוך יותר אך בטוח יותר, גם אם הוא כרוך בהוצאות דלק גדולות יותר.

חברות הביטוח הן אפוא “סמן ימני” של הסיכון האזורי: אם הן מתייגות אזור כמסוכן, קשה מאוד לחברות הספנות להתעלם מכך. וככל שהסיכונים הביטחוניים במזרח התיכון נשארים גבוהים או אף גוברים, כך קטֵנה הסבירות שחברות הביטוח יסכימו לתנאי כיסוי סבירים.

השלכות על נמל אילת והכלכלה הישראלית

במקביל לדרמה הגדולה בים האדום, יש לזכור שגם לישראל יש אינטרס מרכזי לשמור על מעמדו של נמל אילת כנקודת כניסה ויציאה חשובה לסחורות. במידה והמצב הביטחוני מדרדר ונשאר בלתי צפוי לאורך זמן, עלול להיגרם נזק ארוך טווח לנמל זה. ממילא נמל אילת אינו נהנה מתנועת מכולות מסיבית כמו נמלי אשדוד וחיפה, אך התפקוד שלו כגיבוי וכערוץ מסחרי משני היה בעל ערך בתקופות של מתיחות בים התיכון.

ככל שהסיכויים שהתנועה תחזור לים האדום קטנים, המשמעות היא שהספקים הבינלאומיים לא ימהרו לבחור באילת כתחנת מעבר. חלק מהפעילות הכלכלית העירונית והאזורית, הכוללת פריקה והעמסה של סחורות, עלולה להיפגע. ישראל, מצדה, מנסה לקדם פרויקטים אלטרנטיביים כמו “נתיב השלום” שעוקף את רצועת עזה דרך דרום הארץ, אך הפתרונות הללו דורשים תשתיות בהיקף גדול, השקעות בינלאומיות והסכמה פוליטית רחבה – לא דבר שבא בקלות.

מעבר לכך, גם חוסר היציבות באזורי הגדה המערבית, לבנון וסוריה מוסיף ממד של מורכבות. חברות ספנות לא יבחנו רק את הנמל הספציפי, אלא את כלל הזירה האזורית. אם הלחימה או המתיחות בדרום עלולות להתפשט או להשפיע על מרחבים נוספים, הדבר מעצים את החשש ואת ההרתעה מבחינתן.

תגובת ממשלות האזור וניסיונות הרגעה

נוכח הנתונים הקשים, קשה לצפות שהממשלות הרלוונטיות יישבו בחיבוק ידיים. בכל פעם שהים האדום הופך שומם מאניות מסחר, כולן מפסידות. מצרים מאבדת הכנסות מתעלת סואץ, סעודיה מאבדת אפיק אסטרטגי להפצת הנפט והסחורות שלה, ואף ישראל מפספסת הזדמנות לחזק קשרי סחר ולפתח את חבל אילת.

לכן, אנו עשויים לחזות בניסיונות של הממשלות לנהל דיאלוג מדיני, אולי בתיווך בינלאומי, במטרה להגיע להסכמות כלשהן לצמצום התלקחויות אזוריות. בין אם מדובר בהפחתת פרובוקציות, הגברת מנגנוני הפיקוח הביטחוני, או הבנות לא כתובות על כיבוד השייט האזרחי – כל צעד שיכול להוריד את מפלס האלימות ולהחזיר את האמון הוא צעד מבורך.

מצרים, באופן טבעי, תנסה להציג עצמה כגורם מתווך בין ישראל לגורמים פלסטינים, כפי שעשתה בעבר. במידת הצלחה כזו או אחרת, היא שואפת לחתור לשקט שיאפשר תנועה קבועה בתעלה ובים האדום. גם למדינות המפרץ עשוי להיות תפקיד משמעותי. חלקן כבר חתמו הסכמי נורמליזציה עם ישראל, והן מחפשות להעמיק שיתופי פעולה כלכליים. לחץ הדדי עשוי לתרום לייצוב המצב, אף שאף אחד לא מצפה שזה יהיה פשוט או מהיר.

ההיבט ההומניטרי והסוציאלי באזור

בעיצומן של כל ההתרחשויות האסטרטגיות והכלכליות, חשוב לזכור שישנן קהילות של דייגים, סוחרים קטנים, עובדים בנמלים וספקי שירותים לוגיסטיים המבססים את פרנסתם על הים האדום. כאשר תנועת האניות פוחתת, הספינות דלות, והמכולות כמעט ואינן מגיעות לנמלים – אותם אנשים מאבדים מקור הכנסה חשוב.

תסכול ואבטלה עלולים להוביל להקצנה ולהרחבה של מעגל האלימות. מצב כזה כבר נצפה בהיסטוריה של אזורים ימיים שונים בעולם, בהם תושבים מקומיים פנו לפעולות פיראטיות – לעיתים כדי לשרוד. לא שאנחנו רוצים להרוס לעצמנו את היום עם סיפורי שודדי ים כמו מסרט הוליוודי, אבל החשש קיים.

יתרה מזאת, צמצום הגישה לסחורות חיוניות עלול להחריף מצוקות של קהילות נידחות, במיוחד לאורך החופים של סודן ואריתריאה. מטענים של ציוד רפואי או סיוע הומניטרי עוברים גם הם לרוב דרך הים. אם הנתיבים נחסמים או שהם הופכים יקרים מדי, הסיוע מאט והמצב האזרחי באזור יכול להידרדר.

תרחישים לעתיד הקרוב והרחוק

אם נביט קדימה, עולה השאלה: האם יש סיכוי ממשי שהספנות תחזור לים האדום בקרוב? על פי הערכות מומחים רבים, התשובה תלויה בעיקר במפת היציבות האזורית. כל עוד ישנה הסלמה עקבית בעזה או בכל נקודת חיכוך אחרת סביב ישראל, וכל עוד מנגנוני התיווך וההרגעה לא יביאו לרגיעה ארוכת טווח, חברות הספנות יקפידו לשמור מרחק. גם אם ייחתם הסכם רגיעה, חברות הביטוח ידרשו זמן כדי להפחית את הפרמיות, והחזרתו של האזור למפת הספנות לא תתרחש בין לילה.

תרחיש אופטימי, שבו גורמים בינלאומיים גדולים יתערבו לצורך הסדרה ביטחונית כוללת, עשוי לפתוח פתח לחזרת התנועה הימית. אך הסדרה כזו עשויה לכלול פתרון רחב יותר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, או לפחות הבנות לטווח בינוני. במצב זה, בהדרגה, האזור ישקם את עצמו. התהליך עשוי להיות מלווה בהסכמים חדשים בין מצרים לישראל, בין סעודיה לישראל ובין גורמים פלסטינים לגורמים בינלאומיים.

תרחיש פסימי יותר הוא שהאלימות באזור רק תעמיק, ובמקביל לכך תתחזק ההסתמכות על מסלולי תחבורה אחרים – קרקעיים, אוויריים, או סביב אפריקה. הים האדום אולי לא יתרוקן לגמרי מאניות, אבל ייראה דליל בהרבה, כפי שמבטאים הנתונים של 2025. אם זה יימשך לאורך זמן, נוכל לראות ירידה ברמת ההשקעות בתשתיות ימיות באזור, וסדרה של פגיעות בכלכלות המקומיות.

נקודת תקווה והבט יזמי

בתוך המורכבות הזו, אין זה אומר שאין גם הזדמנויות. ההיסטוריה מלמדת שלעתים, דווקא במהלך משברים ביטחוניים, יכולים לקום פרויקטים תחבורתיים חדשניים אשר עוקפים נקודות חיכוך. כך למשל, הושקעו בעבר מאמצים במציאת נתיבים יבשתיים לקו צינור נפט או גז, או פריסת מסילות רכבת מהירות שיכולות להוביל מטענים באזור מאובטח יותר.

יתרה מזאת, התלות בעולם בנתיבי שיט מרכזיים כמו תעלת סואץ לא תיעלם. בסופו של דבר, כוכבנו הקטן עדיין פועל על בסיס סחר ימי ענף, וחסימת נתיב משמעותי היא תרחיש שהכלכלה הגלובלית לא תרצה להשלים איתו לאורך זמן. לכן, גובר הסיכוי שנראה בעתיד מאמצים נמרצים מצד המדינות המובילות, כולל השקעה בפיתוח מערכי הגנה מתקדמים לאניות, הקמת כוחות אבטחה ייעודיים ופעילות משולבת של המעצמות לשמירה על ביטחון הנתיב.

נוסף על כך, קיימת אפשרות שכלים טכנולוגיים חדשים, כמו כלי שיט בלתי מאוישים (אוטונומיים), יהפכו לזמינים יותר. הדבר עשוי לצמצם את הסיכון לחיי אדם ולהקל על חברות הביטוח לשקול כיסוי לאזורי סיכון גבוהים. נכון, זה עדיין בגדר תרחיש עתידי, אבל החדשנות לא עוצרת, ובמקרים רבים כשהמציאות מורכבת – הטכנולוגיה נכנסת לתמונה עם פתרונות יצירתיים.

סיכום – מורכבות המצב והדרך קדימה

כל ניסיון להבין את מצב הספנות בים האדום במציאות של הסלמה ביטחונית במזרח התיכון מוכרח להביא בחשבון קשת רחבה של גורמים: ההיסטוריה של הסכסוך, הפוליטיקה האזורית, ההיבטים הכלכליים והחברתיים, והטכנולוגיה המתפתחת. מהבחינה הפשוטה ביותר, אפשר להבין מדוע לאחר תקיפות צה״ל בעזה והחשש מהתלקחות אזורית נוספת, קטן מאוד הסיכוי שחברות הספנות ימהרו לחזור למסלול.

אף שיש בכך הפסד כלכלי לישראל, למצרים ולמדינות נוספות כמו סעודיה ותימן, ואפילו פגיעה עקיפה בכלכלה העולמית, לא פשוט לגרום לחברות מסחר פרטיות לחזור ולהסתכן. בשביל שיעשו זאת, הן צריכות לראות שהסיכון ירד, שהפרמיות הביטוחיות מצטמצמות, ושיש סביבה בינלאומית יציבה דיה המבטיחה ביטחון לאורך זמן.

עם כל הקושי, במבט קדימה ניתן לשער שהלחצים הגלובליים והצרכים הכלכליים יובילו, אולי בהדרגה ובכפוף להסכמים מדיניים, להשבת פעילות מסוימת לנתיב הימי. עד שזה יקרה, הלחץ על מנהיגי האזור למצוא פיתרון ימשיך לגדול. וההיסטוריה מלמדת שכאשר הלחץ הכלכלי מספיק חזק – לעיתים גם מחלוקות עתיקות מצליחות למצוא ערוץ דיפלומטי. אם לא, ניאלץ להתרגל למחשבה שהמסע הימי האיקוני בים האדום צפוי להישאר בגדר זיכרון נוסטלגי ולצפות בקרוואנים של מטוסים ורכבות משתלטים על נתיבי המסחר הגלובליים.

האתגר הגדול כעת הוא לנצל את התקופה הזו לא רק לדיונים פוליטיים ומגעים דיפלומטיים, אלא גם לתכנון של פתרונות תחבורה ולוגיסטיקה חדשים שיאפשרו להקטין את התלות באזורי סכסוך. בין אם מדובר במיזמים טכנולוגיים, בפיתוח מסילות רכבת או אפילו בפריסה רחבה יותר של נמליי עומק מחוץ לאזור הסיכון, יזמים ובעלי חזון יכולים להפוך את האתגר להזדמנות.

אך נכון לעכשיו, המסר העיקרי מענף הספנות הוא אחד: המזרח התיכון עדיין לא יציב מספיק, ושנת 2025 מסמלת נקודת שפל של ממש בנתיבים שהיו פעם עמוסים לעייפה. החברות ממתינות לראות אם הגזרה תתמתן, או שמא נמשיך במציאות בה נצטרך להיאבק על כל אונייה שמוכנה להתקרב לחופים.

The post בעקבות תקיפות צה״ל בעזה: קטן הסיכוי כי הספנות תשוב לים האדום בקרוב appeared first on יחדיו.

]]>
המשבר בים האדום: האיחוד האירופי מאריך את פעילות כוח האבטחה הימי עד 2026 https://www.unitedxp.co.il/%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%97%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%90/ Sun, 23 Feb 2025 08:18:25 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16293 חשיבותו האסטרטגית של הים האדום והתגברות האיומים הביטחוניים הים האדום מהווה נתיב תחבורה ימי מרכזי המחבר בין האוקיינוס ההודי לים התיכון דרך תעלת סואץ. חשיבותו הכלכלית והאסטרטגית של אזור זה הופכת אותו לנקודת מפתח בסחר הבינלאומי, כאשר כ-10% מהמסחר העולמי עובר דרכו מדי שנה. עם זאת, בשנים האחרונות התגברו האיומים הביטחוניים באזור בשל עליית פעילות […]

The post המשבר בים האדום: האיחוד האירופי מאריך את פעילות כוח האבטחה הימי עד 2026 appeared first on יחדיו.

]]>

חשיבותו האסטרטגית של הים האדום והתגברות האיומים הביטחוניים

הים האדום מהווה נתיב תחבורה ימי מרכזי המחבר בין האוקיינוס ההודי לים התיכון דרך תעלת סואץ. חשיבותו הכלכלית והאסטרטגית של אזור זה הופכת אותו לנקודת מפתח בסחר הבינלאומי, כאשר כ-10% מהמסחר העולמי עובר דרכו מדי שנה. עם זאת, בשנים האחרונות התגברו האיומים הביטחוניים באזור בשל עליית פעילות הפיראטים, מתיחות פוליטית ומתקפות על כלי שיט. בתגובה לכך, האיחוד האירופי הכריז על הארכת פעילות כוח האבטחה הימי שלו בים האדום עד שנת 2026 במטרה לשמור על חופש השיט והביטחון המסחרי.

מטרות כוח האבטחה הימי של האיחוד האירופי

כוח האבטחה הימי, הפועל במסגרת משימת EU NAVFOR, נועד להבטיח את בטיחותם של כלי שיט אזרחיים וצבאיים באזור הים האדום והקרן האפריקאית. מטרותיו העיקריות כוללות:

  • מניעת פשיעה ימית, כולל פיראטיות וחטיפות כלי שיט

  • הגנה על נתיבי הסחר הבינלאומיים

  • הגברת שיתוף הפעולה עם כוחות ביטחון מקומיים ובינלאומיים

  • איסוף מודיעין ימי ומתן אזהרות מוקדמות לאיומים פוטנציאליים

האתגרים הביטחוניים באזור הים האדום

המשבר בים האדום נובע משילוב של גורמים ביטחוניים, פוליטיים וכלכליים:

  • פעילות פיראטים: קבוצות חמושות תוקפות כלי שיט מסחריים וגובות דמי כופר.

  • מתחים פוליטיים: סכסוכים באזור הקרן האפריקאית ותימן מגבירים את חוסר היציבות.

  • טרור ימי: קבוצות טרור משתמשות באזור הים האדום כדי לפגוע בכלי שיט זרים.

  • פגיעה בסחר העולמי: התקפות חוזרות על ספינות משבשות את שרשרת האספקה הגלובלית וגורמות להפסדים כלכליים כבדים.

הארכת הפעילות עד 2026 – הסיבות וההשלכות

האיחוד האירופי הודיע על הארכת המנדט של מבצע האבטחה הימי שלו, EUNAVFOR Aspides, לשנה נוספת, עד 28 בפברואר 2026. המהלך נועד להמשיך ולהגן על חופש השיט באזור הים האדום, על רקע מתיחות גוברת במזרח התיכון. עבור תקופת ההארכה הוקצה תקציב של למעלה מ-17 מיליון אירו (כ-17.8 מיליון דולר).  

בנוסף לאבטחת כלי שיט, קיבל המבצע סמכויות לאיסוף מודיעין בנוגע להברחות נשק ופעילות של אניות ״הצי האפל״. 

למרות עלייה קלה בתנועת השיט בתעלת סואץ ובים האדום בימים האחרונים, רוב חברות הספנות ממשיכות להעדיף נתיבים ארוכים יותר סביב יבשת אפריקה, בשל החשש מהמשך חוסר היציבות. הפסקת האש בין ישראל לחמאס עדיין נתקלת במכשולים רבים, דבר המשפיע על החלטות מגזר הספנות.  

נזכיר כי מנהיג החות׳ים הזהיר בשבוע שעבר כי לוחמיו ״עם האצבע על ההדק״, וערוכים לשוב ולתקוף אוניות סחר במקרה שהפסקת האש בין ישראל לחמאס תקרוס. עם זאת, השנה לא נרשמו 

סיכום – המשך המאבק לשמירה על היציבות באזור

הארכת פעילות כוח האבטחה הימי של האיחוד האירופי עד 2026 מדגישה את מחויבותו להבטיח את ביטחון השיט והסחר הבינלאומי באזור הים האדום. על אף האתגרים הרבים, הנוכחות הצבאית המוגברת צפויה להרתיע פעולות עוינות ולסייע בשמירה על יציבות האזור. עם זאת, כדי להשיג תוצאות ארוכות טווח, יש להמשיך ולשלב מאמצים דיפלומטיים לצד הפעילות הצבאית, תוך שיתוף פעולה עם מדינות האזור וארגונים בינלאומיים.

 

The post המשבר בים האדום: האיחוד האירופי מאריך את פעילות כוח האבטחה הימי עד 2026 appeared first on יחדיו.

]]>
אתגרי הספנות בעידן של משברים גלובליים https://www.unitedxp.co.il/%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%93%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d/ Sat, 23 Nov 2024 22:57:06 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=15621 האתגרים המצטברים בשילוח העולמי: מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך הישראלי והמצור החות’ים בבאב-אל-מנדב מבוא: שילוח גלובלי בתוך מהומה גיאופוליטית שילוח גלובלי משמש כעמוד השדרה של הסחר הבינלאומי, כאשר למעלה מ-80% מהסחורות ברחבי העולם מועברות דרך הים. היציבות שלו היא קריטית לכלכלה העולמית. עם זאת, אירועים גיאופוליטיים גדולים כמו מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך המתמשך בישראל והחלטת המורדים החות’ים לחסום […]

The post אתגרי הספנות בעידן של משברים גלובליים appeared first on יחדיו.

]]>

האתגרים המצטברים בשילוח העולמי: מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך הישראלי והמצור החות’ים בבאב-אל-מנדב

מבוא: שילוח גלובלי בתוך מהומה גיאופוליטית

שילוח גלובלי משמש כעמוד השדרה של הסחר הבינלאומי, כאשר למעלה מ-80% מהסחורות ברחבי העולם מועברות דרך הים. היציבות שלו היא קריטית לכלכלה העולמית. עם זאת, אירועים גיאופוליטיים גדולים כמו מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך המתמשך בישראל והחלטת המורדים החות’ים לחסום את מיצר באב-אל-מנדב בפני ספינות הקשורות לישראל, הטילו צל משמעותי על פעולותיה.

מאמר זה בוחן את ההשפעה המשולבת של אירועים אלו על תעשיית הספנות העולמית, תוך בחינת ההשלכות הכלכליות, הלוגיסטיות והפוליטיות תוך הערכת האתגרים העומדים בפני מדינות, חברות ומפעילים במגזר חיוני זה.

מלחמת אוקראינה-רוסיה והשפעתה על הספנות

למלחמת אוקראינה-רוסיה, שהחלה בפברואר 2022, הייתה השפעה עמוקה על התעשייה הימית העולמית. הים השחור, נתיב קריטי להובלת תבואה, נפט וגז, הפך לאזור עימות, משבש את שרשראות האספקה ​​העולמיות.

סגירת נמל והשפעת שוק

המצור של רוסיה על נמלי אוקראינה הפחית באופן דרסטי את יצוא התבואה של אוקראינה, ספק מרכזי לשווקים העולמיים. מדינות רבות באפריקה ובמזרח התיכון, הנשענות במידה רבה על תבואה אוקראינית, התמודדו עם עליות חדות במחירי המזון ומחסור משמעותי.

שינויים במסלולים ושיבושים לוגיסטיים

חברות הספנות נאלצו להימנע מאזורים מסוכנים בים השחור ולחפש דרכים חלופיות, מה שהוביל לעיכובים ולעלייה חדה בעלויות התחבורה. הנתיבים דרך הים הבלטי והים האדריאטי הפכו בולטים יותר אך לא יכלו לפצות על הירידה הכוללת בהיקפי השילוח.

סנקציות על רוסיה

הסנקציות שהוטלו על רוסיה הובילו לסגירה של שווקים רבים לסחורות רוסיות, והשפיעו באופן משמעותי על התעשייה הימית הרוסית. חברות שילוח בינלאומיות רבות הפסיקו את פעילותן עם רוסיה, שינו את מאזן הסחר העולמי והגדילו את העלויות.

השפעת הסכסוך הישראלי על הספנות

המלחמה בין ישראל לחמאס, שהסלימה באוקטובר 2023, הציגה אתגרי שילוח ייחודיים לאזור ולישראל בפרט.

עיכובים בנמלי מפתח

החששות הביטחוניים המוגברים וההתגייסות הנרחבת בצבא הישראלי יצרו מחסור בכוח אדם בנמלים גדולים כמו אשדוד וחיפה. הדבר הוביל לעיכובים משמעותיים בטיפול במטענים, שיבוש פעולות היבוא והיצוא.

סיכוני אבטחה ימיים

תקריות ביטחוניות במזרח הים התיכון, כולל ירי רקטות לעבר ישראל, הגבירו את הסיכונים לספינות הפועלות באזור. חברות ספנות רבות שקלו מחדש את פעילותן בישראל, בעוד אחרות דרשו דמי ביטוח גבוהים יותר כדי לקזז את הסיכון המוגבר.

השפעה על יבוא ויצוא

שיבושים בשרשרת האספקה ​​פגעו ביכולתן של חברות ישראליות לייבא ולייצא סחורות. העלויות הלוגיסטיות הגבוהות הפכו את המוצרים הישראלים לפחות תחרותיים בשווקים הבינלאומיים.

המצור החות’ים של באב-אל-מנדב

בנובמבר 2023 הודיעו המורדים החות’ים בתימן על סגר על מצר באב-אל-מנדב לספינות הקשורות לישראל. מיצר אסטרטגי זה, המחבר את הים האדום לאוקיינוס ​​ההודי, הוא עורק מכריע עבור שילוח עולמי.

השפעה על ישראל

המצור פגע מאוד ביכולתה של ישראל להעביר סחורות דרך הים האדום. חברות הספנות נאלצו לנתב או להשתמש בדרכים חלופיות ויקרים יותר, מה שהעלה משמעותית את עלויות ההובלה של סחורות ישראליות.

השלכות סחר גלובלי

השיבוש בתנועה הימית דרך באב-אל-מנדב השפיע לא רק על ישראל אלא גם על מדינות רבות אחרות הנשענות על נתיב זה. כתוצאה מכך, עלויות ההובלה והאנרגיה עלו באופן דרמטי.

פתרונות זמניים

חלק מחברות הספנות ניסו לעקוף את החסימה באמצעות מסלולים ארוכים יותר סביב כף התקווה הטובה, אך פתרון זה הוסיף זמן ועלויות דלק. בנוסף, שחקנים בינלאומיים כמו ארה”ב והאיחוד האירופי פועלים לפתוח מחדש את המיצר ולהבטיח חופש ימי.

השלכות כוללות על שילוח גלובלי

עליות עלויות ביטוח והובלה

אירועים גיאופוליטיים הובילו לעלייה מתמדת בעלויות הביטוח וההובלה. חברות ספנות חייבות לנווט בסיכוני אבטחה מוגברים, להעלות את דמי הביטוח ולהעביר עלויות נוספות ללקוחות.

שינויים בנתיבי מסחר

השיבושים שנגרמו על ידי מלחמות ומשברים שינו את נתיבי הסחר העולמיים. מדינות וחברות נאלצות להסתגל למציאות חדשה, לחפש שווקים חלופיים ולפתח נתיבי סחר חדשים.

אי ודאות כלכלית

אתגרים בתעשיית הספנות מעצימים את אי הוודאות הכלכלית העולמית. שיבושים בשרשרת האספקה ​​משפיעים על מחירי המזון, האנרגיה והסחורות, ומפעילים לחץ נוסף על כלכלות ברחבי העולם.

מסקנה: שילוח גלובלי בעידן הצטברות האתגרים

תעשיית הספנות מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים הנובעים מאירועים גיאופוליטיים גדולים, כולל מלחמת אוקראינה-רוסיה, הסכסוך הישראלי ומצור על מיצר באב-אל-מנדב. שיבושים אלו משפיעים לא רק על מדינות וחברות ספנות אלא גם על הכלכלה העולמית כולה.

עם זאת, אתגרים אלו מציגים גם הזדמנויות לחשוב מחדש על תהליכים לוגיסטיים, לפתח מסלולים חלופיים ולהשקיע בפתרונות טכנולוגיים חדשניים. בעולם שבו הים נותר הצינור העיקרי להובלת סחורות, הבטחת יציבות בתעשייה הימית היא קריטית לשמירה על הצמיחה הכלכלית העולמית.

The post אתגרי הספנות בעידן של משברים גלובליים appeared first on יחדיו.

]]>
השלכות האיום החות’י – סקירה https://www.unitedxp.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%99-%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94/ Thu, 15 Aug 2024 04:37:19 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=15053 מבוא האיום החות’י, שנובע מהסכסוך המתמשך בתימן, הוא סוגיה גיאופוליטית בעלת השפעות משמעותיות על האזור ועל העולם כוללם. החות’ים, הנמצאים במרכזו של הסכסוך, הם תנועה שיעית שמאמינה כי היא מייצגת את האינטרסים של האוכלוסייה הזיידית בתימן. התמיכה האיראנית בחות’ים והמעורבות של מדינות אזוריות רבות בסכסוך זה, כולל ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומדינות מערביות כמו ארה”ב, […]

The post השלכות האיום החות’י – סקירה appeared first on יחדיו.

]]>

מבוא

האיום החות’י, שנובע מהסכסוך המתמשך בתימן, הוא סוגיה גיאופוליטית בעלת השפעות משמעותיות על האזור ועל העולם כוללם. החות’ים, הנמצאים במרכזו של הסכסוך, הם תנועה שיעית שמאמינה כי היא מייצגת את האינטרסים של האוכלוסייה הזיידית בתימן. התמיכה האיראנית בחות’ים והמעורבות של מדינות אזוריות רבות בסכסוך זה, כולל ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומדינות מערביות כמו ארה”ב, הפכו את האיום החות’י לאיום משמעותי לא רק על תימן עצמה, אלא גם על היציבות האזורית והעולמית. במאמר זה נסקור את ההשלכות השונות של האיום החות’י במגוון תחומים.

השלכות על הביטחון האזורי

א. הסלמה בסכסוך בתימן

החות’ים הם צד מרכזי במלחמת האזרחים בתימן, והמשך הפעילות הצבאית שלהם תורם להחרפת הסכסוך. הם אחראים להתקפות על מטרות צבאיות ואזרחיות, כולל שיגור טילים בליסטיים ושימוש במל”טים כנגד מטרות בסעודיה ובאיחוד האמירויות. התקפות אלו מגבירות את חוסר היציבות בתימן ומאיימות על שלום האזור.

ב. האיום על נתיבי השיט הבינלאומיים

החות’ים, הנתמכים על ידי איראן, מאיימים על נתיבי שיט חשובים כמו מיצר באב אל-מנדב, שמחבר בין ים סוף לאוקיינוס ההודי ומהווה נתיב סחר חשוב. מתקפות חות’יות על כלי שיט במיצר זה פוגעות בחופש השיט ומגבירות את המתיחות הבינלאומית סביב הגישה לנתיבי המסחר הימיים החיוניים הללו.

ג. חיזוק מעמדה של איראן

המעורבות האיראנית בתימן, באמצעות תמיכה צבאית וכלכלית בחות’ים, מחזקת את השפעתה של איראן באזור ומעמידה את הסעודים ובעלות בריתה במצב מורכב. איראן עושה שימוש בתימן ובחות’ים כדי להפעיל לחץ על סעודיה ועל הקואליציה הסונית, ולהגביר את השפעתה במזרח התיכון.

השלכות על הכלכלה העולמית

א. פגיעה בשוק הנפט

החות’ים פגעו במספר פעמים במתקני נפט בסעודיה, כולל מתקנים של חברת ארמקו, מה שהוביל להפסקות בייצור ופגיעה ביצוא הנפט הסעודי. כל התקפה על תשתיות נפט באזור זה עלולה להוביל לעלייה במחירי הנפט בשווקים העולמיים ולהגביר את חוסר הוודאות הכלכלית בעולם.

ב. פגיעה בסחר הבינלאומי

האיומים על נתיבי השיט הבינלאומיים, במיוחד במיצר באב אל-מנדב, פוגעים בסחר הבינלאומי. כל פגיעה בתנועת כלי שיט מסחריים במיצר זה עלולה להוביל להאטה במסחר הגלובלי ולהשפעות כלכליות רחבות, במיוחד על מדינות שתלויות בייבוא ובייצוא דרך נתיבים אלו.

השלכות על היציבות ההומניטרית

א. החרפת המצב ההומניטרי בתימן

הסכסוך בתימן, שבו החות’ים הם צד מרכזי, הוביל לאחת המשברים ההומניטריים החמורים בעולם. מיליוני אנשים נמצאים במצב של רעב, מגיפות, והיעדר גישה לשירותי בריאות בסיסיים. המשך הלחימה וההתקפות מצד החות’ים רק מחמירים את המצב ומקשים על מאמצי הסיוע הבינלאומיים להגיע לנזקקים.

ב. הגירה המונית ופליטים

הסכסוך המתמשך בתימן גורם להגירה המונית של פליטים בתוך תימן ומחוצה לה. המדינות השכנות, כמו ערב הסעודית וסומליה, נאלצות להתמודד עם זרם מוגבר של פליטים שמבקשים מקלט. זרם הפליטים יוצר עומס על המדינות הקולטות ומגביר את המתיחות החברתית והכלכלית בתוכן.

השלכות גיאופוליטיות

א. הגברת המתיחות בין איראן לערב הסעודית

הסכסוך בתימן והמעורבות האיראנית תורמים להחרפת המתיחות בין איראן לערב הסעודית. התמיכה האיראנית בחות’ים והמעורבות הסעודית בתימן יוצרים קונפליקט פרוקסי (מלחמה עקיפה) בין שתי המדינות, אשר משליכה על כלל האזור ומעמידה את יציבותו בסכנה.

ב. השפעה על יחסי הכוחות במזרח התיכון

האיום החות’י משפיע על יחסי הכוחות במזרח התיכון. מדינות המפרץ, בהובלת סעודיה ואיחוד האמירויות, מחפשות דרכים להקטין את ההשפעה האיראנית בתימן ובאזור כולו. מנגד, איראן מנסה להעצים את השפעתה דרך תמיכה בחות’ים ובכוחות נוספים באזור.

השלכות על הביטחון הבינלאומי

א. הגברת המעורבות הצבאית של מעצמות

האיום החות’י הוביל להגברת המעורבות הצבאית של מעצמות כמו ארצות הברית ובריטניה, שתומכות בסעודיה ובקואליציה הערבית במאבקן נגד החות’ים. מעורבות זו יוצרת סיכונים להחרפת הסכסוך ולהתפשטותו מעבר לגבולות תימן.

ב. הסכנה לטרור בינלאומי

החות’ים קיבלו תמיכה ממדינות וארגונים המזוהים עם ציר הטרור הבינלאומי, כגון חיזבאללה ואיראן. קשרים אלו מעלים חשש שהחות’ים יכולים לשמש כבסיס להתקפות טרור בינלאומיות או לאספקת נשק וטכנולוגיות לטרוריסטים באזורים אחרים.

סיכום

האיום החות’י הוא תוצאה ישירה של סכסוך מורכב ועמוק בתימן, אך השלכותיו חורגות הרבה מעבר לגבולות המדינה. הסכסוך והמעורבות הבינלאומית בו משפיעים על היציבות האזורית, על הכלכלה הגלובלית, על המצב ההומניטרי בתימן ועל יחסי הכוחות במזרח התיכון. בעוד שהחות’ים מייצגים תנועה מקומית, התמיכה שהם מקבלים מאיראן והמתקפות שהם מבצעים על מדינות שכנות הופכים את האיום החות’י לאתגר גיאופוליטי רחב היקף, שדורש התמודדות גלובלית משולבת. כדי להקטין את השפעות האיום החות’י, הקהילה הבינלאומית צריכה לפעול יחדיו, לקדם פתרונות דיפלומטיים ולתמוך במאמצי סיוע הומניטריים בתימן.

השלכות האיום החות’י על ישראל בתחום נתיבי הסחר

האיום החות’י, הנובע מהסכסוך בתימן, משפיע לא רק על המדינות המעורבות ישירות בסכסוך אלא גם על מדינות אחרות באזור ובעולם, כולל ישראל. אחת ההשלכות המרכזיות של האיום החות’י נוגעת לנתיבי הסחר, וישראל כמדינה המתבססת על סחר ימי ונמליה לחיבור עם העולם, נמצאת במוקד הסכנה הזאת.

איום על חופש השיט במיצר באב אל-מנדב

מיצר באב אל-מנדב, המחבר בין ים סוף לאוקיינוס ההודי, הוא נתיב שיט אסטרטגי עבור הסחר העולמי, במיוחד עבור מדינות במזרח התיכון ובמזרח אפריקה. המיצר מהווה נתיב מרכזי עבור ספינות מטען המובילות סחורות, כולל נפט, לישראל וממנה.

החות’ים, הנתמכים על ידי איראן, ערכו מספר מתקפות על כלי שיט במיצר באב אל-מנדב בשנים האחרונות, כולל שימוש במל”טים ובטילים בליסטיים. התקפות אלו מהוות איום ישיר על חופש השיט במיצר ועל תנועת הספינות הסוחריות באזור.

השפעה על ישראל:

  • פגיעה בייבוא ובייצוא: ישראל מסתמכת על נתיבי השיט דרך מיצר באב אל-מנדב להעברת סחורות, בעיקר נפט גולמי ואנרגיה, אך גם מוצרי צריכה וסחורות אחרות. כל פגיעה בנתיבי השיט עלולה להוביל לעיכובים משמעותיים בייבוא ובייצוא סחורות, לפגוע בכלכלה המקומית ולהעלות את מחירי הסחורות בישראל.
  • הגברת עלויות השינוע: במצב של אי יציבות באזור המיצר, חברות הספנות עשויות להעלות את מחירי הביטוח עבור משלוחים דרך האזור, מה שיוביל להגדלת עלויות השינוע ולפגיעה בכדאיות הכלכלית של הסחר הימי לישראל.
  • מציאת חלופות: אם האיום על מיצר באב אל-מנדב יתגבר, ישראל עשויה להידרש לחפש נתיבי סחר חלופיים, כמו דרך תעלת סואץ. עם זאת, נתיבים חלופיים אלו עשויים להיות יקרים יותר ולגרום לעיכובים נוספים במשלוחים.
פגיעה בשוק האנרגיה

ישראל מייבאת נפט גולמי ממדינות המפרץ הפרסי ומאפריקה, ונתיב השיט דרך מיצר באב אל-מנדב הוא קריטי להובלת הנפט לישראל. כל פגיעה בנתיב זה עלולה להוביל להאטה באספקת הנפט לישראל ולהשפיע על שוק האנרגיה המקומי.

השפעה על ישראל:

  • עליית מחירי הדלק: חוסר יציבות באספקת הנפט עלול לגרום לעלייה במחירי הדלק בישראל, מה שיגרום לעלייה בעלויות המחיה והפעלת התעשייה.
  • חיפוש מקורות אנרגיה חלופיים: ישראל עשויה להידרש לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, כולל הגדלת השימוש בגז טבעי המופק מקידוחים במים הכלכליים שלה. עם זאת, פתרון זה עשוי לקחת זמן ואינו פותר את הצורך בגיוון מקורות האנרגיה.
השלכות ביטחוניות על נתיבי הסחר הימי

החות’ים השתמשו במגוון כלים מתקדמים, כולל טילים בליסטיים ומל”טים, כדי לתקוף כלי שיט במיצר באב אל-מנדב. איום זה מחייב את ישראל להיות מוכנה לתרחישים שבהם כלי שיט ישראליים או כאלה המובילים סחורות לישראל ימצאו עצמם תחת איום.

השפעה על ישראל:

  • הגברת נוכחות צבאית באזור: ישראל עשויה לשקול להגדיל את הנוכחות הצבאית שלה בנתיבי השיט הקריטיים, בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות, כדי להבטיח את חופש השיט וההגנה על כלי שיט ישראליים.
  • הגברת המודיעין הימי: כדי להתמודד עם האיום, ישראל תצטרך להגביר את פעילות המודיעין הימי באזור, במיוחד במרחבים בהם קיימים נתיבי סחר רגישים. זה כולל מעקב אחר תנועות חשודות והיערכות להתקפות פתע על כלי שיט.
  • שיתופי פעולה בינלאומיים: במצב של אי יציבות גוברת במיצר באב אל-מנדב, ישראל תצטרך להעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות המשתמשות בנתיב זה, כולל ארה”ב, סעודיה ומצרים, כדי להבטיח תיאום והגנה על נתיבי הסחר המשותפים.

סיכום

האיום החות’י על נתיבי השיט במיצר באב אל-מנדב משפיע ישירות על ישראל, במיוחד בתחום הסחר והאנרגיה. בעוד שהאיום מהווה חלק ממציאות גיאופוליטית מורכבת באזור, ישראל חייבת להתכונן לתרחישים שונים ולהיערך להתמודדות עם האתגרים שעלולים להיווצר כתוצאה מחוסר היציבות. באמצעות הגברת המודיעין הימי, שיתוף פעולה בינלאומי והבטחת נוכחות צבאית במרחבים הקריטיים, ישראל יכולה למזער את ההשפעות השליליות של האיום החות’י על כלכלתה וביטחונה הלאומי.

התקיפה של ישראל בנמל חודיידה

התקיפה של ישראל בנמל חודיידה מהווה חלק מהאסטרטגיה הכוללת של ישראל להתמודד עם האיום החות’י, ובמיוחד עם הפעילות האיראנית באזור תימן. נמל חודיידה, שנמצא בשליטת החות’ים, מהווה נקודה אסטרטגית עבור איראן להעברת נשק, ציוד וטכנולוגיה מתקדמת לחות’ים, אשר משתמשים בהם כדי לתקוף מטרות בסעודיה, איחוד האמירויות ואפילו נתיבי השיט הבינלאומיים במיצר באב אל-מנדב.

1. הרקע לתקיפה

נמל חודיידה נחשב לאחד מהמקומות המרכזיים שבהם איראן מעבירה תמיכה צבאית לחות’ים בתימן. הנשק והטכנולוגיה שמגיעים דרך הנמל הזה כוללים טילים בליסטיים, מל”טים ואמצעי לחימה נוספים, שמאפשרים לחות’ים להמשיך במתקפותיהם על מדינות האזור ועל נתיבי השיט החיוניים. התקפות אלו מהוות איום ישיר על ישראל, במיוחד על חופש השיט בים האדום ועל האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלה.

2. מטרות התקיפה

התקיפה הישראלית בנמל חודיידה נועדה להשיג מספר מטרות אסטרטגיות:

  • שיבוש אספקת הנשק לחות’ים: באמצעות פגיעה בתשתיות הנמל ובמתקנים שבהם מאוחסן ונפרק הנשק האיראני, ישראל שואפת לצמצם את יכולות החות’ים ולהחליש את יכולתם להמשיך במתקפות על סעודיה ונתיבי השיט הבינלאומיים.
  • הרתעה: התקיפה משמשת גם כהרתעה לאיראן ולשותפיה, ומעבירה מסר ברור שישראל לא תסבול העברת נשק מתקדם לחות’ים, ושיש לה את היכולות לפעול בעומק השטח התימני.
  • הגנה על נתיבי השיט: באמצעות הפגיעה בנמל, ישראל מקווה להקטין את הסיכון להתקפות על ספינות סוחר ישראליות ובינלאומיות שעוברות דרך מיצר באב אל-מנדב.

3. התגובה הבינלאומית

התקיפה בנמל חודיידה עוררה תגובות מגוונות בזירה הבינלאומית:

  • ארה”ב ומדינות המערב: מדינות המערב, ובמיוחד ארה”ב, שמירה על חופש השיט בים האדום ובמיצר באב אל-מנדב היא אינטרס מרכזי. בעקבות התקיפה, ארה”ב הביעה תמיכה עקיפה בפעולה הישראלית, והדגישה את החשיבות שבמניעת התעצמות החות’ים.
  • איראן: איראן, כצפוי, גינתה את התקיפה והזהירה מפני “השלכות חמורות” להמשך הפעולות הישראליות בתימן. עם זאת, התקיפה הישראלית מבהירה לאיראן שפעולותיה בתימן לא יישארו ללא תגובה.
  • מדינות המפרץ: סעודיה ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בפעולה הישראלית, מתוך הבנה שמדובר בצעד שמחליש את החות’ים ואת השפעת איראן באזור. עבור מדינות אלו, הפגיעה בנמל חודיידה היא חלק מהמאמץ הכולל למנוע מאיראן להעמיק את השפעתה בחצי האי ערב.

4. השלכות אסטרטגיות על ישראל

  • הגברת האיום החות’י: למרות הפגיעה בנמל, ישנה אפשרות שהחות’ים יגבירו את מתקפותיהם כנגד ישראל או אינטרסים ישראליים באזור בתגובה. ישראל חייבת להיות מוכנה להסלמה ולהתמודדות עם מתקפות אפשריות, כולל ירי טילים או מל”טים לכיוון דרום המדינה או ספינות סוחר ישראליות.
  • הידוק שיתופי הפעולה האזוריים: התקיפה בנמל חודיידה עשויה להוביל להידוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין מדינות המפרץ, במיוחד מול האיום המשותף מצד איראן והחות’ים.
  • שיפור היכולות הצבאיות: התקיפה המוצלחת עשויה להדגים את היכולות הצבאיות המתקדמות של ישראל, כולל יכולות מודיעין, תכנון וביצוע. הדבר עשוי לשפר את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית ולהרתיע גורמים נוספים מלנסות לפגוע באינטרסים שלה.

5. היבטים משפטיים ובינלאומיים

התקיפה הישראלית בנמל חודיידה מעלה גם שאלות משפטיות ובינלאומיות:

  • לגיטימציה של התקיפה: מבחינת החוק הבינלאומי, ישראל יכולה לטעון להגנה עצמית מול האיום הישיר שהחות’ים מהווים על נתיבי השיט ועל ביטחונה הלאומי. עם זאת, מדובר בצעד שנוי במחלוקת שיכול לעורר ביקורת בזירה הבינלאומית.
  • שמירה על איזון באזור: הפעולה הצבאית חייבת להתבצע בזהירות כדי לא ליצור הסלמה בלתי נשלטת שתגרור מעורבות של כוחות נוספים באזור, מה שעלול להוביל למשבר אזורי רחב יותר.

סיכום

התקיפה הישראלית בנמל חודיידה מהווה חלק מהאסטרטגיה הכוללת של ישראל להתמודד עם האיום החות’י ולשבש את העברת הנשק האיראני לתימן. הפעולה ממחישה את יכולותיה הצבאיות והמודיעיניות של ישראל, ומשדרת מסר ברור לאיראן ולחות’ים שישראל לא תסבול איום ישיר על ביטחונה ועל חופש השיט שלה. עם זאת, ישראל צריכה להמשיך ולהיות מוכנה להתמודד עם השלכות אפשריות של הפעולה, כולל הסלמה במתקפות מצד החות’ים והצורך להבטיח את תמיכתה של הקהילה הבינלאומית.

The post השלכות האיום החות’י – סקירה appeared first on יחדיו.

]]>
ניווט בשילוח בינלאומי: האסטרטגיה הלוגיסטית של ישראל בזמן מלחמה https://www.unitedxp.co.il/shipping-to-israel/ Sun, 30 Jun 2024 07:02:27 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=14659 בתחום הלוגיסטיקה וניהול שרשרת האספקה, הדינמיקה של שילוח בינלאומי בזמן מלחמה מציירת פסיפס מרתק של אסטרטגיה, חוסן וחדשנות. תארו לעצמכם את רשת האתגרים המורכבת שמתעוררת כאשר מדינה כמו ישראל, השוכנת בתוך מתחים גיאופוליטיים, חייבת לנווט דרך סערת העימות תוך הבטחת זרימה חלקה של סחורות מעבר לגבולות. כאן מתגלה המבחן האמיתי של הסתגלות וראיית הנולד, שמעצב […]

The post ניווט בשילוח בינלאומי: האסטרטגיה הלוגיסטית של ישראל בזמן מלחמה appeared first on יחדיו.

]]>

בתחום הלוגיסטיקה וניהול שרשרת האספקה, הדינמיקה של שילוח בינלאומי בזמן מלחמה מציירת פסיפס מרתק של אסטרטגיה, חוסן וחדשנות. תארו לעצמכם את רשת האתגרים המורכבת שמתעוררת כאשר מדינה כמו ישראל, השוכנת בתוך מתחים גיאופוליטיים, חייבת לנווט דרך סערת העימות תוך הבטחת זרימה חלקה של סחורות מעבר לגבולות. כאן מתגלה המבחן האמיתי של הסתגלות וראיית הנולד, שמעצב לא רק את היעילות של הפעולות, אלא גם משפיע על עצם מהלך האירועים ההיסטוריים.

ההקשר הגיאופוליטי: מעמדה של ישראל בזמן מלחמה

מיקומה הגיאוגרפי של ישראל במזרח התיכון מציב אותה בעמדה ייחודית בתקופות של סכסוך. מוקפת במדינות בעלות דרגות שונות של יציבות פוליטית, ישראל חייבת לנווט דרך דינמיקה גיאופוליטית מורכבת כדי להבטיח זרימה חלקה של שילוח בינלאומי. קרבתה של המדינה לנתיבי סחר מרכזיים וחשיבותה האסטרטגית הופכים אותה למרכז חיוני למסחר עולמי.

בזמן מלחמה, ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים המשפיעים על הפעילות הלוגיסטית שלה. אתגרים אלו כוללים סיכוני אבטחה מוגברים, שיבושים פוטנציאליים לתשתית התחבורה והצורך בתכנון מגירה כדי להפחית איומים פוטנציאליים. למרות המכשולים הללו, ישראל פיתחה אסטרטגיה לוגיסטית איתנה המאפשרת לה לקיים פעולות שילוח בינלאומיות יעילות גם בעתות עימות.

הערכת סיכונים בשילוח בינלאומי: תעדוף אתגרים

הערכת סיכונים היא מרכיב קריטי באסטרטגיה הלוגיסטית של ישראל בזמן המלחמה. על ידי זיהוי ותעדוף אתגרים פוטנציאליים, הרשויות הישראליות יכולות להקצות משאבים ביעילות ולפתח תוכניות מגירה כדי לטפל בכל שיבושים שעלולים להתעורר. תהליך זה כרוך בהערכת גורמים שונים כגון חוסר יציבות פוליטית במדינות שכנות, איום של התקפות טרור על ספינות ספינות, וחסימות או אמברגו פוטנציאליים המוטלים על ידי מדינות עוינות.

על ידי הבנת הסיכונים הכרוכים בשילוח בינלאומי מישראל בזמן מלחמה, מתכנני לוגיסטיקה יכולים לקבל החלטות מושכלות לגבי בחירת נתיב, אמצעי אבטחת כלי שיט והקצאת משאבים. גישה פרואקטיבית זו מסייעת למזער שיבושים פוטנציאליים ומבטיחה אספקה בזמן של סחורה גם בנסיבות מאתגרות.

תכנון מגירה: הבטחת חוסן בשרשרת האספקה

על מנת לשמור על חוסן בשרשרת האספקה שלה בתקופות מלחמה, פיתחה ישראל תוכניות מגירה מקיפות. תוכניות אלו מתארות מסלולים ודרכי תחבורה חלופיים שניתן להשתמש בהם אם נתיבים ראשיים הופכים לפגיעה או בלתי נגישים עקב עימות או חששות ביטחוניים.

תכנון מגירה כולל גם יצירת שותפויות עם מדינות אחרות וספקי לוגיסטיקה כדי להבטיח גישה לנתיבי אספקה חלופיים. על ידי גיוון אפשרויות התחבורה, ישראל יכולה למתן את השפעת השיבושים ולשמור על זרימה קבועה של סחורות במדינה וממנה.

אסטרטגיות אופטימיזציה של משאבים: מקסום היעילות

מיצוי היעילות היא יעד מרכזי באסטרטגיית הלוגיסטיקה של ישראל בזמן מלחמה. המדינה משתמשת באסטרטגיות שונות של ייעול משאבים כדי לייעל את פעולות השילוח הבינלאומיות שלה ולמזער עלויות.

אסטרטגיה אחת כזו היא שימוש בטכנולוגיה מתקדמת וניתוח נתונים כדי לייעל את נתיבי השילוח, להפחית את צריכת הדלק ולשפר את היעילות התפעולית הכוללת. על ידי מינוף נתונים בזמן אמת על תנאי מזג האוויר, ביצועי כלי השיט ודפוסי התנועה, ישראל יכולה לקבל החלטות מושכלות שגורמות לחיסכון בעלויות ולשיפור זמני האספקה.

אמצעי אבטחה בספנות בינלאומית: הגנה על תנועות

הבטחת ביטחונם של תנועות ספנות בינלאומיות חשובה ביותר בתקופות מלחמה. ישראל מיישמת אמצעי אבטחה מחמירים כדי להגן על המשלוחים שלה מפני איומים פוטנציאליים כגון פיראטיות, טרור או חבלה.

אמצעי אבטחה אלה כוללים פריסת שומרים חמושים על כלי שיט, נהלי מיון משופרים לבדיקות מטענים ואיסוף מודיעין כדי לזהות סיכונים פוטנציאליים לפני שהם מתממשים. על ידי מתן עדיפות לאבטחה בפעילותה הלוגיסטית, ישראל יכולה לשמור על המשלוחים שלה ולשמור על שלמות שרשרת האספקה שלה גם בסביבות עוינות.

שיתוף פעולה ובריתות: חיזוק רשתות לוגיסטיות

על מנת לשפר את היכולות הלוגיסטיות שלה בזמן מלחמה, ישראל מחפשת באופן פעיל שיתוף פעולה עם מדינות אחרות ויוצרת בריתות עם שותפים אסטרטגיים. שותפויות אלו מאפשרות לישראל למנף משאבים משותפים, לגשת לנתיבי אספקה חלופיים ולשפר את היכולת הלוגיסטית הכוללת שלה.

באמצעות שיתוף פעולה עם מדינות אחרות, ישראל יכולה לנצל את המומחיות שלה בתחומים כמו ניהול נמלים, הליכי שחרור ממכס ופיתוח תשתיות תחבורה. שיתוף פעולה זה מחזק את הרשתות הלוגיסטיות ומאפשר פעולות שילוח בינלאומיות יעילות יותר גם בנסיבות מאתגרות.

התגברות על מכשולי תחבורה: חידושים בספנות

האסטרטגיה הלוגיסטית של ישראל בזמן המלחמה אינה מוגבלת לגישות מסורתיות. המדינה מאמצת חדשנות באופן פעיל ומחפשת טכנולוגיות ושיטות חדשות כדי להתגבר על מכשולי תחבורה.

חידוש אחד כזה הוא השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים (מל”טים) למטרות מסירה. על ידי שימוש במל”טים, ישראל יכולה לעקוף מחסומים פוטנציאליים או איומים ביטחוניים בנתיבי שיט מסורתיים, ולהבטיח אספקה בזמן של אספקה קריטית לאזורים שעשויים להיות קשים לגישה בתקופות של עימות.

השפעה על אירועים היסטוריים: מורשת הלוגיסטיקה בזמן מלחמה

ההשפעה של האסטרטגיה הלוגיסטית של ישראל בזמן המלחמה חורגת מעבר לתחום התחבורה וניהול שרשרת האספקה. האפקטיביות של הפעולות הלוגיסטיות שלה בתקופות מלחמה מילאה תפקיד משמעותי בעיצוב אירועים היסטוריים.

על ידי הבטחת אספקה בזמן של מוצרים חיוניים, ישראל הצליחה לקיים את פעולותיה הצבאיות, לתמוך באוכלוסייתה ולהקרין חוזק מול מצוקה. היכולת לשמור על זרימה קבועה של אספקה השפיעה על תוצאות הסכסוכים ועיצבה את מהלך ההיסטוריה באזור.

לקחים שנלמדו: תובנות לאסטרטגיות שילוח בינלאומיות עתידיות

האתגרים איתם מתמודדת ישראל בספנות בינלאומית בתקופת מלחמה סיפקו תובנות חשובות שיכולות לתת אסטרטגיות עתידיות למדינות ברחבי העולם. על ידי לימוד הגישה הלוגיסטית של ישראל, מדינות אחרות יכולות ללמוד מהצלחותיה ומכישלונותיה וליישם את הלקחים הללו על פעולותיהן.

נקודות המפתח העיקריות כוללות את החשיבות של הערכת סיכונים, תכנון חירום, אופטימיזציה של משאבים, אמצעי אבטחה, שיתוף פעולה עם שותפים אסטרטגיים ואימוץ חדשנות. עקרונות אלו יכולים לעזור למדינות לנווט בתקופות לא ודאות ולהבטיח זרימה בלתי פוסקת של סחורות גם בנסיבות מאתגרות.

מסקנה: הרהור על הניצחונות הלוגיסטיים של ישראל במהלך המלחמה

לסיכום, האסטרטגיה הלוגיסטית של ישראל בזמן המלחמה משמשת עדות לכוח ההסתגלות, החוסן והחדשנות מול מצוקה. על ידי מתן עדיפות להערכת סיכונים, תכנון חירום, אופטימיזציה של משאבים, אמצעי אבטחה ושיתוף פעולה עם שותפים אסטרטגיים, ישראל הצליחה לנווט דרך המורכבות של שילוח בינלאומי בתקופות של עימות.

מורשת הניצחונות הלוגיסטיים של ישראל בתקופת המלחמה חורגת מעבר ללוגיסטיקה עצמה. זה מדגים את התפקיד המכריע שממלא ניהול שרשרת אספקה יעיל בתמיכה בפעולות צבאיות ובעיצוב אירועים היסטוריים. על ידי לימוד הגישה של ישראל, מדינות אחרות יכולות לקבל תובנות יקרות ערך שיכולות ליישר את האסטרטגיות שלהן ולשפר את היכולות הלוגיסטיות שלהן.

The post ניווט בשילוח בינלאומי: האסטרטגיה הלוגיסטית של ישראל בזמן מלחמה appeared first on יחדיו.

]]>
יומן עדכונים מלחמת חרבות ברזל https://www.unitedxp.co.il/%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%9c/ Sat, 22 Jun 2024 21:59:17 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=13949 עדכונים שוטפים תאריך העדכון 23.05.2024 עלה לאוויר פיצוי למעסיקים ששילמו הפרשות סוציאליות עבור עובדיהם בתקופת שירות המילואים במלחמת חרבות ברזל 20.05.2024 עלה לאוויר פיצוי לבעלי עסקים ששירתו במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל 15.05.2024 עלה לאוויר פיצויים לעסקים בישובים מבוססי תיירות ובישובים עם הגבלות חמורות ב-2024 05.05.2024 עלה לאוויר תגמול חודשי והטבות לארוסים וארוסות של חללי פעולת איבה 29.04.2024 עלה […]

The post יומן עדכונים מלחמת חרבות ברזל appeared first on יחדיו.

]]>

עדכונים שוטפים

תאריךהעדכון
23.05.2024
עלה לאוויר פיצוי למעסיקים ששילמו הפרשות סוציאליות עבור עובדיהם בתקופת שירות המילואים במלחמת חרבות ברזל
20.05.2024
עלה לאוויר פיצוי לבעלי עסקים ששירתו במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל
15.05.2024
עלה לאוויר פיצויים לעסקים בישובים מבוססי תיירות ובישובים עם הגבלות חמורות ב-2024
05.05.2024
עלה לאוויר תגמול חודשי והטבות לארוסים וארוסות של חללי פעולת איבה
29.04.2024
עלה לאוויר הפחתה והקפאה של דמי הבראה בשנת 2024
17.04.2024
עלה לאוויר מענק חד פעמי לניצולי שואה עקב מלחמת חרבות ברזל
09.04.2024
עלה לאוויר מענק אבטלה למפונים שאינם עובדים ושמיצו את זכאותם לדמי אבטלה
09.04.2024
עלה לאוויר מענק מיוחד למפונים בגיל 67 ומעלה שאינם עובדים
21.03.2024
עלה לאוויר תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל מלחמת חרבות ברזל
19.03.202
עלה לאוויר תשלום על אובדן הכנסה לאפוטרופסים של ילדים שהתייתמו משני הוריהם בפעולת איבה
14.03.202
עלה לאוויר צבירת ימי חופשה לעובדים שלא יכלו לנצל את ימי החופשה עקב המלחמה
11.03.2024
עלה לאוויר היעדרות מעבודה של בני זוג או שותפים להורות של משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל
10.03.2024
עלה לאוויר דיור ציבורי לדיירים ממשיכים שבן משפחתם נהרג, נחטף או נעדר
06.03.2024
עלה לאוויר סיוע במימון טיפול זוגי למשרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל
06.03.2024
עלה לאוויר סיוע במימון טיפול רגשי, טיפול נפשי וטיפול משלים למשרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל
26.02.2024
עלה לאוויר הקלות ברשות המיסים למשרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל
30.01.2024
עלה לאוויר מענק למשרת מילואים במלחמת חרבות ברזל שהוא הורה לילד עם צרכים מיוחדים
30.01.2024
עלה לאוויר מענק משפחה מוגדל למי ששירתו בצו 8 במלחמת חרבות ברזל
30.01.2024
עלה לאוויר מענק הוצאות אישיות מוגדל למי ששירתו בצו 8 במלחמת חרבות ברזל
28.01.2024
עלה לאוויר הקלות לחייבים בהוצאה לפועל ובמרכז לגביית קנסות עקב מלחמת חרבות ברזל
26.01.2024
דחיית מועד הצהרה על הכנסות לשנת 2022 לעוסק פטור, ראו הודעת רשות המסים ובדף עוסק פטור ב”כל זכות”
25.01.2024
עלה לאוויר מדריך למשתחררים משירות מילואים במלחמת חרבות ברזל
23.01.2024
עלה לאוויר טיפול נפשי ורגשי לבני משפחה של חללי פעולת איבה
17.01.2024
עלה לאוויר הקלות בתנאי ההתמחות ובמבחני ההסמכה מטעם משרד המשפטים בעקבות מלחמת חרבות ברזל
16.01.2024
דחיית המועד האחרון להגשת תביעה לקצבה מהביטוח הלאומי או ערעור לוועדה רפואית לעררים, ראו פרטים באתר המוסד לביטוח לאומי
11.01.2024
עלה לאוויר משקפיים ועדשות מגע לנכי צה”ל וכוחות הביטחון
11.01.2024
עלה לאוויר משקפיים ועדשות מגע לנפגעי פעולת איבה
11.01.2024
עלה לאוויר מענק חגים לנכי צה”ל וכוחות הביטחון שמתקיימים מתגמול מיוחד
10.01.2024
עלה לאוויר מענק לנכי צה”ל וכוחות הביטחון ששוכרים דירה בדיור הציבורי
09.01.2024
עלה לאוויר מענק והלוואה עבור חידוש חוזה חכירה לנכי צה”ל וכוחות הביטחון
08.01.2024
עלה לאוויר הארכת לימודים לסטודנטים בני זוג של משרתים במילואים
04.01.2024
עלה לאוויר סיוע בשכר דירה בתקופת הלימודים לנכי צה”ל וכוחות הביטחון
02.01.2024
עלה לאוויר דחיית תשלומים לרשויות שונות בתקופת מלחמת חרבות ברזל החל מ-01.01.2024
02.01.2024
עלה לאוויר דחיית תשלום או פעולה שיש לבצע לפי חוזה בתקופת מלחמת חרבות ברזל החל מ-01.01.2024
02.01.2024
עלה לאוויר דחיית פעולה שיש לבצע לפי פסק דין בתקופת מלחמת חרבות ברזל החל מ-01.01.2024
31.12.2023
עלה לאוויר מדריך להורים יחידניים (משפחות שבראשן הורה עצמאי) במלחמת חרבות ברזל
31.12.2023
עלה לאוויר החזר כספי לבעלי כרטיס רב-קו בתקופת מלחמת חרבות ברזל
28.12.2023
עלה לאוויר סיוע בהשאלה וברכישת עזרים לדיור לאנשים עם מוגבלות שפונו מבתיהם
21.12.2023
עלה לאויר מענק תמרוץ לעובדים שהחלו לעבוד בענף החקלאות והבנייה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
21.12.2023
עלה לאויר מענק עידוד חזרה לעבודה לעובדים שמקום מגוריהם או מקום עבודתם ביישובים שפונו במלחמת חרבות ברזל
19.12.2023
עלה לאוויר הקלות ופטורים לחייבים בקנסות בתקופת מלחמת חרבות ברזל
19.12.2023
עלה לאוויר הקלות ופטורים לחייבים בקנסות בתחום התכנון והבנייה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
11.12.2023
עדכון בתנאי הזכאות של מענק התארגנות לתושבים שהתפנו מבתיהם
07.12.2023
עלה לאוויר הפקדות לביטוח פנסיוני לעצמאים שנחטפו או הוכרזו כנעדרים
07.12.2023
עלה לאוויר הפקדות לביטוח פנסיוני לעובדים שנחטפו או הוכרזו כנעדרים
07.12.2023
עלה לאוויר איסור פיטורי עובדים שנעדרו מעבודתם לצורך השגחה על ילדיהם במהלך המלחמה
07.12.2023
עלה לאוויר איסור פיטורי עובדים שהם או בני משפחותיהם חטופים או נעדרים
07.12.2023
עלה לאוויר איסור פיטורי עובדים שמתגוררים ביישובים שהתפנו
07.12.2023
עלה לאוויר איסור פיטורי עובדים שנעדרו מעבודתם עקב הנחיות פיקוד העורף
28.11.2023
הארכה אוטומטית של זכאות תלמידים לשירותי חינוך מיוחדים, ללא צורך בדיון בוועדת זכאות ואפיון. למידע נוסף ראו ועדת זכאות ואפיון לשירותי חינוך מיוחדים
28.11.2023
שאלות ותשובות בנושאי חינוך ולימודים. ראו באתר משרד החינוך
26.11.2023
עלה לאוויר פיצוי לבעלי עסקים על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל
26.11.2023
עלה לאוויר פיצוי מוגדל על הפסדים לעסקים באזור המיוחד שבו הוטלו הגבלות מחמירות
26.11.2023
שאלות ותשובות בנושא הנפקת תעודות זהות ודרכונים, מרשם ואשרות. ראו באתר רשות האוכלוסין וההגירה
22.11.2023
עלה לאוויר פיצוי בגין אובדן הכנסה לבני משפחה של משרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל
22.11.2023
עלה לאוויר פיצוי בגין הוצאות אישיות חריגות למשרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל
22.11.2023
עלה לאוויר החזר חד פעמי עבור תשלום לטיפול בתקלות בית למשפחתו של משרת במילואים במלחמת חרבות ברזל
22.11.2023
עלה לאוויר סיוע כספי למשרתים במילואים במלחמת חרבות ברזל שמרכז חייהם לא בישראל
22.11.2023
עלה לאוויר פיצוי עבור טיסות וביטולי חופשות לחיילי מילואים שגויסו בצו 8 במלחמת חרבות ברזל
22.11.2023
עלה לאוויר פיצוי לסטודנט בגין הוצאות שנגרמו בעקבות שירות מילואים במלחמת חרבות ברזל
21.11.2023
עלה לאוויר מענק התארגנות ליתומים ששכלו את שני הוריהם בפעולת איבה
21.11.2023
עלה לאוויר אתר שמסייע במימוש זכויות של מי שנפגעו מהמלחמה או מפעולות האיבה
20.11.2023
שמירת טביעת אצבעות גם ללא הסכמת התושב בעת הנפקת תעודת זהות או דרכון, והקפאת האפשרות להגיש בקשה למחיקת טביעות אצבעות מהמאגר הביומטרי. ראו מידע באתר רשות האוכלוסין וההגירה
19.11.2023
עלה לאוויר מקדמות לנפגעים באירועים של מלחמת חרבות ברזל
19.11.2023
עלה לאוויר התנדבות לכיתת כוננות ביישוב
19.11.2023
עלה לאוויר פנייה לרשות המקומית בנושא כיתת כוננות ביישוב
17.11.2023
עלה לאוויר פטור מארנונה למי שפונו או התפנו מבתיהם
16.11.2023
הארכת ההנחה בארנונה ביישובי עוטף עזה רטרואקטיבית מתחילת 2023 ועד סוף 2024 – ראו הנחה בארנונה בישובי עוטף עזה
16.11.2023
עלה לאוויר הגשת בקשה מקוונת לשינוי כתובת מגורים ליישוב מפונה
16.11.2023
עלה לאוויר פטור מארנונה לחטופים ונעדרים
16.11.2023
עלה לאוויר ויתור על ירושה (הסתלקות יורש) בתקופת מלחמת חרבות ברזל
16.11.2023
עלה לאוויר מענק כלכלת הבית למשרתי מילואים פעילים
16.11.2023
עלה לאוויר מענק הוצאות אישיות למי ששירתו במסגרת צו 8 במלחמת חרבות ברזל
16.11.2023
עלה לאוויר מענק משפחה למי ששירתו במסגרת צו 8 במלחמת חרבות ברזל
15.11.2023
עלה לאוויר מענק למעונות ומשפחתונים מוכרים בתקופת מלחמת חרבות ברזל
14.11.2023
עלה לאוויר מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל
14.11.2023
עלה לאוויר פיצוי לעסקים קטנים עם מחזור עד 300,000 ש”ח
14.11.2023
עלה לאוויר פיצויים לעסקים עם מחזור מעל 300,000 ש”ח
14.11.2023
עלה לאוויר מענק מיוחד לעובדים מעל גיל 67 שהוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו בתקופת מלחמת חרבות ברזל
13.11.2023
עלה לאוויר הוצאת רישיון לנשיאת נשק
12.11.2023
עלה לאוויר מענקים למימון הוצאות לבני משפחה של שבויים, חטופים ונעדרים
11.11.2023
עלה לאוויר דמי אבטלה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
11.11.2023
עלה לאוויר מדריך למשרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל
11.11.2023
עלה לאוויר הפרשות לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות לעובדים במילואים
09.11.2023
מידע מתעדכן בנושא סיוע בשכר דירה, דיור ציבורי, דירה בהנחה וכו׳. ראו אתר משרד הבינוי והשיכון
09.11.2023
הכנסת אישרה את מתווה הפיצויים לעסקים. ראו הודעת משרד האוצר (בקרוב נפרסם דפי מידע על המתווה ב”כל זכות”)
08.11.2023
עלה לאוויר ביטול הגבלת חשבון בגין צ’ק שחזר בשל מלחמת חרבות ברזל
08.11.2023
הלוואות בסיוע המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. ראו פרסום באתר משרד האוצר
08.11.2023
עלה לאוויר מסלול מהיר לבניית ממ”ד במבנים נמוכים (פטור מהיתר בנייה)
06.11.2023
עלה לאוויר גיוס כלי רכב פרטיים, ציוד הנדסי ומתקנים אזרחיים בשעת חירום
06.11.2023
עלה לאוויר מענק אכלוס לתושבים שהתפנו מביתם בתקופת מלחמת חרבות ברזל
04.11.2023
עלה לאוויר מדריך לנפגעים במסיבת נובה ופסיידאק ובני משפחותיהם
04.11.2023
עלה לאוויר הקלות בבנקים ובחברות האשראי לתושבי הדרום, למפונים מבתיהם, למשרתי המילואים ולמשפחות ההרוגים, החטופים והנעדרים
04.11.2023
עלה לאוויר הקלות בבנקים וחברות כרטיסי האשראי לכלל האוכלוסייה
02.11.2023
היתר להעסיק בני נוער מעל גיל 16 גם לאחר השעה 22:00. ראו מידע ב”כל זכות”
02.11.2023
הקלה בזקיפת שווי שימוש רכב לעובדים בצו 8 או בחל”ת. ראו הודעת רשות המסים
02.11.2023
עלה לאוויר מדריך לעובדים בתקופת מלחמת חרבות ברזל
02.11.2023
תעריף מופחת בחשבון המים למי שמארחים מפונים, ראו מידע באתר רשות המים
01.11.2023
הארכת אישורים לשימוש בקנאביס רפואי, ראו מידע באתר “כל הבריאות”
01.11.2023
אפשרות לרכוש תרופות למספר ימים. ראו מידע באתר “כל הבריאות”
01.11.2023
הארכה אוטומטית של טפסי 29. ראו הפרסום הממשלתי
01.11.2023
תרומת חלב אם. ראו מידע באתר “כל הבריאות”
31.10.2023
רב-קו ארצי חינם לתושבי הנגב המערבי. ראו הפרסום הממשלתי
31.10.2023
עלה לאוויר מידע בנושא פיצוי על נזק לרכב ביישובי עוטף עזה עקב מלחמת חרבות ברזל
30.10.2023
עלה לאוויר פיצוי למעסיקים ששילמו שכר לעובדים שפונו מבתיהם ונעדרו מהעבודה
29.10.2023
הפסקה זמנית של אפשרות לעבור מקופת חולים אחת לאחרת. ראו מידע בדף מעבר בין קופות חולים
26.10.2023
הארכת המועד האחרון להגשת תביעות לנזק עקיף בגין מבצע “מגן וחץ” עד 31.12.2023. ראו מידע ב”כל זכות”
26.10.2023
עלה לאוויר זכותון למשפחות של חטופים ונעדרים במלחמת חרבות ברזל
26.10.2023
פורסם היתר להעסקת עובדים צעירים בגילאי 16-18 בעבודת לילה. לעיון בהיתר לחצו כאן
26.10.2023
שינויים והתאמות במשרד התחבורה (רישוי רכב ונהיגה, תחבורה ציבורית, תעופה וכו׳). ראו פרסום באתר משרד התחבורה
25.10.2023
חדשות ופרסומים על הקלות ברשות המסים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. ראו פרסום באתר רשות המסים
25.10.2023
שירות הסעות חינם למפונים ששוכנו בבתי מלון בירושלים, אילת וים המלח. ראו פרסום ממשלתי
24.10.2023
הקלות באישורים לעובדים זרים בסיעוד ומוקד למעסיקיהם מיישובים מפונים בצפון ובדרום. ראו הודעת רשות האוכלוסין וההגירה
24.10.2023
עלה לאוויר מדריך למי שפונו או התפנו מבתיהם עקב מלחמת חרבות ברזל
24.10.2023
עלה לאוויר ערך חדש דחיית המועד של תשלום או פעולה שיש לבצע לפי חוזה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
24.10.2023
עלה לאוויר ערך חדש דחיית המועד של תשלומים לרשויות שונות בתקופת מלחמת חרבות ברזל
24.10.2023
עלה לאוויר דחיית המועד של פעולה שיש לבצע לפי פסק דין בתקופת מלחמת חרבות ברזל
24.10.2023
עלה לאוויר ערך חדש תשלום מקדמות לבעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון הארץ בשל מלחמת חרבות ברזל
23.10.2023
הקלות לצרכני החשמל בעקבות מלחמת חרבות ברזל. ראו פרסום באתר רשות החשמל
22.10.2023
הארכת תוקף פרופיל סטודנט בתחבורה הציבורית בעקבות מלחמת חרבות ברזל. ראו הפרסום הממשלתי
22.10.2023
פורסם מידע על זכויות משרתי מילואים שגויסו בצו 8 ראו פרסום באתר “מילואים”
21.10.2023
עלה לאוויר דף שאלות ותשובות למי שקרוביהם נהרגו באירועי מלחמת חרבות ברזל
21.10.2023
קבורה במהלך מלחמת חרבות ברזל
19.10.2023
מענק סיוע להתארגנות ראשונית לתושבי עוטף עזה עקב מלחמת חרבות ברזל
18.10.2023
הקלות בהעברת התשלום למשרתי המילואים. ראו מידע באתר הביטוח הלאומי
18.10.2023
הקלות בהפניית אנשים להתנדבות וביטוח אוטומטי של המתנדבים ראו מידע ב”כל זכות” או באתר הביטוח הלאומי
17.10.2023
קבורה זמנית במרכז לנרצחים תושבי הדרום. ראו הפרסום הממשלתי
17.10.2023
הקלות ועדכונים חשובים בנושא חדלות פירעון בתקופת מלחמת חרבות ברזל
17.10.2023
הודעות ועדכונים על פעילות ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
16.10.2023
הקלות לנהגים והארכת תוקף רישיונות רכב ונהיגה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
16.10.2023
עלה לאוויר דף שאלות ותשובות בנושאי צרכנות במהלך מלחמת חרבות ברזל
16.10.2023
עלה לאוויר דף שאלות ותשובות למי שנפגעו פיזית או נפשית במהלך מלחמת חרבות ברזל ולבני משפחותיהם
16.10.2023
עלה לאוויר דף שאלות ותשובות למי שמשרתים במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל
16.10.2023
עלה לאוויר דף שאלות ותשובות לעצמאים ובעלי עסקים במהלך מלחמת חרבות ברזל
16.10.2023
עלה לאוויר דף שאלות ותשובות לעובדים ולמעסיקים במהלך מלחמת חרבות ברזל
15.10.2023
מידע לעמותות ולחברות לתועלת הציבור בתקופת מלחמת חרבות ברזל
12.10.2023
סיוע משפטי חינם לבני משפחה של מי שנספה בפעולת איבה
11.10.2023
העסקת עובדים בשעות נוספות במהלך מלחמת חרבות ברזל
09.10.2023
הארכת המועד להגשת בקשות להארכת רישיון העבודה לעובדים זרים בענף הסיעוד. ראו הפרסום הממשלתי
08.10.2023
מוקדים לפניות הציבור ולבירור מידע במהלך מלחמת חרבות ברזל
08.10.2023
מוקדים לסיוע ותמיכה רגשית מטעם קופות החולים ומרכזי חוסן בעקבות מלחמת חרבות ברזל
08.10.2023
הארכת אשרות שהייה לעובדים זרים ראו הפרסום הממשלתי
08.10.2023
עלה לאוויר דף שאלות ותשובות בנושא מצב מיוחד בעורף אוקטובר 2023 (מבצע חרבות ברזל)
08.10.2023
עלה לאוויר פורטל חרבות ברזל – זכויות במצב חירום

The post יומן עדכונים מלחמת חרבות ברזל appeared first on יחדיו.

]]>
סין לחות׳ים: ״הפסיקו להטריד אניות סוחר בים האדום״ https://www.unitedxp.co.il/%d7%a1%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%b3%d7%99%d7%9d-%d7%b4%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%95-%d7%9c%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%93-%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%97%d7%a8/ Thu, 30 May 2024 12:16:45 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=14406 שר החוץ הסיני וואנג יי נפגש הבוקר עם עמיתו התימני שאיה מוחסן אל-זינדאן בבייג׳ין. ״סין קוראת להפסיק את ההטרדה של אניות אזרחיות ולשמור על מעבר בטוח בנתיבי המים בים האדום״ שר החוץ הסיני וואנג יי נפגש הבוקר (שלישי) עם עמיתו התימני שאיה מוחסן אל-זינדאן בבייג׳ין. השניים דנו במצב הביטחוני הקשה בים האדום ובסביבתו. שר החוץ […]

The post סין לחות׳ים: ״הפסיקו להטריד אניות סוחר בים האדום״ appeared first on יחדיו.

]]>

שר החוץ הסיני וואנג יי נפגש הבוקר עם עמיתו התימני שאיה מוחסן אל-זינדאן בבייג׳ין. ״סין קוראת להפסיק את ההטרדה של אניות אזרחיות ולשמור על מעבר בטוח בנתיבי המים בים האדום״

שר החוץ הסיני וואנג יי נפגש הבוקר (שלישי) עם עמיתו התימני שאיה מוחסן אל-זינדאן בבייג׳ין. השניים דנו במצב הביטחוני הקשה בים האדום ובסביבתו. שר החוץ הסיני וואנג אמר כי מצב ים סוף נובע ישירות מהמלחמה המתמשכת בעזה, וכי צעד ראשון יש להפסיק המלחמה בעזה על מנת למנוע משבר הומניטרי גדול יותר. 

״סין קוראת להפסיק את ההטרדה של אניות אזרחיות ולשמור על מעבר בטוח בנתיבי המים בים האדום, ומוכנה להמשיך ולמלא תפקיד בונה בהקשר זה״, נכתב היום בהודעה שיצאה ממשרד החוץ בבייג׳ין.

סין ניהלה דיאלוג עם איראן על משבר הספנות בים האדום בחודשים האחרונים, אך עם הצלחה מועטה לגרום לתומכי החות׳ים לרסן את התקפותיהם. אניות הקשורות לסין היו בין יותר מ-100 אניות סוחר שהותקפו על ידי החות׳ים מאז נובמבר האחרון בקמפיין שנפתח בסולידריות עם הפלסטינים בעזה.

ביום שישי האחרון קראו המדינות החברות בארגון הימי הבינלאומי (IMO) להפסיק לאלתר את ההתקפות המתמשכות על ספינות ויורדי ים העוברים דרך הים האדום ומפרץ עדן.

בהחלטה שהתקבלה בלונדון, ועדת הבטיחות הימית של IMO גינתה את ההתקפות כ״לא חוקיות ובלתי מוצדקות״, המהוות איום ישיר על חופש הניווט באחד מדרכי המים הקריטיים ביותר בעולם, תוך גרימת שיבושים גדולים לסחר האזורי והעולמי.

פורסם ב אתר port2port

תמונה באדיבות אתר - port2port: מימין: שר החוץ הסיני וואנג יי לוחץ יד לשר החוץ של תימן שייע מוחסן אל-זינדאני, הבוקר בבייג׳ין צילום: משרד החוץ הסיני
לכתבה המלאה לחצו כאן

The post סין לחות׳ים: ״הפסיקו להטריד אניות סוחר בים האדום״ appeared first on יחדיו.

]]>
ארה״ב ובריטניה: שחררו את האנייה שנתפסה על ידי איראן https://www.unitedxp.co.il/%d7%90%d7%a8%d7%94%d7%b4%d7%91-%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%98%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%97%d7%a8%d7%a8%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%aa%d7%a4%d7%a1%d7%94/ Wed, 17 Apr 2024 07:58:42 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=14220 ארה״ב ובריטניה קראו אתמול לאיראן לשחרר את ספינת המכולות MSC Aries שנתפסה על ידי כוחות איראניים ליד מצרי הורמוז. הספינה מופעלת על ידי חברת Zodiac Maritime, חברת ספנות בינלאומית בשליטתו החלקית של המיליארדר הישראלי אייל עופר. ארה״ב ובריטניה קראו אתמול לאיראן לשחרר את ספינת המכולות MSC Aries שנתפסה על ידי כוחות איראניים ליד מצרי הורמוז. הספינה מופעלת […]

The post ארה״ב ובריטניה: שחררו את האנייה שנתפסה על ידי איראן appeared first on יחדיו.

]]>

ארה״ב ובריטניה קראו אתמול לאיראן לשחרר את ספינת המכולות MSC Aries שנתפסה על ידי כוחות איראניים ליד מצרי הורמוז. הספינה מופעלת על ידי חברת Zodiac Maritime, חברת ספנות בינלאומית בשליטתו החלקית של המיליארדר הישראלי אייל עופר.

ארה״ב ובריטניה קראו אתמול לאיראן לשחרר את ספינת המכולות MSC Aries שנתפסה על ידי כוחות איראניים ליד מצרי הורמוז. הספינה מופעלת על ידי חברת Zodiac Maritime, חברת ספנות בינלאומית בשליטתו החלקית של המיליארדר הישראלי אייל עופר. הספינה המשייטת תחת דגל פורטוגל נחכרה על ידי Zodiac מאחת החברות הקשורות אליה ושהיא בעלת הספינה.

שר ההגנה של בריטניה, גרנט שאפס, פרסם את ההצהרה הבאה: ״תפיסת ספינת המשא MSC Aries על ידי איראן היא בלתי מתקבלת על הדעת ומהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי. אנו קוראים לשחרר ללא דיחוי את הספינה וצוותה״. הוא הוסיף: ״אנחנו עובדים עם שותפים כדי למנוע הסלמה במזרח התיכון. איראן חייבת להפסיק מיד את התנהגותה מערערת היציבות״.

מצדו, דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, אדריאן ווטסון, תיאר גם את תפיסת כלי השיט כמעשה של ״פיראטיות״ על ידי איראן ו״הפרה בוטה של החוק הבינלאומי״. ״אנו מגנים בחריפות את התפיסה האיראנית במים בינלאומיים של ה- MSC Aries, המשייטת תחת הדגל הפורטוגלי, ושהיא בבעלות בריטית. ״אנו קוראים לאיראן לשחרר את כלי השיט והצוות הבינלאומי שלה באופן מיידי״, הוא הצהיר. יצוין כי לפי הפרסומים, הצוות על הספינה כולל 25 אזרחים הודים, פיליפינים, פקיסטנים, רוסים ואסטונים.

בוקר יום ב׳, 15 אפריל החלו מאמצים דיפלומטיים קדחתניים של שלטונות הודו להביא לשחרורם של 17 אנשי צוות מהודו שהיו על סיפון האניה MSC Aries ושנחטפו על ידי משמרות המהפיכה האיראניים.

ובנוסף, התבטא דובר שר החוץ האיראני וטען כי האניה נעצרה לאחר שהפרה חוקים ימיים, כהגדרתו.

בוקר יום ג׳ התברר שהאוניה MSC Aries הובילה מטען בשווי כולל של כ-93 מיליון דולר שנועד ליעדים ב-7 מדינות לרבות 21 מכולות 20 רגל בשווי של כ-3 מיליון דולר שיועדו ללקוחות בישראל (לחצו כאן לקישור לידיעה). האירוע מעלה דאגות לגבי ביטחון נתיבי הסחר העולמיים והשפעותיו על יציבות הסחר הימי

פורסם ב אתר port2port

לכתבה המלאה לחצו כאן

The post ארה״ב ובריטניה: שחררו את האנייה שנתפסה על ידי איראן appeared first on יחדיו.

]]>