עדכונים בנושא תקינה Archives - יחדיו https://www.unitedxp.co.il/category/חדשות-האתר/מבזקים-בקצרה/עדכונים-בנושא-תקינה/ שילוח בינלאומי ועמילות מכס בע"מ Sun, 16 Feb 2025 07:02:13 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9 https://www.unitedxp.co.il/wp-content/uploads/2020/02/united-yachdav-logo-neg-120x120.png עדכונים בנושא תקינה Archives - יחדיו https://www.unitedxp.co.il/category/חדשות-האתר/מבזקים-בקצרה/עדכונים-בנושא-תקינה/ 32 32 משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318 https://www.unitedxp.co.il/%d7%9e%d7%a9%d7%a8%d7%93-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%9d-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%94%d7%97%d7%93/ Sun, 16 Feb 2025 06:50:24 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=16264 משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318,  באמצעות הממונה על חוקיות היבוא במשרד. מנתוני הכלכלן הראשי, דצמבר 2016, עולה כי בהשוואה למדיניות ה- OECD, המשק הישראלי חשוף ברמה נמוכה ליבוא. ונכון לשנת 2014, ישראל נמצאת במקום ה-106 מתוך 140 כלכלות במדד החשיפה ליבוא (מתוך הפורום הכלכלי העולמי). בהשוואה של היקף היבוא […]

The post משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318 appeared first on יחדיו.

]]>
משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318,  באמצעות הממונה על חוקיות היבוא במשרד. מנתוני הכלכלן הראשי, דצמבר 2016, עולה כי בהשוואה למדיניות ה- OECD, המשק הישראלי חשוף ברמה נמוכה ליבוא. ונכון לשנת 2014, ישראל נמצאת במקום ה-106 מתוך 140 כלכלות במדד החשיפה ליבוא (מתוך הפורום הכלכלי העולמי). בהשוואה של היקף היבוא ביחס לכלכלה, עומד היבוא בישראל על 20%, לעומת 27% בממוצע ה- OECD. כמו כן, בהשוואת היקף היבוא מתוך סל הצריכה, מהווה היבוא כ-10% בסל הצריכה של משקי הבית בישראל, וזאת בהשוואה ל-19%. מדיניות זו מונחת ברוח התפיסה כי סחר חופשי מגביר תחרות ומייעל את הקצאת המקורות במשק. מכאן, מטרת המדיניות היא הקלה משמעותית בתהליכי היבוא והפחתת עלויות היבוא בפרט, ויוקר המחייה ככלל.

פנייה לממונה על חוקיות היבוא

הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה – מר אנואר חילף. הממונה פועל מול כלל משרדי הממשלה האחראים על הרשויות המוסמכות ביבוא. ניתן לפנות לממונה בשאלות בנוגע לחוקיות היבוא, בכתובת דואר אלקטרוני: import-regulation@economy.gov.il

החלטת ממשלה 2318 – הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא

החלטה מספר  יקר/14 של ועדת שרים לענייני יוקר המחייה, הריכוזיות ועידוד התחרותיות במשק מיום 01.12.2014 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה  תוקף  של החלטת ממשלה ביום 11.12.2014 ומספרה הוא 2318(יקר/14).

נושא ההחלטה:

הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא

מחליטים:

  1. לאמץ את המלצות דו”ח הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים ביבוא בראשות מנכ”ל משרד הכלכלה מיום 11.11.2014.
    (דו”ח הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים ביבוא נמצא בתיקי מזכירות הממשלה)
  2. כחלק מיישום המלצות הוועדה ובהתאם להחלטת הממשלה מס’ 2118(חכ/39) מיום 22.10.2014) (להלן: “החלטה 2118”), להטיל על שר האוצר ועל שר הכלכלה, ביחד עם שרי הממשלה הממונים על הרשויות המוסמכות, כהגדרתן בצו יבוא חופשי התשע”ד-2014 (המופיעות בספר הרגולטורים לפי החלטה 2118), כל שר בתחומו, להביא לאישור הממשלה, בתוך 180 יום, תכנית עבודה, אשר תכלול, בין השאר, לוחות זמנים לתיקוני החקיקה הנדרשים ועיקריהם אשר יופצו כתזכירי חוק בהליכי החקיקה המקובלים. תכנית העבודה תוכן לצורך התאמת מדיניות יבוא טובין לישראל כמקובל במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים, ותוך התאמה לאמור בהחלטה 2118.
  3. תכנית העבודה תתבסס על העקרונות הבאים:
    1. ככלל, התאמה מלאה של דרישות חוקיות היבוא שחלות על מוצרים המיובאים לישראל לדרישות בינלאומיות הנהוגות במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים, למעט חריגים, ככל שיוצדקו בהתאם להוראות סעיף 4(ב) ו – (ג) להחלטה.
    2. ככלל, לעניין טובין אשר יבואם למדינות מפותחות טעון באותן מדינות, באותו הקשר, הצהרת יבואן, תנאי ליבוא טובין אלה לישראל (ושחרורם מהמכס) יהיה הגשת הצהרה מהיבואן לרשות המוסמכת על עמידה בהוראות הדינים הרלוונטיים ובדרישות חוקיות היבוא החלות על הטובין. הצהרה כאמור תכלול את פירוט המסמכים הנמצאים ברשות היבואן והמאמתים את הצהרתו. במקרים בהם סברה הרשות המוסמכת כי קיים חשש ממשי לפגיעה בביטחון, בבטיחות או בבריאות האדם, החי או הצומח או באיכות הסביבה, תוכל לדרוש דרישות אחרות כתנאי ליבוא הטובין לישראל וזאת בשים לב לנהוג במדינות המפותחות. הרשות המוסמכת תשדר במערכת מסלול רישיון או אישור לשחרור בהתאם לדרישות האמורות. לעניין סעיף זה, הצהרה לרבות תצהיר כאשר אין די בהצהרה להשגת מימד הרתעתי.
    3. ככלל, יחויבו הן היבואן והן המשווק וחוליות נוספות בשרשרת השיווק לפי הצורך ובשים לב למקובל במדינות המפותחות, להחזיק מסמכים המעידים על עמידה בדרישות חוקיות היבוא וככל הניתן שדרישה זו לא תמנע “יבוא מקביל” (היינו יבוא שלא במסגרת קשר ישיר בין היבואן ליצרן).
    4. הקמה, חיזוק והרחבה של סמכויות פיקוח ואכיפה הנתונות על פי דין למאסדרים, לרבות אלה הנתונות לרשויות המוסמכות, על מנת לאכוף את דרישות הדינים החלים על הטובין עוד בשלב שהיית הטובין ברשות המכס והן בשלב הפיקוח בשווקים וכן הקמת מערכי פיקוח ואכיפה חדשים לפי הצורך לשם יצירת פיקוח והרתעה אפקטיביים ומבלי לגרוע מהסמכויות הקיימות.
    5. פיקוח בשווקים – האכיפה והפיקוח יתבססו, בין היתר, על מודל ניהול סיכונים.
    6. קביעת חובותיו של יבואן ומשווק וחוליות נוספות בשרשרת השיווק לפי הצורך ובשים לב למקובל במדינות המפותחות, כך שתורחב האחריות המשפטית המוטלת על אלו, באמצעות הגדרת חובות עמידה של הטובין המיובאים והמשווקים בדרישות לפי דין לעניין חוקיות היבוא.
    7. למען הסר ספק, מטרת הוראות סעיף זה לאפשר יבוא מקביל מקום שהעקרונות המנויים בסעיף זה והוראות כל דין מתקיימים.
  4. תכנית העבודה תוגש על ידי הרשויות המוסמכות הכלולות בנספח להחלטה 2118 בתוך 180 יום, והיא תהיה כלולה במסגרת התכנית השנתית לשנת 2015 שהם נדרשים לה לפי החלטה 2118. על אף לוחות הזמנים האמורים בסעיף 2, יתר הרשויות המוסמכות אשר אינן כלולות בנספח להחלטה 2118 יגישו את התכנית במסגרת התכנית השנתית, לפי החלטה 2118, לשנת 2016. כמו כן, לתקן את הנספח בהחלטה 2118 כפי שמפורט בנספח המצורף להחלטה זו.
  5. במסגרת תכנית העבודה, להטיל על שר האוצר ועל שר הכלכלה, ביחד עם כל אחד משרי הממשלה הממונים על רשות מוסמכת, להעביר בתוך 90 יום הצעה מפורטת שתכלול את הפרטים הבאים בהתאם לעקרון ההתאמה המלאה בסעיף 2(א):
    1. פירוט הטובין עליהם אמון כל שר תוך ציון פרט המכס, הדרישות החלות על הטובין בעת יבואם לארץ ובציון הוראת הדין עליה נשענות הדרישות כאמור.
    2. לצד כל דרישה יצוין האם מקורה בהוראת הדין הישראלי או שמקורה ברגולציה בינלאומית וכן תצוין הייחודיות של ישראל ביחס לדרישות שלגביהן אין התאמה מלאה.
    3. הרשות המוסמכת תנמק כל מקרה שלגביו מתקיימות נסיבות מיוחדות בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל, המחייבות לקבוע דרישות מיוחדות ללא התאמה מלאה לנהוג במדינות המפותחות.
  6. להטיל על שר האוצר ועל שר הכלכלה בתוך 180 יום:
    1. לגבש מתודולוגיה ממשלתית מנחה לפיקוח בשווקים וניהול סיכונים בתיאום עם הרשויות המוסמכות.
    2. להסדיר העברת תוצאות ניהול הסיכונים הרלוונטי מרשות המסים לידי כל רשות מוסמכת, בהתאם למידע שהעבירה הרשות המוסמכת ולקריטריונים לניהול סיכונים שקבעה הרשות המוסמכת וזאת לצורך סיוע בביצוע בדיקות מתאימות על ידי הרשות המוסמכת בשווקים. לצורך כך שר האוצר יבצע, במידת הצורך, את שינויי החקיקה הנדרשים. הכל בהתאם להעברת המידע מהרשויות המוסמכות כפי שיוסדר בסעיף ג’ להלן.
    3. להקים צוות לתיאום והגברת שיתוף פעולה בתחום של ניהול סיכונים, פיקוח בשווקים וחוקיות יבוא בראשות המנהל הכללי של משרד הכלכלה ומנהל מינהל המכס ובהשתתפות נציגי אגף תקציבים באוצר וכל הרשויות המוסמכות. מטרות הצוות הינן הסדרת העברת מידע רלוונטי בין הרשויות המוסמכות למנהל המכס לצורך ניהול סיכונים כאמור בסעיף 4(ב), שיתוף ידע, תיאום דרכי פעולה, הגברת היכולות המקצועיות והצעת פתרונות לסוגיות בחוקיות יבוא. הצוות יתכנס לפחות פעם בחודש.
  7. להטיל על שר הכלכלה לקדם הליכים לכריתת הסכמי הכרה בינלאומיים עם מדינות אחרות בדבר הכרה בתעודות התאמת טובין לתקנים מחייבים או לדרישות טכניות אחרות.
  8. לצורך ביצוע המדיניות בהחלטה זו, יפעל משרד הכלכלה, בין היתר, להסברה, הכרה והטמעה של מדיניות היבוא החדשה מול הגורמים העסקיים במשק.
  9. להטיל על שר הכלכלה להסיר רשמיות מהוראות בתקנים רשמיים שקובעות National Deviations (דרישות לאומיות), שלא ניתן להצדיקן על פי העילות להכרזה על רשמיות לפי סעיף 8 לחוק התקנים, התשי”ג – 1953 (להלן: “חוק התקנים”). הסרת הרשמיות מהוראות אלה או העברתם למסלול הגשת תצהיר יבואן תיעשה עד לסוף שנת 2015.
  10. להטיל על שר הכלכלה לתקן את סעיפים 2א ו-2ב לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל”ט-1979 (להלן: “הפקודה”) כך שבמקום החובה להגשת תצהיר בדבר התאמה של טובין לתקן רשמי, תתאפשר גם הגשת הצהרה בדבר התאמה כאמור, וזאת ללא שינוי ההסדרים הנוספים שנקבעו בסעיפים אלו, ככל שאין בהצהרה גריעה משמעותית בהרתעה. בנוסף להטיל על שר הכלכלה לקבוע בפקודה או בחוק התקנים כלי מינהלי או פלילי להרתעה בדבר מתן הצהרה כוזבת שניתנה כאמור.
  11. להטיל על שר הכלכלה להגדיל את מספר נציגי הממונה על התקינה או מי מטעמו, המשתתפים בוועדות התקינה הציבוריות המתכנסות במכון התקנים הישראלי לשם קביעת תקנים רשמיים וכן לקבוע בדין את השתתפותם כחברים קבועים בוועדות.
  12. להטיל על שר הכלכלה לאפשר נגישות לפי דין לפרוטוקולים של ועדות התקינה במכון התקנים הדנות בתקנים רשמיים לכל דורש.
  13. להטיל על הממונה על ההגבלים העסקיים לגבש תזכיר חוק עם תיקוני חקיקה נדרשים, מבלי לגרוע מהוראות חוק ההגבלים העסקיים, התשמ”ח-1988, לצורך איסור על פעולות אנטי-תחרותיות של יבואנים רשמיים אשר עניינן או תכליתן בפגיעה ביבוא מקביל למדינת ישראל ובתחרות בשוק מיבוא מקביל.
  14. לקבוע כי בדומה להחלטת הממשלה מספר 1564 מיום 24 באפריל 2014 שעניינה הסרת חסמים ליבוא אישי, יאומצו המלצות הוועדה לבחינת הסרת חסמי יבוא סחורות לישראל בראשותו של המנהל הכללי של משרד הכלכלה ביחס ליבוא אישי גם ביחס ליבוא מסחרי, כמפורט:
    1. משרדי הממשלה האחראים על רשויות המוסמכות יקיימו היוועצות עם הממונה על חוקיות היבוא בכל קביעה הנוגעת לדרישות ולתנאים בנושא חוקיות היבוא, לרבות קביעה שבדין, בנוהל, בהנחיה או בכל הוראה כללית אחרת, בטרם הקביעה. זאת בין היתר, במטרה למלא את מחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל במסגרת הסכמי סחר. לשם כך יגובש נוהל בהיוועצות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובו יפורטו מועדים להיוועצות, לרבות אפשרות קיום היוועצות בדיעבד במקרים דחופים שאינם סובלים דיחוי.
    2. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן א’, משרדי הממשלה האחראים על הרשויות המוסמכות יעבירו את הנוסח המחייב של כל קביעה בנושא חוקיות יבוא, כמשמעותה בסעיף א’ לעיל, לממונה על חוקיות היבוא במקביל להעברתה למנהל המכס.
    3. הממונה על חוקיות היבוא רשאי לדרוש מהרשויות המוסמכות מידע בנושאי יבוא, בכפוף לכל דין. מידע כאמור שביקש הממונה יועבר אליו לכל המאוחר בתוך 30 יום קלנדריים.
  15. להטיל על משרד הכלכלה ועל משרד האוצר לרכז באתר אינטרנט אחד את כל המידע על יבוא (מסחרי ואישי) לרבות דרישות חוקיות היבוא, נהלים והנחיות, הפניה לטפסים מקוונים הנדרשים לצורך הפניה לרשות המוסמכת לשם הגשת בקשה לאישור או רישיון, חברות השילוח ואמצעים אפשריים ליבוא לישראל. למען הסר ספק יבהיר הממונה כי הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי שנקבע על ידי בעל הסמכות.
  16. אחת לשנה יפרסם הממונה על חוקיות היבוא קובץ הנחיות ונהלים עדכני, שבו יאגד את כל הקביעות שהעביר למכס בנושא חוקיות היבוא, לרבות קביעה שבדין, בנוהל, בהנחיה או בכל הוראה כללית אחרת, לרבות איסורים על יבוא עד למועד פרסום הקובץ. כמו כן, רשאי הממונה לכלול בקובץ זה גם מידע נוסף הנוגע ליבוא. קובץ ההנחיות והנהלים יפורסם באתר האינטרנט האמור בסעיף 14. למען הסר ספק יבהיר הממונה כי הנוסח המחייב הוא הנוסח הרשמי שנקבע על ידי בעל הסמכות.
  17. להורות למשרדי הממשלה לבצע את החלטת ממשלה מס’ 177 מיום 13.05.2013 בנושא שיפור וייעול תהליך הנפקת אישורים ורישיונות כאמור באמצעות הטמעתם במערכת מסלול.
  18. להטיל על שר הכלכלה לתקן את הסמכות שניתנה לרשויות המוסמכת מכוח צו יבוא חופשי, התשל”ח-1978 ולקבוע כי לכל רשות מוסמכת כהגדרתה בצו יבוא חופשי, התשע”ד-2014 תהא גם סמכות ליתן פטור. בהתאם, להטיל על כל הרשויות המוסמכות כהגדרתן בהחלטה זו להסדיר נוהל מתן פטורים.
  19. להטיל על שר האוצר ועל שר הכלכלה לדווח כל חצי שנה לממשלה על יישום החלטה זו או על החלטות הנגזרות ממנה ממועד אישורה.
  20. יישום החלטה זו יכלול, בין היתר, את ההיבטים התפעוליים, הארגוניים והמשאבים התקציביים הנדרשים.

נספח – תיקון נספח להחלטה 2118

רשויות מוסמכות ליישום תכנית שנתית לשנת 2015 בתחום היבוא

  1. במקום הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן שתחת שר הכלכלה, ייכנסו הרשויות המוסמכות הבאות:
    מינהל תעשיות, סביבה ופיתוח בר קיימא, מינהל יהלומים, מחוז המרכז, משקולות ומידות, מינהל תקינה, מכון התקנים.
  2. במקום תחום טלקום במשרד התקשורת ייכנסו הרשויות המוסמכות הבאות: הנדסה ורישוי, ספקטרום אלקטרו מגנטי.

הנוסח המחייב של החלטות הממשלה הינו הנוסח השמור במזכירות הממשלה.
הנוסח המחייב של הצעות חוק ודברי חקיקה הנזכרים בהחלטות הינו הנוסח המתפרסם ברשומות.
החלטות תקציביות כפופות לחוק התקציב השנתי.

The post משרד הכלכלה מיישם את מדיניות היבוא החדשה, שנקבעה בהחלטת הממשלה 2318 appeared first on יחדיו.

]]>
רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ צוברת תאוצה ב-2025 https://www.unitedxp.co.il/%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%91%d7%95%d7%90-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90/ Sat, 04 Jan 2025 22:56:49 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=15979 90% מהיבואנים בתחום התקינה והתמרוקים ויותר מ-60% בתחום המזון מתכננים להשתמש ברפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ כבר ב-2025. משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם היום את תוצאות הסקר שנערך בקרב מאות יבואנים, כהיערכות לכניסת רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ לתוקף החל מה-1 בינואר 2025. מהסקר עולה כי רוב היבואנים צופים כי ינצלו את […]

The post רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ צוברת תאוצה ב-2025 appeared first on יחדיו.

]]>

90% מהיבואנים בתחום התקינה והתמרוקים ויותר מ-60% בתחום המזון מתכננים להשתמש ברפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ כבר ב-2025.

משרד הכלכלה והתעשייה מפרסם היום את תוצאות הסקר שנערך בקרב מאות יבואנים, כהיערכות לכניסת רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ לתוקף החל מה-1 בינואר 2025. מהסקר עולה כי רוב היבואנים צופים כי ינצלו את מסלולי הרפורמה כבר ברבעון הראשון של השנה

החל מתאריך 29.12.24 מפעיל מינהל התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה מוקד טלפוני לטובת היבואנים, אשר יסייע בכל הנוגע לתהליכי היבוא החדשים. המוקד יפעל לאורך חודשי פעימות הרפורמה, בטלפון: 074-7502424.

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: “רפורמת הייבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל‘ היא צעד משמעותי במאבק ביוקר המחיה ובהגברת התחרות במשק הישראלי. הסקר מעיד על היענות רבה מצד היבואנים ליישום הרפורמה כבר מתחילת 2025 ואנו בטוחים שרבים יצטרפו במעלה הדרך. משרד הכלכלה והתעשייה מחויב להצלחת הרפורמה ולספק ליבואנים את כל הכלים הנדרשים ליישומה המיטבי, כולל מוקד טלפוני ייעודי שהחל לפעול הבוקר”

סקר הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה, אשר התבצע בשבועות האחרונים כחלק מהמאמצים להכנת התשתית המקצועית לכניסת הרפורמה מה שטוב לאירופה טוב לישראל לתוקף, בדק בקרב מאות יבואנים, ישירים ומקבילים, הפועלים בתחומי הרפורמה (מזון, תמרוקים ותקינה), האם בכוונתם להשתמש במסלולי הרפורמה, אשר תיכנס לתוקף בהדרגה החל ב-1.1.25 .

תוצאות הסקר, עליו השיבו 400 יבואנים, מצביעות על נכונות גבוהה להשתמש במסלולי הרפורמה כבר ברבעון הראשון של השנה. 

בתחום מוצרי התקינה – 90% מהמשיבים ענו שישתמשו במסלול הרפורמה בשנת 2025, כמחציתם הצהירו שיבצעו יבוא  כבר ברבעון הראשון של השנה.

בתחום התמרוקים – 90% מהיבואנים הצהירו כי ישתמשו במסלולי הרפורמה. 30% מתוכם ייבאו במסלול זה כבר ברבעון הראשון.

בתחום מוצרי המזון –60% מהיבואנים הנאותים (עומדים בתנאי משרד הבריאות למסלול) הצהירו כי ירחיבו את היבוא שהם מבצעים במסלול זה. במקביל 70% מהיבואנים שאינם נאותים הצהירו כי ירשמו כנאותים. 25% מתוכם הצהירו כי ייבאו במסלול המוצע ברפורמה כבר ברבעון הראשון של השנה.

הממונה על חוקיות היבוא, אנואר חילף: “הסקר הממוקד הוא כלי חשוב המאפשר לנו להציף אתגרים מהשטח ולהיערך באופן מדויק ואיכותי להפעלת הרפורמה. מהלך השנה הקרובה נבצע סקרים וכלי בקרה נוספים, כדי לבצע התאמות נדרשות ומענים לצרכי היבואנים”.

דוגמאות למוצרים שיכנסו לתוקף במהלך שנת 2025

ינואר 2025

  • תאורה: גופי התאורה, נורות, נטלים, דרייברים
  • מוצרי חשמל לשימוש ביתי: מיחם חשמלי, קולט אדים, מדיח כלים, מכונת כביסה, שואב אבק, פלטת שבת, טוחן אשפה, מפיץ ריח, מפיץ לחות, מאווררים, שוטף רצפות, קוטל חרקים, מגהץ קיטור, מזגן אוויר, מגהץ, רובוט לניקוי בריכות
  • מוצרי ניקיון וטיפוח: פן לשיער, מכשיר עיסוי, מברשת שיניים חשמלית, סילום מים דנטלי, מכונות גילוח, סבון תמרוקים
  • ציוד ואביזרי חשמל: תרמוסטטים, מפסקים, פיוזים, טיימרים, לוחות חשמל, שנאים, מלחם, אקדח אויר חם, מנוע חשמלי, מהדק לכבלי חשמל, ספקי כוח, מפוחים, משאבות
  • מכשירי אלקטרוניקה: מחשבים, שרתים, ציוד תקשורת, מערכות בידור, מגברים, טאבלטים, מצלמות, מסכים, טלפונים ניידים, טלוויזיות, מכונות צילום, מדפסות
  • מוצרי חימום חשמלי: גופי חימום למוצרי חשמל, תנורי לחימום חדרים, מפזר חום, רדיאטור, מחמם מים מידי, מחמם למיטת מים, מחמם רגליים, טקסטיל עם גוף חימום, דוד חשמל
  • בטיחות אישית ותעשייתית: קסדות בטיחות, נעלי בטיחות, ביגוד מגן, ביגוד בעל נראות גבוהה, מסכת ריתוך, אפוד הצלה, כפפות מגן
  • שונות: אירוסולים ללא חומרים מסוכנים, לוחות עץ, לבידים, משקפי שמש, גפרורים


פברואר 2025 

  • מוצרי ילדים: צעצועים, צעצועי פעילות, מושב נדנדה תלויה, מגלשה ניידת, צבעי אצבעות, טרמפולינות, לולים, נדנדות הקפצה, מיטות, עריסות, עריסות נישאות, כיסאות בטיחות לרכב, הליכונים, עגלות, מיטות קומתיים, יחידות החתלה, מתקנים מתנפחים, מחזיק מוצץ, מנשאים, כסאות אוכל גבוהים, תכשיטים, חיתולים
  • מתקני משחקים במרחב הציבורי: נדנדות תלויות, מגלשות קבועות, קרוסלות, נדנדות מאזניים
  • שונות: סרט דביק לבידוד חשמלי, מצתים, סולמות, אופניים, שרפרפים, פירסינג.

מרץ 2025 

  • מוצרים הבאים במגע עם מזון: תנור בישול, כיריים, מכשירי צלייה, מכשירי קלייה, מכשירי בישול, צ’יפסר, מחבת חשמלית, סיר אורז חשמלי, טוסטר אובן, מטחנת בשר, מעבד מזון, בלנדר, מיקסר, קומקום חשמלי, בר מים, מכונת קפה, מקרר, מכשיר להכנת גלידה, מכשיר להכנת קרח, מקפיא, כף חשמלית לחימום מים, טוסטר, קופסאות מתכת למזון, בקבוקי זכוכית למזון, צנצנות, סירי לחץ, אביזרי שתיה לתינוקות, כלי זכוכית, כלי קרמיקה, כלים חד פעמיים, כלי פלסטיק, סכום לילדים
  • שונות: תרכיזי קצף לכיבוי אש, שטיחים, יריעות לחקלאות, טמפונים, מזרנים, מגני ראש לתינוקות

מאי 2025

  • מוצרי תינוקות – מוצצים, פטמות, בקבוקי הזנה וכלי אוכל

יולי 2025 

  • רפואה ובריאות: מכשור רפואי, כובעונים, מזרקים, מחטים, כסאות גלגלים, גז מדמיע, מכלים לפסולת רפואית, כפפות כירורגיות, צמר גפן, מד חום, פלסטר, אגד אלסטי, אגד גבס, פד גזה
  • חומרים כימיים: אירוסולים עם חומרים מסוכנים, סבון כלים, טרפנטין, אקונומיקה, אבקת כביסה, משחת ניקוי, צבעים, לכות, אבקה למדיח, פותח סתימות, חומרים מסוכנים, מסיר שומנים, חומרים להצתת פחמים
     

The post רפורמת היבוא ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ צוברת תאוצה ב-2025 appeared first on יחדיו.

]]>
עמילות מכס וסחר בינלאומי בישראל בשנת 2024: עדכונים, שינויים והשפעות https://www.unitedxp.co.il/%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%a1-%d7%95%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%aa-2024/ Sat, 21 Dec 2024 22:04:07 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=15873 שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחומי עמילות המכס והסחר הבינלאומי בישראל. ממשלת ישראל וגורמים פרטיים בענף פעלו במרץ כדי להתאים את התהליכים לשינויים גלובליים, לחזק את מעמדה של ישראל בשוק הבינלאומי ולתמוך בקיימות. פעולות לשיפור השירותים, פיתוח הכשרות מקצועיות, הגברת שיתופי הפעולה הבינלאומיים וקידום מדיניות ירוקה היו חלק מרכזי בתהליכים. מאמר זה סוקר את ההתפתחויות, […]

The post עמילות מכס וסחר בינלאומי בישראל בשנת 2024: עדכונים, שינויים והשפעות appeared first on יחדיו.

]]>

שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחומי עמילות המכס והסחר הבינלאומי בישראל. ממשלת ישראל וגורמים פרטיים בענף פעלו במרץ כדי להתאים את התהליכים לשינויים גלובליים, לחזק את מעמדה של ישראל בשוק הבינלאומי ולתמוך בקיימות.

פעולות לשיפור השירותים, פיתוח הכשרות מקצועיות, הגברת שיתופי הפעולה הבינלאומיים וקידום מדיניות ירוקה היו חלק מרכזי בתהליכים. מאמר זה סוקר את ההתפתחויות, מנתח את השפעותיהן על הענף ומציג את המגמות המרכזיות הצפויות לעתיד.

הכשרות מקצועיות לעמילי מכס וסוחרים בינלאומיים

בשנת 2024, אחת מהמטרות המרכזיות של רשות המכס ומשרד הכלכלה הייתה שיפור ההון האנושי בענף. ההכשרות המקצועיות שהושקו השנה כיוונו להכשיר עמילי מכס, סוחרים בינלאומיים ובעלי עסקים לעמוד באתגרים של עולם סחר מודרני ודינמי.

קורסים ייעודיים לעמילי מכס

  • התאמה לדרישות גלובליות: ההכשרות כללו לימודים מקיפים על חוקי מכס בינלאומיים, רגולציות סחר ויישום טכנולוגיות מתקדמות.
  • התמודדות עם אתגרי דיגיטציה: נלמדו טכנולוגיות לניהול תהליכים דיגיטליים, כולל מערכות לניהול מסמכים ומעקב אחר משלוחים.
  • ניהול סיכונים: תוכניות ההכשרה כללו נושאים כמו זיהוי סיכונים וניהול תקלות בשרשראות אספקה.

הכשרות לסוחרים בינלאומיים

  • לימודי רגולציה: הסוחרים קיבלו ידע מעמיק על דרישות רגולטוריות במדינות יעד שונות, דבר שהקל עליהם לחדור לשווקים חדשים.
  • כלים לניהול שרשראות אספקה: השתלמויות עסקו בשיפור לוגיסטיקה וייעול תהליכי יבוא ויצוא.

השפעות על הענף

  • שיפור מקצועיות העובדים: הגברת הידע והמיומנויות הגבירה את היעילות והדיוק בתהליכים.
  • הפחתת עיכובים: עובדים מיומנים הצליחו להתמודד טוב יותר עם תקלות רגולטוריות ולצמצם עיכובים במשלוחים.
  • עלייה בתחרותיות: הכשרות אלו חיזקו את היכולת של חברות ישראליות להתחרות בשוק הבינלאומי.

שיתופי פעולה גלובליים

שנת 2024 התאפיינה גם בחיזוק הקשרים עם רשויות מכס ומוסדות סחר בינלאומיים. שיתופי פעולה אלו היו חיוניים לשיפור השקיפות, האכיפה והיעילות של תהליכי הסחר.

שיתוף מידע בין-מדינתי

  • הסכמים עם רשויות מכס: ישראל חתמה על שיתופי פעולה עם מדינות באירופה, אסיה ואפריקה לשיתוף נתוני סחר.
  • מעקב אחרי סחורות: מערכות מתקדמות אפשרו לרשויות מכס לעקוב אחרי מוצרים ולזהות חריגות או הברחות.
  • אכיפה משופרת: שיתוף המידע תרם לצמצום ניסיונות להברחת סחורות ולשמירה על בטיחות מוצרים.

הקשרים הכלכליים

  • פיתוח קשרים אזוריים: שיתופי פעולה עם מדינות שכנות במזרח התיכון תרמו להגברת היציבות הסחרית.
  • תמיכה ביבוא ויצוא: השותפויות אפשרו לעמילי מכס וסוחרים לקבל מידע מדויק ומהיר על דרישות רגולטוריות במדינות יעד.

ההשפעות על הסחר הבינלאומי

  • הגברת השקיפות: מידע זמין ואמין עזר ליצואנים וליבואנים לתכנן את תהליכי הסחר שלהם בצורה יעילה יותר.
  • הפחתת סיכונים: השותפויות הגבירו את המודעות לסיכונים במשלוחים וסייעו במניעת תקלות רגולטוריות.
  • שיפור היחסים הדיפלומטיים: קשרי סחר הדוקים תרמו גם להעמקת הקשרים המדיניים בין ישראל למדינות אחרות.

קידום מדיניות ירוקה בסחר בינלאומי

כחלק מהמאמצים הגלובליים להפחתת ההשפעות הסביבתיות של סחר בינלאומי, ישראל יישמה בשנת 2024 יוזמות שמטרתן לשלב קיימות בתהליכי הסחר.

רגולציה סביבתית על תהליכי סחר

  • הגבלות על מוצרים מזהמים: הוטלו מגבלות על יבוא ויצוא של מוצרים בעלי פליטות פחמן גבוהות או שאינם מתכלים.
  • תעדוף מוצרים ירוקים: יבואנים ויצואנים של טכנולוגיות ירוקות ומוצרים בני קיימא קיבלו תמריצים והקלות רגולטוריות.
  • צמצום פלסטיק באריזות: דרישות חדשות הוכנסו לעידוד שימוש באריזות ממוחזרות.

חדשנות טכנולוגית ירוקה

  • פתרונות לוגיסטיים: פותחו שיטות יעילות יותר לניהול שרשראות אספקה במטרה לצמצם את טביעת הפחמן.
  • טכנולוגיות חכמות: שימוש בכלים לניהול אופטימלי של משלוחים הפחית בזבוז אנרגיה והגדיל את היעילות.

השפעות על הענף

  • שיפור תדמית בינלאומית: המדיניות הירוקה תרמה למיצוב ישראל כמדינה מובילה בתחום הקיימות בסחר בינלאומי.
  • חדשנות עסקית: חברות רבות נדרשו להטמיע טכנולוגיות ירוקות במודל העסקי שלהן, מה שחיזק את עמידותן מול מתחרים.
  • עלויות תפעול: עם זאת, המגבלות הסביבתיות החדשות יצרו עלויות נוספות לחברות שלא התאימו את עצמן בזמן.

מגמות לקראת 2025

בהתבסס על התקדמות 2024, צפויות מגמות חדשות שישפיעו על עמילות מכס והסחר הבינלאומי בישראל:

  • הרחבת הכשרות דיגיטליות: בשנה הקרובה, יושם דגש על הכשרות לעובדים בענף במטרה לשפר את שליטתם בטכנולוגיות מתקדמות.
  • אוטומציה בתהליכי עמילות מכס: יישום רחב של מערכות מבוססות בינה מלאכותית ורובוטיקה צפוי לייעל תהליכים ולחסוך בעלויות.
  • העמקת שיתופי פעולה גלובליים: הקשרים עם מדינות נוספות צפויים להתרחב, עם דגש על מדינות מתפתחות באפריקה ובאסיה.
  • חיזוק המדיניות הירוקה: צפויים תמריצים נוספים למי שיאמץ תהליכים בני קיימא, לצד החמרת הרגולציה על מוצרים מזהמים.

סיכום

שנת 2024 סימנה התקדמות משמעותית בתחומי עמילות המכס והסחר הבינלאומי בישראל, עם דגש על הכשרות מקצועיות, שיתופי פעולה גלובליים ויישום מדיניות ירוקה. השינויים הובילו לשיפור משמעותי ביעילות ובשקיפות התהליכים, תוך חיזוק הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים עם מדינות אחרות.

לקראת 2025, מגמות נוספות של דיגיטציה, אוטומציה וקיימות צפויות להמשיך ולעצב את התחום, כשהמטרה היא להבטיח את מקומה של ישראל בחזית הסחר הבינלאומי.

The post עמילות מכס וסחר בינלאומי בישראל בשנת 2024: עדכונים, שינויים והשפעות appeared first on יחדיו.

]]>
עדכונים רגולטוריים בסחר חוץ 2024: יתרונות, חסרונות והשפעות https://www.unitedxp.co.il/%d7%a2%d7%93%d7%9b%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a1%d7%97%d7%a8-%d7%97%d7%95%d7%a5-2024-%d7%99%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/ Sun, 15 Dec 2024 07:00:06 +0000 https://www.unitedxp.co.il/?p=15826 מבוא: רגולציה ככלי לעידוד סחר חוץ סחר החוץ של מדינה הוא עמוד תווך מרכזי בכלכלה, המושפע באופן ישיר ממדיניות רגולטורית. בשנת 2024, ישראל חוותה שינויים משמעותיים בתחום הרגולציה של סחר החוץ, במטרה להתמודד עם אתגרים גלובליים ולנצל הזדמנויות כלכליות. עדכוני הרגולציה מתמקדים בעיקר בהפחתת חסמים, קיצור תהליכי יבוא והגדלת השקיפות. המאמר סוקר את העדכונים הרגולטוריים […]

The post עדכונים רגולטוריים בסחר חוץ 2024: יתרונות, חסרונות והשפעות appeared first on יחדיו.

]]>

מבוא: רגולציה ככלי לעידוד סחר חוץ

סחר החוץ של מדינה הוא עמוד תווך מרכזי בכלכלה, המושפע באופן ישיר ממדיניות רגולטורית. בשנת 2024, ישראל חוותה שינויים משמעותיים בתחום הרגולציה של סחר החוץ, במטרה להתמודד עם אתגרים גלובליים ולנצל הזדמנויות כלכליות. עדכוני הרגולציה מתמקדים בעיקר בהפחתת חסמים, קיצור תהליכי יבוא והגדלת השקיפות.

המאמר סוקר את העדכונים הרגולטוריים המרכזיים בסחר החוץ לשנת 2024, תוך התמקדות ביתרונות ובחסרונות שלהם, והשפעתם על כלכלת ישראל והעולם.

עדכוני רגולציה מרכזיים בסחר חוץ 2024

1. רפורמת התקינה: מעבר לתקנים בינלאומיים

ישראל אימצה בשנת 2024 שורת תקנים אירופיים במטרה להקל על יבוא מוצרים לשוק המקומי. בין המוצרים שנכללו ברפורמה: מכשירי חשמל, טלפונים ניידים, ריהוט ומוצרי קוסמטיקה.

  • יתרונות:
    • קיצור תהליכי יבוא והפחתת עלויות ליבואנים.
    • הרחבת מגוון המוצרים בשוק המקומי.
    • הורדת מחירים לצרכן בעקבות תחרות מוגברת.
  • חסרונות:
    • יצרנים מקומיים מתמודדים עם תחרות גוברת.
    • חשש מירידה באיכות המוצרים המיובאים.
  • השפעה:
    הרפורמה תרמה להוזלת מחירי מוצרי הצריכה בישראל, במיוחד בתחום האלקטרוניקה והריהוט. עם זאת, יצרנים מקומיים נאלצו לשפר את איכות המוצרים שלהם כדי להתחרות מול היבוא.

2. רפורמת היבוא המקוון

עדכון רגולטורי נוסף איפשר יבוא אישי של מוצרים עד לסכום של 1,000 דולר ללא מיסוי נוסף, בכפוף להצהרה עצמית.

  • יתרונות:
    • הקלה משמעותית לצרכנים פרטיים.
    • גידול בפעילות המסחר המקוון.
    • הפחתת העומס הלוגיסטי במכס.
  • חסרונות:
    • פגיעה אפשרית בקמעונאים מקומיים.
    • הקטנת הכנסות המדינה ממסים.
  • השפעה:
    הצעד הוביל לזינוק של כ-25% ברכישות מקוונות מחו”ל, אך יצר מתחים בין יצרנים וקמעונאים מקומיים לבין הצרכנים.

3. חובת דיווח דיגיטלי למע”מ

החל מ-1 בינואר 2024, הוטמעה מערכת דיגיטלית חדשה לדיווחי מע”מ, המאפשרת ליבואנים וליצואנים להגיש דיווחים בצורה מקוונת בלבד.

  • יתרונות:
    • ייעול תהליכי הדיווח.
    • שיפור השקיפות.
    • צמצום טעויות אנוש בדיווחי מס.
  • חסרונות:
    • הוצאות חד פעמיות על התאמת מערכות הדיווח של החברות.
    • צורך בהכשרה למשתמשים במערכת החדשה.
  • השפעה:
    הטמעת המערכת שיפרה את הדיוק בדיווחים והפחיתה את העומס הבירוקרטי, אך יצרה קשיים ראשוניים לעסקים קטנים ובינוניים.

4. תמריצים ליצואנים קטנים ובינוניים

ממשלת ישראל השיקה תוכנית לעידוד יצואנים קטנים ובינוניים, הכוללת מענקים להשתתפות בתערוכות בינלאומיות, ייעוץ עסקי וסיוע במימון פרויקטים.

  • יתרונות:
    • הגדלת היקף היצוא של חברות קטנות.
    • פתיחת שווקים חדשים ליצואנים.
    • עידוד חדשנות.
  • חסרונות:
    • הנטל התקציבי על המדינה.
    • לא כל היצואנים מצליחים לנצל את התוכנית במלואה.
  • השפעה:
    היוזמה תרמה לעלייה של כ-10% ביצוא של עסקים קטנים, בעיקר בתחום הטכנולוגיה והחקלאות.

5. תקנות בתחום ההגנה על הסביבה

עדכונים רגולטוריים הגבילו את פליטת המזהמים מכלי שיט ונמלים בישראל, תוך התאמה לסטנדרטים הבינלאומיים של אמנת MARPOL.

  • יתרונות:
    • שיפור איכות הסביבה.
    • הגדלת האטרקטיביות של נמלים ישראליים בשוק הבינלאומי.
  • חסרונות:
    • עלויות גבוהות לעסקים ולנמלים בהתאמה לתקנות.
    • עיכובים בהטמעת השינויים.
  • השפעה:
    התקנות הובילו לשיפור משמעותי במוניטין הסביבתי של ישראל, אך יצרו לחצים על חברות השיט והנמלים.

טבלה: סיכום עדכוני הרגולציה בסחר חוץ ב-2024

תחום רגולציהיתרונותחסרונותהשפעה מרכזית
רפורמת התקינההפחתת עלויות, תחרות מוגברתפגיעה ביצרנים מקומייםהוזלת מחירי מוצרי צריכה
יבוא מקווןהקלות לצרכנים פרטייםירידה בהכנסות ממסיםעלייה ברכישות מחו”ל
חובת דיווח דיגיטליייעול ושקיפות בתהליכי דיווחהוצאות התאמה לעסקים קטניםשיפור הדיוק והפחתת טעויות
תמריצים ליצואניםעידוד חדשנות והרחבת שווקיםנטלים תקציביים על המדינהעלייה ביצוא, בעיקר לעסקים קטנים
תקנות סביבתיותשיפור איכות הסביבהעלויות יישום גבוהותחיזוק המוניטין הבינלאומי

יתרונות העדכונים הרגולטוריים

  1. הוזלת מחירי המוצרים לצרכן: תחרות מוגברת בשוק היבוא מובילה להוזלת מחירים.
  2. שיפור השקיפות: מערכות דיגיטליות מפחיתות טעויות ומייעלות תהליכים.
  3. עידוד חדשנות: תוכניות לתמרוץ יצואנים מגבירות את יכולת התחרות של חברות ישראליות.
  4. שיפור איכות הסביבה: תקנות סביבתיות מחזקות את מעמדה של ישראל כמדינה אחראית.

חסרונות והשפעות שליליות

  1. פגיעה ביצרנים מקומיים: חשיפה לתחרות מוגברת פוגעת לעיתים ביצרנים קטנים.
  2. עלויות התאמה לעסקים: עדכוני רגולציה מחייבים השקעות בהתאמות תשתית ומערכות.
  3. אובדן הכנסות ממסים: הקלות במיסוי על יבוא אישי מפחיתות את הכנסות המדינה.

סיכום: לקראת סחר חוץ חכם ומתקדם

עדכוני הרגולציה בסחר החוץ של ישראל בשנת 2024 מייצגים איזון בין הצורך להקל על היבואנים והיצואנים לבין שמירה על אינטרסים מקומיים וסביבתיים. בעוד שהעדכונים מציבים את ישראל בעמדת יתרון בשוק הגלובלי, הם גם דורשים מהממשלה ומהעסקים להתאים את עצמם למציאות המשתנה.

מומלץ לעסקים וליבואנים להתייעץ עם מומחים בתחום, להבין את השינויים ולמצות את ההזדמנויות שמציעה הרגולציה החדשה, תוך שמירה על יציבות פיננסית ועמידה בתנאי השוק המשתנים.

The post עדכונים רגולטוריים בסחר חוץ 2024: יתרונות, חסרונות והשפעות appeared first on יחדיו.

]]>