הסכמי סחר Archives - יחדיו

ישראל והודו מחדשות את המשא-ומתן על ‎הסכם סחר חופשי

עורך ראשי — Sun, 23 Nov 2025 07:08:28 +0000

ישראל והודו מחדשות את השיחות על הסכם סחר חופשי

ביקורו של שר המסחר והתעשייה ההודי, פיוש גויאל, בישראל החזיר לשולחן את המשא ומתן על הסכם הסחר החופשי בין ישראל והודו, לאחר קיפאון של יותר מעשור. הביקור, שכלל משלחת עסקית מרשימה, הדגיש את הרצון ההדדי לקדם יציבות מסחרית, להפחית חסמים, וליצור תשתית כלכלית משותפת שתאפשר צמיחה לשתי המדינות.

רקע היסטורי

המשא ומתן על הסכם סחר חופשי החל כבר ב־2010 אך הוקפא לשנים רבות.
נחתם הסכם הגנה על השקעות בין המדינות שהחזיר את הדיון לפעילות.
לישראל הגיעה משלחת הודית של מעל 100 אנשי עסקים מ־70 חברות שונות.
היקף הסחר בין המדינות עלה בעשרות אחוזים בארבע השנים האחרונות.
הצורך בייעול רגולציה ובקידום השקעות הדדיות הוביל לחידוש השיחות.

למה עכשיו?

היצוא הישראלי להודו הגיע ל־3.1 מיליארד דולר ב־2024.
צמיחה של 56% ביצוא הישראלי להודו בארבע שנים בלבד.
הודו פועלת למודרניזציה כלכלית ולפתיחת שווקים חדשים.
שיתופי פעולה בתחומי טכנולוגיה, מים, תעשייה וסייבר הופכים למשמעותיים במיוחד.
הורדת מכסים צפויה לשפר את התחרותיות של חברות ישראליות.

מה יכלול ההסכם?

תחום	פירוט
סחר במשא ובשירותים	הפחתת מכסים, פתיחת שווקים לשירותים וטכנולוגיה ישראלית
תקינה וקניין רוחני	מסגרת אחידה לקבלת תקנים ולהגנה על פיתוחים
רכש ממשלתי	גישה הדדית למכרזי ממשלה גדולים
השקעות	הגנה על השקעות הדדיות ויצירת מסלולי הון בטוחים
לוגיסטיקה	קיצור זמני שילוח ושיפור שרשראות אספקה

השלכות על היצוא הישראלי

גידול משמעותי בענפי טכנולוגיה, IT, מים וסייבר.
שיפור במסלולי השילוח והפחתת עלויות.
אפשרות להשתתפות במכרזים ממשלתיים בהודו.
שיתופי פעולה חדשים בין חברות ישראליות לתאגידים הודים.

אתגרים אפשריים

פערים רגולטוריים בין המדינות.
שוני תרבותי בסגנון ניהול משא ומתן.
בחלקים מהודו קיימים פערי תשתיות.
תחרות זולה מכיוונים מסוימים בשוק ההודי.

סיכום

חידוש השיחות בין ישראל והודו על הסכם סחר חופשי מהווה הזדמנות אסטרטגית משמעותית לשתי המדינות. אם ההסכם יתקדם, הוא עשוי להשפיע באופן נרחב על היצוא הישראלי, על קשרי הלוגיסטיקה, על התעשייה הטכנולוגית ועל פתיחת שווקים חדשים. לצד האתגרים, מדובר בעתיד כלכלי מבטיח שחברות ישראליות רבות כבר נערכות אליו.

The post ישראל והודו מחדשות את המשא-ומתן על ‎הסכם סחר חופשי appeared first on יחדיו.

נחתם הסכם בין רשות המסים למכס האמריקאי שיביא להקלות משמעותיות ליצואנים ישראלים בסחר עם ארה”ב

עורך ראשי — Sat, 06 Sep 2025 21:01:26 +0000

ההסכם צפוי להביא להרחבת היקף הסחר בין ישראל לארה”ב בזכות הקלות המאפשרות חסכון בזמן ובכסף ליצרנים ולגורמי שילוח.

מנהל רשות המסים, משה אשר, ומנהל המכס האמריקאי, גיל קרליקווסקה (R. Gil Kerlikowske) חתמו ביום שישי האחרון בבריסל, במסגרת כנס מנהלי המכס של ארגון המכס העולמי, על הסכם להכרה הדדית בין תכנית ‘גורם כלכלי מאושר’ (Authorized Economic Operator) שמפעיל המכס בישראל לבין התכנית המקבילה, שמפעילה רשות המכס בארה”ב (תכנית ה- C-TPAT – Customs-Trade Partnership against Terrorism). מנהל רשות המסים משה אשר אמר כי “כרבע מכלל הייצוא הישראלי מתבצע לארה”ב ומכאן חשיבותו האדירה של ההסכם לקידום מכירת התוצרת הישראלית. באמצעות הקלה על הבירוקרטיה הכרוכה בהליכים אלה, נסייע ליצואנים הישראלים בפיתוח וחשיפה לשווקים חדשים. ההסכם צפוי להעלות את היקף הסחר עם ארה”ב, העומד כיום על כ- 25 מיליארד ₪ מדי שנה וכמובן, לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות בתחומים נוספים”.

על פי ההסכם, “גורמים מאושרים” ישראליים הכוללים חברות ישראליות המייצאות את מוצריהן לחו”ל – וביניהן חלק מן החברות הגדולות במשק, יבואנים, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, נמלים ימיים, מסופים לוגיסטיים וגורמים נוספים בשרשרת האספקה – יזכו להקלות בתהליכי כניסת טובין ושחרור הסחורות בארה”ב. כמו כן, מטעניהם יזכו לסיכון נמוך לבידוק, דבר שיתבטא בחיסכון בזמן ובכסף רב. מאז השקת תכנית הגורם הכלכלי המאושר הישראלית (AEO) בסוף שנת 2010 על ידי המכס הישראלי ועד היום, הצטרפו לתכנית ואושרו למעלה מ- 40 גורמים, שנבחרו על סמך עמידה בקריטריונים כגון איתנות פיננסית, ציות לדיני היבוא והיצוא וכן, קריטריונים ביטחוניים. כמובן שגורמים מאושרים בתכנית האמריקאית יזכו להקלות דומות בכניסה ובשחרור טובין בישראל.

הסכם זה הינו ההסכם הבילטרלי השני שחותמת ישראל במסגרת תכנית “גורם כלכלי מאושר” שמפעיל מינהל המכס החל משנת 2010, לאחר שאומצה מספר שנים קודם לכן על ידי ארגון המכס העולמי. מטרת התכנית היא לקדם את יעילות ופישוט הסחר הבינלאומי תוך עמידה בסטנדרטים לאבטחת שרשרת האספקה ובכך, להפחית את עלויות השילוח. ההסכם הראשון נחתם מול טייוואן – מעצמת הייטק, ובימים אלה נמצא מינהל המכס בשלבים מתקדמים של קידום חתימה על ההסכם עם המכס בדרום קוריאה, ורשויות מכס נוספות מצויות בתכנית העבודה להמשך.

The post נחתם הסכם בין רשות המסים למכס האמריקאי שיביא להקלות משמעותיות ליצואנים ישראלים בסחר עם ארה”ב appeared first on יחדיו.

רגולציה מתקרבת – מה צפוי בהסכמי הסחר החדשים של ישראל

עורך ראשי — Sun, 10 Aug 2025 18:30:32 +0000

בעשור הקרוב, ישראל צפויה להרחיב את הסכמי הסחר החופשי עם מדינות מפתח בעולם, לצמצם מכסים על מאות קטגוריות מוצרים, ולשנות את מפת היבוא והיצוא. עבור יבואנים, יצואנים, עמילי מכס וחברות שילוח – מדובר בהזדמנות עסקית אדירה, אך גם באתגר תפעולי ומשפטי הדורש היערכות מוקדמת.

מבוא

העולם הכלכלי של שנת 2025 מאופיין בקצב שינויים מואץ, ובמרכזו מגמה של פתיחת שווקים והסרת חסמים בסחר הבינלאומי. ממשלת ישראל נמצאת בימים אלה במשא ומתן עם שורה של מדינות וגושים כלכליים לחתימת הסכמי סחר חופשי (Free Trade Agreements – FTA)[1], במטרה להרחיב את האפשרויות העסקיות של המשק הישראלי.
הסכמים אלו כוללים לרוב הורדות מכסים, ביטול מכסות, התאמת תקנים, וקביעת כללי מקור[2] שיאפשרו לשווקים ליהנות ממחירים תחרותיים.
במאמר זה נבחן את המפה הצפויה של ההסכמים, את השפעתם על ענפי השילוח, העמילות, והלוגיסטיקה, את ההזדמנויות והסיכונים, ונציע דרכי פעולה מעשיות לעסקים.

מפת ההסכמים הצפויה

סקירת ההסכמים הקיימים

נכון להיום, לישראל יש FTA עם מספר שותפות מרכזיות:

ארה”ב – הסכם סחר חופשי מלא, ביטול מכסים על רוב המוצרים.
האיחוד האירופי – גישה מועדפת לשוק של מעל 450 מיליון צרכנים.
מדינות EFTA – שווייץ, נורווגיה, איסלנד וליכטנשטיין.
קנדה, דרום קוריאה, איחוד האמירויות – הסכמים חדשים יחסית המרחיבים אפשרויות יבוא ויצוא.

FTA עתידיים בדיונים

הודו – הפחתת מכסים על רכיבי אלקטרוניקה, טקסטיל ומזון.
יפן – הסכם רחב הכולל תעשיית הרכב והציוד הרפואי.
אוסטרליה וניו־זילנד – דגש על חקלאות, טכנולוגיה ומוצרי מזון.
מדינות אפריקה – פתיחת שוק למוצרי טכנולוגיה ישראליים והורדת מכסים על תוצרת חקלאית.

השפעה על ענף השילוח

התאמת מסלולי השינוע

הפחתת מכסים עלולה לשנות את כדאיות ההובלה הימית לעומת האווירית. מוצרים בעלי ערך גבוה ומשקל נמוך, שעד כה נשלחו ימית כדי לחסוך בעלויות, עשויים לעבור למשלוח אווירי בזכות חיסכון במכס.

הגדלת נפחי עבודה

כניסה לשווקים חדשים צפויה להגדיל את היקפי המטענים. חברות שילוח שיזהו מגמות מוקדם יוכלו להיערך עם חוזים מול קווים ימיים וחברות תעופה, ולהבטיח זמינות מכולות ומשלוחים מהירים.

אינטגרציה טכנולוגית

החלת FTA חדשים מלווה לעיתים בדרישות לדיווח דיגיטלי מלא. שילוח שידע לשלב מערכות Track & Trace[3] עם מערכות המכס הלאומיות, יקבל יתרון תחרותי.

השלכות על עמילות מכס

עדכוני סיווג טובין

FTA לרוב משנה את קודי ה־HS (Harmonized System) למוצרים מסוימים. עמילי מכס יצטרכו להכיר את השינויים כדי למנוע חיוב מכס שגוי.

דרישות תיעוד חדשות

כללי מקור שונים יכולים לחייב הצגת תעודת מקור או הצהרת יבואן. במקרים מסוימים, ביטול חובת הצגת המסמכים יקצר משמעותית את הליך השחרור.

הכשרת כוח אדם

הטמעת השינויים תדרוש הדרכות לעמילי מכס ולצוותים לוגיסטיים, כולל עדכון נהלים ומערכות מידע.

הזדמנויות לעסקים

הוזלת עלויות יבוא – הפחתת מכסים תוזיל מחירים ותאפשר הגדלת מגוון המוצרים.
חדירה לשווקים חדשים – במיוחד למדינות עם ביקוש לטכנולוגיה ישראלית.
שיתופי פעולה אזוריים – שותפויות עם חברות שילוח במדינות היעד לשיפור מהירות ואמינות השירות.
מיתוג ירוק – חלק מההסכמים כוללים פרקי קיימות, מה שיכול לסייע במיתוג סביבתי.

סיכונים ואתגרים

אי־ודאות בתקופת מעבר – שינויי מכסים יוצרים בלבול בשוק.
עומסים במכס – בתקופות שינוי תעריפים יש עומסי עבודה ועיכובים.
פערי מידע – עסקים קטנים עלולים לא להבין את הזכויות החדשות.
דרישות איכות מחמירות – חלק מההסכמים כוללים תקנים מחמירים שיחייבו התאמות בייצור.

טבלה – סקירה משווה

מדינה / הסכם	מצב נוכחי	שינוי צפוי	השפעה על שילוח
הודו	מכסים ממוצעים 12%	ירידה ל־5% על טכנולוגיה ואלקטרוניקה	עלייה ביבוא רכיבי מחשוב
יפן	אין FTA מלא	פתיחת השוק לרכב וציוד רפואי	גידול בשילוח רכבים וחלקי חילוף
אוסטרליה	מכסים גבוהים על מזון	הפחתה הדרגתית ל־0% למזון ויין	גידול ביצוא מזון ומשקאות
מדינות אפריקה	מכסים משתנים גבוהים	הורדה ל־0–5% למוצרי חקלאות וטכנולוגיה	פתיחת שוק חדש ליצואנים ישראלים

סיכום

ההסכמים הצפויים הם יותר מאשר שינוי טכני במכס – הם מפת דרכים חדשה לעסקים ישראליים. מי שיתחיל עכשיו להתכונן – בבדיקת קטגוריות מוצרים, בעדכון חוזי שילוח, ובהכשרת צוותים – יוכל לנצל את ההזדמנויות ולמנוע תקלות בתקופת המעבר. הצלחה בתחום הזה היא שילוב של ידע רגולטורי, הבנה לוגיסטית ויכולת להגיב מהר לשינויים.

שאלות ותשובות – הסכמי סחר חדשים

שאלות ותשובות – הסכמי הסחר החדשים של ישראל

הסכם סחר חופשי הוא הסדר בין מדינות להפחתה או ביטול של מכסים ומגבלות סחר. לישראל הוא מאפשר יבוא זול יותר, גישה רחבה לשווקים ליצואנים, ולעיתים גם הקלה בדרישות תקינה.

בין הכיוונים המדוברים: הודו, יפן, אוסטרליה וניו־זילנד, וכן מדינות באפריקה. הדגשים משתנים בין מגזרי טכנולוגיה, תעשייה וחקלאות.

צפוי גידול בנפחי המטענים ושינויים במסלולי הובלה. יתכנו דרישות שונות לכללי מקור ותיעוד, וגם הזדמנויות להוזלת עלויות תפעוליות ולשחרור מהיר יותר מהמכס.

בדרך כלל נרשמים עומסים במכס, בלבול זמני בסיווגים ובתעריפים, ופערי מידע אצל עסקים קטנים. הדרכה ותכנון מראש מצמצמים עיכובים ועלויות.

למפות קטגוריות מוצרים מושפעות, לעדכן חוזי שילוח, לשפר תהליכי תיעוד וכללי מקור, ולהיעזר ביועצי סחר בינלאומי לשדרוג הנהלים.

The post רגולציה מתקרבת – מה צפוי בהסכמי הסחר החדשים של ישראל appeared first on יחדיו.

מה ההבדל בין FTA, TPA ו־RTA? מדריך להסכמי סחר חופשי

עורך ראשי — Sat, 24 May 2025 21:22:59 +0000

מבוא

בעולם שבו הסחר הגלובלי הופך לנדבך מרכזי בצמיחה הכלכלית של מדינות וארגונים, חשוב להבין את המונחים המרכזיים שמעצבים את מדיניות הסחר הבינלאומית. שלוש ראשי התיבות – FTA, TPA ו־RTA – משקפות גישות שונות להסכמי סחר, עם השלכות משמעותיות על מכסים, רגולציה, העברות הון, זכויות עובדים ועוד.
במאמר זה נסביר את ההבדלים בין המונחים, נפרט את ההשפעות המעשיות של כל סוג הסכם על יבואנים, יצואנים וממשלות, ונספק כלים מעשיים להבנת המפה הכלכלית־משפטית החדשה.

מהו FTA – Free Trade Agreement?

הגדרה בסיסית

FTA הוא הסכם סחר חופשי בין שתי מדינות או יותר, שמטרתו לצמצם או לבטל מכסים, מגבלות כמותיות, והגבלות רגולטוריות אחרות על סחורות ושירותים בין המדינות.

מאפיינים עיקריים

הסרה הדרגתית של מכסים.
הורדת חסמים טכניים לסחר (TBT).
בדרך כלל לא כולל מדיניות משותפת כלפי מדינות שלישיות.
אינו מחייב אחידות בחוקי העבודה, איכות הסביבה או מיסוי.

דוגמאות

הסכם ישראל–האיחוד האירופי
NAFTA (היום USMCA) – הסכם הסחר בין ארה”ב, מקסיקו וקנדה

מהו RTA – Regional Trade Agreement?

הגדרה

RTA הוא הסכם סחר אזורי, הכולל לרוב יותר משתי מדינות ומייצר אזור סחר חופשי, לעיתים אף איחוד מכסים או שוק משותף.

דגש מעשי

מגוון רחב יותר של התחייבויות, כולל מדיניות תיאום בתחומי מיסוי, הובלה, תקינה ולעיתים גם חוקים פיננסיים.
נועד לעודד אינטגרציה אזורית.

דוגמאות בולטות

האיחוד האירופי (EU)
MERCOSUR – גוש הסחר של מדינות דרום אמריקה
ASEAN Free Trade Area (AFTA)

השפעה על יצואנים ויבואנים

יתרון לגודל (כל שוק האזור פתוח בפניך).
ניהול תעודות מקור ומסמכי סחר חייב לעמוד בסטנדרטים אחידים.

מהו TPA – Trade Promotion Authority?

הגדרה

TPA הוא מונח המתייחס לסמכות מיוחדת של הרשות המבצעת (בדרך כלל הנשיא בארה”ב) לנהל מו”מ על הסכמי סחר, כאשר לקונגרס יש זכות הצבעה בלבד (בלי אפשרות לתיקון).

תפקידו של TPA

מזרז מו”מ לסחר.
מחזק את מעמד ארה”ב במו”מ גלובלי.
מבטיח שההסכם שיגובש לא יתוקן על ידי חקיקה פנימית.

למה זה חשוב לעולם?

כאשר ארה”ב מנהלת מו”מ על הסכם סחר, TPA הופך את ההסכם לאמין יותר מול מדינות אחרות, מאחר שהן יודעות שהקונגרס לא ישנה אותו בדיעבד.

השוואה בין FTA, RTA ו־TPA

פרמטר	FTA	RTA	TPA
סוג ההסכם	דו-צדדי או רב-צדדי	רב-צדדי, אזורי	פנימי (ארה”ב)
מטרת ההסכם	הפחתת מכסים	אינטגרציה אזורית עמוקה יותר	מתן סמכות לנשיא לנהל מו”מ
רגולציה	מינימלית	לעיתים כוללת רגולציה משותפת	לא עוסק בתוכן רגולטורי
דוגמה להסכם	ישראל–איחוד אירופי	ASEAN, MERCOSUR	TPA 2015 (הוענק לנשיא אובמה)
השפעה על יצואן ישראלי	פטור ממכס לפי תנאים	פתיחת שוק אזורי רחב	לא משפיע ישירות, אלא בעקיפין דרך מדיניות ארה”ב

איך הסכמים אלה משפיעים על סוחרים ישראלים?

פוטנציאל לחיסכון במכסים

FTA ו־RTA מקנים פטור או הנחה על מכסים, בתנאי שמתקיימים כללי מקור תקפים.

חובת ניהול מסמכים מדויקים

כדי ליהנות מהטבות, חובה להחזיק תעודת מקור, לדעת את כללי הסיווג, ולעקוב אחרי דרישות רגולטוריות בכל מדינה.

יצוא לשווקים מבוססי RTA

ככל שיש לישראל הסכם עם גוש סחר כמו EU או MERCOSUR, היבואן שם עשוי ליהנות מפטור – מה שמשפר את התחרותיות של היצואן הישראלי.

סיכום

בעולם שבו כל מדינה מנסה לקדם את יתרונותיה היחסיים בסחר בינלאומי, הבנת ההבדלים בין FTA, RTA ו־TPA אינה רק ידע תיאורטי – אלא כלי עבודה הכרחי לכל מי שעוסק ביבוא, יצוא, תכנון מס או לוגיסטיקה בינלאומית.
ידע מדויק בתחום זה עשוי לתרום לחיסכון משמעותי בעלויות, פתיחת שווקים חדשים, ושיפור כוח המיקוח במו”מ.

The post מה ההבדל בין FTA, TPA ו־RTA? מדריך להסכמי סחר חופשי appeared first on יחדיו.

מחיר מלחמת הסחר: אנייה אחת – מכס של 417 מיליון דולר

עורך ראשי — Sun, 11 May 2025 05:16:10 +0000

מבוא

משבר סחר עולמי מקבל המחשה חדה ומוחשית במיוחד עם הגעתה של האנייה OOCL Violet לנמל קליפורניה. על סיפונה – סחורות בשווי של 564 מיליון דולר. לפי ניתוח שפורסם בבלומברג, כ־40% מהמטענים צפויים להידרש למכס בגובה 145%. התוצאה: עלות מכס כוללת של כ־417 מיליון דולר על אנייה אחת בלבד – סמל למחיר האמיתי של מלחמות סחר.

הנתונים שמבהילים את השוק

לפי בלומברג, חלק ניכר מהמטען שייך לקטגוריות שנכללו ב”סבב המכסים המורחב” שהוטל בעקבות מתחים בין סין לארה״ב. מדובר בין היתר באלקטרוניקה, חלקי חילוף לרכב, פלסטיק תעשייתי וטקסטיל מתקדם – מוצרים שעליהם הוחלו מכסים כבדים במטרה להגן על ייצור מקומי.

כיצד הגיעה העלות ל־417 מיליון דולר?

ערך המטען על הסיפון: 564 מיליון דולר
שיעור המטענים שנפגעו מהמכס: כ־40% (כ־225 מיליון דולר)
שיעור מכס: 145%
עלות מכס מוערכת: כ־326 מיליון דולר
הוספת היטלים נלווים, בדיקות וביטוח: סה”כ כ־417 מיליון דולר

השוואת עלות מכס על מטען בשווי 564 מיליון דולר

תרחיש	שיעור מכס	עלות מכס (במיליוני דולרים)
תעריף רגיל	5%	28.2
מכס מוגבר	25%	141
תרחיש OOCL Violet	145%	818

פגיעה ישירה בעסקים ובצרכנים

מלחמת הסחר לא פוגעת רק ביצואנים אלא גם ביבואנים ובצרכנים:

יבואנים נדרשים לספוג עלויות גבוהות יותר
מפיצים נדרשים לייקר מחירים כדי לשמור על רווחיות
צרכנים משלמים יותר עבור אותם מוצרים – או מבצעים החלפה לספקים מקומיים באיכות נמוכה יותר

האסטרטגיה האמריקאית – הגנה או ענישה?

האם מטרת הממשל האמריקאי היא להגן על ייצור מקומי או להעניש את סין? המומחים חלוקים. מצד אחד, יש מגמה לעידוד ייצור מקומי באמצעות הגבלת יבוא. מצד שני, חברות אמריקאיות רבות תלויות בשרשראות אספקה גלובליות – וחוות פגיעה ישירה מהמדיניות.

תגובת סין – מלחמת נגד

בתגובה להחמרת המכסים מצד ארה”ב, סין הטילה מגבלות על יבוא של תוצרת חקלאית אמריקאית, רכיבים אלקטרוניים וטכנולוגיה צבאית. גם חברות רב־לאומיות מתחילות להפעיל לחץ על ממשלות לחדש הסכמי סחר או להקים מסלולים עוקפי-מכס.

האם זו מגמה עולמית?

בעקבות הסנקציות והעיצומים, יותר ויותר מדינות בוחרות לקדם תוצרת לאומית, לייקר יבוא, ולצמצם תלות בספקים זרים. אך בטווח הארוך – יוקר המחיה עולה, התחרות יורדת, והמשק נפגע.

מסר לישראל

הלקח עבור ישראל ברור:

תכנון מסים מראש הוא חיוני ליבואנים
שימוש בעמילי מכס מקצועיים עשוי לחסוך מאות אלפי שקלים
גיוון מקורות יבוא יכול להקטין סיכון גיאו־פוליטי
מעקב אחר רגולציה בינלאומית חיוני ליצואנים ולאנשי כספים

סיכום

הסיפור של האנייה OOCL Violet הוא לא סיפור מקומי – אלא תמרור אזהרה למנהלים, יבואנים וממשלות. כאשר אנייה אחת נושאת על גבה 417 מיליון דולר במכסים, ברור שמלחמת הסחר כבר איננה תאוריה כלכלית – אלא מציאות קשה שמכתיבה מחדש את כללי המשחק. הגלובליזציה משתנה, ומי שלא יתאים את עצמו – ישלם את המחיר, תרתי משמע.

The post מחיר מלחמת הסחר: אנייה אחת – מכס של 417 מיליון דולר appeared first on יחדיו.

ממשלת ישראל אישרה את הסכם ההובלה הימית עם ממלכת מרוקו

עורך ראשי — Sun, 11 May 2025 04:49:54 +0000

מבוא

ב־2025 התקבלה החלטה היסטורית: ממשלת ישראל אישרה את הסכם ההובלה הימית עם ממלכת מרוקו. מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי שצפוי להעצים את הקשרים הכלכליים והלוגיסטיים בין המדינות, ולאפשר פיתוח ערוצי מסחר חדשים באגן הים התיכון והאטלנטי. ההסכם מגיע בהמשך להתחממות היחסים הדיפלומטיים מאז 2020 ומסמן עידן חדש בשיתוף הפעולה האזורי.

מה כולל ההסכם הימי?

פתיחת קווים ישירים להובלת מטענים בין נמל חיפה ונמל קזבלנקה
סנכרון נהלי בטיחות, ביטוח ושינוע בהתאם לאמנות בינלאומיות
הקלה במכס ובדיקות מסמכים ליבואנים ויצואנים
גישה משותפת למאגרים לוגיסטיים באירופה ואפריקה

יתרונות כלכליים לישראל ולמרוקו

ישראל צפויה ליהנות מגישה מהירה לשווקים באפריקה המערבית, בעוד שמרוקו תזכה בקשרים מסחריים ישירים עם ההייטק, החקלאות והטכנולוגיה הישראלית. עבור חברות לוגיסטיקה, מדובר בקיצור זמני הובלה, חיסכון בעלויות והפחתת תלות בנתיבים יבשתיים ארוכים.

חיזוק מעמד ישראל כגשר בין יבשות

ההסכם מחזק את מיקומה האסטרטגי של ישראל כנקודת מעבר בין אסיה, אירופה ואפריקה. שיתוף הפעולה עם מרוקו מאפשר לישראל לעקוף חסמים מדיניים באגן הים התיכון, ופותח פתח לשיתופי פעולה דומים עם מדינות מוסלמיות נוספות.

השפעות צפויות על סחר החוץ

ההסכם צפוי להקל על היצואנים הישראלים בתחומים הבאים:

חקלאות טרייה: ייצוא ישיר למרוקו ולמערב אפריקה
תעשייה ביטחונית: גישה מוסדרת לפיתוחים ביטחוניים משותפים
אנרגיה ירוקה: שיתופי פעולה סביב פיתוח מתקני שמש ואגירה
לוגיסטיקה מתקדמת: שילוב מערכות בינה מלאכותית בניהול נמלים

האתגרים שטרם נפתרו

לצד הפוטנציאל, ישנם אתגרים:

רגולציה שונה בין המדינות
מחסור בתשתיות דיגיטליות בנמלים במרוקו
נושא הריבונות בסהרה המערבית שמרחף מעל שיתופי הפעולה

עמדת התעשיינים בישראל

התאחדות התעשיינים בירכה על ההסכם, אך ציינה כי יש להשקיע במערכי שירות לקוחות ייעודיים ליבואנים, לזרז פרוצדורות מכס, ולהקים מנגנון פיקוח דו־לאומי לפתרון מחלוקות.

התגובות בזירה הבינלאומית

הקהילה הבינלאומית רואה בהסכם זה תקדים חשוב. ארגונים כלכליים כגון OECD ו־WTO שיבחו את היוזמה כמודל לשיתופי פעולה בין מדינות שאינן גובלות, על בסיס אינטרסים כלכליים והסכמות מדיניות.

השפעות אפשריות על הסכמים אזוריים נוספים

הצלחת ההסכם עשויה להשפיע על קידום:

קו הובלה ימי בין ישראל לטורקיה
הסכם סחר משולש ישראל־מרוקו־איחוד האמירויות
שילוב מרוקו בפרויקטים ישראלים באפריקה

סיכום

אישור הסכם ההובלה הימית בין ישראל למרוקו הוא לא רק צעד לוגיסטי – אלא הכרזה מדינית על פתיחת עידן חדש של שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות. הוא פותח דלת להזדמנויות חדשות בתחום הסחר, הביטחון, האנרגיה והתיירות. עם זאת, מימוש הפוטנציאל תלוי בביצוע מדויק, תיאום מתמשך ופתרון פערים תשתיתיים ורגולטוריים.

טבלה: יתרונות לעומת אתגרים בהסכם ההובלה הימית

נושא	יתרונות לישראל	אתגרים קיימים
קווי הובלה	גישה ישירה לשווקים באפריקה ואירופה	רגולציה לא אחידה
זמני הובלה	קיצור בזמני שינוע ב-20–30%	עומסים בנמלים קיימים
קשרים דיפלומטיים	חיזוק קשרים עם מדינה מוסלמית נוספת	רגישות פוליטית מול מדינות ערב
חדשנות ולוגיסטיקה	שילוב טכנולוגיות ניהול מתקדמות	צורך בהשקעה בתשתיות לוגיסטיות
יצוא טכנולוגיות	פתיחת שווקים חדשים לחברות הייטק ישראליות	מחסור באנשי מקצוע מקומיים

The post ממשלת ישראל אישרה את הסכם ההובלה הימית עם ממלכת מרוקו appeared first on יחדיו.

האיחוד האירופי מחייב אניות החולפות במימיו להציג הוכחת ביטוח

עורך ראשי — Sun, 27 Apr 2025 07:46:32 +0000

מבוא

האיחוד האירופי (EU) פרסם לאחרונה רגולציה חדשה ומהפכנית: החל מ-2025, כל ספינה העוברת בתחומי הים הטריטוריאליים של האיחוד האירופי להציע הוכחת ביטוח בתוקף. ההחלטה, שזכתה לשם ה-EU Maritime Insurance Directive, נולדה מתוך צורך להגן על הסביבה הימית, לפצות נזקים במהירות ולשפר את ביטחון השיט.

האם מדובר במהפכה ימית אמיתית או בסתם עוד ניירת ביורוקרטית? תלוי את מי שואלים.

מה כולל דרישת הביטוח החדשה?

האיחוד דורש מהאניות פוליסת ביטוח בתוקף המכסה:

אחריות לסם ימי
נזקי רכישה לצדדים שלישיים
תאונות פיזיות הנגרמות עקב פעילות הספינה
התחייבויות פיננסיות לפי אמנות בינלאומיות כמו CLC (תביעות דלק) ו-Bunkers Convention

הפוליסה צריכה להיות מאושרת על ידי גופים מוכרים כולל כיסוי כספי מינימלי לפי גודל הספינה וסיווג המטען.

אם יש להראות הוכחת ביטוח?

ספינות משא
מיכליות
אוניות נוסעים
כלי שיט קטנים העוברים בין נמלים במדינות האיחוד

גם אם ספינה רק “חולפת” במי הבלעדי לעגון, להגיש את האישור לפי בקשתך.

איך יתבצע הפיקוח?

האכיפה תתבצע בשלושה אופנים:

בדיקות אקראיות בנמלים
חובת דיווח לפני כניסה למימי האיחוד
סנקציות מיידיות: עיכוב הספינה, קנסות כבדים או גירוש מהמים הטריטוריאליים

האיחוד מבטיח כי האכיפה תהיה אחידה ושקופה , כדי למנוע הפליה בין מדינות שונות.

מה מטרת החקיקה?

הגנה על הסביבה הימית מפני נזקי זיהום
הגברת תחושת הביטחון בקרב מדינות החוף והציבור
קידום סטנדרטים גלובליים אחידים בתחום הביטוח הימי
מניעת הפקרת אחריות על נזקים כלכליים ואקולוגיים

איך תשפיע הרגולציה על חברות הספנות?

במילה אחת: פעולה.

עלויות נוספות לרכישת ביטוחים
בעבודה עם סוכנויות ביטוח ייעודיות ומורשות
סיכון לעיכובים תפעוליים אם לא תוצג הוכחת ביטוח בזמן
התאמת נהלים מול נמלים וספקים ברחבי אירופה

ההערכה היא בשוק כי עלות הביטוח תזנק ב-5%-10% בשנה הקרובה, בעיקר עבור ספינות קטנות ומדינות לא-אירופיות.

חריגים ואפשרויות פטור

ספינות ממשלתיות (צבאיות או חקר מדעי) לא יחויבו בהצגת ביטוח
מדינות עם אמנות ביטוח הדדיות מול האיחוד יכול ליהנות מהקלות מסוימות
מקרים חריגים כמו מצב חירום ימי יקבלו טיפול פרטני

ביקורת ותמיכה

חלק מגופי הספנות הבינלאומיים בירכו על היוזמה, בטענה שהיא מקדמת סטנדרטים אחידים ומונעת “מרוץ לתחתית” בביטוחים. לעומת זאת, גורמים אחרים מזהירים שהרגולציה תכביד במיוחד על ספינות ממדינות מתפתחות, ותפגע במסחר החופשי.

מה אפשר?

האיחוד האירופי כבר רומז כי זו רק אירית הפתיחה. בין הצעדים העתידיים:

חיוב דיווח פומבי על פוליסות ביטוח
הקמת מאגר מרכזי לאימות פוליסות אונליין
חיבור דרישת הביטוח ליוזמות סביבתיות, כמו ספינות ירוקות

טבלה מסכמת: סוגי ספינות, כיסויים נדרשים, סנקציות אפשריות

סוג הספינה	כיסוי ביטוח חובה	סנקציה על אי-הצגת ביטוח
ספינות משא	זיהום ימי, נזקי רכוש	עיכוב, קנס, גירוש
מיכליות	דליפות דלק, אחריות צד ג’	קנס מיידי, עיכוב
אוניות נוסעים	אחריות תאונות, חבות נוסעים	עיכוב ואיסור כניסה לנמל
כלי שיט קטנים	נזקים צד שלישי, זיהום מקומי	אזהרה ולאחר מכן קנס
ספינות ממשלתיות (פטור)	אין חובת כיסוי	אין סנקציות

סיכום

הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי מסמל עידן חדש בתחום השיטה הבינלאומית: עידן שבו אחריות סביבתית וכלכלית אינן רק סיסמאות אלא תנאי תוספת. אמנם יידרש זמן להסתגל, אך בטווח הארוך צפויה עלייה באמון הציבור, בשקיפות ובהגנה על הסביבה הימית.

The post האיחוד האירופי מחייב אניות החולפות במימיו להציג הוכחת ביטוח appeared first on יחדיו.

מדריך בנושא כללי מקור ואימות מקור בהסכם הסחר החופשי ישראל – ארה”ב

עורך ראשי — Thu, 10 Apr 2025 07:40:15 +0000

ההסכם, שנחתם בשנת 1985, הינו הסכם האס”ח הראשון שעליו חתמה ארה”ב והשני שעליו חתמה ישראל, ומהווה גם כיום את עיקר התשתית לסחר בין המדינות.

מרכיב מרכזי בהסכם הוא האפשרות לייצא מוצרים מישראל לארה”ב בפטור ממכס, בתנאי שהמוצרים עומדים בכללי המקור שנקבעו בהסכם. כללי המקור מגדירים מהו “מוצר ישראלי” הזכאי ליהנות מההטבות שמקנה ההסכם.

מטרת המדריך היא לספק ליצואן הישראלי מידע מעשי הנוגע לאופן העמידה בכללים אשר נקבעו בהסכם וכן מידע בנוגע לחקיקה ולנהלי רשות המכס האמריקאית בהקשר זה.

מעת לעת רשות המכס האמריקאית עשויה להחליט על ביצוע אימות לעמידה בכללי המקור של משלוח מסוים. במרבית המקרים, יפנה היבואן האמריקאי ליצואן הישראלי לצורך קבלת המידע הנדרש. המדריך מספק מידע ודגשים חשובים בנוגע להליך האימות אשר מבוצע ע”י רשות המכס האמריקאית ומספק עצות להתנהלות במסגרת הליך זה.

האגף למדיניות והסכמי סחר במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה אחראי על הסכמי הסחר של ישראל ומסייע לחברות ישראליות בנושאי רגולציה וחסמי סחר בייצוא לארה”ב וכן לשווקים אחרים ברחבי העולם.

קבצים להורדה

The post מדריך בנושא כללי מקור ואימות מקור בהסכם הסחר החופשי ישראל – ארה”ב appeared first on יחדיו.

מדיניות המכסים החדשה של ארה”ב – וובינר עם מומחי סחר חוץ בשיתוף מכון היצוא והתאחדות התעשיינים

עורך ראשי — Thu, 10 Apr 2025 07:04:19 +0000

תמצית הוובינר מבוסס על תלול

בימים האחרונים הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכס בגובה 17% על כלל היבוא מישראל לארה”ב. מדובר במשבר בעל השלכות משמעותיות על היצוא הישראלי, שנאמד בכ-10 מיליארד דולר בשנה.

הצעד עלול להביא לפגיעה משמעותית בתחרותיות וברווחיות של יצואנים ישראלים רבים, בעיקר בתחומים כמו קוסמטיקה, יין, טקסטיל ופלסטיקה. נשיא התאחדות התעשיינים, ד”ר רון תומר, ציין כי המשמעות הכלכלית של המכס החדש עשויה להגיע להפסד של עד 3 מיליארד דולר בשנה ולפיטוריהם של עשרות אלפי עובדים בישראל.

במסגרת וובינר מיוחד שקיימו מכון היצוא, התאחדות התעשיינים ומשרד הכלכלה, הודגש כי המהלך האמריקאי אינו ממוקד בישראל בלבד, אלא הוא חלק ממהלך גלובלי של ארה”ב להקטנת הגירעון המסחרי שלה מול העולם. תומר קרא ליצואנים לא לקבל החלטות פזיזות ולא להיכנע לפאניקה, וציין כי מתקיימים מאמצים נרחבים מצד הממשלה והגופים הכלכליים להקטנת הפגיעה.

רועי פישר, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, הבהיר כי מדובר באירוע בעל השפעה ארוכת טווח, וכי הממשלה פועלת בכל הכלים האפשריים מול הממשל האמריקאי, כולל ביקור רה”מ בארה”ב, כדי להפחית את המכס.

נילי שליו, מנכ”לית מכון היצוא, המליצה לחברות הישראליות להיערך לתרחישים שונים ולבחון הזדמנויות בשווקים חדשים על מנת לפזר סיכונים ולהקטין את התלות בשוק האמריקאי.

איפת אלון-פרל ממשרד הכלכלה הציגה את המהלכים שנעשו להפחתת החיכוך, כולל ביטול מכסים על מוצרי חקלאות ומזון אמריקאים המיובאים לישראל. יואב סיידל, ראש המשלחת הכלכלית בוושינגטון, הבהיר כי המגעים נמשכים ושהמכס הנוכחי הוא נקודת פתיחה במו”מ מול האמריקאים.

המשתתפים המליצו ליצואנים להישאר מעודכנים, לנצל את הכלים הזמינים של מכון היצוא ומשרד הכלכלה, ולבחון היטב את הרכבי המוצרים שלהם כדי לוודא את מידת החשיפה שלהם למכס החדש.

The post מדיניות המכסים החדשה של ארה”ב – וובינר עם מומחי סחר חוץ בשיתוף מכון היצוא והתאחדות התעשיינים appeared first on יחדיו.

מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין עולה מדרגה

עורך ראשי — Tue, 08 Apr 2025 18:16:41 +0000

מבוא

מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין עולה מדרגה – והיא לא עוצרת בגבולות אסיה. בחודשים האחרונים, ממשלת ארצות־הברית החלה להטיל מכס אחיד של 17% על כלל היבוא, כחלק ממאמץ לחזק את התעשייה המקומית ולצמצם את התלות הכלכלית בסין. ההחלטה, שמוצגת כתגובה למדיניות הסחר האגרסיבית של בייג׳ינג, נושאת השלכות רוחב על שותפות סחר כמו ישראל – גם אם היא לא צד ישיר בעימות.

בעוד שסין וארה”ב מטילות זו על זו מכסים דרקוניים בשיעורים של 34% ואף יותר, יצואנים ישראלים מוצאים עצמם בעין הסערה – בין רגולציה מחמירה, חשש לעיכובים במשלוחים, ופגיעה תחרותית מיידית בשוק האמריקאי. המאמר שלפניכם משלב את תמונת המצב הגאו-פוליטית עם מפת דרכים פרקטית להתמודדות ישראלית מושכלת עם המשבר.

המלחמה בין המעצמות: הרקע למכס החדש

מלחמת הסחר החלה עוד בתקופת ממשל טראמפ, אך בשנים האחרונות הסלימה מחדש. ארה”ב מאשימה את סין בהטייה שיטתית של כללי הסחר, סבסוד ממשלתי אגרסיבי, העתקות טכנולוגיות ואי-שקיפות. בתגובה, וושינגטון בנתה חומת מכסים שהולכת ומתעבה – לאחרונה נוספו 34% נוספים על מוצרים מסין. סין לא נשארה חייבת, והטילה מכסים דומים על סחורות אמריקאיות.

בעוד שתי המעצמות נאבקות על הגמוניה כלכלית וטכנולוגית, העולם כולו משלם את המחיר. ישראל, כמדינת סחר פתוח התלויה בייצוא, מרגישה היטב את ההדף.

ישראל בתווך: מה המשמעות של מכס אמריקאי של 17%?

ארה”ב, בתגובה לסחר הסיני המסובסד, החליטה להטיל מכס בסיסי של 17% על כלל הסחורות המיובאות – כולל ממדינות שאינן סין. כלומר, גם מוצרים מישראל מתייקרים באופן אוטומטי. בענפים כמו פלדה, בהם כבר הוטל מכס לפי סעיף 232 (25%), סך המכס מגיע ל-42%.

הענפים הפגיעים ביותר

שרשרת אספקה בעין הסערה

הטלת מכסים היא רק חלק מהבעיה. מלחמת הסחר יוצרת אי-ודאות, השפעה פסיכולוגית על הקונים, שיבושי לוגיסטיקה, ומעברי ייצור פתאומיים בין מדינות. יצואנים ישראלים צריכים:

לבצע מיפוי HTS מדויק
לשקול Tariff Engineering להפחתת שיעור המכס
לרכז משלוחים למוקד לוגיסטי יחיד בארה”ב
להשתמש במחסנים חופשיים (FTZ) לדחיית תשלום המכס

הסכם הסחר ישראל–ארה”ב: לא הפתרון המובטח

ה-FTA הקיים אינו פוטר אוטומטית ממכס – מוצרים שמכילים רכיבים מסין עלולים לאבד את זכאותם לפטור. כללי המקור (ROO) נבחנים בקפדנות תחת משקפת הסכסוך הגאו-פוליטי.

תמחור ומיתוג בעידן של סחר רגיש

הלקוח האמריקאי שומע חדשות על “סחורה סינית”, ומחפש אלטרנטיבות “נקיות”. ישראל יכולה לנצל זאת:

לשדר שקיפות וערך מוסף
לייצר חבילות שירותים נלוות שמצדיקות את המחיר
לחתום על חוזים המגלמים את עלות המכס מראש

גיוון שווקים ואסטרטגיית יציאה

הפתרון הוא לא רק לחזק את הנוכחות בארה”ב – אלא לצמצם תלות בה. ישראל צריכה להעמיק חדירה לאיחוד האירופי, הודו, איחוד האמירויות, אפריקה וקנדה.

צעדים קריטיים ליצואנים ישראלים

מיפוי סחורות לפי HTS
בדיקת זכאות לפי FTA
התאמות תמחור/עלויות
הערכת תשתיות ייצור לפי מדינה
גיבוש אסטרטגיית מיתוג חדשה
הגשת בקשות לפטורים
שימוש בכלי מימון ומענקים ממשלתיים
מעקב אחר התפתחויות רגולטוריות

סיכום

המערכה בין סין לארה”ב כבר אינה “עניין ביניהם”. ההחלטות של בייג׳ינג ושל וושינגטון נוגעות באופן ישיר בכל מי שפועל בזירה הגלובלית – וישראל בראשם. כדי לשמור על תחרותיות, גמישות ואמינות, יצואנים ישראלים חייבים לפעול באומץ, באחריות ובתכנון מדויק. זהו לא משבר זמני – אלא עידן חדש של סחר, בו כל החלטה צריכה לעבור דרך מסננת גאו-אסטרטגית.

The post מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין עולה מדרגה appeared first on יחדיו.

שיעור חדש בסחר: מה עושים כשארה״ב מטילה 17% מכס על היצוא שלך?

עורך ראשי — Tue, 08 Apr 2025 17:51:17 +0000

מבוא

ה־5 באפריל 2025 נכנס להיסטוריה הכלכלית כיום שבו ארצות‑הברית הטילה מכס בסיסי של 17% על כל טובין מיובאים – צעד חד‑צדדי שמטלטל את שרשראות האספקה הגלובליות ומשנה את כללי המשחק ליצואנים ישראלים. ההחלטה, שהוצגה כחלק ממהלך “הוגן והדדי” לשיקום התעשייה האמריקאית, נושאת בחובה השלכות על תמחור, לוגיסטיקה, ניהול סיכונים ואפילו על יחסי העבודה עם לקוחות מעבר לים.

הבשורה המרה מתווספת למסגרת מכסים ענפיים קיימים – למשל 25% על פלדה ואלומיניום לפי סעיף 232 – ויוצרת מציאות חדשה שבה סך הנטל על חלק מהמוצרים עשוי לטפס ל‑42%. בעוד חלק מהאנליסטים מהמרים על משא ומתן שיוריד את השיעור, ההיסטוריה מלמדת שמכסים נוטים “להיתקע” גם אחרי שהסערה התקשורתית נרגעת. יצואן שאינו נערך בזמן עלול למצוא את עצמו עם חוזים הפסדיים, מלאי תקוע או לקוחות אמריקאים שמהססים להזמין משלוח נוסף.

המטרה של המאמר היא להציע מפת דרכים בת 360°: מאבחון סיכונים דרך אופטימיזציית סיווג ועד טקטיקות תמחור חכמות. כל סעיף קצר, מעשי וניתן ליישום – כי בזמן שהמכס רץ קדימה, אסור לכם להישאר מאחור.

רקע: למה זה קורה דווקא עכשיו?

רשורסינג ופוליטיקה פנימית – ממשל ארה״ב מבקש להחזיר מקומות עבודה ולשפר מאזן סחר.
קלף מיקוח מול סין וה‑EU – העלאת מכסים על ישראל היא חלק מפאזל רחב; ברגע שהאמריקאים פותחים “מכרז” למי יזכה בהקלות, כל מדינה לוחצת על כפתור הלובי שלה.
הקשר האלקטורלי – שנה בחירות בארה״ב תמיד מועדת לצעדים פופוליסטיים.

מבנה המכסים החדשים: מה בדיוק משתנה?

מכס בסיסי 17% על כל טובין מיובאים.
תוספת ענפית 25% על פלדה, אלומיניום ומוצרים נגזרים (סעיף 232).
עלויות ייעודיות – למשל 50% על וופרים סולאריים וטונגסטן, 7% על מוצרים מסוימים בתחום הביטחוני.
שיעורים מצטברים – יצואן פלדה עלול לשלם 42% (17%+25%).

ענף	שיעור מכס צפוי	רמת סיכון	תגובה מיידית מומלצת
פלדה ואלומיניום	42%	גבוהה	הגשת בקשות פטור 232, העברת עיבוד למפעל אמריקאי
יהלומים מלוטשים	17%	בינונית	מודל VMI עם מפיצים, מיתוג פרימיום להצדקת מחיר
שבבים (ICs)	17%	גבוהה	בדיקת כללי מקור FTA, הרכבה במקסיקו או קנדה
ציוד רפואי	17%	בינונית	שימוש במחסני FTZ, חוזים ארוכי‑טווח עם בתי חולים
תרופות	17%	נמוכה	לובי רגולטורי, דגש על USP של איכות אירופית

סיכון מחיר – עליית עלות‑טובין (COGS) שעלולה למחוק מרווחי רבעון שלם.
סיכון זמן – עיכובי מכס עקב ביקורת מוגברת.
סיכון מוניטין – לקוח אמריקאי שמרגיש שהפכתם “יקרים מדי”.
עם זאת, יצואנים אסייתיים רבים סופגים שיעורים של 54% ומעלה, כך שנפתח חלון הזדמנויות לגנוב נתח שוק אם תתמחרו נכון ותשדרו ערך מוסף.

ניהול שרשרת אספקה חכמה

Tariff Engineering – שינוי קל במוצר או באריזתו כדי לעבור לסיווג זול יותר.
קוד HTS מדויק – סיווג שגוי גורר קנס חמור; השקעה במערכת סיווג אוטומטית חוסכת כאב‑ראש.
Consolidation Hubs – שילוח ממחסן ייעודי בניו‑ג’רזי במקום משלוחים מפוצלים חוסך דמי טיפול ומפחית סיכון בדיקה.

מינוף כלי הסחר: FTA, FTZ ו‑Bonded Warehouses

הסכם הסחר החופשי ישראל‑ארה״ב מעניק פטור לרוב הטובין התעשייתיים, אך רק למי שממלא בקפדנות את כללי המקור (ROO). אם רכיב סיני חורג מ‑35% מערך המוצר, תאבדו את הפטור. חלופה: שלחו את המוצר ל‑FTZ אמריקאי; תשלמו מכס רק כשהטובין יוצאים לשוק המקומי – ואם תייצאו מחדש, המכס מתאפס.

התאמות תמחור ושיווק

אל תגלגלו את כל העלות ללקוח. שקלו:

Split‑Duty Contracts – הלקוח משתתף בעלות, ואתם מציעים שירותי Value‑Added בתמורה.
Bundles חכמים – הארכת אחריות, הדרכה טכנית והטמעה, שמצדיקים מחיר גבוה גם אחרי מכס.
Storytelling – שקיפות לגבי העלויות, הדגשת חדשנות ישראלית ו‑ROI משופר ללקוח.

ציות דיגיטלי ומניעת קנסות

מערכות ACE ו‑Automated Export System משתדרגות תדיר. חברות שמשדרגות ל‑ERP עם מודול Trade Compliance מדווחות על ירידה של 40% בשגיאות מסמכים.

שיתופי פעולה מקומיים

מפיץ אמריקאי בעל רישיון Importer of Record יכול לשלם את המכס ולגלם אותו במחיר הקמעונאי, מה שמקל עליכם במזומן ובביורוקרטיה. בנוסף, מפיץ כזה מחויב פחות להחליף ספק אם הוא כבר השקיע בהליך היבוא.

גיוון שווקים – אסטרטגיית “פיזור סיכונים”

אל תסתמכו רק על הדוד סם. קנדה, איחוד אירופי, איחוד האמירויות והודו משקיעים בהקלות מס ומענקים ליצואנים. פיתוח נתח שוק של 20% מחוץ לארה״ב יכול לאזן את הסיכון הפוליטי.

תמריצי ממשלה ומימון

משרד הכלכלה הישראלי מפעיל מסלולי מענקים לחברות שנפגעות ממכסים. הלוואות בריבית מסובסדת יכולות לממן את תוספת ה‑17% לשנה הראשונה. במקביל, ה‑SBA האמריקאית מציעה קווי אשראי ליבואנים – שת”פ משותף עשוי להוזיל את המימון לצד האמריקאי ולשמר הזמנות.

צפי עתידי ותרחישים

תרחיש שמרני – המכס הבסיסי נשאר 17% עד סוף 2026.
תרחיש מחמיר – שיעור בסיס עולה ל‑22% ומתרחבים סעיפי 232 (נחושת, שבבים).
תרחיש אופטימי – מו״מ דו‑צדדי מוריד את המכס ל‑12% על ענפים אסטרטגיים (יהלומים, מד‑טק).
עקבו אחר שימועים ציבוריים ב‑USTR והגישו עמדה – קול ישראלי עשוי להטות את הכף.

סיכום: תוכנית פעולה ל‑90 הימים הקרובים

מיפוי מוצרי הדגל לפי קוד HTS והשיעור החדש 17%.
בדיקת כללי מקור והפקת תעודות FTA.
בחינת הרכבה חלקית בארה״ב להפחתת מכס או כניסה כ‑USMCA.
חישוב השפעת מכס על מחיר וגיבוש אסטרטגיית תמחור.
שיחות עם מפיצים לחלוקת עלויות ואופטימיזציית מלאי.
הגשת בקשות פטור (232/301) היכן שאפשר.
ביטוח סיכוני סחר להבטחת רווחיות.
הדרכת צוות מכס – טעות ב‑CBP עולה יותר ממחקר שוק.
תקציב שיווק חדש עם דגש על ערך מוסף ו‑Customer Success.
קפה שחור – כי לילות ארוכים של ניירת עוד לפניכם.

The post שיעור חדש בסחר: מה עושים כשארה״ב מטילה 17% מכס על היצוא שלך? appeared first on יחדיו.

ביטול מכסים על ייבוא מארה”ב: צעד לחיזוק הכלכלה והפחתת יוקר המחיה

עורך ראשי — Wed, 02 Apr 2025 06:38:36 +0000

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, חתם אתמול (שלישי) על צו המבטל את כל המכסים על ייבוא מוצרי חקלאות מארצות הברית. המהלך, שבוצע בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נועד לחזק את הקשרים הכלכליים עם ארה”ב ולהפחית את יוקר המחיה בישראל.

ההחלטה התקבלה על רקע הצו הצפוי של נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, להטלת מכסים על שותפות הסחר של ארה”ב, במטרה למנוע פגיעה בייצוא הישראלי.

למרות שהסכם הסחר החופשי בין המדינות מ-1985 כבר ביטל מכסים על כ-99% מהמוצרים, נותרו מכסים בעיקר בתחום החקלאות, בהיקף של כ-42 מיליון ש”ח בשנה.

החקלאים בישראל הביעו התנגדות למהלך, מחשש לפגיעה בפרנסתם ובביטחון המזון הלאומי. עמית יפרח, יו”ר התאחדות חקלאי ישראל, ואורי דורמן, מזכ”ל ההתאחדות, הזהירו מפני השלכות שליליות על החקלאות המקומית.

שר האוצר סמוטריץ’ הדגיש כי ביטול המכסים תואם את מדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה והגברת התחרות בתחום המזון. הוא הוסיף כי המהלך יחזק את הקשרים הכלכליים עם ארה”ב, בת ברית חשובה של ישראל.

ראש הממשלה נתניהו ציין כי המהלך מהווה צעד נוסף במדיניות לפתיחת השוק לתחרות, גיוון המשק והורדת יוקר המחיה, וכן יחזק את הברית והקשרים בין ישראל לארצות הברית.

The post ביטול מכסים על ייבוא מארה”ב: צעד לחיזוק הכלכלה והפחתת יוקר המחיה appeared first on יחדיו.