סקירה: מבול של רפורמות במיסוי עקיף
הטלת מס קניה על כלים חד פעמיים מפלסטיק: מדובר בנושא חדש לגמרי, ובאמצעות הטלת מס קניה מבקש משרד האוצר להפחית את השימוש בכלים חד פעמיים מפלסטיק. המס המוצע יעמוד על 11 ₪ לק”ג, והוא יחול על כלים חד פעמיים מפלסטיק עד לרף עובי מסוים [שמעליו – הכלים כבר לא יוגדרו כחד פעמיים].
לדברי משרד האוצר, כ- % 90 מהזיהום בחופי ישראל מקורו בפסולת פלסטיק, וכלים חד-פעמיים בפרט תופסים כ-% 19 מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל. עוד טוען משרד האוצר כי צריכת כלים חד-פעמיים מהווה איום חמור על המערכות האקולוגיות וכן על בריאות הציבור אשר נחשף לחלקיקי מיקרו-פלסטיק שמתפזרים במים, בקרקע ובאוויר. משרד האוצר הסביר כי רמת הצריכה של כלים חד-פעמיים בקרב משקי הבית בישראל חריגה ביחס למדינות עולם, והיא רווחת בכל המגזרים ובכל שכבות האוכלוסייה. כך, בעוד שבאיחוד האירופי הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים מוערכת בכ- 1.5קילוגרם לנפש בשנה, בישראל הצריכה הביתית גבוהה פי חמש ועומדת על כ-7.5קילוגרם לנפש לשנה.
מטרת הטלת המס הינה להפחית צריכת כלים חד-פעמיים ולעודד מעבר לשימוש בכלים רב פעמיים . לדעת משרד האוצר הטלת מס על רכישת רכיבים מזהמים עולה בקנה אחד עם עקרון “המזהם משלם”, כך שמי שבוחר לצרוך כלים חד-פעמיים ברמות גבוהות יותר, יישא באופן משמעותי בעלות הנזק הסביבתי.
להערכת משרד האוצר, מדובר בתוספת הכנסה של כ 600 מיליון ₪ בשנה.
הטלת מס קניה על משקאות ממותקים: גם כאן מדובר על נושא חדש לגמרי [לאחר שמס הקניה על משקאות ממותקים בוטל בשנות השמונים של המאה הקודמת], והוא הטלת מס קניה על משקאות מתוקים עתירי סוכר, ומשקאות המכילים ממתיקים מלאכותיים. על פי ההצעה, מס הקניה יוטל על משקאות מתוקים, מיצי פירות ותרכיזים ואבקות להכנת משקאות מתוקים בשיעור דיפרנציאלי בהתאם לשיעור הסוכר הקיים במשקה.
לדברי משרד האוצר, בשנים האחרונות קיימת מגמת השמנה מדאיגה בעולם, שלא פוסחת על אזרחי וילדי ישראל, והשמנת היתר נובעת בעיקר מהרגלי תזונה בעייתיים, בהם צריכה מוגברת של סוכר, ממתיקים ורכיבים מזיקים אחרים. משרד האוצר טוען כי מחקרים אפידמיולוגיים מעלים שצריכת סוכרים בצורתם הנוזלית גורמים לסיכון גדול יותר להתפתחות תסמונת מטבולית בהשוואה לסוכר מוצק, ומחקרים אחרים, אשר עסקו בממתיקים מלאכותיים וטבעיים, מצאו שצריכת הממתיקים עוקפת את תהליכי הוויסות המטבוליים הטבעיים בגוף, המשפיעים על רמות שובע וצריכת מזון. משרד האוצר גם ציין כי בשנים האחרונות בחרו מדינות רבות להתמודד עם תופעת ההשמנה באמצעות מיסוי מזונות מזיקים ובפרט משקאות מתוקים. בין המדינות הללו ישנן פינלנד, דנמרק, מקסיקו, הונגריה, צרפת ואחרות.
להערכת משרד האוצר, מדובר בתוספת הכנסות בהיקף מוערך של כ 380-מיליון ש”ח בשנה.
הביקורת על שני הצעדים הללו תתגבש ותתעצם ככל שהמהלכים הללו יקרמו עוד וגידים, ויש להניח כי היא תתמקד בכמה צירים עיקריים: במישור הכללי – האם יש הצדקה למיסוי פרטני של מוצר כזה או אחר, ובכך לפרוץ את מעטפת המיסוי העקיף האחידה יחסית?
כיום – קיים מס עקיף רוחבי בדמותו של מע”מ, בשעה שמס קניה מוטל על סקטורים יחידאיים – רכב, טבק ואלכוהול.
האם נכון לייצר “איי” מס נוספים? במישור הפרטני – האם הטלת המס הינה הכלי הנכון להפחית את הצריכה? בתחום המזון נכנסה לא לפני זמן רב רפורמת המדבקות האדומות שנועדו לתת אזהרה לציבור על מזונות עתירי סוכר, שומן או נתרן – האם לא נכון להמתין ולראות את תוצאות הרפורמה הזאת? האם לא ניתן למצוא תחליפים אחרים? ומה לגבי מוצרים אחרים שלא מוסו – האם ייווצרו פרצות ברשת המס? ומה לגבי זליגה מהרשות הפלסטינית שאין זה ברור האם היא תיישם את הרפורמה הזאת בשטחה? בקיצור -שאלות רבות.
רפורמת הבלו על שמנים וממסים: במקרה הזה אין מדובר במשהו חדש לגמרי, אלא בניסיון מחודש לקדם את הרפורמה שנתקעה בשנתיים האחרונות בשל המשבר הפרלמנטרי בישראל.
לדברי משרד האוצר, בשנים האחרונות, קיימת עליה חדה ביבוא וייצור ממסים ושמני סיכה, המשמשים בפועל גם כתחליף לסולר לבעירה או למהילה עם סולר ובנזין, לרבות לשם שימוש בכלי רכב. משרד האוצר טוען כי תופעה זו גורמת לפגיעה בהכנסות המדינה, לפגיעה בכלי הרכב המונעים בתערובות אלו, לזיהום אויר ולסכנה חמורה לבריאות הציבור ולבטיחותו.
לפיכך מבקש משרד האוצר להטיל בלו ומס קניה על תחליפי דלק, דהיינו, ממסים ועל חומרים נוספים המשמשים או עלולים לשמש להנעת רכב או כחומר בעירה בסכום הבלו החל על סולר. ומה יקרה לתעשיות שונות העושים שימוש בתחליפי הדלק הללו כחומרי גלם בתהליך הייצור [למשל -צבעים, דשנים ועוד)? בעניין הזה מציע משרד האוצר לקבוע פטור למפעלי תעשייה בענפים שונים. הפטור על תחליפי הדלק לתעשיות יוגבל לשימוש אשר אינו לצורך הפקת אנרגיה, שטיפה, ניקוי או שימון, והוא יינתן בתנאי שהמוצר הסופי שלצורך ייצורו נדרש הפטור אינו בעצמו דלק חב בלו או מס קניה או תחליף דלק.
להערכת משרד האוצר, מדובר בתוספת הכנסה של למעלה מ – 500 מיליון ₪ לשנה [יחד עם עוד כמה תיקונים בחקיקת הבלו].
למען הגילוי הנאות נציין כי הח”מ מייעץ לחברות וגופים שונים העלולים למצוא את עצמם נפגעים ממהלכי המיסוי שלמעלה.
