משבר הקורונה: פנייה לשרי האוצר והתחבורה למתן ארכה לימי פטור מתשלום אחסנה בנמלים
אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה במכתב לשרי הממשלה החדשים במשרדי האוצר, התחבורה, הכלכלה והתעשייה, בנושא למתן ארכה לימי הפטור מתשלום אחסנה בנמלים, זאת עקב משבר הקורונה. המכתב, כאמור, נשלח לישראל כ״ץ, שר האוצר, מירי רגב, שרת התחבורה והתשתיות לאומיות, עמיר פרץ, שר הכלכלה והתעשייה ושאול מרידור, הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
שני מציין במכתבו לשרים כי״ אחת הבעיות הקשות ביותר בהן נדרשת קהיליית היבואנים להתמודד בתקופה זו, היא מספר ימי הפטור הניתנים בנמלי ישראל, ביבוא מכולות מלאות״. שני מזכיר במכתבו כי פרק הזמן הפטור מחיובי אחסנה, עומד על פי צו הפיקוח על 4 ימים בלבד, כולל שבתות וחגים בהם העבודה היא חלקית, והוא אינו נותן מענה מלא לצרכי היבואנים והיצואנים.
לדבריו, ממשלת הודו הכריזה על משבר הקורונה כ״אסון טבע״ וכתוצאה מכך כל 12 נמלי המדינה ״נדרשו לפעול תוך ראייה של צורכי הכלכלה ולהעניק הקלות בחודשים אפריל מאי יוני. גם ממשלת סין הבינה כי חובתה למזער עלויות כדי לאפשר זרימה מהירה וזולה של הסחר. בנוסף גם חברות ספנות החלו לבחון דרכים כדי להקל את נטל האחסנות ולאתר דרכים כדי למזער את הנזקים ליבואנים״.
שני מציין כי גם רשויות תעלת פנמה ותעלת סואץ הודיעו על כוונתן להקל על אניות החוצות את מעברי המים הבינלאומיים.
שני מציין במכתבו כי ״ממשלות העולם הבינו כי חוסנה של שרשרת האספקה הימית וחוסנה של הכלכלה בכלל שזורות זו בזו, ולכן קיימת תמיכה מקיר לקיר בקיומו של מגזר נמלי חזק ויעיל אולם מאידך, נוכח העובדה שקיים קשר הדוק בין הסחר העולמי לנמלים, היינו מצפים כי גם נמלי ישראל יזמו פעולות כדי להקל על ולהוזיל את שרשרות האספקה״.
לדבריו, ״נמלי ישראל מהווים אומנם חוליה חשובה למשק הישראלי, אולם גם מרכיב עלות נכבד, ולכן על זרועות הממשל לתת את הדעת לכך שהוזלת אגרות הנמלים או הרחבת ימי הפטור תשפיע מיידית על מחירי המוצרים בחנויות בכלל ועל יוקר המחייה בפרט. לצערנו, עד כה, הנמלים לא אימצו במהלך החודשים האחרונים, כל גישה של ׳ללכת לקראת הלקוח׳״.
סגן נשיא איגוד לשכות המסחר מציין עוד במכתבו לשרים כי ״לאור האמור לעיל, נעשו ברוח זו פניות למנהלי הנמלים- אשדוד וחיפה- במטרה להרחיב את ימי הפטור מאחסנה אשר נענו לצערנו בשלילה. זאת ועוד, אם נסקור את פעולתם של שני הנמלים המהווים תשתית לוגיסטית של המדינה, לא נוכל לראות כי נעשתה כל חשיבה או פעולה מצד הנמלים כדי להקל, ולו במעט, על קהיליית הסחר״.
אמיר שני מסיים את מכתבו בפנייה לשרים וכותב ״כדי למזער את הנזקים ולאפשר יכולת התאוששות, אנו סבורים כי ממשלת ישראל חייבת להביא את הלחץ הנדרש על הנהלות הנמלים, כך שמניין ימי הפטור יוארך ל-12 ימים, כאשר במניין הימים לא יכללו ימי שבת וחגים״.
עוד מאמרים
יבוא מסין ב־2025: מה השתנה ומה חובה לדעת?
סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל, ומהווה מקור ליותר מ־35% מהסחורות המיובאות אל הארץ – החל מציוד אלקטרוני, דרך טקסטיל, מוצרי פלסטיק, מכונות, ועד חומרי בניין, צעצועים ומוצרי צריכה. יבוא מסין הפך בשנים האחרונות לתהליך שכיח, גם בקרב עסקים קטנים ובינוניים, אך ב־2025 התמונה משתנה: רגולציה בינלאומית מחמירה, התייקרות שילוח, מגבלות מסחר חדשות, והתחזקות הדולר – כל אלה יוצרים מציאות חדשה שחובה להכיר
ניתוח עומסים בנמלים בישראל – מה זה אומר לעסקים קטנים?
מבוא נמלי ישראל מהווים שער הכניסה הראשי לרוב הסחורות המיובאות למדינה, והם מרכיב קריטי בתפקוד הכלכלה הישראלית. עומסים בנמלים, עיכובים בפריקה, חוסר זמינות של רציפים, או האטה בפעילות – אינם בעיות לוגיסטיות בלבד. עבור עסקים קטנים ובינוניים, כל יום של עיכוב בנמל עלול לגרור עלויות נלוות, פגיעה במלאי, אובדן לקוחות ולעיתים אף הפסדים עסקיים ממשיים.בעשור האחרון ובעיקר מאז מגפת הקורונה, עלתה בתדירות ובחומרה תופעת העומסים
איך השינויים בשער הדולר משפיעים על עלויות השילוח?
עולם הסחר הבינלאומי פועל במטבע אחד מרכזי: הדולר האמריקאי. גם כאשר סחורה עוברת בין מדינות שאינן משתמשות בדולר כמטבע רשמי, מרבית התמחור, החוזים, תעריפי השילוח, הביטוחים, ואף האשראים – כולם מתבצעים על בסיס הדולר. מצב זה הופך את שער החליפין בין הדולר לבין המטבע המקומי (במקרה של ישראל – השקל) לאחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על רווחיות העסקים, תמחור הסחורות, ועלויות השילוח בפועל. במאמר זה ננתח
פקקי ענק בנמלי צפון אירופה: חצי מהאניות ממתינות לעגינה
מבוא במה שמכונה “משבר הסתימות הימיות” של 2025, נמלי צפון אירופה חווים עומסים חסרי תקדים. לפי נתוני חברות המעקב הלוגיסטי, כ-50% מהאניות המסחריות באזור ממתינות לעגינה, חלקן במשך ימים ארוכים. המחסור בכוח אדם, תקלות טכנולוגיות, תנאי מזג אוויר קשים, ובעיקר הצטברות מטענים – הובילו להשבתה כמעט מלאה של רציפים מרכזיים בגרמניה, הולנד ובלגיה. מה גורם לעומס? מחסור בעובדי נמל מוסמכים, במיוחד במנופים ובתחזוקה שיבושים מתמשכים
