משבר הקורונה מחדד את הדיון בשיפור יכולת הביצועים של שרשראות ערך גלובליות ולאומיות, והמאבק באירוע כזה מחייב יכולת תפקוד משולבת ברמה גבוהה. לפני הברבור השחור הבא, קיימת חובה לשפר, לשדרג ולשכלל את שרשרת הערך הלאומית של ישראל.
מגפת הקורונה – ״ברבור שחור״ בשרשרת הערך הלאומית
נגיף הקורונה פרץ אל חיינו כסוג של ״ברבור שחור״ אשר איש לא חזה. לברבורים שחורים – אותם אירועים ומצבי קיצון לא צפויים אשר מתרחשים לפתע – יש השלכות עצומות על המדינה, על המשק ועל כל אזרח.
הם מטלטלים את ממשלות וכלכלות העולם, ומחייבים אותן לנקוט באסטרטגיה שונה ממה שידעו עד כה. ישנן דרכים רבות לנתח תהליכי תכנון אסטרטגי, אבל אחת השיטות השימושיות ביותר היא מודל שרשרת הערך. המודל מיושם בדרך כלל בעולם העסקי ומחלק את הפעילויות בארגון לפעילויות ראשוניות המייצרות ערך, כמו רכש, ייצור, לוגיסטיקה ומכירות; ופעילויות תומכות דוגמת כספים ומשאבי אנוש. למרות שלכל חוליה בשרשרת יש התמחות ואוטונומיה משלה, רק כאשר מתקיימות זיקות בתוך השרשרת ורמת הביצוע של כל מרכיב בשרשרת גבוה, ניתן ליצור יתרון תחרותי.
שרשרת ערך קיימת גם ברמה הלאומית ויש לה חשיבות-יתר במצבים של ברבורים שחורים. קשה מאוד להתכונן לאירוע ״ברבור שחור״ מסוים ובכל זאת ניתן להיערך. הפתרון נשען על מארג של מערכות, יכולות ותשתיות לאומיות שהחיבור ביניהן מהווה את אותה שרשרת ערך לאומית. היא מבוססת על כך שהאזרח יקבל את כל השירותים הרלוונטיים מהמדינה בעת המשבר, כדי שהוא יוכל להמשיך בחייו בצורה סדירה באופן הקרוב ביותר ליומיום. איכות השרשרת נמדדת גם בממשקים שבין החוליות, בקצב שהיא מסוגלת לתת מענה לבעיות ובמהירות שהיא יכולה להשיב את מסלול חייו של האזרח לשגרה.
יש לפתח יכולות ניתוח ושליטה להבנת תמונת המצב הלאומית, לשכלל את המערכות הארגוניות הקיימות בשגרה לפעול במצבי משבר ואסון, לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ולחזק את הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באופן שיספק מענה מתאים למגזרים ייחודיים
משבר הקורונה מחדד את הדיון בשיפור יכולת הביצועים של שרשראות ערך גלובליות ולאומיות, והמאבק באירוע שכזה מחייב יכולת תפקוד משולבת ברמה גבוהה של כל משרדי הממשלה, שפועלים בדרך כלל בעולמות תוכן שונים. הם נדרשים לעבור לעבוד יחד תוך ריכוז מאמץ משולב, מה שמעמיד במבחן את איכות ״שרשרת הערך״ הלאומית בעת הזאת. מנקודת מבטו של האזרח, שרשרת הערך הלאומית כוללת לא רק משרדי ממשלה, אלא גם את המגזר העסקי, האקדמיה והמגזר השלישי.
אין ספק שבימים שלאחר מגפת הקורונה ולפני הברבור השחור הבא, קיימת חובה לשפר, לשדרג ולשכלל את שרשרת הערך הלאומית של ישראל. יש לפתח יכולות ניתוח ושליטה להבנת תמונת המצב הלאומית, לשכלל את המערכות הארגוניות הקיימות בשגרה לפעול במצבי משבר ואסון, לשפר את שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה ולחזק את הממשק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי באופן שיספק מענה מתאים למגזרים ייחודיים.
על מנת להתמודד עם אירוע שלא צפינו ולא חזינו, נדרשת חשיבה אחרת, מחוץ לקופסה. יש לרתום הרבה מאוד יכולות מדיסציפלינות מקצועיות שונות, להקים גוף מטה מקצועי אשר יפעיל חממות טכנולוגיות הכוללות אקסלרטורים והאקתונים אשר יפעלו לספק פתרונות חדשניים ויצירתיים בהתאם למאפייני האירוע, ולחזק את יכולות המענה לקהילה באמצעות גופי המגזר השלישי וגופי ההתנדבות למיניהם במקומות שהשלטון המרכזי והמקומי מתקשה להגיע אליהם.
בעולם המודרני שבו ברבורים שחורים מתרחשים בתדירות הולכת וגדלה גם בגלל משבר האקלים הגלובלי, ישנו הכרח ליצור שרשראות ערך גלובליות ולאומיות המסוגלות לרכז מאמץ נקודתי בעצימות גבוהה במצבי קיצון. במדינת ישראל קיים שילוב יוצא מן הכלל של יכולות אשר אמורות לתרום לחיזוקה של שרשרת הערך: ניסיון עצום במצבי משבר ואסון, סולידריות לאומית יוצאת דופן במצבי משבר ואסון ויכולת אלתור המסוגלת לספק מענה יצירתי וחדשני לבעיות אד-הוק. מומלץ להשתמש בכל אלה ביום שאחרי ולפעול בכל הכוח לחיזוק כל החוליות של שרשרת הערך הלאומית. כך, כשנפגוש את ה״ברבור השחור״ הבא, נהיה חזקים וטובים עוד יותר.
אילן רובין הינו אל״מ (במיל׳), יועץ בכיר בתחומי תכנון אסטרטגי ורפורמות ארגוניות בחברת Matrix Consulting.
עוד מאמרים
פקקי ענק בנמלי צפון אירופה: חצי מהאניות ממתינות לעגינה
מבוא במה שמכונה “משבר הסתימות הימיות” של 2025, נמלי צפון אירופה חווים עומסים חסרי תקדים. לפי נתוני חברות המעקב הלוגיסטי, כ-50% מהאניות המסחריות באזור ממתינות לעגינה, חלקן במשך ימים ארוכים. המחסור בכוח אדם, תקלות טכנולוגיות, תנאי מזג אוויר קשים, ובעיקר הצטברות מטענים – הובילו להשבתה כמעט מלאה של רציפים מרכזיים בגרמניה, הולנד ובלגיה. מה גורם לעומס? מחסור בעובדי נמל מוסמכים, במיוחד במנופים ובתחזוקה שיבושים מתמשכים
מחיר מלחמת הסחר: אנייה אחת – מכס של 417 מיליון דולר
מבוא משבר סחר עולמי מקבל המחשה חדה ומוחשית במיוחד עם הגעתה של האנייה OOCL Violet לנמל קליפורניה. על סיפונה – סחורות בשווי של 564 מיליון דולר. לפי ניתוח שפורסם בבלומברג, כ־40% מהמטענים צפויים להידרש למכס בגובה 145%. התוצאה: עלות מכס כוללת של כ־417 מיליון דולר על אנייה אחת בלבד – סמל למחיר האמיתי של מלחמות סחר. הנתונים שמבהילים את השוק לפי בלומברג, חלק ניכר מהמטען
ממשלת ישראל אישרה את הסכם ההובלה הימית עם ממלכת מרוקו
מבוא ב־2025 התקבלה החלטה היסטורית: ממשלת ישראל אישרה את הסכם ההובלה הימית עם ממלכת מרוקו. מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי שצפוי להעצים את הקשרים הכלכליים והלוגיסטיים בין המדינות, ולאפשר פיתוח ערוצי מסחר חדשים באגן הים התיכון והאטלנטי. ההסכם מגיע בהמשך להתחממות היחסים הדיפלומטיים מאז 2020 ומסמן עידן חדש בשיתוף הפעולה האזורי. מה כולל ההסכם הימי? פתיחת קווים ישירים להובלת מטענים בין נמל חיפה ונמל קזבלנקה סנכרון
מדריך סיווג טובין – איך בוחרים קוד נכון ולמה זה חשוב
מבוא: מה זה סיווג טובין ומדוע זה קריטי לכל יבואן? בכל הליך יבוא, אחד הצעדים הראשונים והקריטיים ביותר הוא סיווג נכון של הטובין. כל מוצר שמיובא לישראל מחויב להיכלל תחת קוד סיווג ייחודי (HS Code), אשר קובע את גובה המכס, אישורים נדרשים, ולעיתים אף את האם ניתן לייבא אותו כלל. טעות אחת בסיווג – בין אם בשוגג או בגלל חוסר ידע – עלולה לעלות לעסק
