למרות רעשי הרקע והתחושה שכל המערכת במערבולת אחת גדולה חיים פרי, מומחה ביבוא ויצוא, מסייע ליבואנים וליצואנים לעשות סדר ולראות את ההבדלים התהומיים בין שיטות השילוח השונות.

ביחד נעשה ״סדר״

למרות רעשי הרקע והתחושה שכל המערכת במערבולת אחת גדולה חיים פרי, מומחה ביבוא ויצוא, מסייע ליבואנים וליצואנים לעשות סדר ולראות את ההבדלים התהומיים בין שיטות השילוח השונות.

אין ספק שאנחנו חיים בתקופה מיוחדת וחריגה. תקופת הקורונה תהיה נושא שיחה ותשפיע על כולנו גם שנים לאחר שהמגיפה תסתיים. את השלכות התקופה אנחנו מרגישים בכל תחום מתחומי חיינו וכמובן גם בכל פעילות היבוא והיצוא.

התקופה החריגה הזו שינתה באבחת חרב את שגרת הפעילות של כל העוסקים בסחר בינלאומי. יצואנים ויבואנים, גורמים שעיקר פעילותם היא בים. כאלה שעיקר פעילותם הינה פעילות אווירית במשלוחי Freight וגם אלה שעיקר פעילותם הינה פעילות אווירית בבלדרות מהירה. כל יצואן וכל יבואן מושפעים באופן כזה או אחר מהמצב הנוכחי שמתאפיין ב: עליות דרמטיות בעלויות ההובלה.( האווירית בעיקר), מחסור במכולות ריקות באזורי סחר שונים, תורים ארוכים שנמשכים שעות במעברי גבול יבשתיים, מפעלים שחזרו לייצר אך הלקוחות מאידך חוששים לרכוש, יבואנים שמבקשים לרכוש מולם מפעלים שאינם מייצרים או מייצרים בתפוקה חלקית. בקיצור תקופה מאתגרת.

יחד עם זאת, למרות התקופה המאתגרת והחריגה, ואולי דווקא בגללה, חשוב לעשות סדר בדברים. חשוב להיות ערים לכך שלמרות רעשי הרקע והתחושה שכל המערכת במערבולת אחת גדולה אין זה המצב לאשורו, ולפחות בכל מה שקשור לשילוח המטעים קיים הבדל תהומי במצב בין שיטות השילוח השונות.

יבואנים ויצואנים שעיקר מטעניהם משונעים בים 

נכון להיום אין דרמות אמיתיות. מחירי ההובלה הימית לא השתנו באופן משמעותי. מה שתמיד יכול כמובן להשתנות. מספר חברות הטילו היטל שיא עונה (PSS) בעיקר בייצוא לנמלי מזרח אסיה, והיטלי איזון (Imbalance) על מנת לפצות על הפער בזמינות מכולות בנמלים השונים. רכיב המחיר שכן משתנה הינו רכב הדלק, ואני מניחה כי מגמת מחירי הדלק בעולם ידועה לכל.

הצפי בתקופה הקרובה הינו לירידה בהיטלי הדלק ובמרכיב הדלק שבתעריף ההובלה. הסגרים הקיימים ברוב מדינות אירופה גרמו לצניחה משמעותית בביקושים לסחורות. מפעלים בסין חזרו לייצר אולם הלקוחות לא קונים. בעקבות כך יש מפעלים שחוזרים ונסגרים.

הירידה בביקושים כבר גורמת לקשיים תפעוליים. בעיות תפעוליות בנמלים השונים, אניות פוסחות על נמלים, חברות הספנות מבטלות הפלגות – ייתכן ובקרוב נראה יותר ויותר השבתת אניות – תופעה שהכרנו בתקופת המשבר של 2008. 

כלל בסיסי בכלכלה הינו שירידה בביקושים מביאה לירידת מחירים. ייתכן מאד שבתקופה הקרובה נחווה דווקא ירידת מחירים בהובלה הימית. הביקושים היורדים, ומטעני יצוא שלא נשלחים גורמים למחסור חריף במכולות במספר אזורי סחר.

מחסור זה במכולות מביא את חברות הספנות להקפיד הקפדת יתר על הנושא של דמי השהייה. ימים חופשיים מהשהייה ניתנים בקמצנות רבה. חברות הספנות מעולם לא התלהבו מעניין הימים החופשיים אולם כעת הדבר בולט שבעתיים. לסיכום, בכל הקשור לשינוע מטענים בים עולם כמנהגו נוהג – כמעט. ביקוש והיצע, ייצוא חוזר וזמינות מכולות עדיין ימשיכו להיות הפרמטרים העיקריים שישפיעו על עלויות ההובלה בים. לפחות נכון להיום כפי שצויין השינויים הם מינוריים.

יצואנים ויבואנים שעיקר מטענם נשלח בבלדרות מהירה

נחשפו להשלכות מגיפת הקורונה בצורה המינורית ביותר. מטוסי חברות הבלדרות ממשיכים לטוס ללא שינוי. זמינות הטיסות ולוחות הזמנים נשמרים כמו גם המחירונים שניתנו ללקוחות. לקוחות שעובדים עם חברות הבלדרות באופן שוטף ובידם מחירון בתוקף, קיימת סבירות גבוהה ביותר שהמחירון נשמר  ומכובד על ידי החברות השונות. הדבר נכון לגבי כל החברות הפועלות בישראל בתחום של בלדרות מהירה. כאשר מדובר ביבואנים מזדמנים שנדרשים למחירי Ad Hoc זה כבר סיפור אחר. במקרה זה חשוב לבדוק את ההצעות, להשוות ולשאת ולתת.

יבואנים ויצואנים עם פעילות אווירית במשלוחי Freight

הם אלה שחווים את עיקר השפעתה של רכבת ההרים שהחלה לפעול עם התפשטות הנגיף. יצואנים שהחזיקו במחירוני הובלה תקפים, יצואנים שהתחייבו מראש להיקפי פעילות וקיבלו תעריפי הובלה בהתאם. ככלל כל המחירים הללו הוקפאו. ברוב רובם של המקרים עלויות ההובלה באוויר הם כולם תעריפי Ad Hock והינם גבוהים באופן משמעותי מאלה אליהם הורגלנו.

רוב המטענים מגיעים במטוסי מטען וחברות התעופה משנות את ההנחיות השכם והערב. לקוח שקיבל הצעת מחיר בבוקר, מתקשר אחה״צ לעשות בוקינג וייתכן שההצעה כבר לא בתוקף. חברת התעופה העלתה תעריפים, חברת התעופה תחליט איזה מטענים לקחת ואיזה לא. אולי ברגע האחרון ישונה נתיב הטיסה או שהטיסה תבוטל. יתכן שהתקבל מחיר להטסה אבל תוך הגבלת משקל המטען אותו ניתן להעלות לטיסה – ההפתעות, השינויים והאילוצים נוחתים מכל כיוון אפשרי.

חברות כמו אל על וק.א.ל הטילו היטל נוסף בשמות שונים – היטל צפיפות או GRI. היטל הצפיפות באל על למטעני ייבוא בלבד הינו בסכום של כ-0.55 דולר לק״ג שמוטל על המשקל לחיוב (המשקל הנפחי או המשקל הפיזי בפועל – הגבוה מבין השניים. ה-GRI בק.א.ל מושת גם על מטעני יבוא וגם על יצוא. כמו כן, בתקופה זו אנחנו רואים יותר טיסות צ׳רטר מאשר בימים כתיקונם. למותר לציין שהעלויות גבוהות אולם לפעמים מדובר בסוג מטען שאין ברירה אלא להביא אותו גם במחירים גבוהים יותר. לסיכום – שוק ההובלה האווירית במשלוחי ה-Freight הוא השוק המאותגר ביותר בימי קורונה אלה.

השוק היום הוא שוק של היצע לא של תעריפים

יבואנים ויצואנים שימו לב. דווקא בתקופה זו נתקלתי ביותר ממקרה אחד או שניים בהם לקוחות שהיו כל כך להוטים לשנע את המטען שלהם וכלל לא התייחסו להצעות המחיר שקיבלו מחברות השילוח. הלהט והלחץ שיבשו את שיקול הדעת. ההצעות לא נבדקו, לא בוצעה השוואת מחירים, ההובלה הוזמנה והתעריפים ששולמו היו חריגים בכל קנה מידה – גם בהשוואה לתעריפים הנהוגים בתקופה זו.

נחשפתי למקרים בהם חברות שילוח מסוימות ניצלו את תנאי השוק על מנת לשפר את מצבן וגבו סכומים חריגים ללא כל בסיס. היטלים שלא היו ולא נבראו (חשוב לי להדגיש לא כולם וגם לא רובם), אבל התופעה בהחלט קיימת. גם בימים אלה, ובפרט בימים אלה, חשוב לשמור על התנהלות מקצועית, קרי, לבדוק הצעות, להשוות הצעות ולוודא לא ליפול קורבן לניצול לא הוגן של תנאי השוק.

כמה טיפים לסיום

מספר מילים ליבואנים לרגע. לא מעט גורמים החליטו שזה הזמן ״לעשות את המכה״. אין יום בו אני לא מקבל לפחות 2-3 שיחות מגורמים שלא עוסקים ביבוא, מעולם לא עסקו ביבוא, ורוצים עצה בעניין ייבוא של מסכות פנים בעיקר. 

מבחינתם אין שום בעיה. מאתרים ספק בסין, משלמים לו, קונים בזול ומוכרים ביוקר – מה יותר פשוט מזה? ואז מגיע סבב הטלפונים השני, וזה נשמע כך:

״חיים, הספק שהעברתי לו כסף אומר שהוא לא יכול לשלוח עם חברת הבלדרות שלי. התקנות מחייבות אותו לשלוח את המטען כמטען Prepaid. הוא מבקש עוד כמה אלפי דולרים על מנת לשלוח את המטען. מה ניתן לעשות״.

״חיים, קיבלתי מסכות אבל הן לא תקינות ועשויות מנייר שממש מתפורר לי בידיים. מה ניתן לעשות?״, ועוד כהנה וכהנה. 

התשובות לכל המקרים הם ״כלום״ ו״כלום״. אין מה לעשות. הזאבים אורבים בצדי הדרכים ללקוחות מהסוג הזה בדיוק, ומנצלים תמימות / חוסר ידע/ חוסר ניסיון /חוסר שיקול דעת. הם עוקצים ונעלמים. לכן אני מבקש להזכיר לכל מי שהדבר רלוונטי לגביו – יבוא זה מקצוע. צריך לדעת לייבא. צריך להבין את ההתנהלות הנכונה, חשוב להכיר את הכללים, את הנהלים ואת הדרישות השונות.

לא מומלץ לעסוק ביבוא ולעשות כל טעות אפשרית בדרך. המחיר עלול להיות יקר מאד. רוצים להיות יבואנים? תלמדו איך לעשות את זה נכון. זה לא משהו שעושים ״על הדרך״ – קונים בזול, מוכרים ביוקר ועושים את המכה. תאמינו לי – שכר הלימוד של לימודים מקצועיים ומסודרים יהיה תמיד נמוך בהרבה מעלות הטעויות שבדרך. בהצלחה, ובריאות טובה לכל הקוראים.

 

חיים פרי הינו מומחה בנושאי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי ומייעץ מזה כ-20 שנה לחברות כיצד לחסוך בעלויות היבוא והיצוא. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר www.multisphera.com או ליצור קשר עם חיים פרי באיימיל בכתובת perry@multisphera.com

פורסם באתר www.port2port.co.il

 

עוד מאמרים